"אלוקים נמצא בפרטים הקטנים" - פתגם ראוי ומקורו?

[נויירא]

ראו כאן, ואם כבר כאן

[מחשבה אחת]

בהקדמת 'נזר הקודש' (פירוש לבר"ר) מביא:

ועל זה כבר משל המשילו קדמונינו. לננס הרוכב על גבי ענק עם היותו קטן בעינינו. הנה יש לו עליו העדפה ומותר. לראות ולהביט מרחוק ביותר. והנמשל הוא בחכמי דורות האחרונים הרוכבים ע"ג חבורי הראשונים. אחרי שכבר מצאו כל חכמתם כשולחן ערוך לפניהם. על כן לפעמים יעלו במעלות הסולם להתחכם עוד עליהם.

[יורד ומתעה]

כבר נמצא בתשובת הרי"ד סימן סב או סו איני זוכר.

[שש משזר]

האם אין מן הראשונים המפרשים כי אלקים (קודש!) הוא לשון רבים דרך כבוד?

לשון רבים דרך שררה ומרות, כתב רש"י כמה פעמים. מקצתם הבאתי כאן:

בראשית לה, ז.

נגלו אליו האלהים - במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים כמו אדני יוסף אם בעליו עמו ולא נאמר בעלו וכן אלהות שהוא לשון שופט ומרות נזכר בלשון רבים אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים:

בראשית כ, י"ג.

כאשר התעו - לשון רבים ואל תתמה כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים. אשר הלכו אלהים. אלהים חיים. אלהים קדושים. וכל לשון אלהים לשון רבים. וכן ויקח אדוני יוסף. אדוני האדונים. אדוני הארץ. וכן בעליו יומת. והועד בבעליו. וא"ת מהו לשון התעו כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה. כמו (לקמן כא) ותלך ותתע. (תהלים קיט) תעיתי כשה אובד (איוב לח) יתעו לבלי אוכל יצאו ויתעו לבקש אכלם:

[שש משזר]

אגב: דוגמאות מרובות ללשון רבים [בתורה] כאשר מדובר ביחיד, כאשר הטעם הוא משום שהוא לשון כבוד, הובאו לרוב ב'דעת מקרא' בראשית עמוד כ"ה הערה 136.

[אוצר החכמה]

לא מובן לי מה הביאו שם בחבילה אחת.
רוב הדוגמאות הן מה שכתב רש"י שהבאת על לשון מרות. והיינו ששם העצם נאמר גם בלשון רבים, ואז יש מקרים שהפעל הסמוך אליו הוא לשון יחיד (בדרך כלל) ולעתים הוא לשון רבים, והוא מחמת שהשם הוא בלשון רבים

הדוגמה בלבן (ונתנה לך גם את זאת) היא שונה שבאמת אמר לשון רבים. אבל אין כ"כ ראייה שזה דרך כבוד כי אחר שאמר לא ייעשה כן במקומנו היינו שתלה בציבור נקט לשון רבים.

יותר תמוה ראייתם מ בחר לנו אנשים במשה, שאם נפרש שכוונת משה לומר בחר לי אנשים רק אומר לנו בלשון רבים יש ראייה לנושא, אבל בפשוטו אחר שממנה את יהושע להלחם היה יכול לומר בחר לך אנשים ואומר בחר לנו היינו לי ולך ואין זה קשור ללשון כבוד.

[אפרקסתא דעניא]

ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"

(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)

אשתמיטתיה פסוק מפורש:

אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר.

שמו"א ד' ח'.

[בברכה המשולשת]

ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"

(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)

אשתמיטתיה פסוק מפורש:

אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר.

שמו"א ד' ח'.

שם הפלישתים הם המדברים, אז מה הראיה?

[לייטנר]

ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"

(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)

אשתמיטתיה פסוק מפורש:

אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר.

שמו"א ד' ח'.

ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"

(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)

הלא הוא באגרות הראי"ה ח"ג, עמוד קנו.
[ואפשר שכוונתו, מלבד דבריו שם על "סופרי הזמן", גם לדברי הרד"ק שמואל א ד ח:
ויש מפרשים: מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה - כי מנהג לשונם היה לקרוא לאלהים אחרים לשון רבים. וזהו שאמרו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה.]

אפרקסתא, הוי החכמים בעיניהם

[אפרקסתא דעניא]

אכן, לא הבחנתי בתגובה זו. מכל מקום לא ראיתי תגובה הולמת על מי שטען שזה שם חול. האם לדעתו ניתן למחוק שם זה בנביא?

[אוצר החכמה]

על מה התלונן הרב קוק באיגרתו?
על השימוש בלשון רבים או על השימוש כקריאה?

על שני הדברים לא ברור לי מה התלונה בעצם. אם על עצם השימוש בלשון רבים היינו במילה אדירים, אזי בחיפוש קטן באוצר רואים שגם בסליחות ובפיוטים השתמשו בשימוש זה.
ואם על השימוש כקריאה? צ"ע איך הבין את הקריאה אם הוא לשון קודש ממש וכוונתו ע"ז שמשתמש בשם אין זה נראה בדבריו. אם מבין שהוא לשון חול אך לא לשון ע"ז מה החסרון. ואולי לזה נתכוון שלא ראוי להשתמש בשם אלקים בלשון חול על כוח כי זה סרך אלילות רק אלהים דיין מותר וצ"ע.

[תוך כדי דיבור]

מה כל כך לא מובן? (כבר ציינתי למעלה שאין לזה דבר עם לשון הרבים) אין זה ראוי להרגיל על הלשון את הביטוי הזה, שיש בו שם אלוקות, גם אם במקור הוא נאמר ביחס לחולין, סוף סוף את ה' אלקיך תירא, והנוהג כך בעל כרחו נפגם משהו ביראתו. שוו בנפשכם שבמשכנות היראים היה נשמעת תדיר מליצה כזו כביטוי להשתאות או התפעלות וכדומה, האם יש כאן מישהו שלא היה מוחה בבנו הקטן אם היה שומע כן מפיו?

[אוצר החכמה]

רק כתבתי שאע"פ שזה הסבר הגיוני לענ"ד אין נשמע מלשונו שכל חששו היה בגלל ההרגל של שימוש בשם שמים אלא שהפריע לו גם משהו אחר ועל זה שאלתי מהו. אני מבין שלך כן נראה שזו כוונתו.

[אמסטרדם]

אנחנו רגילים לומר "בעלים" לא כן? שמירה בבעלים!

[בן עזאי]

יש סיפור שמובא בעיקרים (איני זוכר מקומו כרגע, וכנראה שהפרטים שלהלן אינם מדוייקים) על ויכוח בין אריסטו לתלמידיו על תולעת האם היא בריה שראוי להתבונן בה ואמר ע״ז אריסטו שדוקא מבריה זו אפשר לראות את גדלות הבורא שברא דבר כל כך שפל וקטן. אולי זהו המקור לדברים (?).

[תורת המן]

בענין ננס ע"ג ענק עיין המאמר המצורף מרש"ז ליימן, ובהערה 10 מביא כל המחברים המצטטים זאת בספריהם.

[יהושע100]

"בְּחָכְמוֹת וִידִיעוֹת הָעוֹלָם בִּמְצִיאוּת הַמּוּחָשׁ הִנְנוּ רוֹאִים, שֶׁנָּכוֹן לֵאמֹר עִם "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ד'" גַּם כֵּן בְּרֹב הִשְׁתּוֹמְמוּת "מַה קָּטְנוּ מַעֲשֶׂיךָ ד'" . כְּלוֹמַר כְּשֶׁם שֶׁהִנְנוּ מִתְמַלְּאִים פֶּלֶא עַל גֹּדֶל הַמְּאוֹרוֹת, עַל הַמֶּרְחָבִים הַגְּדוֹלִים, הַמְּלֵאִים כּוֹכְבֵי שַׁחַק נִפְלָאִים, וְהַכֹּחוֹת הַטִּבְעִיִּים הָאַדִּירִים, כֵּן הִנְנוּ מִתְפַּלְּאִים בְּהִסְתַּכְּלוּתֵנוּ לְעֹמֶק הַיְצִירָה בְּקַטְנוּתָהּ, בִּפְרָטֵי הָאֵבָרִים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים הַיּוֹתֵר קְטַנִּים, וְדַקּוּת הֶחֳמָרִים וְדַיְקָנוּת הַכֹּחוֹת שֶׁבַּמְּקוֹמוֹת הַיּוֹתֵר רְחוֹקִים, וְעַל יְדֵי הַיְדִיעָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁל שְׁנֵי הַקְּצָווֹת, שֶׁל הַגֹּדֶל וְהַקֹּטֶן, יִתְמַלֵּא צִיּוּר הַמְּצִיאוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם עַל מַתְכֻּנְתּוֹ וכן הוא גם בתורה וכו'"

גם זה מהרב זצ"ל. אורות התורה פרק ג פסקה ח

[א מבקש]

בענין ננס ע"ג ענק עיין המאמר המצורף מרש"ז ליימן, ובהערה 10 מביא כל המחברים המצטטים זאת בספריהם.

לאברהם מלמד יש ספר שלם על מאמר ננס על גבי ענק שנקרא "על כתפי ענקים" הוצאת בר אילן תשס"ד.
אגב זהו ההסבר לפ הרבה ראשונים [ראה מלמד שם] לכלל שהלכתא כבתראי