ישבב הסופר כתב:לענין זיקת הרמ"ע ליוכ"ק, עיין בשו"ת רמ"ע מפאנו סימן ע"ט הוא כותב שיש מי שנוהג כך להתענות בער"ח, והוא מכנה את זה יום כיפור קטן. והוא מבאר את הכוונה בזה (על פי סוד, ככה"נ ) במיעוט הירח, הווא כותב שבעצם אם זה כבר אחר המולד אז אין נכון להתענות כי זה כבר בחידושה, אלא שלא נהגו כן.
ענין התענית בער"ח ושייכותה למיעוט הירח מבואר באריכות בראשית חכמה (שער התשובה פ"ד) שמחברו ר' אליהו די וידאש היה תלמידו של הרמ"ק (רביה דרמ"ע)
בערב ראש חדש נהגו להתענות ואומרים שהוא כפור קטן, וטעם למציאות התענית כי נודע כי ישראל מונין ללבנה כדפי' בזוהר (פרשת ויחי ריש דף קלה) מפני שהלבנה הזו רמז ללבנה העליונה, וכיון שיש למטה מיעוט וחסרון כן למעלה, והצדיקים המצטערים ביסורי שכינה לקבל הדין שבא עליהם כאשר היא מתחדשת כן הם מתחדשים עמה. וכן אמרו בזוהר (פרשת וישב דף קפא ע"ב) בענין הצדיקים שיש להם יסורין מפני שנולדו בחסרון הלבנה שלעתיד יש להם מעלה גדולה והשכינה אינה זזה מהם ... שכל המצטער בצער שכינה יש לו שכר גדול כמבואר במאמר שאמר קרוב ה' לנשברי לב, לאינון דסבלו עם סיהרא ההוא פגימו וכו', נראה שכל המדכא עצמו ביסורין ומשבר לבו מתחדש עמה. ולכן בערב ראש חדש שהרי היא פגומה מכל וכל ראוי להצטער ולהתענות.
וראה בפרי חדש אורח חיים סימן תיז
יש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חדש בשביל מיעוט הירח, ומטו משמיה דמהר"ם קורדוירו ז"ל שהיה קורא אותו כפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות של כל החדש דומיא דשעיר ראש חודש וכדאמרינן במוסף זמן כפרה לכל תולדותם.
במבואו של רח"י ולדמן זצ"ל לראשית חכמה הובאו רשימות של הנהגות של חכמי ומקובלי צפת בדור הרמ"ק והאריה"ק, ובמנהגי ר' אברהם גלאנטי (עמ' 52 שם) נכתב
ערב ר"ח כל העם מתענין אנשים ונשים ותלמידים
ועייש"ע.
ובמנהגי ר' אברהם הלוי נכתב (עמ' 54 שם)
רוב הקהלות מתענים ערב ר"ח ואפילו הנשים קרוב לאלף
ועייש"ע בהנהגות ר' משה ליריאה (בעמ' 56) ובתיקונים שנשלחו מצפת בשנת של"ז (בעמ' 58).