תפילת הדרך

[רוצה לידע]

מעודי ידעתי שהמחמירים והמדקדקין בהלכה מקפידין לומר תפילת הדרך בשעתהתפילה בשמע קולני ןלא על הדרך אנמם כעת עיינתי השו"ע ומצאתי דלרוב פוסקים אין נכון לעשות כן לאמרו קודם יצאה לדרך ובכלל לא הובא פוסקים שיש לאמרו בשומע תפילה (ואף בפסקי תשובות לא מצאתי) האם יודע אחד יותר בזה?
ןשמא חוששין לדעות שבזה"ז אין חיוב כלל לומר תפילת הדרך שאין ליסטים מציון

[בקרו טלה]

זוהר חלק א קכא/א
ויהיו, רבנן פתחי בהאי קרא, (שיר ז יב) לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים, תנו רבנן היוצא לדרך יתפלל שלש תפלות, תפלה שהיא חובה של יום, ותפלת הדרך על הדרך שהוא עושה, ותפלה שיחזור לביתו לשלום, ולימא להו להני שלשה אפילו באחד יכיל למעבדיה, דתנינן כל שאלותיו של אדם יכיל למכללינהו בשומע תפלה.

וכ"כ בשלחן הטהור (קומארנא) סי' ק"י סעי' ג ובסי' ר"ל סעי' א.

ובספר דברי יצחק (בונין) מביא שכן נהג הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז

[יעקובי]

מחילה, לא צריך לדון היכן המקור בפוסקים לומר בשומע תפלה ושלא נמצא וכו', שכן דינא דגמרא הוא (ברכות ל ע"א): "אימת מצלי, אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך". והובא כמובן בכל הפוסקים.
המתפללים בשומע תפלה זו הנהגה חדשה של היום, מצד הספקות ופקפוקים שהמציאות של דרך של היום אינה כשל חז"ל, וגם ליכא חיות רעות וכו', ועל כן שמא מצבנו אינו בכלל תקנת לז"ל, ועל כן העדיפו לעשות באופן הנ"ל.

[אמסטרדם]

האם בכל זאת יש בהספרים של דורינו מישהו מהפוסקים שכותב בענין זה?
[בטיסה יש כמדומה שאלה מתי לומר תפילת הדרך כי י"א שבאויר ליכא עליה שם דרך ואולי בזה הוא דנהגי לומר בשמע קולנו].

[צולניק]

כמדומני שאומרים בשומע תפילה משום הספק בברכה.

[אמסטרדם]

כמדומני שאומרים בשומע תפילה משום הספק בברכה.

איזה ספק? פתיחת הברכה?

[נהר שלום]

עי' בהלכה ברורה לעניין הזמן הזה שאין לסטים שכתב שעדיין חייב לברך אפילו אם הולך 36 דקות בבוקר לעבודה ועוד 36 דקות בערב חזרה מהעבודה חייב לברך וע"ע בספר חזון עובדיה.

[גם זו לטובה]

עי' בהלכה ברורה לעניין הזמן הזה שאין לסטים שכתב שעדיין חייב לברך אפילו אם הולך 36 דקות בבוקר לעבודה ועוד 36 דקות בערב חזרה מהעבודה חייב לברך וע"ע בספר חזון עובדיה.

במחילה, כמד' שהפסק הנ"ל ידוע כאחד הפסקים היותר תמוהים של הגר"ע, ואין להאריך בדברים שהשתיקה יפה.

[סכינא חריפא]

כמדומני שאומרים בשומע תפילה משום הספק בברכה.

איזה ספק? אתה נוסע בדרך וח"ו יכול לקבל זריקות אבנים בכביש 443 או 6 וכו', והיום הזה גם אתה ח"ו לא מוגן בממ"ד מהטילים של עזה רח"ל.

[גם זו לטובה]

א' אין הכא נמי מנהג האמו"ר שרק בכבש 443 אומר תפה"ד עם ברכה, אבל בכביש 1 לא אומר בברכה כדעת הגרשז"א.
ב' צ"ע האם הוי סכנת דרכים?

[אאאא_ב]

תפילת הדרך יש לאומרה טרם יצאה לדרך, ולא ידעתי מדוע צריך לאומרו בשמע קולינו, ואם משום ברכה הסמוכה לחברתה - אכן יש להסתפק בזה. וזכור לי מגמ' כתובות אצל ענייני שבע ברכות שברכה הסמוכה לחברתה חייב להיות קשור לעניין, כך שאם עושה בורא נפשות וכדומה אין זה נחשב ברכה הסמוכה.

[סכינא חריפא]

תפילת הדרך יש לאומרה טרם יצאה לדרך, ולא ידעתי מדוע צריך לאומרו בשמע קולינו, ואם משום ברכה הסמוכה לחברתה - אכן יש להסתפק בזה. וזכור לי מגמ' כתובות אצל ענייני שבע ברכות שברכה הסמוכה לחברתה חייב להיות קשור לעניין, כך שאם עושה בורא נפשות וכדומה אין זה נחשב ברכה הסמוכה.

כל הענין של ברכה הסמוכה לחברתה לסמוך את התפילה לברכה סתם הוא תמוה דאטו חז"ל לכן לא תקנו מטבע של ברוך בתפילת הדרך בכדי שאנחנו נעשה ברכת שהכל קודם לכן?

[צולניק]

תפילת הדרך יש לאומרה טרם יצאה לדרך, ולא ידעתי מדוע צריך לאומרו בשמע קולינו, ואם משום ברכה הסמוכה לחברתה - אכן יש להסתפק בזה. וזכור לי מגמ' כתובות אצל ענייני שבע ברכות שברכה הסמוכה לחברתה חייב להיות קשור לעניין, כך שאם עושה בורא נפשות וכדומה אין זה נחשב ברכה הסמוכה.

כל הענין של ברכה הסמוכה לחברתה לסמוך את התפילה לברכה סתם הוא פלפול תמוה דאטו חז"ל לכן לא תקנו מטבע של ברוך בתפילת הדרך בכדי שאנחנו נעשה ברכת שהכל קודם לכן?

פלפול תמוה אתה קורא למנהגו של מהר"ם מרוטנבורג, שהובא גם בשלחן ערוך (סי' ק"י).

[סכינא חריפא]

דברי השו"ע - הר"מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבוקר היה אומרה אחר יהי רצון כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים ותהיה ברכה הסמוכה לחברתה עכ"ל, ואפשר שסבר שתיקנו כן חז"ל לאומרה ביום היציאה לדרך בכלל ברכות השחר, אך מי שמברך סתם ברכה אקראית בכדי לסמוך אליה את תפילת הדרך זה באמת תמוה [וזהו שכתבתי 'כל הענין של ברכה הסמוכה לחברתה לסמוך את התפילה לברכה סתם' ודרך אגב הלשון פלפול תמוה על דברי גדולים באמת אינו ראוי].

[צולניק]

דברי השו"ע - הר"מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבוקר היה אומרה אחר יהי רצון כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים ותהיה ברכה הסמוכה לחברתה עכ"ל, ואפשר שסבר שתיקנו כן חז"ל לאומרה ביום היציאה לדרך בכלל ברכות השחר, אך מי שמברך סתם ברכה אקראית בכדי לסמוך אליה את תפילת הדרך זה באמת תמוה [וזהו שכתבתי 'כל הענין של ברכה הסמוכה לחברתה לסמוך את התפילה לברכה סתם' ודרך אגב הלשון פלפול תמוה על דברי גדולים באמת אינו ראוי].

מלבד שהפרשנות למנהגו של מהר"ם אינה כפשוטה כבר כתב המשנה ברורה שם וז"ל 'ואם הולך באמצע היום יסמיכה לברכה אחרת כגון שיאכל או ישתה איזה דבר ויברך ברכה אחרונה או יטיל מים ויאמר אשר יצר' עכ"ל.

[אאאא_ב]

פשט בדברי המהר"ם מרוטנברג עיין ט"ז ק"י סק"ז דאפילו כשהוא עדיין בביתו יכול לומר תפלת הדרך קודם שיצא לדרך, והחזיק בדרך היינו שיהיה מוחזק בודאי לילך. עיי"ש.

ומה שכתבתי להסתפק אם ניתן להסמיכו לבורא נפשות וכדומה כדי שתהא פותחת בברוך מדברי רש"י בכתובות משמע לכאו' שאין להסמיך אלא לברכה הקשורה לעניין אך לא מצאתי מי שעמד בזה.

וז"ל רש"י כתובות ח ע"א כשכתב שם להאריך מדוע ברכה זו פותחת בברוך וזו אינה פותחת וז"ל. שמח תשמח, ברכה לחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב לב ואשר ברא לשם כל ישראל ולפי שהסדר מתחיל מאשר יצר לפיכך פתח בה בברוך וחתם בה בברוך כדרך כל ראשי סדרי ברכות ושוש תשיש ושמח תשמח מפני שהן ברכה הסמוכה לחברתה לא פתח בה בברוך שכן תיקנו לכל הברכות שסמוכות אחר הראשונה על הסדר ואשר ברא מפני שהיא נאמרת יחידית ברוב ימי המשתה כשאין שם פנים חדשות לפיכך אינה מן הסמוכות והוצרך לפתוח בה בברוך ולסיים בה בברוך אבל שהכל ברא לכבודו אינה מן הסדר אלא לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד זכר לחסדי המקום שנהג עם אדם הראשון שנעשה לו שושבין ונתעסק בו ואסיפה זו כבוד המקום היא וברכה זו לכך נתקנה ומשעת אסיפה היא ראויה לברך אלא מכיון שיש ברכה על הכוס הזקיקוה לסדרה עליו מידי דהוה אברכת בשמים וברכת על האור במוצאי שבת דאמרי' רבי מפזרן וחוזר וסודרן על הכוס ורבי חייא מכנסן הואיל ויש שם כוס ולפי שאינה משאר סדר הברכות וכולה הודאה אחת לא חתמו בה בברוך מידי דהוה אברכת פירות ומצות וכן ברכת יוצר האדם שתיקנוה ליצירה ראשונה של אדם הראשון כדלקמן אי למ"ד ב' יצירות הוו אי למ"ד ב' יצירות עלו במחשבה ובתר מחשבה אזלינן מ"מ אינה מסדר ברכות הזווג דהא ביצירה הראשונה אכתי נקבה לא הואי וא"ת למה היא באה מתוך שאנו מברכין על יצירה השניה תקנו אף על הראשונה שהיא עיקר ותחילתו.

[אאאא_ב]

לגבי תפלת הדרך בזמנינו עיין בס' נימוקי אורח חיים סי' קי סק"ד שכתב, שהמקילים שלא לומר תפלת הדרך בזמנינו, בטענה שעתה אין סכנה בדרכים, הבל יפצה פיהם, ושכן הזהיר האדמו"ר הרה"ק משינווע, לומר תפלת הדרך גם בימינו עייש כל העניין.

[אאאא_ב]

וכן ברכת יוצר האדם שתיקנוה ליצירה ראשונה של אדם הראשון כדלקמן אי למ"ד ב' יצירות הוו אי למ"ד ב' יצירות עלו במחשבה ובתר מחשבה אזלינן מ"מ אינה מסדר ברכות הזווג
האם אין מפורש בדברים אלו ברש"י כמו שכתבתי, שאי אפשר להסמיך אלא לברכה הקשורה לעניין, שהרי בזה רש"י מתרץ מדוע הברכה שאח"כ אשר יצר פותחת בברוך, ומתרץ מפני שיוצר האדם אינה מסדר ברכת הזיווג.

[תשבי]

אין מנוס מלפרש שהמ"ב כתב להסמיכה לבורא נפשות משום שהסתמך על אלו הסוברים שאין צריך כלל להסמיכה לברכה, כמו כן סבר שהתוס' שפירשו עוד פשט בגמ' כתובות חולקים על רש"י למרות שכך הוא מבואר כרש"י גם אצל ברכת בשמים בהבדלה שאינה נחשבת כברכה הסמוכה כיון שאין זה קשור לברכת הבדלה. וצריך עיון.
וזה שהמר"ם מרוטנברג הסמיכה לברכת הגומל כבר פירשו הפוסקים שהיינו הך, וקשורים זה לזה.

[תשבי]

ברכות בורא פרי הגפן ובורא מיני בשמים ובורא מאורי האש שבסדר הבדלה, אף על פי שהן סמוכות זו לזו, אין להן דין ברכה הסמוכה לחברתה, לפי שהן ברכות בפני עצמן ואינן מסדר ברכות ההבדלה, אלא שמצוה לסדרן על הכוס
אנצי' תלמודית ערך ברכות.