פירוש נחמד שראיתי בהגדה של רבי יצחק איזיק חבר זצ"ל, מתלמידי רבינו הגר"א:
"כי לו נאה, כי לו יאה, אדיר במלוכה וכו', גדודיו יאמרו לו לך ולך, לך כי לך, לך אף לך, לך ה' הממלכה".
ומהו הכפילות, יאה ונאה? ולך ולך, לך אף לך?
ובאר, שיש 2 סוגי הנהגות:
יש הנהגה של אור, שהכל טוב, ו"רואים השגחה".
ויש הנהגה של חושך והסתר פנים, של יסורין וסיבוכים, וצריך לדעת שהכל מהשם והכל לטובה.
"לך ולך"—כשרואים בבירור טוב שמגיע משמים, דברים פשוטים.
"לך אף לך"—שגם זו לטובה, "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע/ את הכל", ואין ח"ו 2 רשויות, אלא טוב שמשתלשל בעקיפין דרך בעיות.