לומדי הדף היומי למדו זה עתה את הסוגיא בריש ר"ה על דריוש [המכונה כורש] שכשר היה והחמיץ, ונתבאר שם דהיינו משום שנתן רשות לבנות בית המקדש רק בשילוב נדבך עץ כדי שיוכל לשורפו.
וכבר תמהו בזה הראשונים שלא מדעתו אמר כן אלא עפ"י רשיונו של כורש הראשון. ותירצו שמכיון שהרשה עפ"י אותו רשיון נחשב שהחמיץ. ושוב הקשו א,כ אימתי כשר היה. ותירצו שלא נתברר להם דבר זה מיד וחשבו שכשר הוא.
ואני הדל בעייני במקראות נשתוממתי עד למאד מאד על דברי הגמ' הללו, כי מבואר שם שישראל החלו לבנות את הבית בימי דריוש בלא אישור המלך ובנוהו באופן זה של נדבך עץ בתוך נדבכי אבנים, ואזי שלחו תתני וחבריו לדריוש לשאול אותו אם כנים דברי היהודים הטוענים שכורש אישר להם זאת, וישלח דריוש לבדוק בגנזי המלך ונתברר לו שאכן כדבריהם כן הוא, וישלח לתתני וחבריו שיניחו ליהודים לבנות הבית וכל המפריע להם אחת דינו להמית.
ומעתה מה טענה יכולה להיוות על דריוש בשעה שהיהודים הם הם שהחלו לבנות הבית באופן הזה ממש והוא לא אמר להם דבר איך יבנו כי אם אישר להם להמשיך במעשיהם [שהיו בונים בעץ] שהחלו בהם עוד טרם נדרש לענין בכלל.
גם דברי הראשונים אינם מובנים כלל מה שייך לומר שלא נתברר להם דבר זה מיד והרי לא היה כאן אלא אגרת אחת להתיר להם להמשיך במעשיהם ומה סברו מתחילה ומה נתברר להם בסוף???
אודה למי שיבדוק באוצר אם כבר דיברו בזה