תוכן כתב:יש גם וורט ידוע של ר' יונתן אייבשיץ על ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם, למה לא שלח נחום? ותירץ שנחום זה הוא נחום המדי, וכלל לא רצה לעזוב את מצרים עיי"ש דברים נפלאים.
עשוי לנחת כתב:זו גישה מעניינת מאוד, ואשמח לשמוע אם ידוע למאן דהו על צורת לימוד זו, ואולי ישנם חידושים נוספים ברוח זה, וכאן המקום להעלותם.
לייטנר כתב:זכור לי במעועמם לימוד ('פורים תוירה') על הפסוק 'כי אם תם הכסף', שאם הולכים לשיטת ר"ת ביחס לכסף...
אוצר החכמה כתב:אם כבר מדברים על קריאת המילה נחם בפסוק ולא נחם אלוקים כנחום (נאחעם כמו שרגילים לקרא) ראיתי פעם סיפור על אחד מראשי הצינות נחום סוקולוב שדרש בפרשת בשלח, והמתנגדים לו עמדו וצעקו ולא נחם (ולא נחום), והשיב להם דרך ארץ פלישתים. אם הסיפור אמיתי, אז פעם היתה להם לפחות ידיעת בית רבו!
במהדורת תפרח"י [של העמק דבר] מביא הנצי"ב ראיה ארכיאולוגית מתוך מאמר מחקרי שנדפס ב'הצפירה'. כך היא לשונו: "ונהר מצרים אינו כעת בעולם, אלא שהיה אז נהר מפסיק שם. כ"ה [=כן הובא] בצפירה תרמ"ב נומר 32 בשם לוחות חרטומי מצרים". כותב המאמר שממנו הביא הנצי"ב ראיה, הוא לא אחר מאשר נחום סוקולוב. במאמר הנ"ל, שנתפרסם בסדרת המשכים, הוא נעזר בידיעות ההיסטוריה והארכיאולוגיה של מצרים להוכחת דברי ספר בראשית והבנתו, ומביא חוקרים ונסמך או מתפלמס עמם. ובקטע הרלוונטי, אליו הפנה הנצי"ב, כותב סוקולוב:
המקרא הקצר 'לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת', אשר לא מצאו בו המפרשים ידיהם ורגליהם, נתבאר בביאור מספיק ע"י לוחות החרטומים סיפורי נצחונות המלך תותמס (לעפסיוס דענקמאלער III 31) כי הנהר ההוא איננו היאור הנודע, אך פלג מים אשר הגביל בין מצרים ובין כנען בעת ההיא...
חכם באשי כתב:לייטנר כתב:זכור לי במעועמם לימוד ('פורים תוירה') על הפסוק 'כי אם תם הכסף', שאם הולכים לשיטת ר"ת ביחס לכסף...
יש משהו בנוגע לתקנת רבינו תם, לנדוניית נשואה שמתה בלא בנים שחוזרת לאביה, וסמכוהו על הפסוק (ויקרא כו כ): "ותם לריק כוחכם". משהו כזה.
לייטנר כתב:זכור לי במעועמם לימוד ('פורים תוירה') על הפסוק 'כי אם תם הכסף', שאם הולכים לשיטת ר"ת ביחס לכסף...
חכם באשי כתב:יש משהו בנוגע לתקנת רבינו תם, לנדוניית נשואה שמתה בלא בנים שחוזרת לאביה, וסמכוהו על הפסוק (ויקרא כו כ): "ותם לריק כוחכם". משהו כזה.
עשוי לנחת כתב:ב. הגה"ק מקלויזנבורג פירש עה"פ וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו א-ל וגו'. ובליקוטי תורה להאריז"ל 'משמו א-ל אותיות משמואל' עיי"ש. וצ"ב. והביאור בזה הוא שבגמ' נחלקו רב ושמואל, לפי רב מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור, ולפי שמואל אפי' אם הודה בקנס קודם שבאו עדים חייב. ולפי זה לא יתכן לשוב בתשובה כ"כ, כי אפי' שאדם מודה וחוזר בו, אך בכל אופן חייב, אך לפי שמואל אם אדם מודה לפני שדנו בו בי"ד של מעלה הרי פטור, ומהני תשובה. ולכן אמר אוי מי יחיה משמו א-ל, דהיינו איך אפשר לחיות לשיטת שמואל כיון דלדידיה תשובה לא מהני. ושמעתי הוספה על זה, דזהו שאומרים 'וסלחת לעוונינו כי רב הוא', דהיינו שיסלח לעוונינו כי 'רב' - הלכה כרב שמודה בקנס פטור ודו"ק. [וראה ביציב פתגם שכתב כמה מהלכים דומים, אך את הנ"ל לא ראיתי שם].
חכם באשי כתב:יש משהו בנוגע לתקנת רבינו תם, לנדוניית נשואה שמתה בלא בנים שחוזרת לאביה, וסמכוהו על הפסוק (ויקרא כו כ): "ותם לריק כוחכם". משהו כזה.
יענק'ל כתב:עוד בענין הזה של רמז שמות תנאים ואמוראים במקראות.
בספר סדר הדורות ערך רב אחא בר יעקב כתב על המעשה בקידושין דף ל"ג עמוד ב' שהיה בבית המדרש מזיק אחד שהיו לו שבעה ראשין והיה מסוכן לעולם
עד שבא רב אחא בר יעקב וכרע שבע כריעות וביטל בכל כריעה ראשו אחד עד שביטלו לגמרי.
וכתב בשם ספר מגלה עמוקות אופן קצ"ב שרב אחא בר יעקב, היינו בן יעקב אבינו, שכרע לפני עשיו שבעה פעמים [ריש פ' וישלח] ובזה ביטל כוחו הרע.
[לכאו' הכונה שכרע לפני ה' וביטל את כח הרע והגביר הטוב על הרע ואכמ"ל].
עשוי לנחת כתב:עשוי לנחת כתב:ב. הגה"ק מקלויזנבורג פירש עה"פ וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו א-ל וגו'. ובליקוטי תורה להאריז"ל 'משמו א-ל אותיות משמואל' עיי"ש. וצ"ב. והביאור בזה הוא שבגמ' נחלקו רב ושמואל, לפי רב מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור, ולפי שמואל אפי' אם הודה בקנס קודם שבאו עדים חייב. ולפי זה לא יתכן לשוב בתשובה כ"כ, כי אפי' שאדם מודה וחוזר בו, אך בכל אופן חייב, אך לפי שמואל אם אדם מודה לפני שדנו בו בי"ד של מעלה הרי פטור, ומהני תשובה. ולכן אמר אוי מי יחיה משמו א-ל, דהיינו איך אפשר לחיות לשיטת שמואל כיון דלדידיה תשובה לא מהני. ושמעתי הוספה על זה, דזהו שאומרים 'וסלחת לעוונינו כי רב הוא', דהיינו שיסלח לעוונינו כי 'רב' - הלכה כרב שמודה בקנס פטור ודו"ק. [וראה ביציב פתגם שכתב כמה מהלכים דומים, אך את הנ"ל לא ראיתי שם].
כעת ראיתי בעלון ישן שוורט זה מופיע בשם רבי צבי הירש מזידיטשויב, וא"כ אינו מהקלויזנבורגער, וכנראה יוחס אליו עקב וורטים בדרך זו על פרשת בלק ביציב פתגם.
אוצר החכמה כתב:אם כבר מדברים על קריאת המילה נחם בפסוק ולא נחם אלוקים כנחום (נאחעם כמו שרגילים לקרא) ראיתי פעם סיפור על אחד מראשי הצינות נחום סוקולוב שדרש בפרשת בשלח, והמתנגדים לו עמדו וצעקו ולא נחם (ולא נחום), והשיב להם דרך ארץ פלישתים. אם הסיפור אמיתי, אז פעם היתה להם לפחות ידיעת בית רבו!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 150 אורחים