מדוע הוצרך אברהם לומר "לושי ועשי עוגות"? (בראשית יח, ו)

[ארי שבחבורה]

"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.

[שפה ברורה]

על דרך הפשט, היה אפשר לומר שהיה שם עיסה שנילוש מאתמול, ואברהם ציוה שלכבוד האורחים תעשה עיסה מחדש

[עשוי לנחת]

"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.

ראה חזקוני שמשמע שבא להדגיש לה 'לושי' - ומיד בסמוך לזה - 'ועשי עוגות' - 'לפי שהיו נחפזים לדרכם לעשות שליחותם, ולא יכלו להתמהמה עד שתחמיץ'.

[נרו יאיר]

ובשביל מה שלש סאים קמח סולת? מה רע בלהגיד "עשי עוגות"?

[ארי שבחבורה]

על דרך הפשט, היה אפשר לומר שהיה שם עיסה שנילוש מאתמול, ואברהם ציוה שלכבוד האורחים תעשה עיסה מחדש

על דרך הפשט את זה ניתן ללמוד מתחילת דבריו "שלוש סאים קמח סולת".

[ארי שבחבורה]

"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.

ראה חזקוני שמשמע שבא להדגיש לה 'לושי' - ומיד בסמוך לזה - 'ועשי עוגות' - 'לפי שהיו נחפזים לדרכם לעשות שליחותם, ולא יכלו להתמהמה עד שתחמיץ'.

ראשית, לא הבנתי כיצד הוצאת זאת מן הציטוט שהבאת שהוא בסך הכל נתינת טעם לכך שאברהם ביקש משרה לעשות עוגות מצות ולא חמץ לפי הבנת ה'חזקוני' (ומקורו במדרשים), ואם תאמר שזה גופא המקור של ה'חזקוני' בפשוטו של מקרא לכך שזו היתה כוונתו של אברהם אזי קשה מדוע באמת אברהם מבהיר לה את כוונתו בדרך עקיפה ולא אומר לה במפורש "עוגות מצות"?

[ארי שבחבורה]

ובשביל מה שלש סאים קמח סולת? מה רע בלהגיד "עשי עוגות"?

אין שום רע, אבל אם אתה מעונין בכמות מסוימת מומלץ שתגיד זאת במפורש.

[שפה ברורה]

על דרך הפשט, היה אפשר לומר שהיה שם עיסה שנילוש מאתמול, ואברהם ציוה שלכבוד האורחים תעשה עיסה מחדש

על דרך הפשט את זה ניתן ללמוד מתחילת דבריו "שלוש סאים קמח סולת".

נכון!! תיובתא.

[כתונת_פסים]

"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.

ידועים דברי רש"י ויקח חמאה וגו' ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה וכו' ולולא אמר לה לושי הייתה נזהרת והייתה אומרת לשליח ללוש כיון שאברהם אכל חולין בטהרה ועיין רא"ם שם.

בדרך אפשר.

[שייף נפיק]

אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.

[אוצר החכמה]

זה שייך בכיבוד אב (וגם שם צ"ע) אבל כאן עיקר המצווה הכנסת אורחים ומצווה כמוהו .

[שייף נפיק]

זה שייך בכיבוד אב (וגם שם צ"ע) אבל כאן עיקר המצווה הכנסת אורחים ומצווה כמוהו .

למה כיבוד הבעל וכיבוד וצדיק כאברהם לא נחשב למצוה?

[מה שנכון נכון]

י"ל לושי בעצמך ולא ע"י שפחותיך, שמא אינן טהורות ותטמא העיסה, ואברהם היה אוכל חולין בטהרה כמשאחז"ל.
א"נ לושי בעצמך ולא ע"י השפחות, כי יש מצוה לטרוח בגופו בהכנסת אורחים, וכמו שמצינו בב"מ הפרש בשכר בין מה שעשה אברהם בעצמו למה שעשה ע"י שליח.

[חיי נר]

עוד אפשר לומר דאיתא במדרש דפסח היה וא"כ כונתו לושי ועשי תיכף שלא תחמץ העיסה.

עוד ראיתי בספר מאורה של תורה פי' יפה בזה בשם ר' גבריאל זאב מרגליות דפירש הדבר באופן נחמד על פי דברי המשנה בפאה [ח, ו] ששיעור הצדקה שנותנים לעני לא פחות מככר מפונדיון, היינו לוג [רע"ב שם], והנה העומר חמשה לוגין עשירית האיפה, ואמרו חז"ל [מנחות ע:] שהעומר היה בא בשבת מג' סאין ובחול מה' סאין, שסולת מובחר אם טורחים בו הרבה יוצא משלש סאה של חטים, לוג מכל סאה, וזהו שאמר לה אברהם מהרי שלש סאין קמח סולת, מהרי ואל תטפלי הרבה ותוציאי סולת מובחר ולושי ועשי עוגות, ויהיה לוג לכל אורח.

[קראקובער]

אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.

אדרבה, זה רק מחזק השאלה למה הוא לא אמר גם להוסיף מים ואם כבר מחפשים תירוצים בריסקאים במדרש מבואר שזה היה ביום טוב והדגיש שהקמח תקחי מהמוכן ורק מלישה ואילך אפשר היום.

[דרומי]

יש דיעות שעצם הוספת המים היא בגדר לישה (ראה או"ח סי' שכא בסופו), ואתי שפיר.

[קראקובער]

יש דיעות שעצם הוספת המים היא בגדר לישה (ראה או"ח סי' שכא בסופו), ואתי שפיר.

לאותו מ"ד לשים עלה תה במים רותחים בכוס נכלל בעשיית תה ג"כ וחוץ מזה אפשר לישה גם במי פירות לא צריך מים בשביל זה.

[אוצר החכמה]

אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.

אדרבה, זה רק מחזק השאלה למה הוא לא אמר גם להוסיף מים ואם כבר מחפשים תירוצים בריסקאים במדרש מבואר שזה היה ביום טוב והדגיש שהקמח תקחי מהמוכן ורק מלישה ואילך אפשר היום.

זה לא כל כך מובן כי חשב שהם גויים ואיך הכין ביו"ט לצרכם בלבד?

[קראקובער]

ממילא צריכים להגיד שריבוי בשיעורים זה רק מדרבנן והוא אכל גם כן.

[מיכאל1]

אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.

אדרבה, זה רק מחזק השאלה למה הוא לא אמר גם להוסיף מים ואם כבר מחפשים תירוצים בריסקאים במדרש מבואר שזה היה ביום טוב והדגיש שהקמח תקחי מהמוכן ורק מלישה ואילך אפשר היום.

זה לא כל כך מובן כי חשב שהם גויים ואיך הכין ביו"ט לצרכם בלבד?

בפרשת דרכים (דרך צדקה דרוש י"ז) הק' איך הותר לאברהם אבינו ליטע אש"ל ולעשות צדקה עם העכו"ם הרי לא הותרה הצדקה אלא לישראל , ותי' שאברהם אבינו היה מגיירן לגמרי וכדאמרינן (בבראשית רבה פר' ל"ט סי' י"ד) ואת הנפש אשר עשו בחרן אמר רב הונא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים ללמדך שכל מי שהוא מקרב את העכו"ם ומגיירו כאילו בראו. ואולי תי' זה יענה גם על הקושיא מהכנה ביום טוב לצורכם.
אמנם ילה"ק דהא מתחילה שבאו אצל אאע"ה לא היו גרים ואעפ"כ האכילם והשקם ורק אחר אכילתם נתגיירו, והיאך הותר לו להיטיב עימם והא בשעת ההטבה היו עכו"ם, וכן להכין ביו"ט עבורם.
וי"ל כעין מש"כ המהרש"א בשבת לא,א שכיוון שבא להתגייר מותר ללמדו תורה אע"פ שלא נתגייר ה"ה שמותר כבר להיטיב עימו ולעשות עבורו ביום טוב, אך יש לחלק בקל, ויבוא מי שדיתו רחבה מדעתי ויפרש.

[אריך]

פירשתי ש'לושי' הוא כדי שלא יחמיץ, וכמ"ש שכל זמן שעוסקים בעיסה אינה מחמיצה.

[צופר הנעמתי]

"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)

בפשטות הוא דרך זירוז לצוות על הפרטים.