הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' נובמבר 12, 2013 1:09 am
התעוררתי לחשוב מהו ההסבר לאלו שמחזיקים כשיטת רבינו תם בבין השמשות לעיקר, ועם כל זה לגבי זמן הדלקת נר חנוכה הם מדליקים בשקיעה הראשונה, האם אפשר ללמוד כך בשיטת ר"ת והאם יש מקור למנהגם.
דהנה בתוס' מנחות דף כ' ע"ב ד"ה נפסל הביאו דברי ר"ת בעניננו וז"ל: אבל משקיעת החמה משמע תחילת שקיעה, תדע מדאמרינן (שבת דף כ"א ע"ב) גבי נר חנוכה מצותה משתשקע החמה, ואי בתחילת שקיעה עדיין הוא יום גדול, והוה שרגא בטיהרא.
ולכאורה כוונתו ברורה שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בתחילת השקיעה השניה, דאי בתחילת השקיעה הראשונה הרי הוה שרגא בטיהרא.
ובשו"ע או"ח סי' תרע"ב ס"א כתב וז"ל: אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה, והיינו צאת הכוכבים ועיין מג"א ופר"ח.
ובביאור הגר"א שם כתב וז"ל: סוף שקיעה. כ"כ הטור וכ"כ הרא"ש... אבל ברשב"א ור"ן משמע בהדיא שהוא תחילת השקיעה, אלא דמשמע שם בשקיעה שניה עש"ו. ועי' במרדכי ספ"ב דשבת שכ' דלשון משתשקע מוכיח שהוא תחילת השקיעה, כמ"ש בפרק הפועלים משיפסקו עד שיפסקו וכו', וכן עיקר, ועיין מ"ש לעיל רס"א ס"ב בארוכה.
ובסי' רס"א ס"ב בביאור הגר"א כתב בתוקף רב לדחות את שיטת רבינו תם, ולקיים את שיטות החולקים עליו, והאריך להוכיח שאין שתי שקיעות אלא שקיעה אחת, ומיד לאחר מהלך שלשת רבעי מיל מהשקיעה הוא זמן צאת הכוכבים ומתחיל הלילה, ובין דבריו הוא דן גם לענין זמן הדלקת נר חנוכה, ואביא תמצית מדבריו וז"ל שם: וכן לענין חנוכה ג"כ מהתחלת השקיעה, וכ"ה בר"ן ורשב"א שם אצל חנוכה, ודלא כדברי הטוש"ע.
ולסיכום קצר: דעת המחבר שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בצאת הכוכבים, ודעתו לענין בין השמשות היא כשיטת רבינו תם, וכפי שנתבאר בסי' רס"א ס"ב, ודעת הראשונים הרשב"א והר"ן וכן שיטת ר"ת בתוס' דמנחות שהדלקת נר חנוכה היא בתחילת השקיעה, ומשמע בשקיעה השניה, ודעתם לענין בין השמשות היא ג"כ כשיטת ר"ת, וכפי שנתבאר במקומות אחרים, אלא שהגר"א שאחז בענין בין השמשות שלא כרבינו תם, ולדעתו יש רק שקיעה אחת, לקח בסי' רס"א את דברי הרשב"א והר"ן להלכה בענין זמן הדלקת נר חנוכה, שהיא בתחילת השקיעה הראשונה, שהיא היחידה לדעתו.
והנה בביאור הגר"א בסי' תרע"ב ציין לדברי המרדכי בסוף פרק במה מדליקין שכתב שמשתשקע היינו תחילת השקיעה, ואני בעניי לא מצאתי מקומו, אולם מצאתי להיפך בהגהות מרדכי פרק במה מדליקין שכתב וז"ל: מצותה משתשקע החמה. פי' מסוף שקיעת החמה דהיינו צאת הכוכבים, דשרגא בטיהרא לא מהני, עיי"ש.
והנה כדברי ההגהות מרדכי הללו כתבו גם בתוס' דמנחות הנ"ל בשם רבינו תם, אלא שבתוס' דמנחות הסיקו משום הטעם דשרגא בטיהרא לא מהני, שזמן הדלקת נר חנוכה בתחילת השקיעה השניה ולא בשקיעה הראשונה, ואילו ההגהות מרדכי כתב שזמנה בצאת הכוכבים, משום דשרגא בטיהרא לא מהני.
ויש לעיין עוד מדוע הביא הגר"א בביאורו בסי' תרע"ב את דברי הרשב"א והר"ן והמרדכי שכותבים שזמנה בתחילת השקיעה, ומשמע בשקיעה שניה, ולא הביא דעת ר"ת בתוס' דמנחות ששם כמעט מפורש שזמנה בתחילת השקיעה השניה.
עכ"פ מכל הנ"ל יש לשאול, האם לאלו הנוהגים כשיטת רבינו תם בבין השמשות, יש מקור להדלקת נר חנוכה בזמן השקיעה הראשונה שעדיין יום, שהרי התוס' במנחות כתבו בשם ר"ת עצמו "ואי בתחילת שקיעה עדיין הוא יום גדול, והוה שרגא בטיהרא".
או שמכיון שיש שיטות שסוברות שאין זה מעכב, ואפשר להדליק גם ביום ולא חיישינן לשרגא בטיהרא, וכשיטת מהר"י אבוהב שהביא המחבר בסי' תרע"ב ס"א בשם "יש מי שאומר", שסובר שאם הוא טרוד יכול להקדים מזמן פלג המנחה, ואולי יש לומר שסמכו על שיטה זו.