מורה צדק כתב:ח"ו מלומר שזה פוסל.
נכון, ח"ו. אין אנו יודעים עם מי האמת, אבל אמת יש אחת במקרה הזה (או עם האשכנזים או עם הספרדים או עם התימנים). זה ברור.
ספר ילקוט יוסף:
"ספרי תורה של תימנים, שיש בהם כמה שינויים מספרי התורה שלנו, רשאים להוציאם לקרוא בהם בצבור בברכות התורה, כנהוג. ובפרט שאם נבוא לפסול את ספרי התורה של התימנים ח''ו, תפרוץ מחלוקת גדולה בין הצבור על שאין אנו משגיחים במסורת אבותיהם מדורי דורות. ולכן יש להקל בזה. [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמ' קמו].
לט ספר תורה של כמה מהתימנים, שהסופר חקק בו בין הפסוקים שתי נקודות, בסוף פסוק, וסימן מיוחד בטעמים זרקא ואתנחתא, כדי שהעולה הקורא בתורה ידע לפסוק הטעמים כדת, יש לנו
להמנע מלעלות לספר תורה כזה, אפילו שסימנים אלו נעשו על ידי ציפורן, ללא כל רישום בדיו. ואם הזמינוהו לעלות לספר תורה כזה, יתחמק באופן שלא יגרום למחלוקת. אולם קהלות יוצאי תימן שנהגו לברך על ספר תורה זה שיש בו סימנים הנז', יש להם על מה שיסמוכו, ואין לעורר ח''ו מחלוקת, כי גדול השלום מאד.
ובפרט שיש לצרף סברת הרמב''ם שמותר לברך ברכות התורה על ספר תורה פסול. אלא שמי שדבריו נשמעים לצבור, ייטיב להורות לצאן מרעיתו לתקן את הספר תורה על ידי מחיקת סימנים אלו, כדי שיהיה הספר תורה כשר לדעת כל הפוסקים, ודברי חכמים בנחת - נשמעים. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קמו. יחוה דעת חלק ו' סימן נד עמוד רפ. ושם עמוד רפד בדבר ספר תורה שניקדו בו אות שי''ן לסימן על שי''ן ימנית, אם כשר. ושם עמוד רפג בסופר שהניח אויר חלק כמלוא אות בין פסוק לפסוק אם הספר תורה כשר].
ד"א, יעויין גם כאן. (לא הייתי כותב בצורה שכתב)
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A7