סגי נהור כתב:מצאתי בספר "חבל נחלתו" לר' יעקב אפשטיין שכתב להוכיח שאינו חובת כל אחד מהדיירים אלא כולם יחד, מהא דבשותפות נכרי פטור מעיקר הדין, שאם היא חובה על כל אחד מהשותפים בפ"ע, היה חייב גם אם השותף הנכרי.
עפ"ז יש לדון אם רוצה הדייר בכל אופן לקבוע מזוזה, אם יכול לעשות כן בברכה כיון שלא נעשה שלוחם של כל הדיירים.
אמנם כ"ז אם הדיירים שדרים שם שהבתים הפתוחים לתוכו הם יהודים, אבל אם חלק מהדירות דרים שם עכו"ם, הלא מבואר ברמ"א סי' רפ"ו סעי' א' "בית של ישראל ועכו"ם פטור ממזוזה וכן חצירות או עיירות שמקצת עכו"ם דרים שם פטורין ממזוזה", וסיום דברי הרמ"א הוא מאגודה פ"ק דיומא, ובאגודה שם מבואר הטעם משום סכנה, כמש"כ כאן בביאור הגר"א, וכן כתבו כאן הט"ז והש"ך, אמנם בודאי גם בשערי עיירות שותפות עכו"ם פוטר, ועיין בברכי יוסף כאן דהא דהוצרך הטעם משום סכנה היינו היכא דליכא משום שותפות עכו"ם עיין שם, ובב"י בבדה"ב כתב בשם הרשב"א דשותפות עכו"ם חייב, ובברכ"י מסיק לקבוע בלי ברכה.
מה שנכון נכון כתב:אולם בעיקר הדבר אין שותפות גוי פוטרת ממזוזה בחדר מדרגות, כיון שאין חיובו מצד עצמו אלא משום היותו כבית שער שנכנסים דרכו לבית. והוי כשערי מדינות ועירות שאם רובן ישראל חיבות במזוזה גם לדעת הרמ"א רפו ס"א. [ורק כששיך חשש סכנה או שיבזום הגויים פטורות].
משוש דורים כתב:ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל...
יואל שילה כתב:הלוואי על כל הסופרים רמת דקדוק כמותו, וזו לו רק הפעם השלישית בהיסטוריה שלו אצלי שנמצאה תקלת חסר יתר.
ומי שבתחום ההגהה, יודע שיש סופרים שלפחות חצי מהתפילין שהם כותבים פסולים בחסרות ויתרות, וגם זה לא מחוסר יראת שמים, אלא מחוסר אפשרות לתנאים של שקט וריכוז, ולכן מגיהים לפני שמשווקים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 139 אורחים