הערתי שהשימוש במלה זו בכה"ג שמשמעה דבר הטמון בתוך דבר אחר הושאל ונגזר ממלת חיפוש המקראית שהחיפוש עשוי לגלות המכוסה והטמון וממש בכיוון העולה מד' רש"י שהדבר מתגלה בהסרת השכוה מצאנו ראינו במקרא שכתוב 'איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו'. וצ"ב.מגולה ואין דומה לו במקרא וי"ל מחוספס לשון חפיסא ודלוסקמא שבלשון משנה כשנתגלה משכבת הטל ראו שהיה דבר דק מחוספס בתוכו בין שתי שכבות הטל
אציין שבזכרוני ששיטת הריעב"ץ העולה מכמה מקומות בכתביו היא שמלות ארמיות שבמקרא אינם אלא לשון הקודש המקורי שהארמית לקחה לעצמה כדרך לשונות קרובות השואלות זמ"ז וברבות הימים נשתכחו מקורן מחמת מיעוט זכרם בכתבי הקודש ולא נודע כי באו אל קרבנה מלה"ק.
וארשה לי להעתיק מדברי המשכיל האיטליאני שד"ל בביאורו לפרשה זו שכ' דברים נרגשים בכיוון זה וגם יש בהם טעם לשבח על מילים ארמיות המופיעות בשירה המקראית. וז"ל:
רמה בים: רמה לשון ארמית, תרגום מילת השליך, ואין לה מקום אלא במליצת השיר, נושקי רומי קשת (תהלים ע"ח ט'), וכן הרבה מילות ארמיות מיוחדות למליצת השיר, כגון אנוש במקום אדם, אתה במקום בוא, מלה במקום דבר, קדם במקום עולם, וזה מפני שמליצת השיר אוהבת להשתמש במילות בלתי מורגלות בפי ההמון, ובמילות עתיקות וזרות (כדרך שבל' איטלקי המשוררים בוחרים להם מילות רומיות או איטלקיות נושנות), כי מיעוט ההרגל בהן יוסיף להן נעימות וחן (כאשר כבר העיר על זה בעל מליצת ישרון בדף אחרון מספרו). והנה לה"ק ולשון ארמית לשון אחת היו מתחילה ומעט מעט נבדלו ונתרחקו זו מזו, והמילות אשר עתה ארמיות הן, היו לפנים עבריות וארמיות יחדיו, אלא שעזבה אותן לה"ק והניחתן ללשון ארמית, ולהיותן בלה"ק נושנות ובלתי מורגלות בחרו בהן המשוררים להוסיף חן למליצות
הנני לצרף מאמר קצר בנושא לשון ארמי שבתורה שקבלתי מאת ידידנו הר' נוטר הכרמים שיחי'.
