זקן ששכח כתב:לא ידעתי מה הועלת בהוספתך, אלא אם כן נתכוונת להגדיל הקושיא.
ומכל מקום קושיא במקומה עומדת. הלא טעמי המקרא מהלכה למשה מסיני
המה, וכיצד יתכן הדבר שינגנו במקום דלא פסקיה משה.
ואף שמגילת אסתר לא ניתנה ממשה אלא נתקנה בדור הבינים - בין שתי
מקדשות, עם כל זה עדיין תמיהה במקומה עומדת.
[ובמאמר מוסגר, הלא כל מה שעתיד תלמיד לחדש כבר ניתנה למשה בסיני].
חד וחלק כתב:בענין טעמי המקרא שהם מהלכה למשה, מסופקני האם הכוונה גם למנגינה [או רק לפיסוק שיוצרים הטעמים]. נתעוררתי לספק זה כי עינינו הרואות שכל קהילה מנגנת אחרת.
חד וחלק כתב:לא רק במגילת אסתר. כבר נהגו בעלי קוראים למיניהם לנגן סיום כל פרק גם בשיר השירים, בקהלת, ברות ובאיכה. איני יודעע אם אפשר להעלות לכאן קבצי שמע, אך אם כן אשקול אפשרות לכבוד הפורים להעלות את מנהג הישיבות בזה.
חד וחלק כתב:בענין טעמי המקרא שהם מהלכה למשה, מסופקני האם הכוונה גם למנגינה [או רק לפיסוק שיוצרים הטעמים]. נתעוררתי לספק זה כי עינינו הרואות שכל קהילה מנגנת אחרת.
תוך כדי דיבור כתב:ילמדנו רבינו, האם גם שאר שינויי המנגינות הנהוגים במגילת אסתר, כמו לנגן "אשר הגלה מירושלים" וכו' במנגינת איכה, גם הם ניתנו מסיני? בכל אופן השאלה היותר גדולה כאן, היא כמובן איך נכנסה ונתקבלה חלוקתם של הנוצרים לקודש הקודשים של אומתנו, לתורה וספרי הנביאים והכתובים. אבל אחרי שזה קרה, כפי שאנו רואים (ואנו רואים שמשום מה לא מסרו את נפשם למנוע נטיעת זמורת זר ופרץ טומאת המינים וכו' וכו', כפי שבוודאי היו עושים בדורנו אילו היה מתחדש הדבר עכשיו) - לשאול למה גם מפסיקים לפי חלוקה זו, היא סוף סוף שאלה קטנה יותר.
זקן ששכח כתב:חד וחלק כתב:בענין טעמי המקרא שהם מהלכה למשה, מסופקני האם הכוונה גם למנגינה [או רק לפיסוק שיוצרים הטעמים]. נתעוררתי לספק זה כי עינינו הרואות שכל קהילה מנגנת אחרת.
לכאורה ברור שאין הכוונה לסימוני הטעמים, שכן הם נתקנו על ידי ה'טברנים' - בן אשר ובן נפתלי לפני כאלף שנה בעיה"ק טבריה. לכן לא הבנתי בדיוק מה התכוונת בכתבך 'לפיסוק הטעמים', שהרי לדבריך גם זה לא קיים כהיום.
.
תוך כדי דיבור כתב:ילמדנו רבינו, האם גם שאר שינויי המנגינות הנהוגים במגילת אסתר, כמו לנגן "אשר הגלה מירושלים" וכו' במנגינת איכה, גם הם ניתנו מסיני?
שבטיישראל כתב:זקן ששכח כתב:חד וחלק כתב:בענין טעמי המקרא שהם מהלכה למשה, מסופקני האם הכוונה גם למנגינה [או רק לפיסוק שיוצרים הטעמים]. נתעוררתי לספק זה כי עינינו הרואות שכל קהילה מנגנת אחרת.
לכאורה ברור שאין הכוונה לסימוני הטעמים, שכן הם נתקנו על ידי ה'טברנים' - בן אשר ובן נפתלי לפני כאלף שנה בעיה"ק טבריה. לכן לא הבנתי בדיוק מה התכוונת בכתבך 'לפיסוק הטעמים', שהרי לדבריך גם זה לא קיים כהיום.
.
את השטויות האלו כבר כתב המשכיל שד"ל בריש "מבוא למחזור רומא" שלדעתו הקטנה אין טעמי המקרא הלכה למשה מסיני
תוך כדי דיבור כתב:ילמדנו רבינו, האם גם שאר שינויי המנגינות הנהוגים במגילת אסתר, כמו לנגן "אשר הגלה מירושלים" וכו' במנגינת איכה, גם הם ניתנו מסיני? בכל אופן השאלה היותר גדולה כאן, היא כמובן איך נכנסה ונתקבלה חלוקתם של הנוצרים לקודש הקודשים של אומתנו, לתורה וספרי הנביאים והכתובים. אבל אחרי שזה קרה, כפי שאנו רואים (ואנו רואים שמשום מה לא מסרו את נפשם למנוע נטיעת זמורת זר ופרץ טומאת המינים וכו' וכו', כפי שבוודאי היו עושים בדורנו אילו היה מתחדש הדבר עכשיו) - לשאול למה גם מפסיקים לפי חלוקה זו, היא סוף סוף שאלה קטנה יותר.
זקן ששכח כתב:מה לך נסער? מתון מתון ד' מאה זוזי שויא. וכי כתבתי אודות טעמי המקרא? הרכב נא המשקפים לקצה אפך וקרא שוב. לא היו דברי אלא כלפי הסימונים הגרפיים של טעמי המקרא. אודות טעמי המקרא עצמם לא כתבתי ולא כלום.
זקן ששכח כתב:תוך כדי דיבור כתב:ילמדנו רבינו, האם גם שאר שינויי המנגינות הנהוגים במגילת אסתר, כמו לנגן "אשר הגלה מירושלים" וכו' במנגינת איכה, גם הם ניתנו מסיני? בכל אופן השאלה היותר גדולה כאן, היא כמובן איך נכנסה ונתקבלה חלוקתם של הנוצרים לקודש הקודשים של אומתנו, לתורה וספרי הנביאים והכתובים. אבל אחרי שזה קרה, כפי שאנו רואים (ואנו רואים שמשום מה לא מסרו את נפשם למנוע נטיעת זמורת זר ופרץ טומאת המינים וכו' וכו', כפי שבוודאי היו עושים בדורנו אילו היה מתחדש הדבר עכשיו) - לשאול למה גם מפסיקים לפי חלוקה זו, היא סוף סוף שאלה קטנה יותר.
שאלה כבדת משקל, אולם התשובה היא, כנראה, שהיות ובתי הדפוס היו בידי נכרים, והם ללא מחשבה רעה הנציחו את חלוקת הכמרים, ועד שנפתחו בתי דפוס יהודיים והדפיסו תנ"ך - כבר היתה חלוקת הנוצרים עובדה קיימת.
ומכל מקום, אף שהיתה חלוקה לפרקים - אין בכך שום הסבר הגיוני לאותה נגינה משתנית בסוף פרק.
רב טקסט כתב:ולעצם הקנאות המצויה היום נגד הקפיטולי, יש להזכיר שבספר שופטים מגיה בעל מנחת שי את מקום התחלת קאיפטל י"ח שצריך להיות פסוק מוקדם או מאוחר מהמצוי לפניו, ואחר שהוא נזקק להגיה גם את זה, בעניי לא אוכל לקנא על זה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים