הודעהעל ידי עזרה » א' פברואר 08, 2015 4:02 pm
החשש היה עפ"י הגמרא (פסחים מט ע"א) תניא רבי שמעון אומר כל סעודה שאינה של מצוה אין תלמיד חכם רשאי להינות ממנה, כגון מאי? א"ר יוחנן כגון בת כהן לישראל, ובת ת"ח לעם הארץ. דא"ר יוחנן בת כהן לישראל, אין זיווגן עולה יפה. מאי היא? א"ר חסדא או אלמנה או גרושה או זרע אין לה. במתניתא תנא או קוברה או קוברתו או מביאתו לידי עניות. איני והאמר רבי יוחנן הרועה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן, כל שכן שתורה וכהונה מעשרתו. לא קשיא, הא בתלמיד חכם הא בעם הארץ. וע"ע בס' "שיעורים בהגדות חז"ל" על העין יעקב שם (עמי 31-32)
ומה שכתבנו למעלה הוא לשון מרן זצ"ל בקובץ אגרות (חלק ג אגרת קנה), והובא בסי ארחות רבנו בעל הקה"י (חלק א עמי רסה אות י), ובס' מעשה איש (חלק א עמ' ריד וחלק ד עמ' רכד). ע"ש. וע"ע מש"כ בשו"ת יביע אומר (חלק ב חו"מ סימן א אות ה וחלק ג יו"ד סימן ז אות ג). ובשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סימן תשלח וחלק ד סימן רעו). ובסי שמירת הגוף והנפש (לרנר. חלק ב סימן קסד סע' א). ובשו"ת ברכת יהודה מהגר"י ברכה (חלק ג אהע"ז סימן ט). ע"ש.
יודע ללמוד גמרא - לישא בת כהן
גם מרן הגרי"י קניבסקי זע"ל נשאל בדבר אי שהציעו לו שידוך בת כהן, וכיון שאין לנו בזמן הזה דין ת"ח לענין כמה דינים, האם עליו לחשוש למה שאמרו חז"ל במסכת פסחים (מט ע"א) בת כהן לת"ח? והשיבו: "כיון שאתה יודע ללמוד עמוד גמרא עם תוספות, לגבי זה כבר אין שום חשש". והובא בספר תולדות יעקב (עמי שכב). ובסי שמירת הגוף והנפש (לרנר. חלק ב סימן קסד סעיף ב). ועיי בזה לקמן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א מספרנו שמחה לאי"ש.
עם הארץ השתדך ואח"כ נודע לו שהמדוברת היא בת כהן, האם יבטל השידוך בספר ימי שלמה (פרק כא מהלכות איסורי ביאה הל' א) כתב, ע"ה שנשתדך עם בת כהן בקנס ובשבועה ולא ידע מהעונש האמור בישראל ע"ה לכהנת, ושוב נודע לו ורוצה לבטל השידוך דאדעתא דהכי לא נשבע, ומדמה למה שכתבו הפוסקים בנשא קטלנית אם תצא, ולמה שכתב בסימן נ' בצוואת ריה"ח אם לפוטרו מן הקנס ומן השבועה, וכל שכן הכא שזה סכנה ברורה ויכול לומר אדעתא דהכי לא נשבעתי, אך יש להסתפק דכהנים בזמן הזה אין להם ייחוס. ומסיק דפטור מהקנס ומהשבועה, ואם אפשר בנקל יתירו לו על העד היותר טוב. אולם בשד"ח (מערכת אישות סימן א אות לו) כתב על זה שצריך עיון וישוב להכריע בזה הלכה למעשה. ע"ש. והובא בסי שמירת הגוף והנפש (חלק ב סימן קסד סעי ד). ע"כ.
ואפשר דיש לפשוט הספק עפ"י המובא בספר מעשה איש (חלק ו עמי קכז) בשם הגר"מ מזרחי שליט"א: היה לי חבר מעדה שמקפידים שלא לישא בת כהן, הלה התארס עם אחת שבאירוסין שמעה אמו שבת כהן היא, ורצו לבטל את השידוך. קרא לו החזו"א ואמר: אם לא הייתם עושים אירוסין ניחא, אך עתה הרי ברצונכם "לבטל" ־ אין לך זלזול בזרע אהרן יותר מזה! והמשיך: אני מבקש שלא תבטל השידוך ואני מברך אתכם שתזכו לבית מבורך ותראו בנים לבניכם. ואכן הברכה התקיימה על העד היותר טוב. ע"ש. והובא גם בסי דרך שיחה (עמי קיג ממו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א). ע"ש. וכן סיפר לי מו"ר הגרח"ק שליט"א באחת ההזדמנויות. וראה לקמן. וע"ע בספר ארחות רבנו הקה"י (חלק א עמי רסה אות י) ובשו"ת חיי הלוי (הגרי"ס וואזנר. חלק ד אהע"ז סיי ע) ובשו"ת יחוה דעת (חלק ה עמי רעט) ובשו"ת נהרות איתן להג"ר אברהם ישראל רובין שליט"א (חלק ג סימן מח) ובסי חופה וקידושין (פרק א סעי כ) ובשו"ת משנת עזר להרה"ג יהודה דרעי (חלק א סימן יז). ובסי ואין למו מכשול (חלק א פרק ז סעי ג). וכבר הבאנו הדברים בס"ד בספר שמחה לאי"ש (סימן ב אות כח).