לכאורה זהו כפל לשון שהרי "רהט" ו"שוקת" עניין אחד הם .
ואכן בפרשת חיי שרה נאמר "ותער כדה אל השוקת" ולא נכתב רהט
ובפרשת שמות נאמר "ולכהן מדין שבע בנות ....ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן" ולא נכתב שוקת
וצ"ב
כנסת ישראל כתב:גור אריה פרשת ויצא
במרוצת. שלשון 'רהט' הוא מרוצה:
מה שנכון נכון כתב:אולי זהו עוד מקום שהמקרא מפרש את עצמו.
כלומר?מה שנכון נכון כתב:אולי זהו עוד מקום שהמקרא מפרש את עצמו.
כח הטענה כתב:כלומר?מה שנכון נכון כתב:אולי זהו עוד מקום שהמקרא מפרש את עצמו.
ייש"כ גדול למריה של המאמר ולשקיא.מה שנכון נכון כתב:כח הטענה כתב:כלומר?מה שנכון נכון כתב:אולי זהו עוד מקום שהמקרא מפרש את עצמו.
האריך בזה אברהם קריב בספר שבעת עמודי התנ"ך.
כעת קבלתי סריקה של מאמרו, וראיתי שאכן מנה גם דוגמא זו.
כח הטענה כתב:כעת עיינתי עוד מעט במאמר וצר לי לומר שלא השתכנעתי כלל.
לא ראיתי הכרח לדוגמאותיו, ומקופיא הן מתחלקות לשלושה חלקים: א' מקרים שבהם הכפילות היא מחמת שירה ומליצה. ב' מקרים שבהם אין מדובר בביאור אלא לפי פירושו של כותב המאמר. ג' מקרים שבהם אין זה ביאור אלא פירוט יותר וכדומה.
אמנם בזאת גם אני מודה, במה שפתח איתו כותב המאמר, שבציון של מקומות ניתנות לפעמים כמה וכמה נקודות ציון או שמות של המקום. אבל הרעיון שהתורה כותבת מילה ואחר כך מסבירה אותה לקשי הבנה הוא קשה בעיני.
בית הסהר - לא נודע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפי' אחריו ואמר מה הוא, כמו 'האחשתרנים', שהוא לשון פרס, פי' 'בני הרמכים'
הראב"ע מבאר שבמקום שבו התורה משתמשת מסיבה כלשהי בשם מלשון אחרת היא מפרשת אותו, לא שהיא מסבירה מילים קשות בעברית!לייטנר כתב:כבר ראב"ע משתמש בעיקרון זה (בראשית לט כא):בית הסהר - לא נודע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפי' אחריו ואמר מה הוא, כמו 'האחשתרנים', שהוא לשון פרס, פי' 'בני הרמכים'
כח הטענה כתב:אונקלוס תרגם ברהטיא אתר בית שקיא דמיא ונראה מזה שהוא מפרש ברהטים [שהם] בשקתות המים, ז"א הרהטים שהם במקום שקתות המים.
כח הטענה כתב:הראב"ע מבאר שבמקום שבו התורה משתמשת מסיבה כלשהי בשם מלשון אחרת היא מפרשת אותו, לא שהיא מסבירה מילים קשות בעברית!לייטנר כתב:כבר ראב"ע משתמש בעיקרון זה (בראשית לט כא):בית הסהר - לא נודע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפי' אחריו ואמר מה הוא, כמו 'האחשתרנים', שהוא לשון פרס, פי' 'בני הרמכים'
אינני מקבל. לפי דעתך ודעת הרב מעט צרי היה לו לתרגם 'בית שקיא דמיא' ותו לא. מה באה לומר המילה 'אתר'? נדמה לי שזו הוכחה יותר גדולה מחסרון הבי"ת.מעט דבש כתב:כח הטענה כתב:אונקלוס תרגם ברהטיא אתר בית שקיא דמיא ונראה מזה שהוא מפרש ברהטים [שהם] בשקתות המים, ז"א הרהטים שהם במקום שקתות המים.
לכאורה לפי"ז היה לו לתרגם 'באתר בית שקיא דמיא', והשמטת האות ב' בתרגומו, לכאורה מוכיחה להפך - שכונתו 'רהטיא - [שהם] אתר בית שקיא דמיא' (כ"כ ב'מעט צרי').
כח הטענה כתב:הראב"ע מבאר שבמקום שבו התורה משתמשת מסיבה כלשהי בשם מלשון אחרת היא מפרשת אותו, לא שהיא מסבירה מילים קשות בעברית!לייטנר כתב:כבר ראב"ע משתמש בעיקרון זה (בראשית לט כא):בית הסהר - לא נודע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפי' אחריו ואמר מה הוא, כמו 'האחשתרנים', שהוא לשון פרס, פי' 'בני הרמכים'
לפי הבנתי לראב"ע הוקשה מדוע התורה מפרשת מה הוא בית הסוהר ולכן ר"ל שזו לשון מצרית אלא שלא החליט את הדבר. ולכן הרמב"ן כתב כן בשמו.לייטנר כתב:לפי דבריך, למה הסתפק ראב"ע אם 'בית הסהר' הוא בלשון הקודש?
אמנם, אם רמב"ן שם מצטט את דברי ראב"ע במדויק, אתה צודק. כי רמב"ן גרס שראב"ע ראה ב'בית הסהר' "שם מצרי" בלבד, ללא ההסתפקות אם מדובר על לשון הקודש.
אינני יודע מה עניין הרדיקליות אלינו. לטעמי, מאחר וראב"ע ראה בזה קושיא א"א להפוך את זה לכלל בכללי התנ"ך ולהביא ראיה מהראב"ע.לייטנר כתב:כאמור, הרמב"ן יכול לסבור בדעת ראב"ע משהו מסויים, אך כל עוד ראב"ע השאיר את הקושי שלו (לשיטתך) בתור אופציה, א"א לטעון ששלל את האפשרות הנ"ל.
זה מתאים לשיטתו של ראב"ע בהרבה מקומות שמפרש בשתי דרכים, כשאחת מהן רדיקלית יותר.
חיימקה כתב:לכאורה זהו כפל לשון שהרי "רהט" ו"שוקת" עניין אחד הם.
לענ"ד לא מדויק.מעט דבש כתב:אמנם ברד"ק (עה"ת ושרשים שורש 'רהט')
"ברהטים - תרגום וירץ ורהט, ופירש מקום מרוצת מים בבריכות העשויות בארץ להשקות שם הבהמות".
ומשמע שהוא אותו דבר.
וכן משמע בגור אריה (הובא לעיל).
כח הטענה כתב:אינני מקבל. לפי דעתך ודעת הרב מעט צרי היה לו לתרגם 'בית שקיא דמיא' ותו לא. מה באה לומר המילה 'אתר'? נדמה לי שזו הוכחה יותר גדולה מחסרון הבי"ת.מעט דבש כתב:כח הטענה כתב:אונקלוס תרגם ברהטיא אתר בית שקיא דמיא ונראה מזה שהוא מפרש ברהטים [שהם] בשקתות המים, ז"א הרהטים שהם במקום שקתות המים.
לכאורה לפי"ז היה לו לתרגם 'באתר בית שקיא דמיא', והשמטת האות ב' בתרגומו, לכאורה מוכיחה להפך - שכונתו 'רהטיא - [שהם] אתר בית שקיא דמיא' (כ"כ ב'מעט צרי').
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 105 אורחים