צרופי שמות

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ב' מרץ 31, 2014 1:24 am

ליפמ(א)ן וליפא הם כינויים קדמונים גם ליום טוב וגם לחנינא, הרבה קודם לבעל תוי"ט. (ר' יו"ט מילהויזן כבר היה מכונה ליפמן.)
כמדומני שהרה"ק מסיגוט היה הראשון בשם חנניה שנתכנה ליפא.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' מרץ 31, 2014 4:21 am

הסרפד כתב:ליפמ(א)ן וליפא הם כינויים קדמונים גם ליום טוב וגם לחנינא, הרבה קודם לבעל תוי"ט. (ר' יו"ט מילהויזן כבר היה מכונה ליפמן.)
כמדומני שהרה"ק מסיגוט היה הראשון בשם חנניה שנתכנה ליפא.

הכינוי ליפא אצל הרב מסיגוט בעל קדושת יו"ט לא היה לחנני' אלא ליום טוב שמו המלא היה חנני' יו"ט ליפא

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ב' מרץ 31, 2014 4:28 am

מעולם הייתי מסופק בזה - האם יש מסורה ברורה בדבר?
חשבתי שאדרבה, שם 'יום טוב' נוסף בשביל הכינוי, על דרך 'נפתלי צבי', 'יששכר דוב', ו'יחזקאל שרגא'.

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ב' מרץ 31, 2014 8:39 am

אגב שמו המלא של העצי חיים זי"ע
ביו"ד של העצי חיים נתפרסם בגליון צאנז כתובתו של העצי חיים, ושם כתוב שמו הק' רק חנניה יום טוב, ומביאים שהיו קורין לתורה ללא השם ליפא.

בברכה המשולשת

האם למי ששמו דב בער היו קוראים לתורה דב בער וכן ע"ז הדרך?

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » ב' מרץ 31, 2014 11:56 am

במה שכתבו כאן למעלה על התויו"ט, יש להעיר שאין הדברים מדוייקים, והוא קם מחוליו לאחר הוספת השמות, והוא גם הספיק לחתום בשמות אלו בחייו.

בברכה המשולשת

לחתום פשוט יותר כי בשטרות הולכים אחר השם שידוע בו בציבור

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' מרץ 31, 2014 5:17 pm

הסרפד כתב:מעולם הייתי מסופק בזה - האם יש מסורה ברורה בדבר?
חשבתי שאדרבה, שם 'יום טוב' נוסף בשביל הכינוי, על דרך 'נפתלי צבי', 'יששכר דוב', ו'יחזקאל שרגא'.

בנו מהר"י ט"ב זצ"ל מ'סאטמאר היה נקרא לתורה "יואל בן חנני' יו"ט".
השם יום טוב היה מעריסה והיה נקרא רק בשם "רבי ליפא" וכן אביו הייטב לב שמו היה "יקותיאל יהודא" והיה נקרא "רבי זלמן לייב", בנו (של הקדויו"ט) העצי חיים שמו היה "חיים צבי" והיה נקרא "רבי חיים הערש".

אלכסנדר וימפן

גואל ישראל כתב:
מיללער כתב:וכן אביו הייטב לב שמו היה "יקותיאל יהודא" והיה נקרא "רבי זלמן לייב", בנו (של הקדויו"ט) העצי חיים שמו היה "חיים צבי" והיה נקרא "רבי חיים הערש".

השם האמתי הוא "יהודה" וזה כידוע הכתיב המקורי מהתנ"ך והשתמשו בכתיב לפי הארמית מסיבה שהשתמשו.

נדמה לי שמפורש בפוסקים בהלכות גיטין שמי שחותם יהודא כך כותבים את שמו בגט

ליבא לתיובתא

מישהו מביא מהרש״ל למעלה בענין שני אור. האם זה השניאור הראשון שהיה, וזה התפתחות השם??
ואיך הגיע השם שניאור לשם משפחה באיזור תפיאללת שבמרוקו?

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ד' אפריל 02, 2014 1:02 am

ליבא לתיובתא כתב:מישהו מביא מהרש״ל למעלה בענין שני אור. האם זה השניאור הראשון שהיה, וזה התפתחות השם??
ואיך הגיע השם שניאור לשם משפחה באיזור תפיאללת שבמרוקו?

בטח שלא. כבר היו רבינו שניאור, אבי בעלי התוספות מאיברא.

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ד' אפריל 02, 2014 2:27 pm

הסרפד כתב:
ליבא לתיובתא כתב:מישהו מביא מהרש״ל למעלה בענין שני אור. האם זה השניאור הראשון שהיה, וזה התפתחות השם??
ואיך הגיע השם שניאור לשם משפחה באיזור תפיאללת שבמרוקו?

בטח שלא. כבר היו רבינו שניאור, אבי בעלי התוספות מאיברא.

בתוספות תמורה יח. ה"ר יצחק בר שניאור.

שומר קישואין

רבי משה בן שניאור מאיברא רבו של רבינו יונה הובא עשרות פעמים בדברי הראשונים ואין טעם להתחיל ולמנות, היה להם גם אח רבי שמואל

אבן זועקת · הודעהעל ידי **אבן זועקת** » ד' אפריל 02, 2014 3:57 pm

בעניין מקור השם שניאור דיברו מעט כאן

מה שנכון נכון

אבן זועקת כתב:בעניין מקור השם שניאור דיברו מעט כאן

וראה עוד כאן.

מקור השם שניאור.PDF: (366.4 KiB) הורד 426 פעמים

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' אפריל 02, 2014 4:48 pm

ארי כתב:אגב שמו המלא של העצי חיים זי"ע
ביו"ד של העצי חיים נתפרסם בגליון צאנז כתובתו של העצי חיים, ושם כתוב שמו הק' רק חנניה יום טוב, ומביאים שהיו קורין לתורה ללא השם ליפא.

הקדושת יו"ט אביו של העצי חיים.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' אפריל 02, 2014 5:31 pm

אמסטרדם כתב:
ארי כתב:אגב שמו המלא של העצי חיים זי"ע
ביו"ד של העצי חיים נתפרסם בגליון צאנז כתובתו של העצי חיים, ושם כתוב שמו הק' רק חנניה יום טוב, ומביאים שהיו קורין לתורה ללא השם ליפא.

הקדושת יו"ט אביו של העצי חיים.

והיינו שכבתובת בנו העצי חיים נכתב שם אביו הקדושת יו"ט רק חנניה יום טוב וכו'

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ד' אפריל 02, 2014 5:53 pm

מיללער כתב:
אמסטרדם כתב:
ארי כתב:אגב שמו המלא של העצי חיים זי"ע
ביו"ד של העצי חיים נתפרסם בגליון צאנז כתובתו של העצי חיים, ושם כתוב שמו הק' רק חנניה יום טוב, ומביאים שהיו קורין לתורה ללא השם ליפא.

הקדושת יו"ט אביו של העצי חיים.

והיינו שכבתובת בנו העצי חיים נכתב שם אביו הקדושת יו"ט רק חנניה יום טוב וכו'

אכן זו היתה כוונתי, ושמו של הקדושת יו"ט כתוב חנניא יום טוב (חנניא עם אל"ף).

התמים · הודעהעל ידי **התמים** » ו' אפריל 25, 2014 3:06 pm

מהו מקור הצירוף מנחם מענדל?

מחולת המחנים

בבית שמואל שמות גיטין כתב: מענדל, כינוי לזכריה גרשון מנוח, ולא הזכיר מנחם, אכן כבר מצאנו צירוף זה בדורות הקדומים, ולמשל בעל שו"ת צמח צדק (הקדמון).

למעשה השם 'מנחם' הוא בגימטריא 'צמח' והשם 'מענדל' הוא בגימטריא 'צדק', וכך נוצר שם הספר 'צמח צדק'.
מצינו במקראות ובחז"ל שאלו שמותיו של משיח "צמח שמו", "מנחם שמו", וזה שמו ה' יקראו ה' - צדקנו".

ולהעיר, בוויזניץ נוהגים לכתוב 'מענדיל' עם יו"ד, ואשר לכך ספרו של רבי מנחם מענדיל מוויזניץ זצ"ל נקרא צמח צדיק - מענדיל בגימטריא צדיק.

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ו' אפריל 25, 2014 3:40 pm

התמים כתב:מהו מקור הצירוף מנחם מענדל?

תעיין בדרכי משה הארוך ב"עניין כתיבת השמות" (נדפס בטור של שירת דבורה אחרי אה"ע סי' קכ"ט) אות מ', ותראה ש"מן" או "מאן" הוא קיצור שם מנחם (עד שמהרז"ך כותב שאינו כותב אותו בכלל בגט), ומענדל, מענלין, מענכין וכדומה הם צורות שונות של "מן".

התמים · הודעהעל ידי **התמים** » ו' אפריל 25, 2014 6:03 pm

תודה רבה,
אך מענדל=שקד האם זה נכון? יש לזה קשר?

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ו' אפריל 25, 2014 8:04 pm

לא. מאנדל זה שקד. (למעשה מאנדל גם הוא כינוי נדיר למנחם)

אמנם פשוט כדברי הרב מקורות לעיל, שכל הכינויים האלה נשתלשלו מ'מן': מאניש (על דרך 'בעריש' וכו'), מאניס, מענדליין, מענכין, וכו'.
(הדל"ת נתוספה להפסיק בין הנו"ן להלמ"ד כרגיל ביידיש: ביין - 'עצם', ביינדל - 'עצם קטן'; הין - 'תרנגולת', הינדל 'תרנגולת קטנה'; וכדו'.)

נוטר הכרמים

שייך קצת לענין האשכול, נתקלתי בזה היום.

כתב בשו"ת שדה הארץ (מיוחס, ח"ג יו"ד סי' כב), וז"ל:

גם שמעתי מפי מ"ו המאיר עיני חכמים הרב המו' בעל ספרי פרי הארץ בשם חז"ל כי ב' בני אהרן הם נדב ואביהוא נקראו על שם אביהם דאהרן הכהן ואשתו אלישבע בת עמינדב, ונדב נקרא בשם אבי אמו עמי - נדב, ואביהוא על שם אביו של אהרן ור"ל אבי - הוא הנענ', ומתו גם שניהם על כמה סיבות כמ"ש ז"ל, ואם על מעשה העגל שעשה אהרן דכתיב ובאהרן התאנף ה' וכו', וגם כי שינה את סדר שמותם

מובא בעיקרי הד"ט יו"ד סי' כו סעיף ז, ועי' בשו"ת דברי יציב אה"ע סי' י ובשו"ת ציץ אליעזר חלק כא סימן ד .

מישהו יודע מקור לזה בחז"ל?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' אפריל 27, 2014 3:59 pm

זה מצאתי

נוטר הכרמים

ייש"כ. נפלא מאוד.

[אם ר"ש אשכנזי טוען שלא מצא בחז"ל, כנראה שבאמת אין].

אבן זועקת · הודעהעל ידי **אבן זועקת** » ה' מאי 15, 2014 11:28 pm

השם הגויי איזידור עם איזה שם יהודי הוא מגיע?

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ו' מאי 16, 2014 1:59 am

אבן זועקת כתב:השם הגויי איזידור עם איזה שם יהודי הוא מגיע?

מצוי מאוד כתחליף ל'יצחק' או ל'ישראל'.

התמים · הודעהעל ידי **התמים** » ו' מאי 30, 2014 1:53 pm

הסרפד כתב:
אבן זועקת כתב:השם הגויי איזידור עם איזה שם יהודי הוא מגיע?

מצוי מאוד כתחליף ל'יצחק' או ל'ישראל'.

גם ראובן

אבן זועקת · הודעהעל ידי **אבן זועקת** » ג' יולי 15, 2014 10:27 pm

על הצירוף שמחה ובנימין ובונים- כאן

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' נובמבר 26, 2014 9:43 pm

אמסטרדם כתב:צירוף ישן הוא "ישכר בער" [ר' ישכר בער מזלאטשוב, ר' ישכר בער אב"ד סקאהל חותנו של מהר"ש מבעלזא] וי"א "ישכר דוב" [אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא שנקרא ע"ש סבו הנ"ל], ושמעתי ש"בער" האו מלשון "בעריס" וכדומה שהוא תרגום של הדודאים שמהם נולד יששכר, ונמצא ש"ישכר דוב" הוא טעות כי סברו ש"בער" היינו "דוב" שנקרא באידיש "בער".
והלום ראיתי אחד מהמסכימים על ספה"ק חוקר ומקובל מהלוצאטו שחותם עצמו "ישכר המכונה בער".

דומה שיש סיבה לחשוב שיששכר בער הוא בעצם קיצור של יששכר בערמן.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ד' נובמבר 26, 2014 11:20 pm

נוטר הכרמים כתב:שייך קצת לענין האשכול, נתקלתי בזה היום.

כתב בשו"ת שדה הארץ (מיוחס, ח"ג יו"ד סי' כב), וז"ל:
גם שמעתי מפי מ"ו המאיר עיני חכמים הרב המו' בעל ספרי פרי הארץ בשם חז"ל כי ב' בני אהרן הם נדב ואביהוא נקראו על שם אביהם דאהרן הכהן ואשתו אלישבע בת עמינדב, ונדב נקרא בשם אבי אמו עמי - נדב, ואביהוא על שם אביו של אהרן ור"ל אבי - הוא הנענ', ומתו גם שניהם על כמה סיבות כמ"ש ז"ל, ואם על מעשה העגל שעשה אהרן דכתיב ובאהרן התאנף ה' וכו', וגם כי שינה את סדר שמותם
מובא בעיקרי הד"ט יו"ד סי' כו סעיף ז, ועי' בשו"ת דברי יציב אה"ע סי' י ובשו"ת ציץ אליעזר חלק כא סימן ד .

מישהו יודע מקור לזה בחז"ל?

viewtopic.php?f=7&t=7270&p=65998#p65985

עתניאל בן קנז

אמסטרדם כתב:צירוף ישן הוא "ישכר בער" [ר' ישכר בער מזלאטשוב, ר' ישכר בער אב"ד סקאהל חותנו של מהר"ש מבעלזא] וי"א "ישכר דוב" [אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא שנקרא ע"ש סבו הנ"ל], ושמעתי ש"בער" האו מלשון "בעריס" וכדומה שהוא תרגום של הדודאים שמהם נולד יששכר, ונמצא ש"ישכר דוב" הוא טעות כי סברו ש"בער" היינו "דוב" שנקרא באידיש "בער".
והלום ראיתי אחד מהמסכימים על ספה"ק חוקר ומקובל מהלוצאטו שחותם עצמו "ישכר המכונה בער".

ציטוט מתוך מאמר ב'אור הצפון' כסליו תשעג

ואגב נציין דבר שבוודאי תמיה לרבים, אות השם 'ישכר בער', אשר מצוי מאד שהצמידו את הכנוי 'בער' לשם ישכר. [ובמשך הדורות הפך הכינוי לשם מלא, ולשם הקודש - ישכר דוב], מה ענין 'דוב' אצל ישכר. ובשלמא שאר הכינוים הם בדרך כלל מחיות שבהם נמשלו השבטים. כ'יהודה - לייב'. 'נפתלי - הירץ / הירש'. 'אפרים - פישל' (על שם 'וידגו לרוב). 'בנימין - וואלף', וכדו'. אבל ישכר לא נמשל לדוב (ובברכת יעקב נמשל לחמור גרם, ובוודאי שאינו כנוי מכובד), ולא מצאנו שום קשר בין ישכר לדוב.
ונביא כאן איזה דבר נחמד שכתב תלמיד החתם סופר ב'תורת בן נש', (סי' שעה) "ואחר שנתתי את קסתי בענין השם יששכר. לא אוכל לעצור מלרשום עוד הפעם דבר נכון ... על אודות השם יששכר דוב או יששכר המכונה בער, כי רבים שואלים מה ראו אבותינו שרק השם דוב או בער בל"א חזי לאיצטרופי אל השם יששכר... והנראה לענ"ד הוא דבר נכון ומתקבל על הדעת. הנה בספרי הנ"ך נזכר הרבה פעמים הדוב אצל האריה, (שמואל א, יז, לד. שם לו. משלי כח, טו. הושע יג, ח. עמוס ה, כ. איכה ג' י. ועוד)... בין החיות הגדולות והנוראות אשר ראה דניאל במראה הנבואה, האריה הוא הראשון והשני הוא הדוב.... מכל אלו הפסוקים יש להוכיח כי כמו שנקרא האריה המלך שבחיות, כן ראוי הדוב לקראו בשם שני למלך...". וממשיך לפי דרכו, שמכיון שבסדר הנשיאים והדגלים היה שבט יששכר שני לאחר שבט יהודה שהיה המלך, מן הראוי להחשיבו שני למלך. ועל כן אם שבט יהודה נמשל לאריה, שבט יששכר, השני לו, נמשל לדוב, השני במלכות החיות...

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ג' דצמבר 02, 2014 12:21 am

עתניאל בן קנז כתב:
אמסטרדם כתב:צירוף ישן הוא "ישכר בער" [ר' ישכר בער מזלאטשוב, ר' ישכר בער אב"ד סקאהל חותנו של מהר"ש מבעלזא] וי"א "ישכר דוב" [אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא שנקרא ע"ש סבו הנ"ל], ושמעתי ש"בער" האו מלשון "בעריס" וכדומה שהוא תרגום של הדודאים שמהם נולד יששכר, ונמצא ש"ישכר דוב" הוא טעות כי סברו ש"בער" היינו "דוב" שנקרא באידיש "בער".
והלום ראיתי אחד מהמסכימים על ספה"ק חוקר ומקובל מהלוצאטו שחותם עצמו "ישכר המכונה בער".

הידוע לאי מי כאן -- איזה מקור לשמועה הנ"ל ש"בער" הוא מל' "בעריס" בקשר להדודאים? ובאיזה שפות (מלבד אנגלית) יש המשמעות הנ"ל? ות"ח מראש

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 02, 2014 6:15 am

מה פשר הכינוי זלמן ליקותיאל?

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ג' דצמבר 02, 2014 6:24 am

שברי לוחות כתב:מה פשר הכינוי זלמן ליקותיאל?

אין צריך פשר. כינויים עברו משמות לשמות כמבואר בפוסקים. הקשר היחיד הצריך פשר הוא הקשר שבין הכינוי לשם הקודש המקורי, בנידוננו 'שלמה', והוא די מובן.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 02, 2014 6:28 am

זלמן לשלמה הוא כנראה כמו שסלומון הוא כינוי לשלמה, אך מה פשר הצירוף של יקותיאל זלמן שזה גם כן צירוף מצוי, וכמובן שמהצירוף הזה בא הכינוי

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ג' דצמבר 02, 2014 9:44 pm

שברי לוחות כתב:זלמן לשלמה הוא כנראה כמו שסלומון הוא כינוי לשלמה, אך מה פשר הצירוף של יקותיאל זלמן שזה גם כן צירוף מצוי, וכמובן שמהצירוף הזה בא הכינוי

מנהג הכינויים קדום בהרבה למה שכבודו מכנה בשם 'צירוף'. ומה שכתבתי בענין העברת כינוי משם קודש זה לשם קודש אחר מבואר היטב בפוסקים, ובפרט מסתבר שכן היה בשם 'זלמן' שהוא כינוי לשמות רבים (שלמה, משולם, יקותיאל, אפרים, שניאור וכו' כדאיתא בבית שמואל כמדומה)

כל דצריך · הודעהעל ידי **כל דצריך** » ד' אפריל 15, 2015 6:39 pm

לגבי "לי[י]ב" (=אריה), הוא לרוב בא בצירוף לשמות "יהודה" או "אריה" או שניהם, אך ישנם מקרים שבהם הוא בא לבדו כמו אצל ה"מח ולב", רבי חיים ליב שמואלביץ זצ"ל, ואצל המקובל רבי יהודה זרחיה מרדכי ליב חיים הלוי סג"ל זצ"ל.

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » ה' מאי 05, 2016 8:22 am

האם יתכן שמותר להעניק את השמות מרדכי וגימפל לאב ובן או לשני אחים, לאחד את השם מרדכי, ולמשנהו את השם גימפל? האם אין שני אלו שם אחד? האין השם גימפל כינוי לשם מרדכי?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר