אגב, הסברך מתבסס על כך שאמנם לא שמענו אצל מי מהראשונים דברים על המשמעות הפנימית על דרך הסוד שברפואת הקורדייקוס וכדומה ויש שאף כתבו להדיא שהדברים הם רפואה שנלקחה מחכמת העמים, אבל זה רק משום שאיש מהם לא נחית לעסוק בענין זה. ודאי שגם לשיטתם יש מימד פנימי כזה כי לא ייתכן אחרת. כיצד אתה יכול להחזיק בטיעון כזה (בבחינת מנין שהלך יעקב אבינו חבוש כובע וגו') ובה בשעה להוכיח ממה ש"לא מצאנו את מי שהתיר להכניס דפים אלה לבית הכסא" - הרי באותו קו מחשבה ניתן לומר שאמנם לא שמענו שמותר להכניס דפים אלה לבית הכסא, אבל זה רק משום שלא התיחסו לשאלה הזו, והרי ודאי שסברו שמותר כי לא ייתכן אחרת)
זה כבר ממש טיעון של הבל. מה שטענתי הוא שהראשונים לא צריכים להתייחס לכל שאלה שיכולה להשאל, וממילא אם לדעתם הדברים יכולים להתבאר כפשוטם כמו רשימת הערים בכנען שהיא וודאי גם כפשוטה, אין צורך שיציינו שיש כאן מימד פנימי. השאלה אם יש מימד פנימי לשיטת הסוברים כך היא השאלה הכללית אם יש מימד פנימי לדברי תורה, רוב המפרשים סוברים שכן. לעומת זאת הטוען שאין לדברים האלה ערך פשטיי חייב לקבל שיש להם ערך בממדים אחרים כי ההנחה שבתלמוד (ספר קאנוני..) נכנסו דברים חסרי ערך אינה מתקבלת על הדעת.
מה הקשר לשאלה המתבקשת איך לא העירו הראשונים האחרים אלו שסוברים שאין בזה חשיבות עצמית פשטיית כגון רב שרירא גאון שהדברים האלו הם דברים בטלים ואין טעם ללמדם כשם שהעיר שאין לפעול לפיהם וכן איך לא העירו שדפים אלו אין בהם שום קדושה.