מצטער בסוכה, למה לא יצטרך לבנות סוכה שאינו מצטער בה?

[סכינא חריפא]

זכורני שיש בזה דו"ד לחכמי דורינו שהרי זה ברור שמי שעושה סוכתו מלכתחילה במקום זבובים ומצטער שם אין לו פטור מצטער, וא"כ גם מי שמצער מקור יצטרך לבנות דפנות בטון לסוכתו ולסכך באופן שממעט הקור, וכן ע"ז הדרך? אודה למי שיבינני בינה.

[פרטיזן]

גם אנוכי נשאלתי שאלה זו ע"י ת"ח מופלג, ולא ידעתי להשיב לו, אשמח לשמוע מיושבי על מדין

[סכינא חריפא]

מצאתי

מהר''ח אור זרוע סימן קצד.PNG (25.54 KiB) נצפה 3916 פעמים

והיינו שזוהי מהותה של דירת ארעי, שלא לחייב בה הגנה מוחלטת כדירה מושלמת.

[עזריאל ברגר]

לפעמים כן מחוייבים לבנות סוכה שאיננו מצטער בה, כמובא בהגהת הרמ"א בשו"ע סי' תרמ ס"ד:
"ואם עשה מתחילה במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה . . אינו יוצא באותה סוכה כלל אפי' בדברים שלא מצטער בהם שלא הוי כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו"

[לומד_בישיבה]

על פניו זוהי קושיית התוס' בריש סוכה
כי עביד ליה דירת קבע שפיר דמי - דאע"ג דיש לפרש קרא בדירה שאינה ראויה אלא לשבעה למעוטי קבע משמע ליה קרא דאתא לשיעורא לאורויי לך מדת גובהה כלו' בסוכה שאפשר לעשות עראי וא"ת וכיון דלא חיישינן אלא שתהא ראויה לעשותה עראי ואע"פ שעושה אותה קבע א"כ אמאי אמר (תענית דף ב.) גשמים סימן קללה בחג והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו גשמים בסוכה ואפילו תימצי לומר דאסור משום גזרת תקרה כי היכי דאמר לקמן בפירקין (דף יד.) גבי פלוגתא דר"מ ורבי יהודה דמסככין בנסרין דאי מכשרת בהו אתי למימר מה לי לסכך בזה מה לי לישב תחת תקרת ביתי וביתו ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה מ"מ כיון דלא אסור אלא מדרבנן לא שייכא למימר שהגשמים סימן קללה וי"ל דנהי דלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע מ"מ בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מיתכשרה עד דעביד לה עראי ומה"ט נמי ניחא לרבי זירא דדריש מדכתי' וסוכה תהיה לצל הא כתי' נמי מזרם וממטר וניבעי נמי שלא ירדו גשמים לתוכה אלא ודאי משום דבעינן סככה עראי וא"כ הוה ליה קבע.
וכבר הארכתי בזה במקום אחר.

[סכינא חריפא]

על פניו זוהי קושיית התוס' בריש סוכה

?
מה הקשר תו' שואלים למה זה סימן קללה אם אפשר להמנע מזה, גם אם עדיין פטור מלעשות כך.

[לומד_בישיבה]

כפי שכתבתי הארכתי בזה במקום אחר והוא נמצא באוצר.
--
דוק היטב בדברי התוס' ותווכח שהצדק עמי, גם לא הבנתי מה שכתבת אף על פי שהוא פטור.

מה הקשר תו' שואלים למה זה סימן קללה אם אפשר להמנע מזה, גם אם עדיין פטור מלעשות כך.

[לומד_בישיבה]

מישהו כתב לי שלא כתבתי מספיק ברור ולכן הקשה הרב סכינא מה שהקשה.
כוונתי היה לומר שניתן לכאו' להוכיח שאלה זו מדברי התוס' שם, ומה שכתב הרב סכינא אפילו שהוא פטור, וכוונתו היה לומר, שגם אם נאמר שהוא פטור לעשות שלא יהיה מצטער עדיין קושיית התוס' בתוקף, איני בטוח שהוא צודק בזה, שהרי עדיין זה סימן טוב בלס"נ שהקב"ה עושה מצטער לפטור אותו מן הסוכה.
אני כותב קצת בחפזי ואני מתנצל אם לא הייתי מספיק ברור.

[לומד_בישיבה]

גם מה שכתבו התוס' והלוא יכול אין כוונת התוס' לומר שיש לו אפשרות אבל הוא פטור מעיקר הדין וכפי הנראה כך הבין הס"ח – כוונת התוס' לומר מדוע שלא נחייבו לעשות סוכה שלא יוכל לרדת לתוכו גשמים, שהרי יש לו אפשרות ויכול לעשות גם סוכה של ברזל כפי שאומרת הגמ' ועדיין זה נחשב דירת ארעי וזהו מה שכתבו התוס' והלא יכול, כלומר, יכול מבחינת ההלכה לעשות סוכה קבע כפי שאמרו שם בגמ', ומזה מוכיחים התוס' שאת הגג אינו יכול לעשות קבע אינו יכול מבחינת ההלכה ושונה הסכך מהדפנות. ועדיין יש הרבה מה להאריך בזה.
--
וזה לשון הגמ' שם.
סוכה ב,א
אמר ליה אביי: אלא מעתה, עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן - הכי נמי דלא הוי סוכה? - אמר ליה, הכי קאמינא לך: עד עשרים אמה, דאדם עושה דירתו דירת עראי, כי עביד ליה דירת קבע - נמי נפיק. למעלה מעשרים אמה, דאדם עושה דירתו דירת קבע, כי עביד ליה דירת עראי - נמי לא נפיק.

[סכינא חריפא]

ר' לומד, האמת שכת"ר צודק שבהרבה ראשונים הקושיא מפורשת למה נפטר מלעשות סוכה ולדוג' באור זרוע.