העילוי הנשגב ר' מרדכי פוגרמנסקי

[עשוי לנחת]

כיו"ב מסופר על הגר"מ זמבה שהיה צריך לזכור איזה מספר של מישהו וביקש לרושמו על פתק, כשלתמיהת מקורבו מדוע עלוי חריף כמוהו שזוכר מליוני פרטים מכל ה"ת כולה צריך לרשום מספר ולא יכול לזכרו בע"פ, השיב לו הגר"מ כי חבל לו על כל מקום שיש לו בראש לבזבזו על דברים כאלו!
שוו בנפשכם כמה חסו גדולי ישראל על כל טיפת מקום בראש שלא לזכור דברי חול כדי שיהיה מקום לדברי תורה.
ועוד כהנה וכהנה סיפורים על גדו"י.

[מאיר סובל]

על החזון איש ידוע שהיה אומר שאם מגישה לו אוכל סימן שעדיין לא אכל... אבל לא זכר זאת.
על הגר"ח קניבסקי שמעתי מפי הרבנית ע"ה שהוא שואל אותה בעת הסעודה מה הברכה של כל מיני מאכלים מבושלים ואפויים, ולא זוכר מיום ליום מה זה.

[הכהן]

על הגרח"ק סיפרו שראה תמונה שלו וזיהה לפי ארון הספרים..
על חותנו זצוק"ל ספרו שלא זכר את מספר הטלפון שלו

[יוסף שרייבער]

"הוא לא ישן על מיטה שאי פעם ישן עליה מישהו אחר"

מה יכולה להיות הסיבה לחומרה זו?

גינוני קדושה. ידוע על עוד גדולי ישראל.

אדמור"י בעלזא ועוד.

[חרבונה]

שמעתי ממו"ר הרה"ג יצחק סורוצקיון שליט"א שר' מרדכי היה כ"כ עילוי אך לא ידע איך לכתוב אפ' שמו. ולא הבנתי מאי מעלה יש בכך.

פשוט מאד, כל כח עיונו וריכוזו היה בתורה כך שלא נשאר לו מקום לדבר שכל הדיוט יודע.
סיפורים דומים:
א. הגאון ר' מאיר לוריא שליט"א (ר"כ ברייש ב"ב) לא שותה קפה בסדר אחה"צ, כי אולי הוא אכל בשר בצהריים. ב. ראיתי פעם את הגאון ר' יצחק גולדשטיין שליט"א (מראשי שוטנשטיין) עומד בכספומט ולא מצליח להזכר בקוד הסודי בן הארבע ספרות. בשני המקרים מדובר באנשים שכמעט ולא תתפוס אותם בשכחת פרט מלימודם.

ראית בן אדם שלא זוכר באחה"צ מה אכל בצהריים? זה הרבה יותר מלא לדעת איך לכתוב את שמו בעברים לאחד שבילדותו ידע רק ליטאית, כך שזה נשמע מוזר מאד, תברר אולי הוא לא שותה קפה כשזוכר שאכל בשרי בצהריים.

ראה כאן כעי"ז על הגר"ח קנייבסקי שליט"א viewtopic.php?p=105806#p105833

[מתפעל]

יישר כח שרייבער
ועדיין איני מבין מה נ"מ אם מישהו ישן על זה אם לאו. הכוונה שאולי ישן על המיטה אדם רשע וחשב שם מחשבות לא טובות וזה יכול להשפיע על מי שישן על מיטה זו?
ומה אם ישן על זה אדם צדיק לפני כן, אז זה כן בסדר?

[בן אחר בן]

יישר כח שרייבער
ועדיין איני מבין מה נ"מ אם מישהו ישן על זה אם לאו. הכוונה שאולי ישן על המיטה אדם רשע וחשב שם מחשבות לא טובות וזה יכול להשפיע על מי שישן על מיטה זו?
ומה אם ישן על זה אדם צדיק לפני כן, אז זה כן בסדר?

לכאו' הטעם הוא מפני חשש מחשבות זרות. ולכן בצדיק לכאו' אין בעיה.

[מתפעל]

ולמה אינו כן בכסא או בסטנדר?

[עתניאל בן קנז]

ולמה אינו כן בכסא או בסטנדר?

קודם כל, צדיקים מופלגים הקפידו אף על כסא, כידוע הרה"ק מהר"א מבעלזא היה לו כסא מיוחד, שנטלו עמו לכל מקום, וישב רק עליו. (הכסא נמצא כיום בבית כנסת הגדול של בעלזא, תחת זכוכית).
אולם אכן זו הנהגה יחידאית, ולא מוכרת משאר צדיקים.

בכל אופן מטה יש לה דין מיוחד... מטעמים מובנים (כלשון הגמ' למה נקרא שמא 'פוריא' ...). ובכלל האדם בעת שנתו אינו שליט על מחשבותיו ועלול ...

[עשוי לנחת]

בכל אופן מטה יש לה דין מיוחד... מטעמים מובנים (כלשון הגמ' למה נקרא שמא 'פוריא' ...). ובכלל האדם בעת שנתו אינו שליט על מחשבותיו ועלול ...

ועי' גם שבת קמ:

[מחולת המחנים]

הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א זכה להיות מקורב אל רבי מרדכי בצעירותו, ומביא ממנו הרבה עובדות בספריו ומאמריו.

מצאתי עכשיו סיפור ממנו על רבי מרדכי, שכמדומני לא הובא על ידי הרב אליאך בספר הנפלא והמרומם, מכאן
http://www.manof.org.il/index.php?optio ... itstart=14

סיפר הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שבצעירותו נכנס לבקר את רבו הגאון, רבי מרדכי זצ"ל, ששכב על ערש דווי והתייסר בייסורים גדולים. משראהו רבי מרדכי ביקשו: "משה'לה, התפלל עליי", וכששאל מה להתפלל, השיב לו: "תתפלל שאזכה לקבל בעולם הזה את כל העונש המגיע לי כדי שאוכל לבוא לעולם הבא זך ונקי".
אחרי כמה ימים חזר ושאלו אם התפלל כבר, השיב לו רבי משה: "לא ולא, רצוני שיהיה לרבי טוב, לפיכך אינני יכול לבקש שיהיו לרבי עוד צרות וייסורים". אמר לו הגאון רבי מרדכי: "משה'לה, משה'לה, הרי תבין שגם אני איני רוצה אלא שיהיה לי רק טוב, אך מהו הטוב האמיתי? לבוא לעולם האמת זך ונקי, כמה זה טוב! אנא, התפלל, התפלל שאקבל הכל כאן ואגיע לשם נקי".
["לקח טוב"]

[היא שיחתי]

אכן ספר מדהים ומרומם
מרגש ביותר,

אני לא מבין למה יש רק תמונות בודדות ממנו?

[מבקש חכמה]

ראיתי כעת ספר זכרונות של יהודי בשם דוד שחר (הימלפרב) שניצל מהשואה ולמד בישיבת הגאון הנ"ל מייד אחר השואה, ואף שימש כמלווה שלו לתקופת הבראה. בספר יש כשלושה עמודים בהם הוא מספר עליו, דא עקא שלכותב היו דברים יותר מעניינים לעסוק בהם באותו זמן וכפי שהוא מפרט ועל כן אין מדובר בחידושים גדולים... אך למחפשים חומר עליו כדאי להשיג. המחבר עצמו שחל"ח כפי ששמעתי מקרובתו אצלה היה הספר.

[כל דצריך]

שמעתי ממו"ר הרה"ג יצחק סורוצקיון שליט"א שר' מרדכי היה כ"כ עילוי אך לא ידע איך לכתוב אפ' שמו. ולא הבנתי מאי מעלה יש בכך.

פשוט מאד, כל כח עיונו וריכוזו היה בתורה כך שלא נשאר לו מקום לדבר שכל הדיוט יודע.
סיפורים דומים:
א. הגאון ר' מאיר לוריא שליט"א (ר"כ ברייש ב"ב) לא שותה קפה בסדר אחה"צ, כי אולי הוא אכל בשר בצהריים. ב. ראיתי פעם את הגאון ר' יצחק גולדשטיין שליט"א (מראשי שוטנשטיין) עומד בכספומט ולא מצליח להזכר בקוד הסודי בן הארבע ספרות. בשני המקרים מדובר באנשים שכמעט ולא תתפוס אותם בשכחת פרט מלימודם.

ראה כאן כעי"ז על הגר"ח קנייבסקי שליט"א http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 06#p105833

כן קרה לא אחת אצל גדולי ישראל שמרוב עיסוקם בעבודת ה' שכחו לאכול ולשתות, וכך היה אצל הראי"ה, ולא פעם לאחר שהיה צריך כמה פעמים להחליף את כוס החלב או התה שהתקררו כי הראי"ה שכח לשתות, אמר שמשו לרב שאם לא ישתה יקרא לאמו של הרב ואז היה הרב מזדרז לשתות. ובנופשו בקיץ ברחובות אצל משפחת לבקוביץ שומרת המצוות, בעל הבית, הרב אברהם יצחק לבקוביץ, ממקורבי הראי"ה, הי לוקח מהרב את הספרים ודפי הכתיבה וכלי הכתיבה ומניח לפניו את צלחת האוכל והסכו"ם כדי שיאכל.

[אליעזר מארקס]

על הגרח"ק סיפרו שראה תמונה שלו וזיהה לפי ארון הספרים..
על חותנו זצוק"ל ספרו שלא זכר את מספר הטלפון שלו

זה מפאת חוסר שימוש במכשיר זה.
אגב, כן מספרים על הגרח"ש ליבוביץ'

[אליעזר מארקס]

"הוא לא ישן על מיטה שאי פעם ישן עליה מישהו אחר"

מה יכולה להיות הסיבה לחומרה זו?

גינוני קדושה. ידוע על עוד גדולי ישראל.

אדמור"י בעלזא ועוד.

וכן נוהג אדמו"ר מסקולען שליט"א.
פעם ביטא את שברון לבו מזה ששהוא עייף וקשה לו לעמוד בסדר הזמנים וכו'
הציע לו מישהו לישון במטה
נענה ואמר: 'ס'איז צו א פראסטע עצה'(עצה מגשמת מדי)

[מחולת המחנים]

הגר"מ שטרנבוך שליט"א בעלון השבועי.

הגרמ שטרנבוך.jpg (374.57 KiB) נצפה 7437 פעמים

מאמר ממרן פוסק הדור הגר''מ שטרנבוך שליט''א פרשת משפטים תשע''ח.pdf

(298.89 KiB) הורד 360 פעמים

[הגהמ]

כד ריהטא נ"ל שלפי מה שביאר הגאון באות ה' בלשון המשנה 'ביקור חולים', שכל בני הבית של החולה נחשבים כחולים עקב היותם טרודים בהבראת החולה, יורווח לן סוגיא מצטער דפרק ב' דסוכה דנאמר שם 'חולים ומשמשיהם פטורים מן הסוכה'. דהנה פטור חולה הוא משום מצטער, אבל לכאורה משמשיהם פטורים משום פטור דעוסק במצוה פטור במצוה שנשנה שם בבבא בפנ"ע, וקשה אפוא למה נשנו חולים ומשמשיהם בהדי הדדי? כל ימי הייתי מצטער ע"ז (זכור לי שמצאתי שדיברו בזה אבל לא הונח לי ואמנם כעת איני עוסק באותו מצוה), אבל לפי מה שביאר הגאון לכאורה ניתן ליישב ולומר שפטור משמשיהם אכן הויא ג"כ משום פטור מצטער מפאת היותם חולים בעצמם.

[מתפעל]

נאמר כאן שיצא לאור ספר על הרבנית של הגאון ר' מרדכי זצ"ל, שאח"כ נישאה בזיווג שני לרבי מסאסוב זצ"ל.

קודם כל, מה היה שמה? בת מי היתה?

שנית, האם ידוע למישהו מה שם הספר שיצא עליה?

[חבר פורום אוצר החכמה]

מעלות מתחת לאפס
ב"ב תשע"ג

[מתפעל]

יישר כח חבר

הנה מצאתי בערך של הרבי מסאסוב את שמה ושם אביה

רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים היה חתנו של דודו רבי יואל מסאטמר וכיהן כראב"ד סאטמר ואחר כך ברבנות סמיהאלי. ניצל בנס מהשואה והיגר לארצות הברית שם הקים בית מדרש. לאחר מכן עלה לישראל ובנה את קריית "ישמח משה" על שם ספרו של סבו רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה[4]. אשתו נפטרה בשנת תשי"ד (1954) ללא שהיו להם ילדים ונישא בשנית לבלומה אלמנת הרב מרדכי פוגרמנסקי, בת הרב יוסף שטרום, שהייתה נחשבת לצדיקה[5]. נפטר בי"א באדר תשכ"ו (1966).

[עושה חדשות]

בספר הנ"ל מצויין למאמר (היחיד) של רבי מרדכי, שנדפס על ידו בחייו, באסופה של ישיבת טלז.
(אולי תחת הכותרת 'שכל התורה ושכל האדם', ואולי זה משהו נוסף).
מישהו יכול להעלות?

[תבונה1]

לא ראיתי שהובא כאן באשכול.

יש בספר הזכרון ברית אברהם [פרנס] מאמר עמוק וארוך מהגאון הנשגב ר' מרדכי פוגרמנסקי זצ"ל בענייני ספקות וחזקה.
כמדומני שזהוא המאמר היחיד בהלכה שהודפס ממנו.