בקרו טלה כתב:מי יכול להעלות לכאן מה שכתב בעץ הדעת טוב הנדפס עם שפת אמת על תהלים פרק קכ"ד בענין גלות ישמעאל
בקרו טלה כתב:מי יכול להעלות לכאן מה שכתב בעץ הדעת טוב הנדפס עם שפת אמת על תהלים פרק קכ"ד בענין גלות ישמעאל
החלפת צד? קודם הפרזת לומר שאין שום צד לפרש שלא כרש"י, אבל כאן רש"י כאן מפרש את הפסוק כנבואה על גלויות עתידיות, ואם כן לא רק גלות ישמעאל צריכה להיות קשה לך, אלא כל הגלויות שהיו אחרי זמנו של דוד. מ,מ אם עברת למנה הפשטנים, ראה מלבי"ם שמפרש על זמנו של דוד (ומשך היינו ישמעאלים, פראי האדם).אליעזר א כתב:לא הבנתי הרב ברזילי.
דוד המלך ע"ה מקונן על הצרות שיהיה בזמן הרד"ק.
שאלתי - על איזה גלות ישמעאל מקונן דוד המלך ע"ה. - או שהכוונה כמו שכותב הרמב"ם שראה ברוח הקודש את מוחמד ואת החמאס.[/size]
ישבב הסופר כתב:אגב, יש אאל"ט כמה ראיות שכבר בימי השופטים היו כבר יהודים שהתגוררו בין העמים. ואולי על זה מקונן דוד. זה לא צריך להיות 'גלות רשמית'. אבל זה כבר בדרך דעמ"ק ועל דרך הקנקורדנציה רח"ל.
ראיתי במדרש תלים שד' מלכיות הללו ששעבדו בישראל כפולות היו בבל וכשדים מדי ופרס אנטיוכס ומוקדון אדום וישמעאל ועל ככה יסד הקלירי רביעית היא שמינית.
ישבב הסופר כתב:הענין "מצודות = קנקורדנציה" וכל היחס השלילי המוזר לקנקורדנציות ולדקדוק,
הזכירני נשכחות
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 808#p32808
והלאה בעמוד ב'
לייטנר כתב:אמנם מעיון באגרות חכמי איטליה - מלפני כמאתים וחמישים שנה - ביחס לראב"ע, נראה כי למרות נסיונם להוכיח שראב"ע היה תלמיד חכם ופוסק, לא עלה הדבר בידם, והם נאלצו להסתפק בטענה כי הראב"ע ידע תלמוד
מתוך מאמרו של שמריה גרשוני, 'סוד השנים עשר לראב"ע', אסיף א', עמ' 87 ליד הערה 14 (ההדגשה במקור)
משך חכמה כתב:האם מישהו מכיר לעומק את סדרת הספרים הזו, או יודע על התייחסות של מישהו מגדולי ישראל על הסדרה הזו, האם היא כשרה או חלילה יש בה משום אל תשכן וגו'.
א. סיכום המפקד המתואר בבמדבר (ב: לב) זהה בדיוק לסיכום המובא בשמות לח: כח, אף ששני המפקדים בוצעו, לכאורה, בזמנים שונים. במקום להזדקק להצעות שהביקורת מציעה הפרשן סובר שיש לראות בשני הסיכומים תוצאה של מפקד אחד, שבוצע בפרק זמן ממושך, שהרי צריך היה לסכם את התוצאות החלקיות, וזה מצריך זמן רב, ובפרט בתנאים של אז. מכאן הזהות בין שני המספרים.
אוצר החכמה כתב:מה שיש להקשות על רש"י זה קושיה אחרת, הרי ידעו שלא מת אחד בלא עיתו ומה היה צורך למנותם שנית
עוד אבקש להוסיף: מה ששמתי לב זה עתה שיש מי שכתב ואולי כך הוא בדעת מקרא שהמנין כאן היה לצורך השבטים וזה מוזר מאוד מדוע היו צריכים לדעת מנין השבטים. כמה יש בכל שבט ושבט.
עתה שמתי לב שהרב אוצה"ח התייחס לקושיית הרמב"ן שהרי אפשר שמתו מאז המנין הראשון עד המנין השני. אך לא מצאתי מי שכותב לתרץ כן קושיית הרמב"ן. יתירה מכך שהרי הרמב"ן כותב להוכיח ממה שכתוב ויהיו אנשים טמאים לנפש האדם.
תקחו את תרומתי. אמרו רבותינו, ג' תרומות אמורות כאן, אחת תרומת בקע לגלגלת שנעשו מהם האדנים, כמו שמפורש באלה פקודי, ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת, לקופות, לקנות מהן קרבנות צבור, ואחת תרומת המשכן, נדבת כל אחד ואחד שהתנדבו. י"ג דברים האמורים בענין, כולם הוצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהונה כשתדקדק בהם:
אליעזר א כתב:ב. בעניין זה אם מתו ללא עיתם זכור לי שכתוב במדרש שהיה זה נס שלא מתו בין המנין הראשון לשני.
ד. ראה ריש פרשת תרומה והביאו רש"י מן הירושלמי כמה מניינים היו ולשם מה. והשני היה לצורך תרומת הלשכה. גם הרמב"ן כאן מקשה על רש"י וכי יתכן שלא נמנו הלווים והרי הלכה היא שגם הם צריכים להביא מחצית השקל לתרומת הלשכה.
בין השאר הוא משיח לפי תומו שידידו פרופ' יהודה אליצור ז"ל התנגד בזמנו לכל פגיעה בערכים תורניים-מסורתיים בלימוד ובהוראה במחלקה לתנ"ך, ושוויכוחים רבים התנהלו ביניהם בנושא זה.
שטייגעניסט כתב:בין השאר הוא משיח לפי תומו שידידו פרופ' יהודה אליצור ז"ל התנגד בזמנו לכל פגיעה בערכים תורניים-מסורתיים בלימוד ובהוראה במחלקה לתנ"ך, ושוויכוחים רבים התנהלו ביניהם בנושא זה. הפשרה ה'מכוערת' לפי דבריו שקיבלה על עצמה המחלקה, לעסוק בביקורת נוסח המקרא רק בנ"ך אבל לא בתורה, היא לדעתו פשרה שהייתה הכרחית בזמנו למרות שהיא מנוגדת לדעתו, והוא רומז שאם זה היה תלוי בו הוא היה פותח את נושא ביקורת המקרא למחקר והוראה באוניברסיטה בלי שום הסתייגות!
מקור viewtopic.php?f=7&t=10290&start=200#p169022
למי שלא זוכר, אליצור הוא אחד מעורכי הדעת מקרא
שטייגעניסט כתב:אולם הסברו של המהרש"ל (בהקדמה ליש"ש) הכי מסתברת, האע"ז פשוט לא ידע את ההלכה, כך ייצא להגן על דברי חז"ל שחלב חולין מותר!!!
אליעזר א כתב:וכפי שרש"י מעיד על עצמו ואני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא.
ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו
והודה לי (רש"י) שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשות בכל יום
וכבר הבאתי לעיל מה שכתב הרשב"ם עצמו שמות (מה,לה) ואשר שם לבו לדבר יוצרינו אל יזוז מנימוקי זקני רבנו שלמה ואל ימוש מהם, כי רוב הלכות ודרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות, [ומייתורם או משינוי] הלשון יש ללמוד כולם, וטוב אשר תאחוז אשר פירשתי, וגם מזה אל תנח ידיך.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים