בת מצוה בהלכה או באגדה

[מבקש תורה]

מי יודע מקור מרבותינו הקדמונים או האחרונים שהזכירו לעניין בת שהגיעה למצוות, האם עושים דסעודה, או כל דבר אחר בעניין זה, של בת שהגיעה למצוות, אודה לו מאוד.

[מה שנכון נכון]

שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן כט

שאלה: נערה שהגיעה לגיל בת - מצוה, שמלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, האם לפי ההלכה יש מקום לערוך לה מסיבה חגיגית וסעודה, או אין לעשות כן אלא לנער שהגיע לגיל בר - מצוה, שהוא מניח תפילין בהגיעו למצות.

תשובה: במסכת קידושין (דף לא ע"א): אמר רב יוסף, מריש הוה אמינא מאן דהוה אמר לי הלכה כרבי יהודה דאמר סומא פטור מן המצות עבידנא יומא טבא לרבנן, דהא לא מפקידנא והא עבידנא, השתא דשמעית להא דאמר רבי חנינא גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, אדרבה מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן. [פירוש, רב יוסף היה סגי נהור (סומא). ואמר, מתחלה הייתי אומר שאם יאמרו לי חכמים שהלכה כרבי יהודה שפוטר את הסומא מקיום מצות התורה, אעשה יום טוב לחכמי ישראל, שהרי אף על פי שאני פטור מן המצות, בכל זאת אני מקיים אותן מרצוני הטוב, ושכרי גדול יותר מאדם פקח שהוא חייב ומוכרח לקיים המצות בעל כרחו. אבל כעת ששמעתי דברי רבי חנינא שאמר גדול מי שמצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, אדרבה, אומר אני שאם יאמרו לי שאין הלכה כרבי יהודה, אלא הלכה כחכמים שחולקים עליו וסוברים שחייב בכל המצות שבתורה, אעשה יום טוב לחכמי ישראל, שהרי גם אני מצווה ועושה ושכרי גדול כאדם פקח]. ומכאן למד הגאון רבי שלמה לוריא, המהרש"ל, בים של שלמה (בבא קמא פרק ז' סימן לז), שסעודת וחגיגת בר - מצוה לנער שמלאו לו שלש עשרה שנה ויום אחד, אין לך סעודת מצוה גדולה מזו, שהיא סעודת הודאה למקום ברוך הוא על שזיכה את הנער הזה להגיע למצות, שגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה. שהרי אפילו על הבשורה בלבד שהלכה כחכמים היה רב יוסף שמח ומתכונן לעשות יום טוב לחכמי ישראל, כל שכן בהגיע עתו של הנער עת דודים לזמן התחייבותו בפועל בכל המצות, שראוי לעשותו יום טוב. עד כאן. וכן כתב המגן אברהם (סימן רכה סק"ד), והביא עוד מהאחרונים, שמצוה לעשות סעודה ביום שנכנס בנו לעול מצות, כיום שנכנס לחופה. וכן כתב הגאון רבי אירגאס בספר מנחת יוסף (דף נא ע"א) על פי הזוהר החדש. וראה עוד בשו"ת חות יאיר (סימן ע). ובדגול מרבבה יורה דעה (סימן שצא). ולפי זה נראה שגם לנערה שמלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, ומתחייבת בכל המצות שהאשה חייבת בהן, (וכמבואר במסכת נדה מה:), הרי נעשית מצווה ועושה באותן מצות, וראוי לחוג את כניסתה למצות בסעודת הודאה ושמחה, כיון שמהבחינה הזאת אין כל הבדל בין נער לנערה, בהגיעם לחיוב מצות. וכיוצא בזה כתב הגאון רבי יוסף חיים מבבל בספר בן איש חי (פרשת ראה אות יז), שאף על פי שלא נהגו לעשות סעודה לנערה ביום הכנסה למצות, מכל מקום ראוי שתלבש בגדי שבת ותהיה שמחה באותו היום על שזכתה להכנס לעול המצות. ע"כ. ונראה מדבריו שאם נוהגים לעשות לה מסיבה וסעודה כמו שעושים לנער בר מצוה בהגיעו למצות, הדבר ראוי והגון, ונחשב לסעודה מצוה. (ובלבד שיתנהגו על פי כללי הצניעות הנדרשים על פי התורה. וע' בשו"ת זקן אהרן וואלקין חאו"ח סימן ו). וכן כתב הרה"ג רבי אברהם מוספייא, (בנו של הגאון רבי חיים מוספייא מחבר שו"ת חיים וחסד), בתשובה כתיבת יד, והובאה בקובץ נועם חלק ז' (עמוד ד'), שמי שעושה סעודה ביום שנכנסה בתו בחיוב המצות, שמלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, נראה שסעודת מצוה היא, כמו בנער שמלאו לו שלש עשרה שנה ויום אחד, כי מה הבדל בין זה לזה, וכן נוהגים בערי צרפת ובשאר עיירות, לעשות יום שמחה וסעודת מצוה לבן שנעשה בר מצוה, וכן לבת שנעשית בת מצוה, ומנהג נכון הוא. ונפקא מינה שאם קוראים לו ומזמינים אותו להשתתף בסעודה זו, חייב ללכת, (וכמו שפסק הרמ"א בהגה ביורה דעה סימן רסה סעיף יב לענין סעודת ברית מילה). עכת"ד. ועיין בשלחן גבוה יורה דעה (סימן רסה ס"ק מו). ודו"ק.

אמנם הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חלק או"ח סימן קד) נשאל בזה, וכתב, שאין שום סמך ויסוד לחשוב לסעודת מצוה מה שעושים חגיגה ומסיבה לנערה בת מצוה, ואין זה אלא כשמחת יום הולדת בלבד. ע"כ. ודבריו תמוהים, שהרי אותו הטעם שכתב המהרש"ל בים של שלמה הנ"ל, לגבי סעודת בר מצוה, שייך גם לגבי סעודת נערה בת מצוה. ושוב ראיתי בשו"ת אגרות משה חלק ב' (חלק או"ח סימן צז) שהביא דברי גדול אחד שתמה עליו כן, וכתב ליישב, שאין זה דומה לדין נער בר מצוה, ששם הדבר ניכר מאד שהגיע למצות, שהרי מכאן ולהבא מצרפים אותו למנין ולכל דבר שבקדושה, אבל נערה שלא ניכר בה הדבר למעשה, אלא ידיעה בלבד שהגיעה למצות, לכן אין לעשות בשבילה סעודה ושמחה, אף על פי שעל עצם הדבר שהגיעה למצות שייכת אותה השמחה ממש, כמו בנער בר מצוה, ואצל רב יוסף היה הדבר ניכר, שמצד גדלותו היו נותנים לו לברך ולהוציא אחרים ידי חובתם. עכת"ד. ואין דבריו מחוורים להלכה, כי מנין לנו לעשות חילוקים כאלה בלי יסוד מוסד, הרי עיקר הדבר תלוי כשנעשה מצווה ועושה, ממילא הוא הדין לבת שהגיעה למצות. ולכן העיקר כמו שכתבנו לעיל שגם לנערה בת מצוה, יש מקום לעשות סעודת שמחה והודאה להשי"ת על שזכתה להגיע ולהכנס למצות. וכן כתב הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי חלק ה' (חלק או"ח סימן כח), שבמקום שנהגו לעשות סעודה ושמחה גם לנערה ביום שנכנסה לעול מצות, ודאי שהדבר ראוי והגון, וכמו שמתבאר מדברי הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (הנ"ל). עכת"ד. (וראה עוד בספרו ישכיל עבדי חלק ו' עמוד שלז). ובאמת שמניעת חגיגות לבנות מצוה, נותנת יד לפושעים לקטרג על חכמי ישראל, שכאילו מקפחים את בנות ישראל, ועושים הפלייה בין הבנים לבנות. וכן מצאתי להגאון רבי יחיאל יעקב וינברג בשו"ת שרידי אש חלק ג' (סימן צג, עמוד רפח והלאה), שאחר שהאריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו, להוכיח שהרוצים לעשות חגיגה ומסיבה לנערה בת מצוה, אין בזה כל חשש איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, מכיון שאין הכוונה בזה להידמות לעכו"ם. [ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ג' חלק יו"ד סימן כד]. סיים: שהואיל וכוונת הרוצים להנהיג חגיגת הבת מצוה לשם חיזוק ועידוד חינוכי לבת שהגיעה למצוות, שפיר דמי להנהיג כן. ומה שיש טוענים נגד זה, משום שלא נהגו כן בדורות הקודמים, אין זה טענה כלל, כי בדורות שלפנינו לא הצטרכו לעסוק בחינוך הבנות, לפי שכל אחד מישראל היה מלא תורה ויראת שמים, וכל האוירה מסביב היתה מלאה רוח טהרת וקדושת היהדות. והבנות שגדלו בבית ישראל שאפו לקרבם רוח דעת ויראת ה' גם באפס מעשה. אבל עכשיו שבעונות הרבים נשתנו הדורות שינוי עצום, והשפעת הרחוב הורסת ועוקרת כל זיק של יהדות מלבבות נערות ישראל, מוטל עלינו לרכז כל כוחותינו בחינוך הבנות, ולאשרינו כבר עמדו גדולי ישראל בדור הקודם על כך, ותיקנו מוסדות חינוך של תורה ודעת לבנות ישראל, והקמת רשת גדולה ומקיפה של בית הספר בית יעקב לבנות, היא הפגנה גדולה ונהדרה ביותר של חינוך הבנות של עם ישראל בדורינו. ושורת ההגיון הישר וחובת העקרון הפדגוגי מחייבת כמעט לחוג גם לבת את יום הגעתה למצות, ואילו ההפלייה הזאת שעושים בין הבנים לבנות פוגעת קשות ברגש האנושי של הבת, ולכן יש להתיר לעשות מסיבה וחגיגה בבית לנערות בנות מצוה. עכת"ד. גם ידידינו המנוח הרה"ג רבי עמרם אבורביע זצ"ל, רבה של פתח תקוה, כתב בספרו נתיבי עם (סימן רכה סוף עמוד קיא), שבזמנינו נתפשט המנהג לעשות חגיגה גם לנערה שהגיעה למצות, ושכן מתבאר מדברי הרה"ג רבי יוסף חיים בספר בן איש חי לאשר המנהג הטוב הזה. ע"ש. ונכון לומר דברי תורה ושירות ותשבחות להשי"ת, במסיבה החגיגית שעושים לבת מצוה, ואז בודאי נחשבת לסעודת מצוה. וכמו שכתב המרדכי פסחים (מט:). ומרן בשלחן ערוך (/או"ח/ סימן עתר סעיף ב) כתב, ריבוי הסעודות שעושים בימי חנוכה סעודות הרשות הן, שלא קבעום למשתה ושמחה, וכתב הרמ"א בהגה, ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, (וע' תוס' תענית יח: ד"ה הלכה, וברמב"ם פרק ג' מהל' חנוכה הלכה ג'). כי באותם ימים היה חנוכת המזבח. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות ואז הן סעודות מצוה. ע"כ. וראה עוד בים של שלמה בבא קמא (סוף פרק מרובה). ובשו"ת חות יאיר (סימן ע). ובשו"ת דבר משה אמאריליו חלק א' (חלק יו"ד סימן פח). ובשו"ת חקקי לב (חלק יו"ד סימן נו). ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת ס' אות ח). ובשו"ת מהר"ם בריסק חלק ב' (סימן סח). ובשו"ת לב אברהם (סימן ע). ודו"ק.

בסיכום: המנהג שנוהגים לעשות מסיבה חגיגית וסעודת הודאה ושמחה לבת מצוה ביום מלאת לה שתים עשרה שנה ויום אחד, הוא מנהג טוב והגון. וטוב שיאמרו שם דברי תורה, ושירות ותשבחות להשי"ת. אולם יש לשמור בקפדנות על כללי הצניעות לפי דעת תורתינו הקדושה, וכמו שנאמר, עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהא רעדה (ברכות ל:). והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים.

וראה עוד ביבי"א ו או"ח כט.
[לרשימת המתנגדים יש לצרף מכתבים ומאמרים].

[מבקש תורה]

נראה לי שהראשונים שדנו בזה, זה האגרות משה ובני דורו, האם יש מישהו מדורות קדומים יותר שהזכיר משהו בעניין זמן זה שבת הגיעה למצוות.

[ברזילי]

דור לפני האג"מ דן בזה בשו"ת זקן אהרן למנוע ציון בת מצוה.

אמנם, עוד לפני כן מוזכר ענין חגיגת בת מצוה (בלא סעודה) בבא"ח, ולפניו בתשובת ר"א מוסאפיה (בערך לפני 170 שנה; מצוטטת ביחו"ד) מעיד כי המנהג בערי צרפת ובשאר עיירות לעשות יום שמחה וסעודת מצוה לבת שנעשית בת-מצוה

ויש עוד דיון בפוסקים (הלק"ט ופמ"ג) לענין ברוך שפטרני

[מבקש תורה]

דור לפני האג"מ דן בזה בשו"ת זקן אהרן למנוע ציון בת מצוה.

אמנם, עוד לפני כן מוזכר ענין חגיגת בת מצוה (בלא סעודה) בבא"ח, ולפניו בתשובת ר"א מוסאפיה (בערך לפני 170 שנה; מצוטטת ביחו"ד) מעיד כי המנהג בערי צרפת ובשאר עיירות לעשות יום שמחה וסעודת מצוה לבת שנעשית בת-מצוה

ויש עוד דיון בפוסקים (הלק"ט ופמ"ג) לענין ברוך שפטרני

האם אפשר מקורות מדוייקים?

[ברזילי]

זקן אהרן או"ח ו
בן איש חי, שנה ראשונה, ראה
תשובת ר"א מוסאפיה הודפסה לראשונה (?) בנועם ח"ז בדברי הרב נסים
בענין ברוך שפטרני - במאמרו של הרב נסים בנועם הנ"ל (ובאנצ"ת סיכום השיטות)

[מה שנכון נכון]

כמדומני שראוי לטרוח לעיין במה שטרחו אחרים בעבורך.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שבאתר דעת יש חיבור מסכם המצטט מקורות רבים

[מלך זקן וכסיל]

אצרף מכתב שנדפס בספר נתיבות שלום מכתבי קודש
מאת האדמו"ר מסלונים זי"ע
לנכדתו לרגל הבת- מצוה

מכתבים לדפוס.jpg (184.6 KiB) נצפה 9264 פעמים

בת מצוה.jpg (27.1 KiB) נצפה 9264 פעמים

[נהר שלום]

שו"ת מאת הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א
שאלה
כבוד הרב ביתי הבכורה והיחידה תגיע לגיל בת מצוה אי"ה בחודש שבט הקרוב אשמח לדעת מה מקובל ונהוג לעשות ביום זה וכן המלצתך.בנוסף יש לי בן בגיל עשר בתלמוד תורה ילד מוצלח ומבורך ב"ה המרבה לשיר ולפזם משניות ודיברי תורה בניגון ומזכיר שם המפורש תוך התלהבות גם בשעה שמתקלח וזה צורם לי האם להניח לו או מה עצת הרב.ואם אפשר ברכה לילדיי טל וגל בניי סיגל וגם לי סיגל בת יאירה לכל הישועות,תודה מראש.
תשובה
סעודה קטנה בתוך המשפחה, ותברך שהחיינו על בגד חדש. לילד שהוא עבר גיל 9 תסביר בנחת שאסור באמבטיה להזכיר דברי תורה.
שאלה
שלום לכבוד הרב
1בת מצוה לא בזמנה הוי סעודת מצוה
2מועיל התרה שעמדו 3 ואמרו מותרים שרוים בלי כל נוסח
3מותר לשם על הפלטה תבשיל בשר וליד חלב ומה הדין ששמו
תשובה
א, אינה מצוה כלל . ב, רק אם עשו ההתרה כהלכה עם כל הפרטים . הנוסח מספיק בהחלט . ג, אין להעמיד שניהם בלי הפסק באמצע .
שאלה
היכן אוכל למצא דבר תורה ,דרשה שאוכל לומר בבת מצוה של תלמידות ואמותיהן?מסיבה לנשים בלבד אחרי הספירה.
תודה לרב
תשובה
שאלה
אותם דברים שיש לבר מצוה - חוץ מתפילין אפשר להשתמש לבת מצוה.
אני מבקשת את ברכתו של הרב לערוך מסיבת בת מצווה לביתי הבכורה (לבנות בלבד ואוכל עם הכשר מהודר בע"ה)
תשובה
לבנות בלבד צנוע ומהודר .

[סגי נהור]

בהודעה שלפניי ניתן לראות את התוצאה השלילית (לצד התוצאות החיוביות) מההצטרפות למנוע החיפוש של גוגל...

ומן הסתם תימחק הודעה זו ודומותיה לאלתר, וייחסם הכותב.

[אוצר החכמה]

פרסומות אין מקומן בפורום הזה. מלבד פרסום ענייני על ספרי קודש היוצאים לאור וכדומה. ולכן נמחקו בזמנו גם ההודעות שפרסמו סינון אתרים.
איני יודע אם הכותב היה מודע לכך. בכל מקרה הוא מתבקש שלא לעשות את זה.

[לומד_בישיבה]

אבקש להעיר בעבר כבר היה כאן אשכןל על בת מצוה כאן
כמו כן מצאתי ספר מרב מרדכי גרוס שליט"א על ענייני בת מצווה, לא בדקתי אם הוא באוצר אם לאו.