האם מצות שלוח הקן היא "עשה ממש" או רק "איסור-עשה" גרידא?

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » ש' יוני 14, 2014 9:46 pm

כידוע מצוות עשה נחלקות לשני סוגים: עשה-ממש, לעומת איסור-עשה גרידא. למשל, מצוַת-עשה של "וכתב לה ספר כריתֻת" אינה "עשה-ממש", תדע דהא לא מצינו שהאנשים מחזרים אחרי קיום מצוה זו לְאַתֵּר איזושהי ערות-דבר בנשותיהם ולגרשן כדי להתחייב לכתוב להן גט כריתות, אלא יש בזה רק "איסור-עשה" - דהיינו שרק יש איסור על האישה ללכת ולהיות לאיש זר כל עוד שלא קיבלה גט כריתות ממי שהיה עד עכשיו בעלה, ולכן אם אנחנו לא רוצים לְאַתֵּר בנשותינו ערות-דבר ולא לגרשן - אז על מנת שלא לעבור על איסור-עשה זה - די אם האישה תנהג "בשב ואל תעשה" מבלי ללכת ולהיות לאיש זר וממילא בעלה הראשון לא יצטרך לכתוב לה גט כריתות. מאידך גיסא, מצוַת-עשה של "ועשו להם ציצת" - אינה רק איסור עשה - דהיינו רק איסור לבישת בגד של ארבע כנפות אשר בו אין ציצית, אלא זו גם מצוַת עשה-ממש, ולכן לא די לנו לנהוג "בשב ואל תעשה" בכך שנימנע מללבוש בגד בן ארבע כנפות - אלא אדרבא אנו מחזרים אחרי מצווה זו ללבוש בגד בן ארבע כנפות כדי שנתחייב להטיל בו ציצית.

ומה לגבי מצות שילוח הקן? האם יש לדמותה יותר לעשה של "וכתב לה ספר כריתֻת", או לעשה של "ועשו להם ציצת"? כלומר: האם זהו רק איסור עשה - דהיינו רק איסור לקחת את האפרוחים אשר אימם לא שולחה, ולכן אם איננו זקוקים לאפרוחים כלל - אז על מנת שלא לעבור על איסור-עשה זה - די אם ננהג "בשב ואל תעשה" מבלי ליגוע באפרוחים וממילא לא נצטרך לגרש את האם; או שמא זו גם מצוַת-עשה ממש, שראוי לחזר אחריה, וממילא אם אני רואה ציפור דוגרת על האפרוחים - אז גם אם אינני זקוק כלל לאפרוחים - ראוי שאגרש את האם ואגביה את האפרוחים אע"פ שלאם יש קצת צער מזה שהיא משולחת מאפרוחיה?

אם נלך אחרי טעם המצוה, דרחמיו על כל מעשיו, אז לכאו' נראה היה לומר שזהו רק איסור-עשה - שאסור לקחת את האפרוחים שאמם לא שולחה (משום שהאם מצטערת יותר לראות את אפרוחיה נלקחים מאשר להיות משולחת מאפרוחיה), ולכן אם איננו זקוקים לאפרוחים כלל - אז על מנת שלא לעבור על איסור-עשה זה - די אם ננהג "בשב ואל תעשה" מבלי ליגוע באפרוחים וממילא לא נצטרך לגרש את האם; ומיהו מצינו רבים שנוהגים במצוה זו כִּבְמִצְוַת ציצית וכדומה - דהיינו כעשה ממש, ולכן מחזרים אחריה אף אם אינם זקוקים כלל לאפרוחים ואף כשהם יודעים שלאם יש קצת צער מזה שהיא משולחת מאפרוחיה. השאלה היא אם כן האם יש מקור למנהגם?

בברכה המשולשת

יש על זה בחוות יאיר ובחת"ס

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » ש' יוני 14, 2014 11:35 pm

בברכה המשולשת כתב:יש על זה בחוות יאיר ובחת"ס

סָתַם ולא פירש...

גאולה בקרוב

ופשט הגמ' במכות פרק ג' ששילוח הקן רק כ"ניתק לעשה" ל"לא תיקח"

מה שנכון נכון

יעוין עוד כאן.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?153786&

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 9:58 am

מה שנכון נכון כתב:יעוין עוד כאן.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?153786&

תכלס, מה התשובה שלו? עשה-ממש, או איסור-עשה גרידא?

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 15, 2014 10:32 am

אני העני מדעת לא מבין מה השאלה ומה הדמיון לגט ועוד. הרי כתוב מפורש "כי יקרא קן ציפור לפניך" משמע שאם 'נפגש' עם קן ציפור, עומדת לפניו מצות עשה ולא מדובר בחיוב-חיזור אחר המצוה וכן בגט
אין דין של חיוב-חיזור אחרי גירושין [למעט על מקובלים אמתיים שעשו זאת כדי לקיים מצוה זו וגם את המצוה של השבת גרושתו ואכמ"ל] אם מצא בה ערות דבר יתן גט, אז מה השאלה כאן בדיוק?

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 12:17 pm

אוהב אוצר כתב:אני העני מדעת לא מבין מה השאלה ומה הדמיון לגט ועוד. הרי כתוב מפורש "כי יקרא קן ציפור לפניך" משמע שאם 'נפגש' עם קן ציפור, עומדת לפניו מצות עשה ולא מדובר בחיוב-חיזור אחר המצוה וכן בגט
אין דין של חיוב-חיזור אחרי גירושין [למעט על מקובלים אמתיים שעשו זאת כדי לקיים מצוה זו וגם את המצוה של השבת גרושתו ואכמ"ל] אם מצא בה ערות דבר יתן גט, אז מה השאלה כאן בדיוק?

אינני מבין את תשובתך:

חדא: לטעמיך, שאת מצות גט - התנתה התורה בכך שראה באשתו ערות דבר, שלא כמו מצות שילוח הקן אשר - לדבריך - אינה מותנית (ברצונו ליטול את האפרוחים): הנה אני ידעתי מראש שיהיו כאלה שינסו להעלות טענות מסוג זה (טענות-"התנאה"), ולכן הזכרתי גם את מצות ציצית; ולטעמיך, הרי גם את מצות ציצית התנתה התורה בכך שבבגד יהיו ארבע כנפות, ואף על פי כן - כדי לצאת ידי חובת מצווה זו איננו מסתפקים ב"שב ואל תעשה" להימנע מלבישת בגד בן ארבע כנפות - אלא אנו מחזרים אחרי מצוה זו ללבוש בגד בן ארבע כנפות כדי להתחייב במצות ציצית, ואם כן מדוע איננו מחזרים אחרי מצות גט - לחפש בנשותינו ערות דבר - על מנת שנתחייב לגרשן?

ותו: הא קי"ל דמצות כתיבת ספר כריתות היא אף למי שהחליט לגרש את אשתו מבלי שראה בה ערות דבר; אטו מי שרוצה לגרש את אשתו למרות שלא ראה בה ערות דבר - יהיה פטור מכתיבת ספר כריתות? (א"נ, אטו אם כתב ספר כריתות לאשתו מבלי שראה בה ערות דבר, היא עדין תיחשב כנשואה לו?)

אלא מאי אית לך למימר, דשאני מצות גט - דהיא אינה עשה-ממש אלא איסור-עשה גרידא, מה שאין כן מצות ציצית (אם לובש בגד בן ארבע כנפות) - אינה איסור-עשה גרידא אלא עשה-ממש; השתא דאתית להכי, דילמא נמי מצות שילוח הקן - היא איסור-עשה גרידא (כמצות גט) - ולא עשה-ממש (כפי שמצות ציצית אם לובש בגד בן ארבע כנפות היא עשה-ממש). תדע, דהא אם נלך אחרי טעם המצוה, דרחמיו על כל מעשיו, אז לכאו' נראה היה לומר שזהו רק איסור-עשה - שאסור לקחת את האפרוחים שאמם לא שולחה (משום שהאם מצטערת יותר לראות את אפרוחיה נלקחים מאשר להיות משולחת מאפרוחיה), ולכן אם איננו זקוקים לאפרוחים כלל - אז על מנת שלא לעבור על איסור-עשה זה - די אם ננהג "בשב ואל תעשה" מבלי ליגוע באפרוחים וממילא לא נצטרך לגרש את האם; ומיהו מצינו רבים שנוהגים במצוה זו כִּבְמִצְוַת ציצית וכדומה - דהיינו כעשה ממש, ולכן מחזרים אחריה אף אם אינם זקוקים כלל לאפרוחים ואף כשהם יודעים שלאם יש קצת צער מזה שהיא משולחת מאפרוחיה. השאלה היא אם כן האם יש מקור למנהגם?

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 15, 2014 1:02 pm

מחילה מכת"ר לא נראה לי שאני צריך להסביר לת"ח כמוך שגם מצות ציצית אינה ממין הטענה, וזה ברור לכל.

אנונימי · הודעהעל ידי **אנונימי** » א' יוני 15, 2014 1:11 pm

וגם את המצוה של השבת גרושתו ואכמ"ל

איזה מצווה ?

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » א' יוני 15, 2014 1:16 pm

http://www.otzar.org/aspcrops/22529_261 ... 562014.asp

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 1:55 pm

פלתי כתב:http://www.otzar.org/aspcrops/22529_261_14346179728-1562014.asp

הוא מסביר שיש לדמות את מצות שילוח הקן למצות ציצית; אבל הרי את זה - כבר כתבתי בהודעתי הראשונה שפתחה את הדיון. ומיהו עדין לא קיבלתי תשובה לשאלתי: מנין שיש לדמות זאת למצות ציצית ולא למצות גט?

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 1:58 pm

אוהב אוצר כתב:מחילה מכת"ר לא נראה לי שאני צריך להסביר לת"ח כמוך שגם מצות ציצית אינה ממין הטענה, וזה ברור לכל.

מחילה מכת"ר לא נראה לי שאני צריך להסביר לת"ח כמוך שלא ענית על אף אחת משאלותיי (המצויינות בסופה של כל אחת משלוש-הפיסקאות שבתגובתי הקודמת שנתתי לך), וזה ברור לכל (שלא ענית).

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » א' יוני 15, 2014 2:07 pm

[מלבד מה שיש לפלפל בענין מצוות ציצית שפטורו של מי שאין לו בגד דומה לפטור הנחת תפילין למי שאין לו יד ואכמ"ל, הרי החילוק ביניהם פשוט]
א. שמצות שילוח הקן הרי באפשר שלא יתקל בה אדם מעולם וגם אם יתקל בה אין לו צורך באפרוחים ביצים משא"כ מצות ציצית שהיא צורת האדם הרגיל.
ב. שמצות שילוח הקן לא הותנתה בלשון כי יקרה בגד ד' כנפות לפניך.
ג. שמצות ציצית כתיב בה למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי.
והכל הכל בשורשו תשובה אחת.

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 2:33 pm

אלף אלפים כתב:[החילוק ביניהם פשוט]
א. שמצות שילוח הקן הרי באפשר שלא יתקל בה אדם מעולם וגם אם יתקל בה אין לו צורך באפרוחים ביצים משא"כ מצות ציצית שהיא צורת האדם הרגיל.
ב. שמצות שילוח הקן לא הותנתה בלשון כי יקרה בגד ד' כנפות לפניך.
ג. שמצות ציצית כתיב בה למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי.
והכל הכל בשורשו תשובה אחת.

אה"נ! ציינת שלושה חילוקים ברורים בין מצות שילוח הקן לבין מצות ציצית, וא"כ אדרבא - הם רק מחזקים את שאלתי הראשונה שפתחה את הדיון: מדוע למרות שלושת החילוקים הברורים שציינת - נוהגים רבים (משום מה) להשוות את שתי המצוות זו לזו - ולומר, שכשם שבמצוַת-עשה של "ועשו להם ציצת" - לא די לנו לנהוג "בשב ואל תעשה" בכך שנימנע מללבוש בגד בן ארבע כנפות - אלא אדרבא אנו מחזרים אחרי מצווה זו ללבוש בגד בן ארבע כנפות כדי שנתחייב להטיל בו ציצית. ככה גם במצות שילוח הקן - לא די להם לנהוג "בשב ואל תעשה" ולהימנע מליגוע באפרוחים - אלא אדרבא הם מחזרים אחרי מצוה זו אף אם הם אינם זקוקים כלל לאפרוחים ואף כשהם יודעים שלאם יש קצת צער מזה שהיא משולחת מאפרוחיה. השאלה היא כאמור האם יש מקור למנהגם להשוות את מצות שילוח הקן למצות ציצית, במקום להשוותה למצוות גט?

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » א' יוני 15, 2014 2:40 pm

לא אחפש בשבילך, זה מה שמצאתי מקופיא

שאלה עקרונית במצוות שילוח הקן אם זוהי מצווה שראוי להשתדל לקיימה, או שרק כאשר אדם חפץ בגוזלים או בביצים, והאם רובצת עליהם, אזי ישלח את האם ורק לאחר מכן יטול הגוזלים או הביצים?

נחלקו בשאלה זו גדולי ישראל. לדעת פוסקים רבים, רק מי שצריך את הגוזלים או הביצים, מצווה שישלח את האם כדי לקחתם. אבל אם אינו צריך להם, אין שום עניין שישלח את האם ויקח את הגוזלים. ולהפך אם יטול את הגוזלים ללא כל צורך יעבור על איסור "צער בעלי חיים", שכן מצער את האם בחינם. אולם לדעת כמה פוסקים חשובים, כל הפוגש בדרכו קן ציפור, מצווה שישלח את האם ויקח הבנים, שכן אומר הכתוב: "כי יקרא קן ציפור לפניך - שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך", ואמנם אין צורך לחפש ולחזר אחר קן ציפור כדי לקיים המצווה, אבל אם נזדמן לפניו קן, מצווה לשלח האם וליטול הבנים. וכך היא דעת בעל תשובות 'חוות-יאיר' (סי' ס"ז) דעות הסוברים שא"צ לשלח הם רבנו בחיי לפרשת כי תצא, וכן הוכיחו הרבה אחרונים מהתוס' קידושין לד, א, ד"ה 'מעקה'. וכן דעת החתם סופר או"ח ק', והנצי"ב במרומי שדה על חולין, וכ"כ החזו"א יו"ד קעה. ועוד הרבה פוסקים. לעומת זאת אחרונים רבים סוברים שמי שמוצא קן ציפור - מצווה שישלח האם, גם אם אינו צריך את הבנים. וכן סוברים הברכי יוסף ובית לחם יהודה על סימן רצ"ב. ישנה דעה אמצעית הסוברת, שאין חיוב גמור שכל המוצא קן ציפור, ישלח את האם ויקח הגוזלים, אלא שאם יעשה כן, למרות שאינו צריך את הגוזלים, מקיים מצווה (פתחי תשובה יו"ד רצב, א, ערוה"ש רצב, ה). על פי המקובלים הידור מצווה שכל אדם ישתדל לחפש קן ציפור, כדי לקיים לפחות פעם אחת בחייו את מצוות שילוח הקן. ויתר על כן, אמר האר"י ז"ל (שער הגלגולים הקדמה ט"ז), שכל יהודי צריך לקיים את כל המצוות שהוא יכול לקיים, ואם התרשל ולא קיים מצווה אחת, נשמתו תצטרך לחזור לעולם הזה בגלגול חוזר, כדי להשלים את קיומה של אותה המצווה. ואם לא קיים את המצווה מפני שלא הזדמן לפניו קן ציפור, אז כשיחזור בגלגול השני, מובטח לו שלא יחטא בחטאים אחרים. אבל אם נזדמן לפניו קן ציפור ולא שילח האם, צריך לחזור בגלגול חוזר, ואין מובטח לו שלא יחטא.

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » א' יוני 15, 2014 2:46 pm

דרך אגב הצגת הדברים כספק אם יש כאן עשה ממש או איסור עשה אינה נכונה, הדיון הוא האם 'כי יקרה' פירושו יקרה אליך לקחתו או 'יקרה' סתם שתמצא קן, אבל פשיטא שיש כאן עשה גמור כמבואר בגמרות להדיא.

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 2:49 pm

אלף אלפים כתב:הדיון הוא האם 'כי יקרה' פירושו יקרה אליך לקחתו או 'יקרה' סתם שתמצא קן...לדעת כמה פוסקים חשובים, כל הפוגש בדרכו קן ציפור, מצווה שישלח את האם ויקח הבנים, שכן אומר הכתוב: "כי יקרא קן ציפור לפניך - שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך"...וכך היא דעת בעל תשובות 'חוות-יאיר' (סי' ס"ז)...וכן סוברים הברכי יוסף ובית לחם יהודה על סימן רצ"ב...על פי המקובלים הידור מצווה שכל אדם ישתדל לחפש קן ציפור, כדי לקיים לפחות פעם אחת בחייו את מצוות שילוח הקן. ויתר על כן, אמר האר"י ז"ל (שער הגלגולים הקדמה ט"ז), שכל יהודי צריך לקיים את כל המצוות שהוא יכול לקיים, ואם התרשל ולא קיים מצווה אחת, נשמתו תצטרך לחזור לעולם הזה בגלגול חוזר, כדי להשלים את קיומה של אותה המצווה. ואם לא קיים את המצווה מפני שלא הזדמן לפניו קן ציפור, אז כשיחזור בגלגול השני, מובטח לו שלא יחטא בחטאים אחרים. אבל אם נזדמן לפניו קן ציפור ולא שילח האם, צריך לחזור בגלגול חוזר, ואין מובטח לו שלא יחטא.

גם אם נפרש כי יקרה סתם, אכתי לטעמיך, אמאי לא אמרינן - לכולהו הני טעמי - נמי גבי מצות "וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה"? ומה שתענה על מצות גט, תוכל לענות על מצות-שילוח הקן.

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » א' יוני 15, 2014 2:51 pm

אלי כהן כתב:גם אם נפרש כי יקרה סתם, אכתי לטעמיך, אמאי לא אמרינן - לכולהו הני טעמי - נמי גבי מצות "וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה"? ומה שתענה על מצות גט, תוכל לענות על מצות-שילוח הקן.

כי שם עיקר כוונת הפסוק ללמד את הלכות הגט ולא לציווי

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 2:54 pm

אלף אלפים כתב:
אלי כהן כתב:גם אם נפרש כי יקרה סתם, אכתי לטעמיך, אמאי לא אמרינן - לכולהו הני טעמי - נמי גבי מצות "וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה"? ומה שתענה על מצות גט, תוכל לענות על מצות-שילוח הקן.

כי שם עיקר כוונת הפסוק ללמד את הלכות הגט ולא לציווי

גבי גט, עיקר מטרת הכתוב היא ללמד שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה ספר כריתות ממי שהיה עד עכשיו בעלה (וכן מטרת הכתוב היא גם ללמד את האיסור של השבת גרושתו אחרי אשר הוטמאה), וא"כ דילמא הכי נמי עיקר מטרת הכתוב היא ללמד שלהולך בדרך אסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 15, 2014 2:55 pm

א. מדאורייתא, מי שאין לו בגד ארבע כנפות, יכול עד יום מותו לא להתחייב במצוה זו וזה ברור לכל אחד שיודע בכלל מה זו מצות ציצית ובזה מצוה זו דומה לשילוח הקן וגט.
ב. שונה מצות ציצית שעליה נאמר שמענישין בעידן ריתחא אבל גם דבר חריף זה אינו סותר את האמור לעיל.
ג. שלושתם מצות עשה וגם זה ברור.
ד.

אלף אלפים כתב:משא"כ מצות ציצית שהיא צורת האדם הרגיל

מענין מהיכן נלקחה המצאת הגדרה זו.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 15, 2014 2:58 pm

אני חוזר ואומר: אחרי דברים פשוטים אלו לבער כמוני, איני מבין להיכן כב' הכהן כאן חותר, יואיל להסביר לי היכן אני טועה בדברים אלו ואולי אבין סו"ס למה כוונתו.

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » א' יוני 15, 2014 2:59 pm

אלי כהן כתב:גבי גט, עיקר כוונת הכתוב היא ללמד שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה ספר כריתות ממי שהיה עד עכשיו בעלה (וכן ללמד את האיסור של השבת גרושתו אחרי אשר הוטמאה), וא"כ דילמא הכי נמי עיקר כוונת הכתוב היא ללמד שלהולך בדרך אסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה.

אני מבין כעת שאתה דן כעת בשורשי פשוטו של מקרא למה כאן הוא מתפרש כך וכאן כך
והנה פרשת גירושין ענינה כפי שכתבת משפט ממשפטי אישות, והכתוב נכתב בצורה משפטית כיצד אשה מתגרשת מאישה בהלכות אישות, מה שלא שייך לגבי מצוה בעלמא של שילוח הקן.

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » א' יוני 15, 2014 3:00 pm

אוהב אוצר כתב:
אלף אלפים כתב:משא"כ מצות ציצית שהיא צורת האדם הרגיל

מענין מהיכן נלקחה המצאת הגדרה זו.

מדברי הכתוב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 3:03 pm

אלף אלפים כתב:פשיטא שיש כאן עשה גמור כמבואר בגמרות להדיא.

האמנם? והרי רבים מהראשונים מסבירים (כפי שהבאת בעצמך) שזהו איסור-עשה גרידא (כמו במצות גט), דהיינו שאסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה, ולא שיש עשה של ממש לקחת את האפרוחים אף כשאינני זקוק להם (כשם שיש עשה של ממש ללבוש בגד בן ארבע כנפות אף כשיותר חביבים עליי בגדים בני שלוש כנפות).

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 15, 2014 3:05 pm

אלף אלפים כתב:
אוהב אוצר כתב:
אלף אלפים כתב:משא"כ מצות ציצית שהיא צורת האדם הרגיל

מענין מהיכן נלקחה המצאת הגדרה זו.

מדברי הכתוב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם

שאלתי ברצינות, אנא לא לענות בציניות.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 15, 2014 3:06 pm

העשה הראשון בשילוח הקן הוא לשלח, ואם לא נפגשים עם קן, אין עשה. אם אין בגד של ארבע כנפות אין עשה. אם לא רוצים לגרש אין עשה.

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » א' יוני 15, 2014 3:18 pm

אלי כהן כתב:
אלף אלפים כתב:פשיטא שיש כאן עשה גמור כמבואר בגמרות להדיא.

האמנם? והרי רבים מהראשונים מסבירים (כפי שהבאת בעצמך) שזהו עשה-עשה גרידא (כמו במצות גט), דהיינו שאסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה, ולא שיש עשה של ממש לקחת את האפרוחים אף כשאינני זקוק להם (כשם שיש עשה של ממש ללבוש בגד בן ארבע כנפות אף כשיותר חביבים עליי בגדים בני שלוש כנפות).

מה לא מובן ? עשה גמור כשרוצה לקחת את הבנים

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 3:23 pm

אוהב אוצר כתב:א. מדאורייתא, מי שאין לו בגד ארבע כנפות, יכול עד יום מותו לא להתחייב במצוה זו וזה ברור לכל אחד שיודע בכלל מה זו מצות ציצית ובזה מצוה זו דומה לשילוח הקן וגט.
ב. שונה מצות ציצית שעליה נאמר שמענישין בעידן ריתחא אבל גם דבר חריף זה אינו סותר את האמור לעיל.
ג. שלושתם מצות עשה וגם זה ברור.

א. מה שהבאת בסעיפים א,ג מוכיח שמצות שילוח הקן "דומה לשילוח הקן וגט" (כלשונך), וא"כ זה רק מחזק את שאלתי: מדוע למרות שהן דומות הוחלט לדמות את שילוח הקן דווקא לציצית (אשר על שתיהן אנחנו מחזרים: מחזרים אחרי בגד בן ארבע כנפות, וכן מחזרים אחרי האפרוחים הללו שנמצאו בדרך - לקחתם - במקום להשאירם בקן), במקום לדמות את שילוח הקו למצות גט (אשר אחריה איננו מחזרים).

ב. על מצות ציצית מענישין דריתחא, אה"נ, אבל עדין נשארת שאלתי: למה מדמים את שילוח הקן, דווקא למצות ציצית שעליה מענישין בעידנא דריתחא (כלומר מדמים את שתיהן בכך - שכשם שמחזרים אחרי מצות ציצית ומחפשים לרכוש בגד בן ארבע כנפות - ככה מחזרים אחרי האפרוחים הללו לקחתם ולא להשאירם בקן); במקום לדמות את מצות שילוח הקן - למצות גט שלגביה לא מצינו שמענישין עליה בעידנא דריתחא (היינו לא מצינו שאדם אשר מעולם לא גירש את אשתו ייענש).

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 3:33 pm

אלף אלפים כתב:
אלי כהן כתב:גבי גט, עיקר כוונת הכתוב היא ללמד שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה ספר כריתות ממי שהיה עד עכשיו בעלה (וכן ללמד את האיסור של השבת גרושתו אחרי אשר הוטמאה), וא"כ דילמא הכי נמי עיקר כוונת הכתוב היא ללמד שלהולך בדרך אסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה.

אני מבין כעת שאתה דן כעת בשורשי פשוטו של מקרא למה כאן הוא מתפרש כך וכאן כך
והנה פרשת גירושין ענינה כפי שכתבת משפט ממשפטי אישות, והכתוב נכתב בצורה משפטית כיצד אשה מתגרשת מאישה בהלכות אישות, מה שלא שייך לגבי מצוה בעלמא של שילוח הקן.

מה שתגיד על גט, אפשר להגיד גם על שילוח הקן: פרשת גירושין עניינה משפט ממשפטי אישות, ללמדנו שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם לא קיבלה ספר כריתות העשוי לפי דקדוקי הילכות כתיבת הגט שנלמדות מהפרשה, א"כ דילמא ה"נ פרשת שילוח הקן עניינה משפט ממשפטי "ורחמיו על כל מעשיו", ללמדנו שלהולך בדרך אסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה בשילוחין העשויים לפי דקדוקי הילכות שילוח האם שנלמדות מהפרשה. השתא דאתית להכי, אם כן: כשם שאין מצות עשה-ממש לחזר אחרי גירוש נשותינו (היינו לחפש איזה ערות דבר כדי שיהיה טעם לגרשן) - אלא זהו רק איסור עשה (דהיינו שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה גט ממי שהיה עד עכשיו בעלה), א"כ דילמא ה"נ אין מצות עשה-ממש לקחת את האפרוחים (היינו לחפש איזה טצדקי כדי שיהיה טעם לקחתם) - אלא זהו איסור-עשה גרידא (דהיינו שאסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה).

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 3:36 pm

אלי כהן כתב:
אוהב אוצר כתב:א. מדאורייתא, מי שאין לו בגד ארבע כנפות, יכול עד יום מותו לא להתחייב במצוה זו וזה ברור לכל אחד שיודע בכלל מה זו מצות ציצית ובזה מצוה זו דומה לשילוח הקן וגט.
ב. שונה מצות ציצית שעליה נאמר שמענישין בעידן ריתחא אבל גם דבר חריף זה אינו סותר את האמור לעיל.
ג. שלושתם מצות עשה וגם זה ברור.
אני חוזר ואומר: אחרי דברים פשוטים אלו לבער כמוני, איני מבין להיכן כב' הכהן כאן חותר, יואיל להסביר לי היכן אני טועה בדברים אלו ואולי אבין סו"ס למה כוונתו.

אינך טועה, ואדרבא: דבריך רק מחזקים את שאלתי:

א. מה שהבאת בסעיפים א,ג מוכיח שמצות שילוח הקן "דומה לשילוח הקן וגט" (כלשונך), וא"כ זה רק מחזק את שאלתי: מדוע למרות שהן דומות הוחלט לדמות את שילוח הקן דווקא לציצית (אשר על שתיהן אנחנו מחזרים: מחזרים אחרי בגד בן ארבע כנפות, וכן מחזרים אחרי האפרוחים הללו שנמצאו בדרך - לקחתם - במקום להשאירם בקן), במקום לדמות את שילוח הקן למצות גט (אשר אחריה איננו מחזרים).

ב. על מצות ציצית מענישין דריתחא, אה"נ, אבל עדין נשארת שאלתי: למה מדמים את שילוח הקן, דווקא למצות ציצית שעליה מענישין בעידנא דריתחא (כלומר מדמים את שתיהן בכך - שכשם שמחזרים אחרי מצות ציצית ומחפשים לרכוש בגד בן ארבע כנפות - ככה מחזרים אחרי האפרוחים הללו לקחתם ולא להשאירם בקן); במקום לדמות את מצות שילוח הקן - למצות גט שלגביה לא מצינו שמענישין עליה בעידנא דריתחא (היינו לא מצינו שאדם אשר מעולם לא גירש את אשתו ייענש).

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 15, 2014 3:38 pm

דברי אלף אלפים מובנים ובאמת לא מובן ההבחנה שנעשתה כאן.

יש שלושה דברים ולא שנים כמו שהוצג כאן.
האחד איסור עשה, והיינו שאסור לעשות את הפעולה והדין הוא בשב ואל תעשה, רק שהדרך שבה התורה הגדירה את האיסור הוא לא בלשון לאו אלא בלשון עשה. שלוח הקן לא נופל בקטגוריה הזאת כי מלבד האיסור שהוא לאו של לקיחת האם על הבנים יש מצווה לשלח את האם כלומר לא מדובר שפעולה שכל עניינה שב ואל תעשה אלא קום עשה ושלח.

המקרה השני הוא מצוות מחוייבות לגמרי כמו תפילין וק"ש שאדם חייב לעשותם.

המקרה השלישי הוא מצוות שאינן חיוב גמור אלא בתנאי מסויים כמו ציצית ולגרש את אשתו בגט וכדומה. מצוות אלה הם עשה גמור כלומר חיוב לקום ולעשות (יש מחלוקת ראשונים אם בציצית יש גם איסור ללבוש בלא ציצית אבל זה עניין אחר) אבל אין אדם מחוייב בהם לגמרי כמו תפילין וקריאת שמע אלא רק אם הזדמן לו העניין היינו אם לא לבש בגד של ד' כנפות לא עבר על העשה.
במצוות מסוג זה ברור לכל מבין שיש שני סוגים, מקרים בהם התנאי אפשרי לקרות בדרך כלל או מקרים בהם בעצם התורה אינה חפצה שיקרה התנאי רק אם קרה התנאי התורה ציוותה. וזה ההבדל בין גט, שמבואר שאין חפץ התורה שיגרש כל אדם את אשתו אלא להיפך וממילא על כרחינו לומר שאין רצון התורה שיחזר האדם אחרי מצווה זו, לבין דברים שמזדמנים לכל אדם ואז יש מעלה בחיזור אחר המצווה. ובזה ככל שהרגילות היא שאדם מזדמנת לו המצווה כך התורה מצפה שיקיים אותה ואם נמנע יכול גם להיענש כמו בציצית וכפירוש התוספות.

שילוח הקן היא וודאי מהסוג הזה כי הרי מפורש בתורה כי יקרה והיינו שאין אדם מחוייב לחזר אחרי המצווה הזאת ולחפש קן. אבל מה שהסתפקו האחרונים הוא האם ברגע שנקרה לפניו חל החיוב ואפילו אינו רוצה לקחת את הבנים או שיש כאן עוד תנאי לחיוב שירצה לקחת את הבנים ואם אומר איני רוצה לקחת את הבנים לא חל החיוב לשלח.

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 3:45 pm

אלף אלפים כתב:
אלי כהן כתב:
אלף אלפים כתב:פשיטא שיש כאן עשה גמור כמבואר בגמרות להדיא.

האמנם? והרי רבים מהראשונים מסבירים (כפי שהבאת בעצמך) שזהו איסור-עשה גרידא (כמו במצות גט), דהיינו שאסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה, ולא שיש עשה של ממש לקחת את האפרוחים אף כשאינני זקוק להם (כשם שיש עשה של ממש ללבוש בגד בן ארבע כנפות אף כשיותר חביבים עליי בגדים בני שלוש כנפות).

מה לא מובן ? עשה גמור כשרוצה לקחת את הבנים

כשכתבתי "איסור עשה" התכוונתי, דדילמא עשה דשילוח הקן יהיה דומה לעשה דגט; והיינו, דעשה דגט אינו דומה למצוות ציצית - שבה אנו מחזרים אחרי בגד בן ארבע כנפות (גם כשאין לנו), שהרי איננו מחזרים אחרי גירוש נשותינו (היינו איננו מחזרים למצוא בהן ערות דבר כדי לגרשן), אלא גט הוא רק "איסור עשה" - כלומר שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה גט מבעלה הראשון - ולכן תוכל האישה להישאר אצל בעלה הראשון (בשב ואל תעשה) ובכך תישמר מאיסור-עשה זה; השתא דאתית להכי, א"כ דילמא ה"נ גבי שילוח הקן, דדילמא הוא רק איסור-עשה - היינו דאסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה, ואכתי (דילמא) אין צורך לחזר אחרי אפרוחים אלו לקחתם, אלא די שנשאירם בקן (בשב ואל תעשה) ובכך נישמר מאיסור-עשה זה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 15, 2014 3:47 pm

אם נגיד שאין חיוב כשאינו רוצה את הבנים שואל פותח האשכול האם ברצון התורה שנחזר אחר מצווה זו או לא, וסברתו היא כיוון שיש בה צער בע"ח אפילו כשמשלח אולי נמנה מהמצוות שאין לחזר אחריהם כמו גט. וכמדומני שעל זה מביא החת"ס את דברי הזהר שיש גם עניין אחר לעורר צער השכינה וזה טעם למה מחזרים אחריה בכל עניין. גם מסברא יש מקום לדון להבדיל בין יש אפרוחים או ביצים אפילו לפום סברתו.

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 3:51 pm

אוהב אוצר כתב:העשה הראשון בשילוח הקן הוא לשלח, ואם לא נפגשים עם קן, אין עשה. אם אין בגד של ארבע כנפות אין עשה. אם לא רוצים לגרש אין עשה.

אם כן חוזרת שאלתי:
א. למה מחזרים אחרי מצות ציצית גם כשאין בגד של ארבע כנפות? תשובה: כי זה עשה ממש, ולא רק איסור עשה (שאסור ללבוש בגד בן ארבע כנפות שאין בו ציצית).
ב. למה לא מחזרים אחרי מצוות גט גם כשלא רוצים לגרש? תשובה: כי זה לא עשה-ממש, אלא זה רק איסור עשה (שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה גט מבעלה הראשון).
ג. האם מצות שילוח הקן דומה לציצית או לגט? אם דומה לציצית, אז יש לחזר אחרי האפרוחים הללו - לקחתם ולא להשאירם בקן (כשם שמחזרים אחרי בגד בן ארבע כנפות); אבל אם שילוח הקן דומה לגט, אז די בכך שלא ניקח את האפרוחים שאימם לא שולחה - וא"כ סגי בהא דלא ניקח אותם כלל - ואין צורך לחזר אחרי לקיחתם.

מה שנכון נכון

אוצר החכמה כתב:דברי אלף אלפים מובנים ובאמת לא מובן ההבחנה שנעשתה כאן.

יש שלושה דברים ולא שנים כמו שהוצג כאן.
האחד איסור עשה, והיינו שאסור לעשות את הפעולה והדין הוא בשב ואל תעשה, רק שהדרך שבה התורה הגדירה את האיסור הוא לא בלשון לאו אלא בלשון עשה. שלוח הקן לא נופל בקטגוריה הזאת כי מלבד האיסור שהוא לאו של לקיחת האם על הבנים יש מצווה לשלח את האם כלומר לא מדובר שפעולה שכל עניינה שב ואל תעשה אלא קום עשה ושלח.

המקרה השני הוא מצוות מחוייבות לגמרי כמו תפילין וק"ש שאדם חייב לעשותם.

המקרה השלישי הוא מצוות שאינן חיוב גמור אלא בתנאי מסויים כמו ציצית ולגרש את אשתו בגט וכדומה. מצוות אלה הם עשה גמור כלומר חיוב לקום ולעשות (יש מחלוקת ראשונים אם בציצית יש גם איסור ללבוש בלא ציצית אבל זה עניין אחר) אבל אין אדם מחוייב בהם לגמרי כמו תפילין וקריאת שמע אלא רק אם הזדמן לו העניין היינו אם לא לבש בגד של ד' כנפות לא עבר על העשה.
במצוות מסוג זה ברור לכל מבין שיש שני סוגים, מקרים בהם התנאי אפשרי לקרות בדרך כלל או מקרים בהם בעצם התורה אינה חפצה שיקרה התנאי רק אם קרה התנאי התורה ציוותה. וזה ההבדל בין גט, שמבואר שאין חפץ התורה שיגרש כל אדם את אשתו אלא להיפך וממילא על כרחינו לומר שאין רצון התורה שיחזר האדם אחרי מצווה זו, לבין דברים שמזדמנים לכל אדם ואז יש מעלה בחיזור אחר המצווה. ובזה ככל שהרגילות היא שאדם מזדמנת לו המצווה כך התורה מצפה שיקיים אותה ואם נמנע יכול גם להיענש כמו בציצית וכפירוש התוספות.

שילוח הקן היא וודאי מהסוג הזה כי הרי מפורש בתורה כי יקרה והיינו שאין אדם מחוייב לחזר אחרי המצווה הזאת ולחפש קן. אבל מה שהסתפקו האחרונים הוא האם ברגע שנקרה לפניו חל החיוב ואפילו אינו רוצה לקחת את הבנים או שיש כאן עוד תנאי לחיוב שירצה לקחת את הבנים ואם אומר איני רוצה לקחת את הבנים לא חל החיוב לשלח.

מצות גירושין בגט אינה דומה כלל לשאר המצוות שנדונו כאן, אלא היא כדין ד שומרים שמנאם הרמב"ם ד מצוות, וכן דין מקח וממכר שכולל הגבהה ומשיכה וחזקה וכו' שאלו דינים ומשפטים, וכשם שהקונה דבר בהגבהה אינו מקיים בזה מצ"ע ה"ה למגרש.

יש סוג נוסף שלא מנית והוא עשה שבא לנתק הלאו כהשבת הגזלה, וי"א שזו גדר המצוה בשלוח הקן [הרשב"א והר"י בן פלט, והובאו הדברים בקשור שנתתי לעיל, וגם גאולה בקרוב הזכיר נקודה זו].

בגדר מצות שלוח הקן כבר חרשו חורשים והרוצה ימצאם בקלות.

הנוהגים להדר היום אחר מצוה זו טעמם עפ"י קבלה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 15, 2014 3:52 pm

כשכתבתי "איסור עשה" התכוונתי, דדילמא עשה דשילוח הקן יהיה דומה לעשה דגט; והיינו, דעשה דגט אינו דומה למצוות ציצית, שבה אנו מחזרים אחרי בגד בן ארבע כנפות (גם כשאין לנו), שהרי איננו מחזרים אחרי גירוש נשותינו (היינו איננו מחזרים למצוא בהן ערות דבר כדי לגרשן), אלא גט הוא רק "איסור עשה", כלומר שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה גם מבעלה הראשון - ולכן תוכל האישה להישאר אצל בעלה הראשון (בשב ואל תעשה) ובכך תישמר מאיסור זה; השתא דאתית להכי, א"כ דילמא ה"נ גבי שילוח הקן, דדילמא הוא רק איסור-עשה - היינו דאסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה, ואכתי (דילמא) אין צורך לחזר אחרי אפרוחים אלו לקחתם, אלא די שנשאירם בקן (בשב ואל תעשה) ובכך נישמר מאיסור-עשה זה.

אבל זה לא נכון, איסור עשה הוא עניין אחר כמו שביארתי, ושם באמת אין שום הבדל בין מי שנמנע מהאיסור מרחוק או מקרוב. אבל בגט אינו כן ומי שלא גירש את אשתו לא קיים עשה זה, ומי שגירש קיים. רק ברור שרצון התורה שלא יכניס עצמו לחיוב הזה.
גם בשילוח הקן ברור שמי שלא לקח ולא שילח לא קיים את העשה ורק מי ששילח ולקח קיים רק השאלה שהעלית היא אם עדיף לעשות את זה או לא.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 15, 2014 3:56 pm

מצות גירושין בגט אינה דומה כלל לשאר המצוות שנדונו כאן, אלא היא כדין ד שומרים שמנאם הרמב"ם ד מצוות, וכן דין מקח וממכר שכולל הגבהה ומשיכה וחזקה וכו' שאלו דינים ומשפטים, וכשם שהקונה דבר בהגבהה אינו מקיים בזה מצ"ע ה"ה למגרש.

עד כמה שזכור לי יש באחרונים שלא הבינו כך, היינו כמו שאתה מתכוון שזה רק גדר הפעולה רק שהתורה ניתנה בדרך של מצוות, אלא נקטו שהוא עשה שמקיימים אותו ולכן המשכתי עם הדוגמה הזאת. אבל איני יודע כרגע לציין.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 15, 2014 4:05 pm

למשל החת"ס באהע"ז ח"ב סימן פה כתב בלשונו שהמגרש קיים עשה. וצ"ע בדימוי שיש שם גבי יבום

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » א' יוני 15, 2014 4:07 pm

אוצר החכמה כתב:
כשכתבתי "איסור עשה" התכוונתי, דדילמא עשה דשילוח הקן יהיה דומה לעשה דגט; והיינו, דעשה דגט אינו דומה למצוות ציצית - שבה אנו מחזרים אחרי בגד בן ארבע כנפות (גם כשאין לנו) - שהרי איננו מחזרים אחרי גירוש נשותינו (היינו איננו מחזרים למצוא בהן ערות דבר כדי לגרשן), אלא גט הוא רק "איסור עשה" - כלומר שלאישה אסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה גט מבעלה הראשון - ולכן תוכל האישה להישאר אצל בעלה הראשון (בשב ואל תעשה) ובכך תישמר מאיסור זה; השתא דאתית להכי, א"כ דילמא ה"נ גבי שילוח הקן, דדילמא הוא רק איסור-עשה - היינו דאסור לקחת את האפרוחים שאימם לא שולחה, ואכתי (דילמא) אין צורך לחזר אחרי אפרוחים אלו לקחתם, אלא די שנשאירם בקן (בשב ואל תעשה) ובכך נישמר מאיסור-עשה זה.

בגט...ברור שרצון התורה שלא יכניס עצמו לחיוב הזה.

אה"נ, ובדיוק לזה התכוונתי כשכתבתי "איסור עשה", דהיינו שרק יש לאישה איסור ללכת ולהיות לאיש זר אם טרם קיבלה גט מבעלה הראשון, אבל אין צורך לחזר אחרי הגירושין, שכן - כפי שכתבת - "ברור שרצון התורה [הוא] שלא יכניס עצמו לחיוב זה" ולא יגרש את אשתו: רק אם היא רוצה ללכת ולהיות לאיש זר, או-אז היא חייבת קודם כל לקבל גט מבעלה הראשון. השאלה היא אם כן, האם יש לומר זאת גם על מצות שילוח הקן, דדילמא התם נמי רצון התורה הוא שלא יכניס עצמו לחיוב זה ולא יטול כלל את האפרוחים (דהא רחמיו על כל מעשיו וברור שלאם יש קצת צער מזה שהיא משולחת מאפרוחיה אף כשאינה רואה אותם נלקחים): רק אם הוא רוצה את האפרוחים, או-אז הוא חייב קודם כל לשלח את האם (כי צערה לראות את אפרוחיה נלקחים יותר גדול מצערה להיות משולחת מהם).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר