נר חנוכה למעלה מעשרים אמה

[מי שאמר]

האם מישהו יודע מהו ההיתר להדליק נר חנוכה כשהוא גר למעלה מעשרים אמה – ידעתי ממה שהאריך בזה הטור ורבינו יואל וכו' ועדיין אין דעתי נוחה איך זה שאנו מדליקים למעלה מעשרים אמה בניגוד למה שאמרו בגמ' נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי

[רחמים]

אולי, פירסומי ניסא לבני הבית ולא לבני רשות הרבים.

[מי שאמר]

אני מדבר כלפי אלו שמדליקים בחלון ביתם (לפרסומי ניסא לבני רשות הרבים) ולא כלפי אלו שמדליקים על שולחנם בתוך הבית.

[רחמים]

אלו שמדליקים בחלון ביתם אף שהחלון מעל עשרים אמה מתכוונים בעצם לצאת ידי חובת פורסומי ניסא בפרסום הנס אצל בני הבית אבל לרווחא דמילתא מדליקים בחלון שמא מישהו מלמטה יביט בחלונם, ועוד שאם יש בנינים גבוהים כנגדם הרי שיש פה פרסום הנס גמור אצל הדיירים שממול ולכאורא פרסום הנס כזה הוא לכתחילה.

[מי שאמר]

אכן כדבריך כך טוענים השכנים שמספיק פירסומי ניסא עבור שאר הבניינים, הבעיה היא, שיש כמה בניינים שפונים אל היער ואין שם נפש חיה - ומה שכתבת שהם מדליקים עבור בני הבית. רובם ככולם מדליקים מדינא דגמ' שאמרו להדליק על חלון ביתו הפונה לרשות הרבים ואין כוונתם כלל לצורך בני הבית כבשעת הגזירה.

[א צענטער]

אז מה יעשה מי שגר בקומה גבוהה?

מה עושה מי שגר בעליה ואין לו חלון לרשות הרבים?

[מי שאמר]

אז מה יעשה מי שגר בקומה גבוהה?

עיין טור או"ח תרעא בזה"ל.
אבל אם הניחה למעלה מכ' אמה אפי' בדיעבד לא יצא דלא שלטא ביה עינא וליכא פירסומי ניסא וכתב ה"ר יואל הלוי דוקא כשמניחה בחוץ אבל כשמניחה בבית אפי' למעלה מעשרים אמה כשירה כדאמרינן גבי סוכה אם דפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מכ' אמה כשירה דשלטא ביה עינא ונ"ל שאין הנידון דומה לראייה דהתם בעינן שתשלוט עינו בגג וכיון שמחיצות מגיעות לגג על ידם ישלוט עינו בגג אבל הכא שצריך שישלוט עינו בנרות כיון שהוא למעלה מכ' דלא שלטא ביה עינא מאי נפקא מינה בגג שהוא עדיין למעלה ממנו בשבילו לא שלטא ביה עינא טפי.
המבואר מדברי הטור שאם מניחה למעלה מכ' אמה באופן ששלטא ביה עינא אין בזה משום פסול של למעלה מעשרים אמה.
וראה שם ב"י ובתוס' סוכה שהקשו ממבוי ונר חנוכה ויש עוד הרבה מה להאריך בזה.

[אוצר החכמה]

לא כ"כ הבנתי מה תירצת לו, הלא הטור לא קיבל את הטענה שמחמת הקיר שלטא ביה עינא וא"כ הדרא קושייתך אתה מבניינים הפונים ליער לדוכתא.
ואם כוונתך להוכיח מדברי רבינו יואל שמספיק שהשכנים רואים לענ"ד אינו ראייה כי שם לדעתו שמדמה לסוכה אין בזה בכלל שם של לא שלטא ביה עינא, אבל אין ראייה לשאלה אם שלטא ביה עינא צריך לרה"ר או שמספיק שיש שכנים הרואים.

[מי שאמר]

ביקשתי להפנות אותו לדברי הב"י או"ח תרע"א שכתב בזה"ל.
מצאתי כתוב בשם מהר"ר יצחק אבוהב ז"ל נראה לי שסברת רבינו יואל שכשיש בכאן אויר האויר הוא מזיק לעינים ואין האדם יכול להביט למעלה כל מה שירצה ולזה הביא ראיה מסוכה שאם הדפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מעשרים כשרה ושלטא בה עינא ובזה נראה שאין מקום לקושיית המחבר עכ"ל:

ובאמת שמעולם לא הצלחתי להבין קושיית הטור על רבינו יואל, מאי שנא סוכה שאם דפנות מגיעות לסכך משלט שלטא בה עינא, ומאי שנא נר חנוכה.

ולא ביקש רבינו יואל לומר שאם הדפנות מגיעות לתקרת ביתו ומשלט שלטא עינא בתקרת הבית אזי יכול להדליק בביתו נר חנוכה גם למעלה מעשרים אמה, אלא כמו שכתב הב"י, כוונתו הייתה להביא ראיה שכמו אצל סוכה אם דפנות מגיעות לסכך ואין אויר באמצע משלט שלטא בה עינא, הוא הדין אצל חנוכה אם דפנות מגיעות לנר חנוכה ואין אויר באמצע משלט שלטא בה עינא.

ואין לי כל הסבר מאי שנא סוכה מאי שנא נר חנוכה ומהו שהקשה הטור על רבינו יואל.

[מי שאמר]

מה שמפליא אותי ביותר שאף אחד מן הפוסקים לא ראה לנכון לציין לדברי התוס' בסוכה (ב,ב) שכתבו להדיא שגם אצל נר חנוכה ומבוי אם דפנות מגיעות לסכך משלט שלטא בה עינא. וטרחו לפרש משום דסוכה רחבה טובה יעו"ש. אך בעיקרון הבינו התוס' שדפנות מגיעות לסכך אמור להועיל אצל נר חנוכה כמו אצל סוכה. ודבריהם תומכים להדיא בדברי הבית יוסף ולא כפי שהקשה הטור על רבינו יואל וצ"ע גדול.
וזה לשון התוס' בסוכה שם, ד"ה וכיון דדפנות מגיעות לסכך מישלט שלטא ביה עינא. ולא דמי לנר חנוכה וקורת מבוי דלא חשיב היכר למעלה מעשרים אע"פ שהקורה על גבי כתלים דהתם קורה טפח לא שליט בה עינא כמו בסוכה דרחבה טובא.

[איש-אחד]

נר חנוכה וקורת מבוי טפח מפני קטנותם לא שלטא בהון עינא למעלה מכ' אמה, אבל סכך סוכה שאינו קטן כ"כ, אי דפנות מגיעות לסכך שפיר דמי.

[מי שאמר]

לא ביקשתי להביא את תירוצם של התוס' שאין מי שאומר כמוהם לא הטור ולא הבית יוסף, ביקשתי להביא ראיה שגם התוס' סברו שדפנות מגיעות לנר חנוכה והלחי לקורה של המבוי יש לומר בזה שלטא בה עינא - ואת תירוצם של התוס' יש להבין מכמה סיבות האחד. מה איכפת לי אם הקורה היא קטנה.
כמו כן האם לדעתם של התוס' כאשר יעשה כעין גגון ברוחב שבעה טפחים כמו בסוכה ועליו יניח את הנר חנוכה האם יועיל בזה דפנות מגיעות לנר חנוכה.

[מי שאמר]

נושא: נר חנוכה למעלה מעשרים אמה

אכן כדבריך כך טוענים השכנים שמספיק פירסומי ניסא עבור שאר הבניינים, הבעיה היא, שיש כמה בניינים שפונים אל היער ואין שם נפש חיה - ומה שכתבת שהם מדליקים עבור בני הבית. רובם ככולם מדליקים מדינא דגמ' שאמרו להדליק על חלון ביתו הפונה לרשות הרבים ואין כוונתם כלל לצורך בני הבית כבשעת הגזירה.

הדלקה מעל עשרים אמה.
בבתים רבים, ישנה לכאורה בעיה להדליק בחלון, כיוון שהגמרא במסכת שבת כב. אומרת:
"נר של חנוכה שהניחה ללמעלה מעשרים אמה פסולה".
וכן נפסק בשו"ע (תרע"א ו'). [20 אמה= 9.60 מטר לגר"ח (טפח=8 ס"מ; אמה=6 טפחים=48 ס"מ)].
וכך כתב בשער הציון (תרע"א ס"ק מ"ב):
"אכן אם החלון גבוה מקרקע רה"ר למעלה מעשרים אמה, ואין היכר לבני רה"ר, אז טוב יותר להניח בפתח [מאשר בחלון]".
כמה תשובות ניתן לתת לדבר זה:
א. לדעת רבינו יואל (מובא בראבי"ה תתמ"ג ובטור תרע"א) חנוכיה למעלה מעשרים אמה פסולה, רק כשמונחת באוויר על ידי מקל וכד', אך כשנמצאת בתוך בניין, רגילים אנשים להביט לגובה זה בגלל קירות הבניין. כמו שמצאנו בסוכה (ב:) שאם הדפנות מגיעות לסכך כשרה למרות שגבוהה (אמנם להלכה פסולה מטעם אחר). הראבי"ה עצמו והטור חולקים על רבינו יואל, וסבורים שגם בבניין פסולה למעלה מעשרים אמה (ובסוכה מועיל כי על ידי הדפנות ניתן להבחין בכך שיש גג). להלכה פסק המ"ב (תרע"א ס"ק כ"ח, ובשעה"צ ס"ק ל"ג) דלא כרבינו יואל, אך מ"מ ניתן לצרפו לספק. ובפרט, שכיום רגילים לבנות לגובה, ומסתבר שגם ההבחנה של האנשים השתנתה והם מסתכלים גבוה יותר מאשר פעם.
ב. המציאות שלנו שונה מן המציאות בזמן חז"ל גם מסיבה נוספת. כיום, לא רק המדליק נמצא ב"גובה", אלא גם רבים מבני רשות הרבים, דהיינו השכנים ממול, נמצאים ב"גובה" (וכן כתב הרב וואזנר - הובאו דבריו במצוות נר איש וביתו, בירורי הלכה סימן ט).
ג. במציאות שלנו, גם כשמדליק בגובה של עשרים אמה, מכל מקום בתוך הבית נמצאת החנוכיה בגובה כשר (יחסית לרצפת הבית), ואם כן, בכל מקרה יש פרסומי ניסא לבני ביתו. לפי זה, בכל מקרה יוצא ידי חובה. ואף אם נאמר, שמעל גובה עשרים אמה אין פרסומי ניסא המספיק בכדי לברך על הנרות, מכל מקום בודאי שיש לפחות היכר מסוים לבני רשות הרבים (וכ"כ הפמ"ג). ובפרט לפי מה שמסתבר שכיום יש פרסומי ניסא רב בכך.
לכן, בהדלקה בחלון מרוויחים גם פרסומי ניסא לבני ביתו וגם פרסומי ניסא לבני רשות הרבים. ובייחוד שעיקר המצוה היא פרסומי ניסא וכדלעיל (מעין זה ברב וואזנר, שם).
לכן, גם בחלונות בקומות הגבוהות, נראה שיש עדיפות להדליק בחלון.

קיבלתי באישי ועדיין טורח אני להבין מדוע לא הביא שום פוסק את דברי התוס' בסוכה ושם מבואר להדיא שגם אצל נר חנוכה דפנות מגיעות וכן לחי המגיע לקורה שלטא בה עינא וכדעת רבינו יואל והב"י. וכפי שכבר כתבתי שגם התוס' מודים שאם יעשה כעין גגון ברוחב שבעה טפחים שפיר יכול להניח עליו נר חנוכה ושלטא בה עינה.

[אוצר החכמה]

לא ברור איך הפכת את העניין. התוספות הוא הבסיס של דעת הטור. והוא הראייה החזקה לאיסור לנושא הדיון כאן. כי מה תוספות הקשו, איך ייתכן שדפנות מגיעות לסכך כשר הלא נר חנוכה וקורה פסולים. כי תוספות הבינו שכל נר חנוכה שהוא למעלה מעשרים אמה יש דפנות שמגיעות עד אליו ואפילו הכי פסול. ועל זה תירצו שמחמת קטנותם אינם ניכרים (וודאי לא יעזור שיעשו גג וישימו עליו). ולזה גם רבינו יואל מודה. רק הוא המציא חילוק אחר שכשהוא בתוך הבית דהיינו שיש גג מלמעלה ולא אויר אז אין חשש. וע"ז שאל הטור מה הטעם בזה, מה מועיל שיש גג מלמעלה לגרום שהנר חנוכה הסמוך לדופן מתחתיו ייראה יותר. וע"ז יישב מהר"י אבוהב שרבינו יואל הבין שהסיבה להבדל בין סוכה לנר חנוכה הוא לא כדעת התוספות שזה קטן וזה רחב, אלא שכשיש גג מלמעלה אין הראייה נפגעת ואפשר לראות, וזה ההבדל בין סוכה שמועיל בה דפנות מגיעות לסכך לנר חנוכה שלא מועיל בו, שכאן יש גג וכאן לא, וממילא כשיש גג דהיינו בתוך הבית גם נר חנוכה מותר.