מה שהעלתה מצודתי בעזה"י, ואודה למי שיחכימני בזה.
א] כתב רש"י [שמות פרק ט"ז פסוק ל"ו] והעומר עשרית האיפה הוא- האיפה שלש סאין והסאה ו' קבין והקב ד' לוגין והלוג ששה ביצים נמצא עשירית האיפה מ"ג ביצים וחומש ביצה והוא שיעור לחלה ולמנחות.
ב] והנה בגמ' בבא בתרא דף צ' א' אבל עושה הוא סאה תרקב וחצי תרקב וקב וחצי קב ורובע ותומן וחצי תומן ועוכלא וכמה היא עוכלא אחד מחמשה ברביע ובמדת הלח הוא עושה הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית ושמינית ואחד משמונה בשמינית וזהו קורטוב ולא נזכרה שם מידת ביצה כלל ועיקר.
ומלבד שלא מצינו במידות השוק מידה זו ששמה ושיעורה 'ביצה', מלבד זאת גם כן לא מצאנו שום שיעור ומידה בתורה שמשתער בכביצה זו, שהרי שיעורי ביצה לטומאת אוכלין וכדו' הוא בביצה בלא קליפה ואילו לוג הוא ששה ביצים עם קליפה וכמבואר בעירובין דף פ"ג א' ותנא דידן מ"ט לא תני טומאת אוכלין משום דלא שוו שיעורייהו להדדי דתניא כמה שיעור חצי פרס ב' ביצים חסר קימעא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר ב' ביצים שוחקות שיער רבי ב' ביצים ועוד כמה ועוד אחד מעשרים בביצה ואילו גבי טומאת אוכלין תניא רבי נתן ורבי דוסא אמרו כביצה שאמרו כמוה וכקליפתה וחכ"א כמוה בלא קליפתה .
ושני שיעורי ביצה אלו הם משתי מערכות של שיעורים ומשתי משפחות נפרדות בלא שום קירבה. מערכת אחת הם שיעורי התורה המשתערים באוכלים - כזית, כביצה, כרימון, ככותבת, וכגרוגרת, כגריס, וכעדשה וכו', ומערכה שניה הם מידות הלח - מידות הסכמיות שנהגו בזמן המדבר וכן בזמן הגמ' באיטליה, ואין ביניהם שום קשר משפחתי.
ובמתניתין כלים פי"ז שתי השיעורים אינם חופפים כלל מצד עצמם ומשתערים בלחוד - כביצה שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר, מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים, וחולק את המים אמר רבי יוסי, וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה, אלא הכל לפי דעתו של רואה. [משנה ח'] ואעפ"כ הוצרכו לומר מדות הלח והיבש שעורן באיטלקי, זו מדברית [משנה י"א], אין קשר בין שתי המידות ואינם שייכות זו לזו.
גם אין טעם לומר [ולא מצינו רמז לזה בשום מקום] שאע"פ שאין מידה אמיתית ששמה 'ביצה' מכל מקום עדיין אבן היסוד של שיעורי הנפח הוא ביצה וענינה לשער בכפולות 6 שלה לוג ואז לחלקו לחצי ולרביעית ולשמינית, אין לזה כל טעם ואין שיעור כביצה מסייע כלום, שהרי שיעורי הנפח צריכים מטבע הדברים להמדד בכלים מרובעים וככה"נ כך הם נמדדים באמת וכמבואר בגמ' פסחים דף ק"ט א"ר חסדא רביעית של תורה אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע , ולמדוד כך ביצה עגלגלה [עם קליפתה הקשה...] הוא מבצע מורכב מאד שהאריכו בו חכמי הדורות.
וכשהוסיפו על מידות המדבר שתות [- חומש] למידה ירושלמית ושוב שתות [-חומש] למידה ציפורית [עירובין שם] הרי לוג של ירושלמית / ציפורית אינו יכול להשתער כלל בביצים שלימות, הרי להדיא שאין מהותם ושורשם של מידות הנפח להשתער באיזה אבן בנין יסודית שהיא הביצה.
ובכן המקור היחיד שמשווה בין שישית הלוג לביצה הוא הברייתא בעירובין שם תנא וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין וכן שם דתניא כמה שיעור חצי פרס ב' ביצים חסר קימעא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר ב' ביצים שוחקות שיער רבי ב' ביצים ועוד כמה ועוד אחד מעשרים בביצה [וכיו"ב בירושלמי תרומות], ומעצם הנוסח שבו נתפרשו הדברים מוכח בבירור שמעולם לא היה דינה של מערכת מידות הנפח להשתער בביצים והשיוויון שלה אינו מדויק לגמרי לפי שטבע גודל הביצה למשתנה מזמן לזמן.
ג] ומה שנתנו הגאונים שיעור חלה במ"ג ביצים ושליש הוא באמת חידוש שנתחדש בזמנם [ונמצא במדרש במדבר רבה], וככה"נ באמת דבר זה היה תמוה בעיני חכם א' בזמן הגאונים ששאל לרב האי מה ראו למנות שיעור חלה בביצים, וזה אשר השיבו--
ונשאלו הגאונים ז"ל בדבר זה, איזהו שיעור מדוקדק, והשיבו, כי ודאי שיעור חלה מ"ג ביצים וחומש ביצה, וכמפורש בשמעתא דאימריא בעירובין בפ' כיצד משתתפין: "כי אתא רב דימי, אמר: שיגר לו בן בוניוס לרבי מודיא קונטרסא דמן נאוסא וכו'." ומההיא שמעתא שמעינן דשיעור חלה מ"ג ביצים וחומש ביצה.
ולכן נתנה תורה שיעור בביצים ובפירות, שדברי סופרים ניתנו על הר סיני, כדכתיב ועליהם ככל הדברים, לפי שהביצים והפירות נמצאות בכל מקום. כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שישראל עתידין להתפזר בין האומות, ומשקלן ומדותיהן שהיו בימי משה ושהוסיפו עליהם בארץ ישראל אין נשמרין להם, והמדות משתנות בדורות ובמדינות, שבכל דור ודור היו מחדשין חכמים מדותיהם, וכדמפורש בכמה מקומות. וגם בחלה מצינו שהיו מחדשין מדותיה בכל עת - שהרי שיגר לו בן בוניוס וכו'; ואמר ר' יצחק נמי קיסתא דמורייסא דהות בציפורי; ותומנתא קמייתא דאמר ר' יוחנן דהות יתירא על דא ריבעא; וגם רב שיער קבא מלוגנאה דפסחא - וכן לחלה. ונשתנו כל המדות הללו שהן מזמן קרוב, ואינן ידועות כלל. וכל שכן מדורות הראשונים, שאינם ידועים מדותיהן כלל. הלכך תלו חכמים ז"ל המידות בפירות ובביצים, שהם קיימים ואין משתנים. מיהו שיעור הביצים תלו אותן לפי דעתו של רואה.
וכנראה קביעה זו שהחלה משתערת בביצים מהר סיני איננה קביעה היסטורית אלא קביעה פולמוסית, וכן כתב החזו"א בקונ' השיעורים שלו, והגר"ח נאה ז"ל בשיעורי תורה נשאר בזה בצ"ע, והאמת שכך דרכם של הגאונים תדיר כנגד המינים והקראים.
ד] כך היה נראה לפום ריהטא.
אכן בדברי רש"י פסחים דף מ"ח ב' איתא ובירושלים הוסיפו על המדות שתות מלבר שהוא חומש מלגו שנתנו ששה מן הראשונים בתוך חמשה האחרונים הרי ששת רבעים הראשונים נעשו חמשה והרובע וביצה וחומש הנשארים נעשו רובע שהרובע שש ביצים עשה מהן חמש ביצים גדולות והביצה וחומש ביצה נעשית ביצה גדולה שניתוסף עליה חומשא מלגו דהוא שתות מלבר הרי שש ביצים גדולות דהוא רובע קב גדול הרי עומר המדבר ששה רבעים ירושלמיים וסאה ציפורית עודפת על ירושלמית שתות מלבר כדאמר בעירובין הרי עומר שהיה ששה רבעים ירושלמיים נכנס בחמש ציפוריים:, ומבואר לכאורה שכאשר הוסיפו על המידות למידה ירושלמית ולמידה ציפורית בכלל זה הגדירו שיעור חדש של ביצים גדולות, וזה להדיא שלא כהמתבאר.
ומצאתי בתשובת נודע ביהודה או"ח קמא סימן ל"ח בפולמוס שעבר בינו לבין הרז"ה אליסקער ז"ל שטען שהמידות השנויות במשנה בכ"מ הם מידות ציפוריות, כתב הנוב"י שהדבר ברור הוא שכשהוסיפו על המידות לא הוסיפו אלא על הלוגין ולא חידשו ג"כ מידה של ביצים גדולות, וזה שלא כד' רש"י הנ"ל.
גם בדברי התו' בעירובין שם [ד"ה יתירה] מבואר נגד עיקר דברינו ושלוג ענינו היה מעולם שש ביצים ולא שיעור שנמצא בדרך מקרה שהרי כתבו שם וז"ל אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה , והיינו שכבר כשהוסיפו על המידות חישבו את התוספת לפי הביצים.
וצע"ג בכל זה.