קפנדריא

[ערבי פסחים]

האם יש חשש קפנדריא כשאר הך הוא הדרך להגיע לחדר הפנימי, הנ"מ אם צריכים להגיד פסוק לפני שממשיך לחדר פנימי ?
בהמשך לנ"ל, א"ת דשרי מה הדין אי איכא דרכא אחרינא ויש כניסה אחרת אבל הדרך הרגילה והצורה שבנו אותה שיהיו נכנסים מהראשון לשני, והפתח השני הוא טפל ומשמש לעיתים רחוקות ?
למה העולם נוהגים לשבת וגם להגיד פסוק והביה"ל כ' שסגי בחד מינייהו ?

[יאיר]

דוקא פס' או גם חלק ממשנה לדוגמא?

אם אין דרך אחרת להכנס, מסתמא מעיקר הדין אין בזה משום קפנדריא אך ראוי להחמיר ואם יש דרך אחרת אפילו שהיא טפילה ה"ז קפנדריא. כנלע"ד.

[שייף נפיק]

מעשה שהיה בביהכנ''ס אחד שלרגל השיפוצים נוצר מצב שהדרך היחידה לעבור למקווה הוא דרך ביהכנ''ס.
וחכ''א צידד שלא נקרא קפנדריא כלל (ואפילו א''צ לומר פסוק וכו') דלא מקרי קפנדריא אלא שיש לו ב' דרכים והוא מקצר.
מה דעת חכמים?

[עזריאל ברגר]

אינני יודע את ההלכה, אבל מסברא:
איסור קפנדריא לא יכול לחול על מקום שאין אליו דרך אחרת, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת, ואם אמרו שבית כנסת הוא כמו ביתו של האדם לענין קפידא - לכאורה גם בביתו לא יקפיד האדם הממוצע על אנשים שעוברים דרך ביתו בדליכא דרכא אחרינא.
ואם מדובר על דרך ראשית ודרך צדדית - מסופקני, ואולי צריך להכריע לפי הכלל "כי ביתו".

אבל כשנכנסים לבית כנסת או בית מדרש - צריכים לעשות מצווה, דלא גרע מהנכנס לקרוא את חברו!

מעשה שהיה, ומסתמא עודנו הווה:
בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, יש כמה חדרים שהמעבר היחיד אליהם עובר דרך אולם הישיבה.
לא ראיתי ולא שמעתי על מי שנמנע לעבור לחדרים האלו, אבל תמיד נזהרתי לומר מזמור תהילים, או משנה קצרה וכדו', בעוברי דרך בית המדרש.

זה מה שהגעתי למסקנא בתקופת לימודי שם לפני כעשרים שנה, ודעתי לא השתנתה.

[דרופתקי דאורייתא]

מה הדין אם יש לפניו דרך ברה"ר, או דרך מעבר בית כנסת, האם ביהכ"נ נחשב "דרכא אחרינא".

זכור לי שהיה בעץ חיים באחד החלקים מאמר ארוך בעיקר דין קפנדריא, אינני זוכר איזה חלק. יש היודע?

[עזריאל ברגר]

מה הדין אם יש לפניו דרך ברה"ר, או דרך מעבר בית כנסת, האם ביהכ"נ נחשב "דרכא אחרינא".

זכור לי שהיה בעץ חיים באחד החלקים מאמר ארוך בעיקר דין קפנדריא, אינני זוכר איזה חלק. יש היודע?

האם זה מצדיק מעבר דרך בית של אדם זר?
אם כן - לכאורה מותר בבית הכנסת, ואם לא - לא.

[עזריאל ברגר]

ועוד יש להשוות עם מארז"ל שרק תחילתו מפורסמת בימינו:
אחורי ארי - ולא אחורי אשה.
אחורי אשה - ולא אחורי עבודה זרה.
אחורי עבודה זרה - ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין (כשאין לו את ההיתרים שנאמרו בגמרא שם וכו').

אם כי שם מדובר על חשש חשד, ולא על כבוד בית הכנסת.