ב. מדוע שלא נתאים את הלוח לפי התקופות של סוכנות החלל של נאסה.
אוצה"ח,
אבל ברור שסוף-כל-סוף קידוש החודש נעשה מכח בית דין שייפתה התורה את כחם לזה, והוסיפה ואמרה שאפילו אם קידושם אינו כדין - מחמת הוראת טעות או זדון - עדיין מסור הדבר לידיהם.
מה שאין כן כשלא נתקדש החודש מכח בית דין כלל, לכאורה הלך חידוש זה ולא שב ואין לנו אלא לסמוך על חישובי הלל נשיאה וחכמי התכונה.
אוצר החכמה כתב:ב. מדוע שלא נתאים את הלוח לפי התקופות של סוכנות החלל של נאסה.
איך תתאים את הלוח? לא בעינן סמוכין?
איש.dot כתב:תוכל להעלות את הדברים לטובת החסומים?
באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.
ברזילי כתב:משך החודש הסינודי הממוצע (כיום) קצר מאי"ב תשצ"ג בכחצי שניה, ולא כמ"ש.
בנוסף, משך החודש הולך ומתארך, כך שלפני כאלפיים שנה הפער היה גדול יותר (כחמש שישיות השניה).
אוצר החכמה כתב:באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.
משיח צדקנו יקדים את רבבותיך.
בד_קודש כתב:אוצר החכמה כתב:באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.
משיח צדקנו יקדים את רבבותיך.
הצדק עם כבודו.
א. אבקש רק להוסיף שמה שכבודו כתב שצריך סמוכין עיין רמב"ם סנהדרין פ"ד הי"א שגם בזה"ז שאין סנהדרין, אם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויכולים גם לסמוך לאחרים. – אכן יש מפרשים שכוונת הרמב"ם רק לגבי קנס.
ב. יש עוד ג' הלכות שנקבעו על פי חשבון התקופה של רב שמואל ורב אדא – אך אין זה קשיא כל כך, ומלכתחילה לא הטריד אותי השאלה. - בסה"כ רציתי לשמוע דעת החכמים כאן ותו לא.
ג. טעות יצא מידי שכתבתי ברבבות השנים וביקשתי לכתוב ברבות השנים - וברבות השנים אין הכוונה לרבבה - 10,000 ואילו הכוונה לרבבה דברי בטלים ומבוטלים - חלילה לומר כן. - וצר לי שנתפסתי על המלה ברבבות השנים.
אוצר החכמה כתב:באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.
משיח צדקנו יקדים את רבבותיך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים