כהן בקברים שגילה האריז"ל

[איש_ספר]

בעבר ראיתי בתשו' דבר יהושע (ארנברג) שמפלפל בדברי השואל שר"ל שמותר להכהן להטמא בקברים שגילה האריז"ל משום לא בשמים היא. וכל הנידון היה לפלא.
ועתה שמעתי שגם הרב קוק נדרש לשאלה זו במסע הרבנים הידוע. ולא מצאתי באלה מסעי. מישהוא שמע ע"כ?

עצם הנידון פלא (מלבד מש"כ שבגילוי מילתא כ' אחרונים של"א לא בשמים) שאוחזים החבל בשני ראשיו. ואולי פירשו שהאריז"ל דיבר על בחינה מסוימת של נר"נ ולא על עצמות וכו', ולא נראה שלזה התכוון בדבר יהושע שם.

ולא אמנע להביא דבר צחות ששמעתי: מצאו כהן אחד עומד ומוחה ב"בית הקברות ע"ש גולבנציץ", שאלוהו, מה לכהן בבית הקברות, נענה ואמר: בהלכה אני אוחז כמו הגרמ"ש, בהשקפה כמו הגר"ט וויס, ודפח"ח...

[תוכן]

למה נפלאת? הרי סוגיות ערוכות הם, אי אמרינן לא בשמים היא אם בכל כה"ג. אלא דיש לדון בזה משום ע"א נאמן באיסורים, שהעד מעיד שידוע לו שכאן יש קבר, ומה זה משנה לנו איך נודע לו.

[גלילויני]

תוכן מה זה דברי ההבל הללו?
אם ע"א יאמר שנודע לו על קבר בחלום גם נאמר ע"א נאמן???
דין עד א' לא נאמר אלא שנסמוך על עד שמעיד כאילו שהדבר ידוע לנו עצמנו כמו שידוע לו, ואולי פחות מזה, [כמו שלא נאמן באתחזק וכו], אבל לא שיהיה יותר מאשר אם ראינו בעיננו את עדותו, ובמקרה דנן מן השמים היא העדות.

כנראה שאתה מתבהל לכתוב 'סוגיות מפורשות' על מה שמפורש הפוך, כאיש ספר.
ומזה נולד לך גם סברות עקומות ועקמומיות כאלו.

[תוכן]

הר' גלילויני, אנא ממך אל באפך. אם מישהו יאמר שנתגלה לו בחלום שיש כאן קבר, נאמר לו שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין מבחינת ההלכה. וידועים דברי הר"ן בנדרים בענין נדר בחלום. אבל מה יהיה אם נביא יבוא ויאמר שנודע לו בנבואה שיש כאן קבר, האם גם נאמר שלא בשמים היא? מה יקרה אם נביא יבוא ויאמר שנודע לו שחתיכה זו חלב היא, וראובן אכלו בשוגג, האם יהיה חייב חטאת אם לאו?

[שלח]

בעבר ראיתי בתשו' דבר יהושע (ארנברג) שמפלפל בדברי השואל שר"ל שמותר להכהן להטמא בקברים שגילה האריז"ל משום לא בשמים היא. וכל הנידון היה לפלא.
ועתה שמעתי שגם הרב קוק נדרש לשאלה זו במסע הרבנים הידוע. ולא מצאתי באלה מסעי. מישהוא שמע ע"כ?

עצם הנידון פלא (מלבד מש"כ שבגילוי מילתא כ' אחרונים של"א לא בשמים) שאוחזים החבל בשני ראשיו. ואולי פירשו שהאריז"ל דיבר על בחינה מסוימת של נר"נ ולא על עצמות וכו', ולא נראה שלזה התכוון בדבר יהושע שם.

ולא אמנע להביא דבר צחות ששמעתי: מצאו כהן אחד עומד ומוחה ב"בית הקברות ע"ש גולבנציץ", שאלוהו, מה לכהן בבית הקברות, נענה ואמר: בהלכה אני אוחז כמו הגרמ"ש, בהשקפה כמו הגר"ט וויס, ודפח"ח...

כאן באלה מסעי
http://www.otzar.org/aspcrops/63168_128_1683156233-7112013.asp
ובהערה

[שלח]

וגם פה
http://www.otzar.org/aspcrops/63168_221_2359120180-7112013.asp

[מרחביה]

יש ע"ז במנחת שלמה, תנינא סימן צח:
גם לא ידעתי איך הולכים כהנים ת"ח ויראי ד' בכל השטח ההוא... דעל שטח זה העידו האר"י ז"ל ועוד שהוא מלא קברים של תנאים ואמוראים... ועכ"פ על כהנים גדולי תורה יודעי ח"ן אתמה מאד אם אינם זהירים בכך, כי ראיתי בארץ חיים כלל י"ג שהביא מגאון ירושלים מהר"ם סוזין ז"ל "שגדולי וקדושי כל דור ודור אינם זזים מדברי האר"י אפי' בדברים שהם נגד ההלכה", ואיך לא חוששים בכגון דא דלא הוי כלל נגד ההלכה לחוש לחומרא ולא לקולא.

[מ.ל.]

באיזה סימן נמצאת תשו' של ה"דבר יהושע", שמפלפל בזה?

[שפה ברורה]

חלק ד' סי' כ"ג

[מ.ל.]

שמא יואיל ויועיל מישהו להעתיק את לשונו

[שפה ברורה]

www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50768&

התשובה הוא מעמוד 36 עד עמוד 39, כך שהתשובה מונחת בפני כל (כולל האינם מנויים)

[גלילויני]

מתחילה חשבתי, תוכן, שטעית בהחפזך או כשלת בסברא, כעת הנני נוכח שאתה הנך סלפן ובדאי!!!

איש ספר התפלא על הנדון של הרב ארנברג, בתמהו שהרי כתבו אחרונים שבכעי"ז לא אומרים 'לא בשמים היא', על זה באה טעותך היהירה הראשונה כשזעקת בבורות קבל כל באי הפורום שאינך מבין את פליאת איש ספר הרי 'סוגיות ערוכות' דנות בזה, חסתי על טעותך זו, עד שכעת אתה מטיח את הטענה עצמה של איש ספר בתור מגננה עצמית(!) אין גבול לעזות המצח!

[שפה ברורה]

איני יודע מה אתה רוצה ממנו, יהיה איך שיהיה, ביטוייך השפלים מגועלים

[גלילויני]

כעת, אין לכל זה דבר עם טעותך השנית עליה נסיתי להעמידך למעלה, שאלת מה עם 'עד אחד נאמן באיסורין', טענה שראוי להוציא עליה מכל בית מדרש שהוא, והסברתי בטוב טעם שאין כאן שום שיכות לנאמנות ע"א שהרי נדון אי"ס על לא בשמים היא הוא אפילו אם נשמע בעצמנו מפי עליון ולאו דוקא מפי עד.

חזור בך, ר' תוכן, ובזה יתברר שבחך.

[מ.ל.]

תודה רבה, הרב "שפה ברורה".

בעבר ראיתי בתשו' דבר יהושע (ארנברג) שמפלפל בדברי השואל שר"ל שמותר להכהן להטמא בקברים שגילה האריז"ל משום לא בשמים היא. וכל הנידון היה לפלא.

ליתר דיוק, לא השואל (ר' שלום פויגל) רצה לומר כן, אלא הוא רק ציטט לו פסק של רב מסוים, ולא נתפרש שמו.
אולי מישהו יודע מיהו אותו רב, שבגאונותו פסק שע"פ ההלכה הם קברי עכו"ם!!!, וע"פ הקבלה הם קברי צדיקים...

[דניאל]

בעניין לא בשמים היא בבירור המציאות יעויין בספרו של ר' י"א לורינץ פלאות עדותיך חלק א' שהאריך טובא והביא דעות לכאן ולכאן.

[תוכן]

אודה לך ר' גלילויני אם תשתף את הביקורת שלך עם ידידינו ר' ארזי ביתר, כי באמת בשביל ליטאי כמוני, דבריך הנוקבים פוגעים עד עומקה של נפש.

לעצם הענין עוד לא ברור לי על מה אני צריך לחזור. מתחילה חשבתי שהרב איש ספר מסתפק למה שלא נאמר לא בשמים היא, אם טעיתי בהבנת דבריו, אז איתו הסליחה. על מה שכתבתי בענין עד אחד נאמן באיסורין, עדיין לא אדע אם זה טעות או לאו. אדרבה הבא ראיה חותכת ואשמח לחזור בי.

[איש רגיל]

אודה לך ר' גלילויני אם תשתף את הביקורת שלך עם ידידינו ר' ארזי ביתר, כי באמת בשביל ליטאי כמוני, דבריך הנוקבים פוגעים עד עומקה של נפש.

לעצם הענין עוד לא ברור לי על מה אני צריך לחזור. מתחילה חשבתי שהרב איש ספר מסתפק למה שלא נאמר לא בשמים היא, אם טעיתי בהבנת דבריו, אז איתו הסליחה. על מה שכתבתי בענין עד אחד נאמן באיסורין, עדיין לא אדע אם זה טעות או לאו. אדרבה הבא ראיה חותכת ואשמח לחזור בי.

תוכן, מה עובר עליך? אתה מוכן להירגע?

[גם זו לטובה]

שמעתי שהגרא"י לורינץ (בעל משנת פקו"נ, והאיר יוסף) האריך בזה בספרו "פלאות עדותך"

[דניאל]

שמעתי שהגרא"י לורינץ (בעל משנת פקו"נ, והאיר יוסף) האריך בזה בספרו "פלאות עדותך"

קדמתיך

[מרחביה]

ליתר דיוק, לא השואל (ר' שלום פויגל) רצה לומר כן, אלא הוא רק ציטט לו פסק של רב מסוים, ולא נתפרש שמו.
אולי מישהו יודע מיהו אותו רב, שבגאונותו פסק שע"פ ההלכה הם קברי עכו"ם!!!, וע"פ הקבלה הם קברי צדיקים...

בקובץ פארות ב', עמוד 487 באוצר, מוזכר בקצרה סיפור הדברים, אך גם שם לא נתפרש מיהו.

[שיבר]

הגר"ז ורנר זצ"ל, רבה של טבריה, פסק כך בנוגע לקברים שמסביב לציון הרמב"ם.

השאלה היא מה נכנס שלו' פויגל לנושא?

[גלאגוזים]

אכן.
כפי שידוע לי התייחס לכל קברי הצדיקים שבגליל.
מן הסתם אליו כיוון הגרי"מ ארנברג זצ"ל בתשו' הנז"ל.

[מ.ל.]

שוחחתי עם א' מנכדי הגרא"ז ורנר זצ"ל רבה של טבריא, ת"ח ומו"ץ בעירו, הבקי היטב בכל פרטי הפרשה, והוא ביקש להבהיר כדלהלן, וזה תוכן דבריו:

"אני יענה בפרוטרוט והכי ברור שרק שייך. בזמנו השתרבב טעות חמורה בשמו, ובניגוד לתשו' בעל הציץ אליעזר והגרי"מ ארנברג זצ"ל, שהעולה מתוך דבריהם כאילו הוא התיר מפורשות לחפור בקברים הנ"ל, אני עצמי ראיתי שהוא כותב במכתב לר' מתתי' לוריא זצ"ל, שהוא מעולם לא התיר לחפור, וייאמר מפורשות שלמעשה הוא אחז שאסור. יש כאן בלבול נורא בין הקברים שברחבת קבר הרמב"ם, שאותם גילה האריז"ל ברוח קודשו, לבין קברים בשכונה קרובה הנקראת המיימוניה (ע"ש הרמב"ם) שכהנים היו הולכים שם בכל השנים ללא שום פקפוק, ושם חפרו מבלי רשותו, מכיון שהוא לא היה רב מטעם הרבנות. ולאחר מעשה שכבר חפרו, הוא כתב בדרך אפשר, שיש להסתפק בזה מכל מיני סיבות, והוא רצה שגדולי הדור יתכנסו ויישבו להכריע בדבר, והוא כתב זאת בצורת שאלה ולא תשובה או פסק הלכה.
חוסר אמצעי תקשורת נאותים בימים ההם, ומעשה קנאים פגעים רעים, הוביל לשמועות עקשניות ולא נכונות. זה ממש טענו חטים והודה לו בשעורים. היו לו הרבה ספיקות ולא היה שום הוראה להיתר.
אחד מהטעמים שבהם הוא טען שיש צד להיתר, זהו קבלה מר' משה קלירס (שהיה לפניו אב"ד טבריא), ומעוד גדולים זצוק"ל, שאיפה שיש כמה קצת עצמות, מותר לפנות בדרך כבוד למקום אחר.
וכמ"כ צד נוסף להיתר, היה הטיעון שהלכה וקבלה לא תמיד הולכים ביחד, ואפילו אם נאמר שע"פ קבלה אסור מצד איזה טעם שיהיה, יכול להיות שע"פ הלכה מותר, וזה קו כללי בכל הפוסקים ובכל העניינים".

[אראל]

הערה:
האם הכלל 'תורה לא בשמים הוא ' נאמרה גם להקל?, כלומר אם כבר איתמחי גברא שדבריו כנים ואמיתיים, ויודע האמת בשמים, האם לא נשמע לא עכ"פ לחומרא לענין טומאת כהן?, ועוד, שאיסור טומאת כהן אינו קשור באמינות דברי האריז"ל אם למשל רבן שמעון בן גמליאל קבור במקום ההוא או מת אחר, אם כבר התברר שדברי האריז"ל כנים לענין מציאות קברים באותן מקומות שהעיד עליהם, האם נוכל להתיר טומאת כהנים על מקומות הללו מחמת הכלל 'תורה לא בשמים הוא' וכאילו לא אמר כלום?

[יורה_דעות]

חלק מהקברים שרשומים ברשימת מהרח"ו בסוף שער הגלגולים הם קברים ידועים שהיו עליהם רשימות נוסעים עוד לפני האר"י כפי שאפשר לראות במציאות וכפי שמעיד מהרח"ו עצמו שם, ולכן אין פה רק גילוי של מקובלים אלא גם ידיעות מקובלות. אמנם תקפן של הידיעות המקובלות מוטל בספק, ועל רובם אי אפשר לכפות כהן להתרחק.
להשוות את הידיעות מהאר"י לנבואה וכדו' זו כמובן שטות, מלבד הקומארנר וכיו"ב לא העלה איש על דעתו כך, וכל הגילויים שע"י מגידים ורוה"ק וכדו' אי אפשר לכפות כהן להתרחק מהם. בפרט שבין הקברים שברשימת מהרח"ו יש כאלו שחקירות די ברורות מגלות שהם בבחינת התעברות ונר"נ ולא בהכרח קבורים רק שם.

[ראש חכם]

אני מוחה נמרצות על דברי הזלזול בגסות של 'יורה דעה' על הרה"ק מקאמארנא זצ"ל. של נעליך מעל רגליך!!! אני מבקש מ'אוצר החכמה' למחוק את דבריו!!!

[איש רגיל]

אני מוחה נמרצות על דברי הזלזול בגסות של 'יורה דעה' על הרה"ק מקאמארנא זצ"ל. של נעליך מעל רגליך!!! אני מבקש מ'אוצר החכמה' למחוק את דבריו!!!

יורה דעות ולא יורה דעה [יורה דעה זה מישהו אחר].

בפרט שבין הקברים שברשימת מהרח"ו יש כאלו שחקירות די ברורות מגלות שהם בבחינת התעברות ונר"נ ולא בהכרח קבורים רק שם.

אנא, תביא דוגמא.

[ברקים רב]

חלק מהקברים שרשומים ברשימת מהרח"ו בסוף שער הגלגולים הם קברים ידועים שהיו עליהם רשימות נוסעים עוד לפני האר"י כפי שאפשר לראות במציאות וכפי שמעיד מהרח"ו עצמו שם, ולכן אין פה רק גילוי של מקובלים אלא גם ידיעות מקובלות. אמנם תקפן של הידיעות המקובלות מוטל בספק, ועל רובם אי אפשר לכפות כהן להתרחק.
להשוות את הידיעות מהאר"י לנבואה וכדו' זו כמובן שטות, מלבד הקומארנר וכיו"ב לא העלה איש על דעתו כך, וכל הגילויים שע"י מגידים ורוה"ק וכדו' אי אפשר לכפות כהן להתרחק מהם. בפרט שבין הקברים שברשימת מהרח"ו יש כאלו שחקירות די ברורות מגלות שהם בבחינת התעברות ונר"נ ולא בהכרח קבורים רק שם.

אולי כל דברי הקאמארנער הם גם ב'בחינה' פלונית או אלמונית?...

[יורה_דעות]

אני מתנצל שמדברי מובן שאחד הצדיקים אמר "דבר שטות", אגב מרוצתי לא שמתי לב והגזמתי. כוונתי היתה שאין שום סיבה לחשוב שיש לדבריו דין נבואה וכדו' (ולזה קראתי בהפלגה "שטות"), וסייגתי את הדברים כי זכרתי שאחד האדמורים כותב שכל דברי האר"י הם בנבואה יותר מאלישע ובית דינו וכו', ואחרי שהוספתי לא שמתי לב שלא נאה לקרוא לדבריו 'שטות' (הכוונה רק שלענ"ד הם מופרכים) וגם השם קומארנר בטעות כתבתי כי הדברים הנ"ל נאמרו ע"י השינאבר (או איך שכותבים זאת) עד כמה שאני זוכר.
ולגבי דוגמאות, מי שמכיר את מחקר הקברים ימצא, ומי שאינו מכיר א"א לי לכתוב כאן אריכויות ולהאריך עליהן. והדברים ידועים.

[אוצר החכמה]

לא מובן הדיון כאן בתרתי.
א. דברי הציץ אליעזר שיש כאן סתירה ברורים ופשוטים, אם אדם בא להתפלל בקבר מחמת שקבור שם פלוני מגוחך לומר שמצד ההלכה מסתמא אין קבור שם פלוני. וכמו שכתב איש ספר בפתיחת הנושא.
ב. אע"פ שאינם כנבואה דברי רבינו האריז"ל נאמנים עלינו. גם אם יש קושיה (אולי שכן לא ראינו עדיין את הקושיה) ממקרה מסויים. ועד שלא יוכח מדברי תלמידיו היודעים תורתו שאין כוונתו כפשוטו, אין סיבה לטעון כך. וממילא הסברא מחייבת שחייב כל מי שיראת שמים בלבו לשמור ולעשות ולקיים. רק לעניין לכוף אחרים שאינם חוששים לזה בזה יש לדון אם מצד ההלכה אפשר לכופם.

(מצד הדין ברור שדברי האריז"ל אינם כנבואה, לעניין לעבור על דברי נביא וכדומה ומי שאמר שהם כנבואה התכוון להפליג במעלתם האמיתית ולא מצד הדין וזה ברור לכל מבין כך שכל הדיון בזה הוא למותר)

[איש רגיל]

ולגבי דוגמאות, מי שמכיר את מחקר הקברים ימצא, ומי שאינו מכיר א"א לי לכתוב כאן אריכויות ולהאריך עליהן. והדברים ידועים.

אנו מוותרים על האריכויות, מספיק שתכתוב בקיצור נמרץ באיזה קבר לא קבור מי שהאר"י אמר, ואת עיקרי הראיות לכך.

[יורה_דעות]

הרב אוצה"ח
א. מיהו אם נאמר שאין שם קבר אלא רק עיבור נר"נ ובחינה אתי שפיר.
ב. כמובן שהדיון לא היה האם נאמנים עלינו דברי האר"י, אלא האם יש כאן דין עדות הלכתי. וע"ז נאמר שהלכתית אין כאן שום איסור. כל שלא הוחזק או שאין עדות. אגב, בחלק מהקברים הוחזק שאלו קברי ישראל והאר"י רק גילה מי הוא הקבור.
ג. ההנחה ההרמוניסטית שכל אדמו"ר שאמר משהו התכוין בהכרח כדבריך אלא בבחינה אחרת, אין לה על מה שתסמוך. צא וקרא מה כתב הנ"ל.

איש רגיל, אין הויתור תלוי בך. טבע הדברים מחייב שיוולד פולמוס ואריכות.

[איש רגיל]

איש רגיל, אין הויתור תלוי בך. טבע הדברים מחייב שיוולד פולמוס ואריכות.

אתה לא נשמע אמין, הפרחת משפט שדברי האר"י אינם נכונים, לפחות תביא איזה בדל של ראיה. אם לא ראיה, לפחות על איזה קבר מדובר. כלום?

[יורה_דעות]

לא כתבתי שדברי הארי אינם נכונים
ואין לי בעיה שתחשוב שאני לא נשמע אמין
איני מקבל את הנחת היסוד שכל נושא תמיד צריך להידון בכל פורום לפי דרישת כל ניק

[מ.ל.]

לא מובן הדיון כאן בתרתי.
א. דברי הציץ אליעזר שיש כאן סתירה ברורים ופשוטים, אם אדם בא להתפלל בקבר מחמת שקבור שם פלוני מגוחך לומר שמצד ההלכה מסתמא אין קבור שם פלוני. וכמו שכתב איש ספר בפתיחת הנושא.
ב. אע"פ שאינם כנבואה דברי רבינו האריז"ל נאמנים עלינו.

שאלתך מעידה כי לא ראית את מה שהבאתי למעלה

יש כאן בלבול נורא בין הקברים שברחבת קבר הרמב"ם, שאותם גילה האריז"ל ברוח קודשו, לבין קברים בשכונה קרובה הנקראת המיימוניה (ע"ש הרמב"ם) שכהנים היו הולכים שם בכל השנים ללא שום פקפוק, ושם חפרו מבלי רשותו,

א"כ האריז"ל לא הצביע על אותו מקום בו נערכו החפירות, ואף אחד לא הלך להתפלל ע"י העצמות. מה שכן כתוב בשער הגלגולים, הוא שבכל השטח שבין בית הקברות של ר' יוחנן בן זכאי, עד צלע ההר שבו מונח רבי עקיבא, שם נטמנו כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא. והרי אי"ז הוראה פרטנית על מקום מסוים, אלא זהו שטח ענק המתפרס על פני כמה רחובות בטבריא, שלא חשו לו הכהנים מאז ומקדם.
אחד מבאי הפורום אף הפנה אותי באישי, לעיין בספר זכרונות רמב"ח, שם הוא ג"כ כותב: "הרב ורנר ז"ל הדגיש כמה פעמים בשיחה זו, שדברים אלו שהוא מוסר לנו, קבל הוא מבית הדין הקודם של טבריה, וביה"ד הקודם קיבלם מבי"ד קודם, מסורת הקבלה שבידו נמשכת עד בית דינו של אותו צדיק וקדוש ישראל, הרב רבי חיים אבולעפיה זצ"ל".
מלבד זאת, כאמור, לא רק שלא היתה להגרא"ז ורנר שום הוראה ברורה להיתר, אלא כפי שמסופר בזכרונות רמב"ח, הוא אף יצא עם בית דינו למקום החפירות, ונזף קשות במנהל העבודה מטעם משרד העתיקות.

[אוצר החכמה]

אני דיברתי על הדיון העקרוני על הקברים שהראה האריז"ל ולא על קברים מסויימים תחום שבו איני מתמצא כלל.

[מ.ל.]

ועל זה הבאתי למעלה,

חוסר אמצעי תקשורת נאותים בימים ההם, ומעשה קנאים פגעים רעים, הוביל לשמועות עקשניות ולא נכונות.

ואולי לא הוסבר די הכוונה, והעניין הוא כאמור, שהגרא"ז ורנר לא הסכים לאסור את המשך העבודות בשכונת המיימוניה, (והוא הסתפק במחאה כנגד ביזוי העצמות שנמצאו), ובעקבות זה הוציאו עליו לעז ורכילות כמה קנאים מירושלים שהוא הורה להתיר אף על מקום קבורת התנאים ע"י ציון הרמב"ם, ומעשה שטן הצליח שגם רבנים חשובים כבעל הציץ אליעזר והגרי"מ ארנברג זצ"ל, טעו וכתבו תשו' ארוכות כנגד דעתו, כביכול הוא הורה להיתר גם בקברים שעליהם הצביע האריז"ל מפורשות.

[אפרקסתא דעניא]

מאז ומתמיד תמהתי על קברי רבותינו שבגליל, ואפרש תמיהתי, שמא ירווח לי:

למשל, רבן יוחנן בן זכאי. חי רוב ימיו ביהודה ובירושלים (אף שהיה בערב תקופה מסוימת, וייתכן שהיא בגליל), ובאחרית ימיו ביבנה ובברור חיל, מרחק 200 ק"מ מטבריה. מדוע אפוא נקבר בטבריה? לשם מה נשאוהו משפלת יהודה עד למעמקי הגליל? מדוע לא נקבר שם באיזור, כרעהו רבן גמליאל דיבנה הקבור ביבנה?

או למשל הלל ושמאי, שמקום קבורתם מיוחס במירון. מדוע ולמה? הלא חיו בירושלים, בהיות הלל נשיא הסנהדרין ושמאי אב"ד. בית המקדש היה קיים, ושם חיו כל ימיהם (מעת שעלה הלל מבבל). מדוע להרחיקם מנחלת ה' לגליל?

בניהו בן יהוידע. ראש הסנהדרין. מקורב ביותר לדוד המלך. מדוע נישא עד צפת? המבלי אין קברים ביהודה ובירושלים לקחוהו להטמן על שפת נחל עמוד?!

ועוד ועוד, נביאים, תנאים ואמוראים, שחיו ביהודה ונקברו בגליל. מדוע?

[אכן, על אמוראי בבל הקבורים בגליל לק"מ, שכן מבואר שהיו מעלים וקוברים בטבריה ובגליל, ולכן אין תימה על אביי ורבא, למשל, הקבורים ליד ביריה. אם כי רב אשי, הקבור בחרמון - מה יש שם שקברוהו דווקא שם? לא ידוע על שום יישוב יהודי שהיה שם, וגם אילו היה, מדוע לא נקבר ברקת או בצפת?]

[שמח]

ראשית צריך לציין כי שאלה זו קיימת לא רק על הקברים שגילה האריז"ל, שכן קברי הלל ושמאי וריב"ז כבר היו ידועים לפני זמן האריז"ל.
והאמת שאיננו יודעים מה היה מנהגם של ישראל בתקופת התנאים לגבי מקום הקבורה, יתכן מאד שבסוף ימיהם היו נוסעים לגליל אולי כדי להתרפאות וכדו', כמו כן היו תנאים ואמוראים שהיו נוסעים הרבה ממקום למקום כפי שמוצאים בגמ' על רב פפא ועוד. גם יש סברא כי היו מקומות מיוחסים לקבורה, כגון במירון, ולשם היו מביאים אף צדיקים שנפטרו בירושלים.