סענדער כתב:בשפתי חכמים כותב שהאמה שלמעלה הייתה פתוחה כדי שיכנס אויר,
זקן ששכח כתב:סענדער, הקטע המנוקד מאין השגתו???
ומה שכתבת בשם השפ"ח תמה תמה אקרא, הלא טוען רש"י שהיה השיפוע כדי שלא יהיו מים בתיבה, אם כן איפה, שיפוע יש וגם פתח מלמעלה לאויר??? וכי המים אינם חודרים ללא רשות במקום שפתוח לאויר בלבד? וכי תימא שעל זה היתה גזירה מהקב"ה, א"כ גם כל השיפוע מיותר.
זקן ששכח כתב:סענדער, הקטע המנוקד מאין השגתו???
ומה שכתבת בשם השפ"ח תמה תמה אקרא, הלא טוען רש"י שהיה השיפוע כדי שלא יהיו מים בתיבה, אם כן איפה, שיפוע יש וגם פתח מלמעלה לאויר??? וכי המים אינם חודרים ללא רשות במקום שפתוח לאויר בלבד? וכי תימא שעל זה היתה גזירה מהקב"ה, א"כ גם כל השיפוע מיותר.
חכם באשי כתב:סענדער כתב:בשפתי חכמים כותב שהאמה שלמעלה הייתה פתוחה כדי שיכנס אויר,
יפה תמה זקן ששכח, בהודעה שמעלי.
ושמא כוונת שפתי חכמים היא, שבשעת הגשמים (ה40 יום הראשונים) היה איזה מכסה באותו אמה, ולאחר מכן, כשפסקו הגשמים - הסירו את המכסה.
ובאמת צריך לומר שהיה איזה איוורור בתיבה. אחרת איך נוח ובניו הצליחו לעמוד בריחם של החיות (נכון שבמדרש אכן נאמר, שהם סבלו רבות, אך נראה, שגם אם היה איזה איורור הם סבלו מספיק).
סענדער כתב: ואולי יש להוסיף שאת מעט המים שחדרו דרך האמה מלמעלה, אגרו לצורך שתיה וכדו'.
{אך זה מזכיר לי את הווארט על המלאכים שלא ידעו לעוף}
סענדער כתב:3. כוונת רש"י שסיבת השיפוע עד אמה ולא יותר מאמה כדי שהמים לא יכנסו לתיבה, ועל זה כתב השפ''ח שמפתח אמה ברוחב טפח לא נכנסו מים רבים.
זקן ששכח כתב:סענדער כתב:3. כוונת רש"י שסיבת השיפוע עד אמה ולא יותר מאמה כדי שהמים לא יכנסו לתיבה, ועל זה כתב השפ''ח שמפתח אמה ברוחב טפח לא נכנסו מים רבים.
אם כב' התבונן ואעפ"כ כתב מה שכתב, אין לי אלא לומר שלעניות דעתי אין הדברים כן. תאר לעצמך חור באורך עשרים וחמשה מטרים ברוחב חצי מטר או יותר, איזו סיבה יכולה להיות שמים לא יחדרו לתוכה?
חכם באשי כתב:סענדער כתב: ואולי יש להוסיף שאת מעט המים שחדרו דרך האמה מלמעלה, אגרו לצורך שתיה וכדו'.
{אך זה מזכיר לי את הווארט על המלאכים שלא ידעו לעוף}
מדוע???
מהיכן היה לנח ומשפחתו מים לשתיה?
זקן ששכח כתב:סענדער, אין פשטות דברי רש"י שזה אמה על אמה, אלא שהגג משופע ועולה משני צידיו (לא מארבעתם) עד שהכיסוי 'קצר מלמעלה', דהיינו צר. אין הכיסוי ריבוע קטנטן אלא הכיסוי המצוי לכל אורך התיבה נעשה צר מלמעלה, עד שהוא עומד על אמה.
ארעא דגליל כתב:סענדער הביא דברי חכם באשי שכתב שאולי היה מכסה על אותה אמה בזמן ירידת הגשם והעיר ע"ז שהכסה מוזכר לאח"כ "ויסר נח את מכסה התיבה" ובמחילת כת"ר הנה המשך הכתוב הוא שעי"ז ראה מה נעשה מחוץ לתיבה וע"פ הפי' הנ"ל שהפתח היה באורך אמה על רוחב טפח הרי שלא יכל לראות דרכו הנעשה בחוץ.ובנוסף לזה דברי חכם באשי צריכים ביאור שהרי בהפי' שם כותב (הל' איני זוכר במדויק)שבית אין יכול להתקיים ללא אויר ושמא יבאר כיצד יכול להתקיים ללא אויר במשך ארבעים יום?
שלום4 כתב:ואל אמה תכלנה, שיהיה להחלון משקוף שיכסה עליו שלא יכנסו הגשמים דרך שם (מלבי"ם)
סענדער כתב:זקן ששכח כתב:סענדער, אין פשטות דברי רש"י שזה אמה על אמה, אלא שהגג משופע ועולה משני צידיו (לא מארבעתם) עד שהכיסוי 'קצר מלמעלה', דהיינו צר. אין הכיסוי ריבוע קטנטן אלא הכיסוי המצוי לכל אורך התיבה נעשה צר מלמעלה, עד שהוא עומד על אמה.
עיין ברא''ם ותמצא כדברי.
בבקשה. דפדף לעמ' 51.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?23 ... C%20%F8%F9
סענדער כתב:זקן ששכח כתב:סענדער כתב:3. כוונת רש"י שסיבת השיפוע עד אמה ולא יותר מאמה כדי שהמים לא יכנסו לתיבה, ועל זה כתב השפ''ח שמפתח אמה ברוחב טפח לא נכנסו מים רבים.
אם כב' התבונן ואעפ"כ כתב מה שכתב, אין לי אלא לומר שלעניות דעתי אין הדברים כן. תאר לעצמך חור באורך עשרים וחמשה מטרים ברוחב חצי מטר או יותר, איזו סיבה יכולה להיות שמים לא יחדרו לתוכה?
למה 25 ? אורך אמה ברוחב טפח.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים