זכורני שדנים האם מה שכ' הרמב"ם שהמחמיר ע"ע באכילת עראי מחוץ לסוכה ה"ז משובח - הוא דוקא כשיש לפניו סוכה ומקפיד להיכנס בה כדי לאכול את מה שבא עתה לאכול, או גם כשהוא מונע עצמו מאכילה מאחר שאין לו סוכה.
ולכאו' יש לדון בזה עפ"י מה שהובא בביאוה"ל שכל מה שהותר להחמיר באכילת עראי ולא נקרא הדיוט - הוא משום שאין בכך צער ביו"ט.
אין עתה בידי אוצה"ח, ואולי יש כבר בראשונים שדיברו בזה, מי שיוכל להפנותני למ"מ בזה - ה"ז משובח.