חנוכיית בית הכנסת בדרום או בצד ימין?

[בן פקועה]

בשו"ע הלכות חנוכה סימן תרעא סעיף ז מבואר: "ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום". כמה טעמים נאמרו בדבר, ופשוט שיש טעמים המשמשים טעם נוסף ואינם סיבת הדין, ולכך יש מקום לבררם. באחד הפוסקים (פרח מזכרוני) מבואר שבבית הכנסת המניחו שלא בפתח הבית שלא שייך לומר שיהא מוקף במצוות אין צורך לשימו בצד שמאל.
בבתי הכנסת באירופה שמזרחם מכוון לירושלים אין הבדל בין דרום לימין, ולכך לא ניתן להביא מהם ראיה כלשהי. השאלה התעוררה בארצנו בבתי כנסת שפניהם אל המקדש כשאינם מצד מזרח.
איך נהגו בתי הכנסת בארצות המזרח שפניהם פנו לצד דרום?
למעשה, שמעתי שכל בתי הכנסת בשכונת נווה יעקב נוהגים להדליק בצד דרום העולם ולא דרום בית הכנסת, וצריך עיון מקורם.

דיון זה לא שייך לאלה המהפכים פניהם בקבלת שבת לצד דרום או צפון, ולא לצד מערב בו שוקעת החמה. כי לכאורה זו סתם בורות.

[חכם באשי]

דיון זה לא שייך לאלה המהפכים פניהם בקבלת שבת לצד דרום או צפון, ולא לצד מערב בו שוקעת החמה. כי לכאורה זו סתם בורות.

זו לא ממש בורות. לזכרוני, דן בכך הרב גודלהבר בסדרת מאמריו הנפלאה על קבלת שבת שנתפרסמה (בהמשכים מרובים) בקובץ בית אהרן וישראל. יעויין שם.

[בן פקועה]

יש "מקורות" שהשמש שוקעת בקרן דרומית או צפונית?

[חכם באשי]

מי אמר לך שצריכים להסתובב לצד שקיעת השמש? אולי היו טעמים נוספים ועל פיהם נהגו כן? איני יודע. צריך לבדוק במאמר הנזכר.

[תולדות אדם]

יש "מקורות" שהשמש שוקעת בקרן דרומית או צפונית?

ראה עירובין נו, א

דיון זה לא שייך לאלה המהפכים פניהם בקבלת שבת לצד דרום או צפון, ולא לצד מערב בו שוקעת החמה. כי לכאורה זו סתם בורות.

לזכרוני יש ע"כ תשובה ב"תשובות והנהגות" מעת היותו ביהנוסבורג שם מתפללים לכיון מעריב, וכמדומני שמסיק דצריך להסתובב לצד הפתח.

[יחזקאל]

המנחת אלעזר כששבת בצפת"ו פנה למערב, כפי שנדפס במסעות ירושלם.

באתר לדעת היה אשכול על הכיוון ל"בואי בשלום".

[תולדות אדם]

תשובות והנהגות ח"א סי' רפה

[נוטר הכרמים]

ראה בענין זה בשו"ת בצל החכמה ח"ב סי' נ.

בנידון על הפיכת הפנים בעת אמירת בואי כלה אם היא לצד מערב או לצד הפתח, ראה בכף החיים סי' רסב שמביא בשם שער הכוונות לאריז"ל שיהפוך לצד מערב ששם שוקעת החמה, יעו"ש.

(אגב, צחוק עשו לנו במשנ"ב מהדורת 'דרשו' הידועה, כדרכם ב'קודש' שהציבו את דברי האריז"ל הנ"ל כדעה שניה לסברת הגר"נ קרליץ שצד מערב לאו דווקא אלא לכיוון צד הפתח...).

[ר' גרונם יקום פורקן]

בילדותי התפללתי בשבת ל"ג בעומר במירון ומחמת רוב הדוחק נתקבצו מניינים מתחת כיפת השמים. וראה זה פלא, בעוד השמש שוקעת ושולחת זהרורי חמה אחרונים, פנה כל הקהל הקדוש לצד צפון וקרא: בואי כלה בואי כלה. והשמש ראתה בבושתה!

[אתנחתא]

במקרה זה אין זה כל כך צחוק. האריז"ל לא מדבר על הסבת פנים בבית הכנסת אלא כפי מנהגו שיצאו לפועל בשדה "ותעמוד מאומה במקום א' בשדה ואם היה ע"ג הר א' גבוה הוא יותר טוב ויהיה המקום נקי כפי מה שצריך מלפניו כמלוא עיניו ומאחריו ד' אמות ותחוזר פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך...". אם כן במנהג זה יש שני פרטים א) לצאת לשדה (וכידוע שנחלקו בכך הרמ"ק והאריז"ל שהרמ"ק שלל הליכה לשדה בתוקף!) וב) לצדד נגד מערב, ויש לעיין איזה מנהג עקירי יותר ההליכה לשדה או הצידוד למערב.

והנפק"מ בבית כנסת, דהנה מקור המנהג להסתובב בביה"כ הינו כידוע בדברי הקרבן שבת (לר' בצלאל הדרשן מקוברין בעל עמודיה שבעה) שמביא לראשונה מנהג זה כזכר ליציאה בשדה, ובדבריו יש שני פרטים א)להסתובב לצד הפתח ב) ולצד מערב והטעם? שבכך יש זכר למנהג ההוא, וכעת לא ברור מהו בעיקר הפתח או המערב (ולכאורה לא הכיר את המקור משמונה שערים), ולכאורה נראה שעיקר המנהג להסתובב לפתח דוקא שכן אז זה זכר ליציאה לשדה שזהו העיקר, שכן המקור הוא מלשון בואו ונצא כמבואר בכתבי האריז"ל (שמכנה אלו שלא יוצאים קלי עולם). בכל מקרה מדברי האריז"ל אין ראי' כאשר שני הדברים שוללים זה את זה בביה"כ.

למעשה עדיין לא ראיתי בית כנסת שמסתובב לצד הפתח (או כאשר פתח רק במזרח לא מסתובבים, מישהו ראה?)

ועיין כה נדברו ח"ב ס"ו מביא שם מחלוקת בין המשנה ברורה לערוך השלחן ומה שמבאר שם.

[רבטוב]

ראה בספה''ק תפארת שלמה בסדר בראשית שכל הפני' לצד מערב הוא להעלות את הנשמות הנדחות עיי''ש בדבריו המתוקים

[נוטר הכרמים]

במקרה זה אין זה כל כך צחוק.

צחוק גדול, וכדי בזיון וקצף.

לו היו מביאים שאין זה ברור בדעת האריז"ל כפי שטרחת לבאר, וכשם שפלפל בחכמה בתשובות והנהגות הנ"ל ניחא. אך שם הביאו דעת האריז"ל בפסקנות שיפנה לצד מערב דייקא ולא לצד הפתח, הא לכם בית ישראל מקבלי שבת מלכתא, מחד גיסא סברת החוט שני, ורק מאידך גיסא דעת האריז"ל.

(ואם יש את נפשך, הרי דוגמא נוספת להשמטות הפוסקים, כמעט אין בנמצא ציטוט כל שהוא מספריו הרבים והנכבדים של הגר"מ שטרנבוך שליט"א שבכל הארץ יצא קו תהילתם).

[חכם באשי]

חבל שמתפלפלים בדבר הפיכת הפנים למערב או לכיוון הפתח ולא מעיינים במאמרו המקיף (באמת!) של גולדהבר שציינתי לעיל (למרות שלא ציינתי מ"מ מדוייק, במנוע החיפוש של אוצר החכמה מקישים 'גולדהבר' ומוצאים במהירות).
ועתה אציין במדוייק את המיקום: קובץ בית אהרן וישראל, גליון סו, עמ' ק ואילך. ולהלן אני מצרף את החלק החשוב לנידון כאן:

גולדהבר 1.png (86.5 KiB) נצפה 9739 פעמים

גולדהבר 2.png (100.24 KiB) נצפה 9739 פעמים

[שבטיישראל]

לגבי חנוכה תלוי מאיזה צד של הביהמ"ד יש יותר נגישות להקהל הק' לזרוק מגבות ......

[נוטר הכרמים]

יאושר חילו של חכם באשי שהושיבנו על שולחנו הערוך של החה"ש מוהר"ר יחיאל גולדהבר נר"ו, שלא הניח זוית ופנה בנידון זה, חמרא למרא וטיבותא לשקייה.

אגב, היודע אי מי מהחברים שיחי' אם כבר שב הרב הנ"ל ממסעותיו ארצה?

עודני עומד ומצפה, כלו עיני לשוב שילוח אמריו המחכימים פעם בפעם ע"פ חוצות, פתחי"ו נאכלין על השובע למנוייו הרבים, מרחיבים את הדעת ו'מחלישים' אותה כאחד...

[חכם באשי]

עדיין בחו"ל.

[בן פקועה]

כבר שבועיים בארץ, וזה עתה הגיענו יריעתו הקבועה העוסקת הפעם בענייני חנוכייה.

[חכם באשי]

עמו ועמך הסליחה והמחילה.
אכן, ביום שישי האחרון זכינו ממנו למאמר נפלא, כדרכו.

[היא שיחתי]

הקפצה

[שחר קמתי]

בס' קובץ הלכות מהגאון ר' שמואל קמנצקי שליט"א כ' דהמנהג בזה להדליק בצד ימין של ארה"ק, אך כמדומה שלא הביא מקור לזה, ואין הספר תח"י

[הכהן]

בס' קובץ הלכות מהגאון ר' שמואל קמנצקי שליט"א כ' דהמנהג בזה להדליק בצד ימין של ארה"ק, אך כמדומה שלא הביא מקור לזה, ואין הספר תח"י

כמדומה שכן מנהג אשכנז

[משולש]

מקום הנחת נר חנוכה בבית הכנסת


בארחות חיים מובאים 4 שיטות היכן להניח את נרות החנוכה בבית הכנסת: א] לפני ההיכל. ב] באמצע בית הכנסת. ג] בפתח בית הכנסת. ד] בדרום.
ב'כל בו' מובאת רק הדעה הראשונה. וכנראה שכך היה המנהג במקומו. (פרובינצא)
בספר העיטור כתוב שיש מניחים בפתח ויש מניחים באמצע. וכנראה שבמקומו, (צרפת) היה רווח יותר המנהג הראשון, שכן הסמ"ק כותב גם הוא על מנורת בית הכנסת: "מניחה בימין דליכא מזוזה."
כמה פוסקים הבינו את דברי הסמ"ק שמדליקים בפתח בית הכנסת. (כך כתב הרדב"ז.) מאידך, אחרים הבינו מדעתו שכוונתו היא דווקא לא ליד הפתח.
בספרד כתב האבודרהם שמדליקים באמצע בית הכנסת, וכן כתבו ה'שבלי לקט' ו'תניא רבתי' באיטליה.
הפוסקים באשכנז, אושטרייך, ופולין, כותבים שמדליקים בדרום. סתמו ולא פירשו באיזה מקום בדרום. כך כתבו: מהרא"ק, מהרי"ל מהרא"ט ר' מנדל קלויזנר, טור, דרכי משה, מטה משה, פרי מגדים, מהר"י ברונא, חתם סופר, ועוד.
כמה מחברים שהכירו רק את המנהג שמדליקים בכותל דרום, חשבו שכל הפוסקים שכתבו בסתם 'דרום', התכוונו לכותל הדרומי. אך המעיין בדבריהם של הפוסקים הנ"ל ועוד רבים אחרים, יראה שכוונתם לא לכותל הדרומי אלא לצד הדרומי של ארון הקודש.
וכך כותב ר' אייזיק טירנא בספר המנהגים: "בדרום... אבל בברונא נוהגין להדליק בצפון לשמאל החזן." דהיינו, הנרות מונחים ליד החזן, ברוב הקהילות, מימינו. ובברונא, משמאלו.
דבריו הועתקו גם לדרכי משה.
הדברים מפורשים יותר במהר"ם מרוטנבורג שכתב: (שות מהר"ם סו) "מניחה בימין פתח ארון הקודש וכן עמא דבר."
וכן במנהגים דבי מהר"ם: (71) "ומניחין אותן מימין החזן."
ובספר הנייר: "ומניחה לצד ימין של חזן בית הכנסת זכר למנורה."
הפרי מגדים מפרט בדיוק את המיקום כדי שלא יהיה מקום לטעות: (סק"ז) "והמנורה לכו"ע לצד דרום יותר קרוב לדרום, דהיינו מימין הש"ץ אצל העמוד, שם יעמידו המנורה זכר למקדש."
שו"ת חתם סופר: (קפו) "בכל קהילות גדולות שעברתי שהיה יסודתם בהררי קודש ע"י גאוני קדמאי... והמנורה עומדת בדרום בית הכנסת והמדליק עומד אחוריו לדרום ופניו לצפון, ומתחיל מימינו שהוא הנר הסמוך לארון הקודש... משא"כ אי היה עומד על המדרגה שעולין לארון הקודש ומדליק." ומפורש בדבריו שהמנורה נמצאת ליד המדרגות של ארון הקודש.
כך הבין את דבריו בשו"ת 'בצל החכמה' (ח"ב, נ – ה)"כשהמנורה על המדרגות שלפני ארון הקודש או קרוב אליהן בצידן... בהכי מיירי החתם סופר כנראה מדבריו עיין שם."
דברי החתם סופר הנ"ל הובאו בשמו גם במשנה ברורה: "הנר הסמוך לארון הקודש." (וקצת צ"ע שלפני כן הסביר את השיטה של כותל דרום.)
וכך היה המנהג גם באמשטרדם: (מנהגי אמ"ד) "המנורה בבית הכנסת עומדת מצד ימין של העמוד."
ראיה נוספת הביאו הפוסקים שמדליקים ליד ארון הקודש ולא ליד הכותל, מדברי מהר"י ברונא (לט) שהובאו בהרבה פוסקים, שהמדליק ימוד בדרום ויהפוך פניו לצפון. ואם מדליקים בכותל עצמו, א"א להדליק כך כשאחוריו לדרום ששם המנורה.
(כמה מפוסקי זמננו שלא הכירו את המנהג הישן הסיקו מכאן שצריך להרחיק את הנרות קצת מן הכותל כדי שהמדליק יוכל לעמוד כשפניו לצפון. אך פוסקים אחרים כתבו שאין בזה צורך. כיון שכחל הדין של פניו לצפון הוא רק כשמדליקים ליד ארון הקודש, שאז יש עניין שיתחיל מהנר הסמוך לארון הקודש שהוא נקרא 'לפני ה'.' אבל כשמדליק רחוק מארון הקודש ואין שום נר שסמוך לארון הקודש אין קדימה לשום צד, ויכול לעמוד איך שירצה. [שו"ת בצל החכמה ע"פ החתם סופר.])
נפסק בשולחן ערוך: "ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום." והרמ"א חולק על דבריו ומגיה: "או בדרום המנורה." דהיינו שבני פולין, כמו שאר האשכנזים, אינם מניחים את הנרות בכותל דרום כמו הספרדים, אלא בדרום המנורה. (שנמצאת ליד עמוד החזן.) כך מבאר הפרי מגדים את דברי הרמ"א.
וכן כתב בספר 'אור האמת' (29) שבדרום המנורה הכוונה בדרום הארון. (מובא בהערות למנהגי אמשטרדם.)
בקהילות הוותיקות באשכנז ובפולין, היו ליד עמוד החזן מנורות מיוחדות שעליהן היו מדליקים נרות שעוה לכבוד התפילה. כמו שמתואר בספר 'מהרי"ל': (תפילה סג) "שהיה יושב בצד דרום של מנורה, והלך אחריה ללותה עד אצל המנורה."
תיאור זה מובא גם בדרכי משה, (קמז – ד') "הלך ממקומו שהיה בדרום המנורה ללוותה עד לפני ארון הקדש."
גם המג"א, בדיון על הכיוון של נפילת אפיים, (קלא – סק"ג) כותב: "ש"ץ יטה בראשו לצד התיבה, והוא הדין מי שיושב בצד המנורה לפני הארון." דברי המג"א צוטטו גם בשו"ע הרב ועוד כמה פוסקים.
בנוסף לשימוש הרגיל של המנורה הזו, היו לה שימושים נוספים, כגון להדליק עליה את הנרות המיוחדים לברית מילה.(מנהגי וורמיישא – מילה.) וכן להניח עליה את נרות החנוכה.
בספר 'שיירי כנסת הגדולה' (קמז) ראה צורך להסביר את המושג הזה כיון שבמקומותיו לא הכירוהו: "ויראה שהמנורה היתה נתונה לפני הארון."
בדורות האחרונים, בתי הכנסת בפולין היו פחות משוכללים מבעבר, ובין הדברים שנעלמו מבתי הכנסת הפולניים היתה המנורה שעמדה לצד ארון הקודש. (כמש"כ בפמ"ג שיובא להלן.)
באותם מקומות בהם לא הכירו את המנורה, נוצר קושי בהבנת דברי הרמ"א. וכמה פוסקים התחבטו בהבנת המושג: דרום המנורה.
באר הגולה [שכנראה כבר לא ראה את המנהג בווילנא עירו.] כותב שדברי הרמ"א הם טעות סופר, ויש לגרוס: "או כנרות המנורה." ודבריו תמוהים, שאין לתיבות אלו שום משמעות.
הפרי מגדים סבר כנראה, שמישהו אחר טעה פה, ותיקן את הנוסח של באר הגולה: "או בנרות המנורה." וביאר שהיא היא מה שאמרנו קודם, שמניחים את נרות החנוכה על המנורה שליד החזן.
גם בספר מאמר מרדכי כתב שיש טעות סופר בבאר הגולה. אך הוא הציע תיקון אחר לדבריו, שיש להשמיט את המילה 'או', ולגרוס "כנרות המנורה." ולפי זה הרמ"א לא בא כלל לחלוק על השו"ע, אלא לבאר את דבריו שהטעם שמניחים בכותל דרום הוא כמו נרות המנורה. [של בית המקדש.] ודבריו הובאו במשנה ברורה. ועוד כמה פוסקים אחרונים.
לעומת הדברים המבולבלים והסותרים של המתקנים את דברי הרמ"א, הרי שדברי הרמ"א ותלמידיו הם ברורים וחד משמעיים להדליק בדרום המנורה.
הלבוש תלמיד הרמ"א שדייק תמיד בלשון רבו (לשון ה'פני מנחם' בתוך קובץ 'אור ישראל' מונסי, יא.) וכתב: "בדרום המנורה."
כך מובא גם בהערות על חנוכה לנכד המהר"ל מפראג (בתוך קובץ המועדים, חנוכה.) "פירוש נ"ל בדרום המנורה, זכר למנורה שהיתה בדרום... ובפראג וכל אגפיה ראיתי לסדרם בדרום המנורה."
(המאמר מרדכי כתב שלפי זה גם בלבוש צריך להגיה אותו דבר. וזה צ"ע, שלדבריו הרמ"א, הלבוש, ונכד המהר"ל, שכולם מתנבאים בסיגנון אחד, כולם משובשים. ורק באר הגולה, שלא ברור מה הוא אומר, ולכו"ע הוא משובש, ועל פיו נשבש את כל הספרים? ויותר מזה קשה, שהלבוש מסביר את דבריו בלשון שאינה משתמעת לשני פנים: "ובפוזנא מדליקין הנרות על המנורה דרומית... ואומרים שהוא מנהג קדמונים.")
ישנם כמה טעמים למנהג להדליק דווקא ליד ארון הקודש:
1. החתם סופר מבאר, שמכיון שרצו להשוות אותו למנורה שבמקדש כמה שיותר, לכן מניחים אותו לפני ה' דומיא דמנורה.
2. כיון שהש"ץ הוא מדליק את הנרות, לכן מעמידים אותם לידו, כדי שלא יצטרך ללכת לקצה בית הכנסת.
3. יש יותר פרסומי ניסא כשהמנורה עומדת בקדמת בית הכנסת וכל הקהל רואים אותה, יותר מאשר אם היתה מונחת בכותל דרום.
4. כל הסיבה להניח בדרום, הוא דומיא דמנורה בבית המקדש. ושם המנורה אמנם היתה משוכה קצת לדרום, אבל וודאי לא היתה עומדת בצמוד לכותל הדרומי. שהמרחק בין קיר המשכן למנורה היה ב' אמות ומחצה, ובין המנורה לאמצע היה רק אמה וחצי. אם כן המנורה היתה בדרום האמצע, ולכן גם את נרות חנוכה צריך להניח בדרום האמצע שהוא ארון הקודש.

גם הספרדים, למרות שנהגו להדליק בכותל הדרומי, היו מקפידים שיהיה כמה שיותר קרוב לארון הקודש. כמו שכתב המהר"י אבוהב: "ואין חוששין שיהיה לפני הפתח, אלא לפני ההיכל."
וכן כתב הרדב"ז: (תתקמח) "נהגו בירושלים תוב"ב להניח המנורה לצד דרום רחוקה מן הפתח, קרובה אל ההיכל.

בדורות האחרונים, השתנה המנהג במזרח אירופה מסיבות טכניות, כדברי הפרי מגדים: "ואם אין מנורה (ליד הש"ץ) מדבקין בכותל דרום." דהיינו, הפתרון להדליק בכותל דרום הוא רק מפני שלא היו אמצעים להדליק ליד מקום החזן.
בהמשך הזמן זה הפך למנהג קבוע, שמדליקים בכותל דרום. כך היה אצל ה"באר הגולה", וה"מאמר מרדכי", וכך כתבו החיי אדם, [קכד- יז] ודרך החיים, והיעבץ, [בסידורו] קיצור שו"ע, ליקוטי מהרי"ח, ושאר הפוסקים במזרח אירופה. וכך הוא גם מנהג הספרדים, (כמו שכתוב בכף החיים למשל.) והתימנים, [שו"ע המקוצר] שמדליקים בקיר הדרומי, והמדליק עומד כשפניו לדרום.
אבל כמעט כל קהילות יוצאי אשכנז בארץ ובחו"ל, (גם אותם שזנחו כמעט את כל המנהגים.) עדין שומרים עד היום על המנהג העתיק להדליק את הנרות ליד עמוד החזן.

[שלח]

לכאורה ההדלקה בבית כנסת היא מדין אחר, השאלה האם עדיף ליד חלון שיראו בחוץ?ואם העיקר שזה יהיה בדרום בלי חלון עדיף ,או חלון עדיף מדרום, אבל לכאורה אם יהיה גם בדרום וגם חלון עדיף יותר

[גביר]

אוסיף, שבישיבת איתרי שבדרום ירושלים, שם כיוון התפילה צפונה, מדליקים בצד דרום בירכתי בית המדרש [ומסתמא נעשה על פי גדולים], לעומת זאת, בבית הכנסת הכיפה בבאר שבע, שגם שם מתפללים כמובן צפונה [ומסתמא גם שם נעשה על פי גדולים] מדליקים בבית הכנסת הגדול [משכן אהרן] לשמאל ארון הקודש [דהיינו בימין הקהל, לצד מזרח] ובבית המדרש מימין ארון הקודש [דהיינו משמאל הקהל, לצד מערב], איני יודע מה סיבת ההבדל בין בית הכנסת לבית המדרש, יתכן שזו סיבה טכנית בעלמא.

[גביר]

השתא דאתינן להכא נימא בה מילתא מאשר איתי בכתובים על המנהג להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת.

[עושה חדשות]

ואולי כאן המקום לברר קצת על המנהג הקדום של הדלקה בביהכנ"ס 16 נרות וכו', ראה כאן:

ואשר כתבתם מנהגנו בחנוכה להדליק בהיכל שמנה נרות, בלילה ראשונה עושין אחת משמאל ושבע לימין ובכל לילה מעתיק אחת מימין לשמאל (על) [עד] לילה שמיני יעשו כולן לשמאל, יודיענו אדונינו גאון היאך נעשה, שיש מי שאמ' ששה עשרה, שמנה מימין ושמנה משמאל, ילמדינו אדונינו היאך מנהגכם וכיצד נעשה.
אנו מנהגינו בבית להדליק כמנין אנשים שיש בבית כדתנו רבנן +שבת כא, ב+ המ[ה]דרין נר לכל אחת ואחד, ובבתי כנסיות עושין כבית הלל, לילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך, ואין עושין כלום מהן מימין וכך יפה לעשות.