טעם ישיבת סוכה - המצוה לפני הטעם?

[סכינא חריפא]

פירוש רבי יהודה החסיד לויקרא כג,מג

למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. זכור אני שמורי אבי פירש לנו כי בסוכות בשנת הארבעים נאמר פסוק זה כשחנו בערבות מואב, והיו חונים בסוכות ומכבשים כרכים. והקב"ה ציוה במדבר סיני, ונתינת טעם כתב משה בשנת הארבעים

.
מה הביאור בזה שהמצוה ניתנה לפני שהתקיים בכלל טעמה של המצוה?
לגבי 'מצה' גם כן אע"פ שנצטוו על אכילת מצה קודם יציאת מצרים בפרשת 'החדש הזה לכם', אנו אומרים בהגש"פ

מצה זו שאנו אוכלין על שום מה?
על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם שנאמר 'ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה'

.
אמנם יש לחלק ששם היה תהליך של י' המכות ויציאת מצרים ואין זה פלא גדול אם קיום המצוה הוא מסובב את המקרה של 'לא יכלו להתמהמה', אבל בסוכות אין שייך לומר כן. ועוד שהלשון 'למען ידעו דורותיכם' אינו שייך לפי"ז.
ועוד שהרי כפי שכתב הרמב"ן יש במצות מצה 2 טעמים, וז"ל -הזכיר במצה שתהיה לחם עוני, להגיד כי צווה לזכור שיצאו בחיפזון, והיא עוני זכר כי היו במצרים בלחם צר ומים לחץ, והנה תרמז לשני דברים. [דברים ט"ז].

[כח הטענה]

עיקר הדברים נמצא גם ברוקח ופקיעי בבי מדרשא.
מצ"ב מספר זכרון אברהם שהביא כמה מדברי האחרונים בזה, יראה כבודו שהגר"י ענגיל הבין שלא עשו סוכות בהיותם במדבר.

[סכינא חריפא]

ייש"כ
אבל עדיין לא מצאנו ברוקח שמצות ישיבת סוכות ניתנה לפני מלחמת סיחון ועוג , ומה שהיא נמצאת בפרשת אמור אפ"ל דהתורה מגילה מגילה ניתנה וצל"ע, עכ"פ בר"י החסיד מפורש שהמצוה ניתנה לפני טעמה.

[מרן המשגיח]

אינני מבין מה קשה לך. מה לא נח בכך שניתנה המצוה על שם ההבטחה שהבטיחם הקב"ה וקודם שנתקיימה היתה על שם העתיד ואח"כ על שם העבר? והוא הדין והיא התשובה לגבי מצה.

[סכינא חריפא]

ולמעשה מצאנו גם כן גבי איסור עמוני ומואבי שזה על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בסוף מ' שנה ואעפ"כ הוא בכלל תרי"ג מצוות שנתנו כבר בסיני כמ"ש בגמ'.

[כולל יונגערמאן]

תרי"ג מצוות ניתנו מסיני למשה ולימדם עם ישראל תיכף אחר קבלת התורה? התוכל ליתן מ"מ לזה באיזה גמרא? (סתם כך, אם דייקת מלשון הגמ' סוף מכות, הלא היה גם הרבה מצות שנצטוו קודם מתן תורה ופשוט שאין כוונת הגמ' בשיגרא דלישנא "סיני" להר סיני דוקא).

[סכינא חריפא]

ראה כאן בחזו"א שהבין שכל תרי"ג נתנו בסיני ושואל מדין מגדף ומחלל שבת ופ' נחלות, ומתרץ שאין אלו רק פרטי דינים מאי דל"ש בלאו דעמוני

חזון איש או"ח סימן קכ"ה

לכידה.PNG (19.73 KiB) נצפה 7935 פעמים

[אלכסנדר וימפן]

viewtopic.php?f=17&t=17287&p=164512&hilit=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99#p164512

[כולל יונגערמאן]

מתוך הקטע שהבאת מהחזו"א נראה דלמעשה גם אם משה נצטוה מסיני אבל באופן כזה שילמד לישראל לאחר זמן. וא"כ בוודאי לק"מ דפשוט דכלפי שמיא גליא וכו' התמיה היא רק על הציווי לישראל לאנשים מבשר ודם.

[סכינא חריפא]

בתחילת פרשת המועדות נאמר וַיְדַבֵּר יְקוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְקוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. ובסוף הפרשה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְקוָק אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אא"כ תאמר שזה נאמר בסוף הארבעים, וזה כעין מ"ש לעיל.

[כולל יונגערמאן]

אני הגבתי לדבריך אודות איסור עמון ומואב.

לגוף הנושא אני חושב שר"י החסיד בא לתרץ מה שנשאל באשכול האחר למה יישבו בסוכות אם היו ענני הכבוד.

[סכינא חריפא]

אני הגבתי לדבריך אודות איסור עמון ומואב.

שם זה לא מובן כל כך כמו בדברי החזו"א מכיון שעדיין אין טעם למצוה למה שכבר תאמר למשה, זאת ועוד שזה מכניס אותנו לשאלה של ידיעה ובחירה שעמון ומואב יהיו מוכרחים לחטוא.

[כולל יונגערמאן]

אין צורך ליכנס בשאלה זו של ידיעה ובחירה, שכן לפי הבנתי זה לא נושא האשכול. השאלה היא אם מצינו כזה דבר שנאמר בתורה מצוה שחיובה תיכף מחמת טעם שעדיין לא קרה בפועל, ובאמת זה אינו מצוי. כי התורה כולה לא בשמים הוא ולא על שם העתיד היא, אלא כאן ועכשיו. באופן כזה רצה הבורא ב"ה ליתנה לנו. אבל כמובן הקב"ה יודע מה שהיה ומה שעתיד להיות.

[סכינא חריפא]

אין צורך ליכנס בשאלה זו של ידיעה ובחירה, שכן לפי הבנתי זה לא נושא האשכול. השאלה היא אם מצינו כזה דבר שנאמר בתורה מצוה שחיובה תיכף מחמת טעם שעדיין לא קרה בפועל, ובאמת זה אינו מצוי. כי התורה כולה לא בשמים הוא ולא על שם העתיד היא, אלא כאן ועכשיו. באופן כזה רצה הבורא ב"ה ליתנה לנו. אבל כמובן הקב"ה יודע מה שהיה ומה שעתיד להיות.

אפשר לומר בנ"א עפ"י דברי הבית הלוי הידועים

רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם?". רשע זה הוא מהאפיקורסים המתחכמים ואומרים טעמים למצוות, ואחרי שממציאים איזה טעם שאינו שייך בזמנים אלו יאמרו שכבר נתבטלה המצוה וחיובה, חלילה, וכמו כת הרפורמים המשובשים בדעתם... וכך אומרים למשל שכיום בטל קרבן פסח, שהיה שייך רק בעבר כדי לבטל את העבודה-הזרה שהיו ישראל משוקעים בה במצרים וכדו'.

ועל זה אנו משיבים ואומרים שאמנם נכון הדבר שבפסח שעשו ישראל אז במצרים היתה הוראה לביטול עבודה-זרה שלהם, אך יש לדעת שגם במצוות שאנו יודעין בהם טעם – כמו במצה "על שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ", ומרור לזכר שמררו המצריים את חייהם, ופסח על שפסח על בתיהם – מכל מקום אין זה עיקר יסודה של המצוה, אלא רק טעם מדוע אנו מקיימים מצוה זו, שלא נהיה כפויי טובה, אבל עיקר יסודה של המצוה אינו בגלל מה שהיה במצרים, שהרי "התורה קדמה לעולם וגם קודם העולם היו המצוות כתובות בתורה! אך האמת היא שמצוות אלו לא נצמחו מגאולת מצרים, אלא להיפך שבזכות מצות פסח ומצה ומרור שיש בלילה הזה צמחה הגאולה ממצרים בלילה זה.

וזה מה שמשיבים לרשע "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" – לא בעבור שיצאתי ממצרים אני עושה את המצוה, אלא להיפך; בעבור מצוות אלו התחדשה לנו יציאת מצרים. כלומר, שבזכות פסח ומצה ומרור שיש בלילה זה זכו להגאל ושלא הספיק בצקם להחמיץ, וכן זכינו לבטל עבודה-זרה של המצריים בפרהסיא. וכן הדבר בכל טעמי המצוות, שלא בשביל הטעם נעשתה המצוה, אלא להיפך שבעבור המצוה בא הטעם. ובזה נסתרו טענותיו של הרשע שכשבטל הטעם בטלה המצוה חלילה. אלא המצוה בעצם יסודה היא חוקה שלא נודע לנו עיקר טעמה והיא קיימת לעולמים בלא הפסק.

'בית הלוי' פרשת בא

[יורד ומתעה]

קצת חסר תועלת לדון בנושא מבלי להקדים ולרדת לעומקה של היריעה הרחבה של כל עניין טעמי המצוות.

[עושה חדשות]

מאידך גיסא, מצינו אצל חד מבעה"ת שכ' כך:
ושמה קטורה, תימה למ"ד זו הגר איך נשא אברהם מצרית ראשונה האסורה לבא בקהל, דבשלמא מתחלה הי' כאלו נשאה ע"פ הדיבור כדכתיב וישמע אברם לקול שרי ופירש"י לרוה"ק שבה, וכן אמר השי"ת כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ופירש"י בו למדנו שהי' אברהם טפל לשרה בנביאות, אבל פעם שני קשה, וי"ל דמצרים לא שיעבדו בישראל עדיין ועדיין לא נאסרו, חיים:
אגב, אחרים מבעה"ת מתרצים דאברהם היה "גר" ולכן הותר במצרית. מה הפשט בזה?