מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי גם זו לטובה » א' נובמבר 30, 2014 10:40 pm

מצינו בפוסקים שמלמדים זכות על כמי מיני מנהגים שבפשטות נוגדים את ההלכה.

מה העניין ללמד זכות? ולכ' אין לנו אלא כפי העולה מסוגית הגמ' ותו לא מידי. [ואולי יש מקומות דהמנהג יסודו בהררי קודש או מדשתקי רבנן וכד']

וכמד' שהגר"א והחזו"א ועוד באמת לא חפשו ללמד זכות.

אשמח לדעת מי האריך ללבן סוגיא זו.
נערך לאחרונה על ידי גם זו לטובה ב א' נובמבר 30, 2014 11:28 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שימען
הודעות: 97
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 11:52 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי שימען » א' נובמבר 30, 2014 10:50 pm

אכן הגר"א ותלמידיו בפסיקה המ"ב (באופן חלקי) והחזו"א והגרי"ז נקטו שאין להתייחס למנהג.
לעומת זאת עד הגר"א כל האחרונים בין בגרמניה ובין בפולין ובין בהונגריה ובין ברומניא ובין בליטא ובכל מקום האריכו והאריכו ליישב מנהגים.
ולכן לדוגמא גם הערוה"ש הליטאי מיישב מנהגים.
וזה נובע משינוי התקופות אם פעם כשהגיע שאלה לרב חיפש צדדי היתר ולפרש את הסוגיא באופן חדש כדי להתיר באופן מסויים, ראה לדוגמא נוב"י וכדו', הרי שהיום ספרי הפסק (מלבד יבי"א וכדו') אינם מחפשים כלל סיבה להיתר אלא מנתחים את הסוגיא ועפ"ז פוסקים, יתכן שזה יותר מסתבר מסברא אך בינתיים לא מצאתי מישהו עד הגר"א שיחשוב כך.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי משולש » א' נובמבר 30, 2014 10:51 pm

כמדומה שזה תלוי עד כמה מנהג המקום היה נחשב למנהג ותיקין שהונהג בפני גדולי הדורות, שאז התאמצו למצוא לו הסבר כי בוודאי לא נעלם מעיני הקדמונים כל הסברות שלנו.
ובמקומות שהמנהג היה נחשב למנהג לא מספיק מוסמך, הפוסקים כמעט לא התחשבו בו. (לדוגמא ראה יחס הגר"א למנהגי "פוליש" בספר כתר ראש, שאומר שם שכדאי לעלות לא"י רק בשביל להפטר ממנהגי פוליש).

שימען
הודעות: 97
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 11:52 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי שימען » א' נובמבר 30, 2014 10:54 pm

האם כונתך שרק למנהגי פוליש היה לגר"א זלזול??
הרי הגר"א הפסיק מלומר ברוך ד' לעולם והפסיק להניח תפילין בחוה"מ ועוד הרבה דברים דומים שנהגו כך בכל אשכנז כאלף שנה.
ששום אחרון עד הגר"א לא מצאנו שיעשה שינויים כה דרסטיים.

המתלמד לפני רבו
הודעות: 165
הצטרף: ג' אוקטובר 28, 2014 6:21 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי המתלמד לפני רבו » ב' דצמבר 01, 2014 5:25 am

הגר"א לא היה משנה מן המקובל אלא לעצמו ולא להורות ח"ו לאחריני כנגד המוסכם ומקובל בפי כל הפוסקים. ואף תלמידו הגר"ח מוולאזין לא זז מכל פסקי השו"ע והאחרונים בבהלכות או"ח ואו"ה ככל מנהגי האחרונים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' דצמבר 01, 2014 8:24 am

א. על שאלת האשכול יש תשובה מקיפה של רב האי גאון בהלכות שופר (מצויה באוצה"ג על מסכת ר"ה במלואה, וקצת ממנה הובא אצל רבותינו הראשונים)
ב. יעויין עוד בתשובת רבינו הרמ"א בעניין סתם יינם אל מול דברי מרנא המהר"ל על דבר זה.
ג. יש על כך גם תשובה של השבו"י בעניין איסור דם.
ד. יש תשובה של הצי"א בעניין בורר בספרי הפטרה וטוחן ולש במאכלי שבת
(כל מראי המקומות הנ"ל ראיתי במהלך השנים והם כבר קובצו במאמרים מלקטים)
לגבי דעת אדוננו הגר"א הרי שאין אפילו מקום אחד בו הוא מבטל מנהג מסברא דנפשיה, אלא הכל מתוך הכרעה כשיטה אחרת בראשונים או בגאונים (והרבה פעמים מתוך החזרת המנהג המקורי למקומו)
ויש עוד הרבה מה לומר ובעז"ה עוד חזון למועד

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ב' דצמבר 01, 2014 8:42 am

שימען כתב:... והגרי"ז נקטו שאין להתייחס למנהג.
שקר וכזב. דוגמא אחת של התייחתסותו למנהגים. שמעתי מבנו הגרמ"ס שליט"א שהגרי"ז לא היה ניחא ליה מהמנהג לקרות בתורה בלילה שמחת תורה אבל לא עלה בדעתו לבטל המנהג וגם במנינו הפרטי שעשו בביתו בירושלים עמדו לקרות בתורה. רק כשהבין מתגובת כמה מבני היישוב הישן שהיו שם שמנהג ירושלים היה שלא לקרות בתורה בלילה הפסיק גם הוא לקרות בתורה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי משולש » ב' דצמבר 01, 2014 11:51 am

ולפי מש"כ הברכה המשולשת, דווקא הגר"א היה כל כך דבק במנהגים עד שהיה מוכן לבטל מנהגים קיימים כדי לחזור למנהג קדמון.
וזה הפוך מטענת פותח האשכול.

וכמו שכתבתי בעבר, מלבד הגר"א עצמו באופן אישי, כל מתפללי בית הכנסת שלו אמרו ברוך ה' לעולם והניחו תפילין בחול המועד. כך שהגר"א לא ביטל מנהג אלא החמיר לעצמו ע"פ מה שיצא לו. ובפרט שהיה גר בסביבה של מנהגי פוליש.

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ב' דצמבר 01, 2014 12:17 pm

גם זו לטובה כתב:מצינו בפוסקים שמלמדים זכות על כמי מיני מנהגים שבפשטות נוגדים את ההלכה.


לענ"ד, אם אפשר להוכיח מהש"ס - או מהרמב"ם והש"ע (לדעת שני מחבריו) - שהמנהג נוגד את ההלכה, אז לכאורה אין שום מקום ללמד עליו זכות: בין אם נוהגים בו אשכנזים או ספרדים או תימנים (אם כי לכאורה צ"ע לגבי אתיופים).

לדוגמה, בהרבה בתי כנסת, במיוחד של חסידים (כמובן לא כולם ולא רובם), נוהגים לברך בירכות ק"ש דשחרית - אחרי שכבר עברו ארבע שעות מהזריחה, או להתפלל מנחה אחרי צאת הכוכבים. וכן בהרבה בתי כנסת, במיוחד של יוצאי בבל - אבל לא רק, נוהגים להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים - למרות שהתפללו מנחה אחרי פלג המנחה. אם כן, לכאורה לאו שפיר קא עבדי, שהרי מפורש בש"ס ובש"ע (כגון או"ח: נח ו, רלג א) שאסור לעשות זאת, ולכאורה ברכות כאלה הן לבטלה ר"ל.

וכבר אמרו חכמי הדורות, שעל מנהגים כגון אלו - אשר לגביהם מוכח שהם נוגדים את ההלכה - ראוי לומר: "מנהג אותיות גהנם". השומע ישמע והחדל יחדל; ודי בזה.
נערך לאחרונה על ידי אלי כהן ב ב' דצמבר 01, 2014 2:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

צולניק
הודעות: 1096
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי צולניק » ב' דצמבר 01, 2014 12:34 pm

אמר לי "חסיד" אחד כי הספר "פסקי תשובות" בא לעולם רק בשביל לטהר את מנהגי החסידים השונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה...

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי משולש » ב' דצמבר 01, 2014 12:50 pm

זה לא נושא האשכול.
אבל מה שהזכירו את המנהג לעשות תרתי דסתרי בפלג המנחה הוא מנהג כל ישראל ובפרט האשכנזים, ומובא בהרבה ראשונים ואחרונים שהקלו בזה. (ונ"ל שהיו גם ראשונים שקראו "הדיוט" למי שמתפלל ערבית בזמנה ומחמיר במה שאין בו צורך, אולי המרדכי).
והטעם הפשוט הוא שתפילת ערבית רשות, ועל כן גם כשקבלו עלייהו חובה לא קיבלו עד כדי כך. ונ"ל שבפני יהושע מובא עוד טעם שערבית היא כנגד איברים ופדרים ופשוט שהאיברים הנ"ל קרבים גם ביום.

וזה דווקא דוגמא למנהג שמי שלומד שו"ע בטוח שזה ממש נגד ההלכה, אבל אחרי שפותחים את הפוסקים רואים שזה לא כל כך פשוט. (נדמה לי שאפי' הב"י כותב שמנהג העם להקל בתרתי דסתרי).

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ב' דצמבר 01, 2014 1:42 pm

משולש כתב:מה שהזכירו את המנהג לעשות תרתי דסתרי בפלג המנחה הוא מנהג כל ישראל ובפרט האשכנזים.

כל ישראל?
אם זה בכלל נפוץ, אז זה נפוץ אצל עולי בבל הרבה יותר מכפי שזה נפוץ אצל האשכנזים, שרובם ככולם אינם סוטים מהלכה פסוקה.

משולש כתב:ומובא בהרבה ראשונים ואחרונים שהקלו בזה...נדמה לי שאפי' הב"י כותב שמנהג העם להקל בתרתי דסתרי.

אמנם מובא עצם קיומו של המנהג להקל, אבל לא זכור לי שמובא בראשונים או בב"י שמותר להמשיך ולאחוז במנהג המקל הזה. כבר כתבתי, שיש מנהגים שעליהם יש לומר: "מנהג אותיות גהנם".

משולש כתב:ונ"ל שהיו גם ראשונים שקראו "הדיוט" למי שמתפלל ערבית בזמנה ומחמיר במה שאין בו צורך, אולי המרדכי.

אשמח אם תמצא את המקור.

משולש כתב:והטעם הפשוט הוא שתפילת ערבית רשות.


לטעמיך, האם - מ"ד דתפילת ערבית "רשות" - יטען שיש "רשות" להתפלל ערבית רבע שעה אחרי חצות היום? אתמהה...
כללו של דבר: גם מ"ד דתפילת ערבית "רשות" - מודה, שאין "רשות" לברך ברכות לבטלה.

משולש כתב:ונ"ל שבפני יהושע מובא עוד טעם שערבית היא כנגד איברים ופדרים ופשוט שהאיברים הנ"ל קרבים גם ביום.

אי אפשר לפסוק להתיר בגלל איזו סברא, אחרי שהש"ס ושני מחברי בשו"ע הסכימו לאסור.

משולש כתב:וזה דווקא דוגמא למנהג שמי שלומד שו"ע בטוח שזה ממש נגד ההלכה

אם איזשהו דין הוסכם בש"ס וברמב"ם ועל שני מחברי השו"ע, אז אין שום התר לסטות מזה.

משולש כתב:אבל אחרי שפותחים את הפוסקים רואים שזה לא כל כך פשוט.

אין אף רב (אשכנזי או ספרדי) שיתיר את מה שהוסכם בש"ס ובש"ע ע"י שני מחבריו.
נערך לאחרונה על ידי אלי כהן ב ב' דצמבר 01, 2014 2:30 pm, נערך 4 פעמים בסך הכל.

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ב' דצמבר 01, 2014 1:46 pm

כידוע שיש בזה מחלוקת בין הפסיקה האשכנזית לספרדית בזמן הראשונים כמה גדול כח המנהג והאריכו בזה ההיסטוריונים של ההלכה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי משולש » ב' דצמבר 01, 2014 1:54 pm

אלי אין לי כוח להתחיל אתך ויכוח חדש.
אני מוכן לענות לשאלות הנ"ל אם ישאלו על ידי ניק אחר.

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ב' דצמבר 01, 2014 1:57 pm

משולש כתב:אלי אין לי כוח להתחיל אתך ויכוח חדש.


אתה לא חייב.

משולש כתב:אני מוכן לענות לשאלות הנ"ל אם ישאלו על ידי ניק אחר.


מה פתאום ניק? אינני מסתתר מאחורי שום ניק. אלי כהן הוא שמי האמיתי.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי משולש » ב' דצמבר 01, 2014 1:58 pm

למה אתה נבהל,
התכוונתי שאני מוכן לדון בנושא הזה עם כל אחד מחברי הפורום חוץ ממך.

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ב' דצמבר 01, 2014 2:00 pm

משולש כתב:למה אתה נבהל.

מה פתאום נבהל?
משולש כתב:התכוונתי שאני מוכן לדון בנושא הזה עם כל אחד מחברי הפורום חוץ ממך.

אתה לא חייב לדון איתי על שום נושא.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' דצמבר 01, 2014 2:22 pm

הקדמת תפילת ערבית בגלל שהיא רשות - זה מפורש ברמבם הלכות תפילה, ולא ראיתי שם איזשהו רמז להגבלה שזה דווקא אם התפלל מנחה לפני פלג.
כל הדין של תרתי דסתרי לא התפרש ברמבם כלל.
ברכות קריאת שמע אחרי שעה רביעית זה מחלוקת הפוסקים, וברמבם אין זכר להגבלה כלשהי, ובפשטות לדעתו זמנם עד השקיעה.

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ב' דצמבר 01, 2014 2:34 pm

עזריאל ברגר כתב:הקדמת תפילת ערבית בגלל שהיא רשות - זה מפורש ברמבם הלכות תפילה, ולא ראיתי שם איזשהו רמז להגבלה שזה דווקא אם התפלל מנחה לפני פלג.
כל הדין של תרתי דסתרי לא התפרש ברמבם כלל.
ברכות קריאת שמע אחרי שעה רביעית זה מחלוקת הפוסקים, וברמבם אין זכר להגבלה כלשהי, ובפשטות לדעתו זמנם עד השקיעה.


אפושי פלוגתא לא מפשינן.

על כל פנים - ובלי קשר לכל מה שנאמר עד עתה, ברמב"ם כן מבואר לכל הפחות - שזמן שחרית הוא עד חצות, ולכן שום אדם מישראל - גם אם הוא תימני - אינו רשאי להתפלל רבע שעה אחרי חצות; ודלא כמו בכמה בתי כנסיות (ודווקא לא תימניים) בבני ברק, ואכמ"ל, והי"ב.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' דצמבר 01, 2014 2:48 pm

אלי כהן כתב:
עזריאל ברגר כתב:הקדמת תפילת ערבית בגלל שהיא רשות - זה מפורש ברמבם הלכות תפילה, ולא ראיתי שם איזשהו רמז להגבלה שזה דווקא אם התפלל מנחה לפני פלג.
כל הדין של תרתי דסתרי לא התפרש ברמבם כלל.
ברכות קריאת שמע אחרי שעה רביעית זה מחלוקת הפוסקים, וברמבם אין זכר להגבלה כלשהי, ובפשטות לדעתו זמנם עד השקיעה.


אפושי פלוגתא לא מפשינן.

על כל פנים - ובלי קשר לכל מה שנאמר עד עתה, ברמב"ם כן מבואר לכל הפחות - שזמן שחרית הוא עד חצות, ולכן שום אדם מישראל - גם אם הוא תימני - אינו רשאי להתפלל רבע שעה אחרי חצות; ודלא ככמה מנהגים בבני ברק, ואכמ"ל, והי"ב.

א. זכור לי שיש ג' דעות בענין ערבית מפלג המנחה, שי"א (הרמב"ם, וכן נוהגים התימנים אפילו בימות החול, והרבה אחרים רק בע"ש) שמותר אפילו ביום אחד להתפלל מנחה וערבית בין פלג לשקיעה, וי"א שכל אדם צריך לתפוס דעה אחת וללכת איתה תמיד (פשט הגמרא, לא זוכר מי אומר זאת), וי"א שיכול בכל יום לנהוג כשיטה אחת (וכך נוהגים הרבה יהודים).
ב. בענין סוף זמן ברכות ק"ש - ראיתי מפורש שיש מחלוקת אם זמנם הוא עד סוף שעה רביעית או "גם אחר כך", וראיתי בספרים מאוחרים יותר שכתבו עד חצות, וצ"ע מקורם, והרמב"ם כתב את ספרו לקורא הפשוט שלא קרא שום ספר לפניו מלבד תנ"ך, ואיננו מסתמך על מה שכתב בהלכות שאח"כ אלא רק על ההלכות שקדמו וכו', ולכן הקורא הפשוט שלא למד ספרי אחרונים ומגיע להלכות ק"ש מבין שזמן ברכות ק"ש של שחרית הוא כל היום.
ג. בענין שחרית בין חצות לזמן מנחה גדולה - זה שנוי במחלוקת, ובגמרא כתוב "כולי יומא מצלי ואזיל", אך לכו"ע אין היתר לדחות את התפילה בשאט נפש לאחר שעה רביעית, ולא לדחותה לאחר חצות, וברור שעל הנוהגים כן נאמר "מנהג אותיות גיהנם".
ד. באותה מידה היית יכול לתת דוגמא על אנשים ש"נוהגים" להתפלל ביחידות בגלל שהם מתעצלים ללכת להתפלל בבית כנסת שנמצא במרחק של יותר מעשר שניות הליכה מהכיסא שלהם... או על אנשים ש"נוהגים" לדבר לשה"ר ועוד הרבה "מנהגים" קלוקלים שאין דעת חכמים נוחה מהם כלל.

שימען
הודעות: 97
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 11:52 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי שימען » ב' דצמבר 01, 2014 10:46 pm

הפורום עבר כבר לכמה נושאים אחרים.
אבל הגר"א גם אם לא פירסם לכולם לשנות, אבל זה ברור שהבעל קורא שלו לא הניח תפילין בחוה"מ.
וגם תלמידו בעל מעשה רב פירסם במפורש שכולם יעשו הכל ע"פ הנהגות הגר"א והגר"ח מוואלוזין כ' הסכמה על מע"ר ואף התווכח איתו על פרטים מסויימים, על סיפורים בעלמא אין לו עניין להתווכח כנראה שהוא נוקט שזה נפק"מ למעשה, מ"מ שבכל ליטא התנהגו בשנים האחרונות לפני השואה כהגר"א.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' דצמבר 01, 2014 10:52 pm

א. יש בכתר ראש התייחסות מפורשת של מרנא הגר"ח מוולוזין לנושא לנהוג כהנהגות אדוננו הגר"א כשזה נגד מנהג העולם.
ב. בליטא לא נהגו כאדוננו הגר"א לפני השואה בכל דבר, אלא בדברים מסויימים.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1369
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ג' דצמבר 02, 2014 12:20 am

אלי כהן כתב:
גם זו לטובה כתב:מצינו בפוסקים שמלמדים זכות על כמי מיני מנהגים שבפשטות נוגדים את ההלכה.


לענ"ד, אם אפשר להוכיח מהש"ס - או מהרמב"ם והש"ע (לדעת שני מחבריו) - שהמנהג נוגד את ההלכה, אז לכאורה אין שום מקום ללמד עליו זכות: בין אם נוהגים בו אשכנזים או ספרדים או תימנים (אם כי לכאורה צ"ע לגבי אתיופים).

לדוגמה, בהרבה בתי כנסת, במיוחד של חסידים (כמובן לא כולם ולא רובם), נוהגים לברך בירכות ק"ש דשחרית - אחרי שכבר עברו ארבע שעות מהזריחה, או להתפלל מנחה אחרי צאת הכוכבים. וכן בהרבה בתי כנסת, במיוחד של יוצאי בבל - אבל לא רק, נוהגים להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים - למרות שהתפללו מנחה אחרי פלג המנחה. אם כן, לכאורה לאו שפיר קא עבדי, שהרי מפורש בש"ס ובש"ע (כגון או"ח: נח ו, רלג א) שאסור לעשות זאת, ולכאורה ברכות כאלה הן לבטלה ר"ל.

וכבר אמרו חכמי הדורות, שעל מנהגים כגון אלו - אשר לגביהם מוכח שהם נוגדים את ההלכה - ראוי לומר: "מנהג אותיות גהנם". השומע ישמע והחדל יחדל; ודי בזה.


כמו שנכתב כבר למעלה, צריך לבדוק כל מנהג לגופו, ואם מדובר במנהג שהיה נהוג בפועל אצל ת"ח גדולים ויראים יש להמשיך בו וא"צ לחוש לשום דבר. המכיר קצת את ספרי קדמוני אשכנז (בעיקר ספר מעשה הגאונים) יודע שדברים אלו היו פשוטים אצלם ביותר (קיצרתי מאוד, הרב בברכה המשולשת והרב משולש ודאי יוכלו להוסיף נופך).

אין מובן כלל מהו הצ"ע לגבי האתיופים. יהודים אלו אכן שמרו במסי"נ על מצוות התורה, כפי ידיעותיהם הדלות. אבל מחמת ניתוקם משאר ישראל ומרוב הצרות והתלאות נשתכחו מהם גופי תורה ממש, כמו מצות שופר ומצות ארבעה מינים. הכי לזו תיקרא מסורת?

אין אף בית כנסת בעולם שמתפללים בו מנחה לאחר צאת כוכבי הלילה!

בענין המנהג (שבעבר היה נפוץ באשכנז, והיום הוא נפוץ אצל הספרדים) להתפלל מנחה וערבית באופן שהוא לכאורה תרי דסתרי: לפי מיעוט ידיעתי, ההצדקה העיקרית שניתנה לזה בפוסקים היא משום טירחא דציבורא, כי היה קשה לאנשים להתאסף שוב לערבית בזמנה, וטעם זה עדיין שייך אצל הרבה אנשים מהעם שבשדות, הטורחים לבוא לביהכ"נ למנחה ומעריב אע"פ שהם עייפים ויגעים מעמל יומם.
סיפר לי הגרא"מ בריסק בעמ"ח ספר אוצר הזמנים שהוא שאל את הגרח"צ שפירא שליט"א מב"ב מהו ההיתר להתפלל באופן של תרי דסתרי, והוא השיבו 'זה שנהגו כך, זהו גופו ההיתר'!

ועל מה שכתבת בהודעה אחרת שלא שייך לנהוג בשום דבר נגד השו"ע והרמ"א אביע תמיהה רבתי, אם כן איפוא, כיצד זה נוהגים הרבה לעשות מלאכות בזמן שע"פ השו"ע והרמ"א הוא עדיין יום שב"ק?

נ"ב, כיון שהזכרתי את משולש אברכו במז"ט לרגל הולדת בנו, ושיזכה להכניסו לבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו (ולערוך עבורו גם את ההולגראש בשמחה וטוב לבב), ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט ולראות ממנו ומכל צאצאיו אסאך יידיש נחת בנקל.
נערך לאחרונה על ידי לייבעדיג יענקל ב ג' דצמבר 02, 2014 12:25 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ג' דצמבר 02, 2014 12:21 am

סכינא חריפא כתב:כידוע שיש בזה מחלוקת בין הפסיקה האשכנזית לספרדית בזמן הראשונים כמה גדול כח המנהג והאריכו בזה ההיסטוריונים של ההלכה.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אמסטרדם » ג' דצמבר 02, 2014 3:58 am

לא הספקתי עדיין לקרוא הדברים אבל ארשה לעצמי לזרוק לכאן ב' נקודות:
א) קראתי שהחזו"א ז"ל התפלא עת מה שהנהיג הגר"א ז"ל מנהג חדש לאכול ס"ג באחרון של פסח.
ב) קראתי בחוברת דברי שיח על חזו"א ששאל הגרח"ק שליט"א את החזו"א למה 'אנחנו' לובשים ט"ק דוקא מפשתן ולא צמר וענה לו "כיון שכן נהג הגר"א אנחנו ג"כ נוהגים כן".

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ג' דצמבר 02, 2014 11:24 am

לייבעדיג יענקל כתב:כמו שנכתב כבר למעלה, צריך לבדוק כל מנהג לגופו.


פשיטא שכל מנהג טעון בדיקה. ופשיטא שכל מה שכתבתי, התייחס רק לאותם מנהגים - אשר כבר נבדקו - ואשר בדיקתם העלתה בראייה ברורה שהם בוודאות נוגדים את ההלכה, ועל זה אמרתי - שלכאורה בכה"ג כבר לא שייך ללמד עליהם זכות.

לייבעדיג יענקל כתב:אם מדובר במנהג שהיה נהוג בפועל אצל ת"ח גדולים ויראים יש להמשיך בו וא"צ לחוש לשום דבר.


אלא אם כן התברר בראייה ברורה שהוא מנוגד להלכה פסוקה המובאת בש"ס או ברמב"ם ובש"ע (לדעת שני חבריו). למשל, "אם" אני רואה ת"ח אשר - אמנם מוחזק בעיני הכל כגדול וכירא שמים - אך מתפלל מנחה אחרי צאת הכוכבים, אז לכאורה - בדיוק על מנהג כזה נאמר "מנהג אותיות גהנם".
ונא אל תבין אותי לא נכון: אין בדבריי כדי לרמוז חלילה שיש ת"ח יראים ושלמים הנוהגים להתפלל מנחה אחרי צאת הכוכבים, רק דיברתי על העיקרון - "אם" נתקלים בדבר כזה.

לייבעדיג יענקל כתב:אין אף בית כנסת בעולם שמתפללים בו מנחה לאחר צאת כוכבי הלילה!.


בעווה"ר, יש כאלה, גם בבני ברק, ובדידי הוה עובדא - לא אחת - אלא כמה, שראיתי בכמה בתי כנסת שם, שהתחילו לומר אשרי שלפני העמידה של המנחה, כשבחוץ כבר היה חושך גמור וכבר היו נראים כמה וכמה כוכבים, וההי"ב.
אילו היו אלה בתי כנסת של עמי הארצות - החרשתי, אבל לא זה היה המצב. ואכמ"ל.

לייבעדיג יענקל כתב:המכיר קצת את ספרי קדמוני אשכנז (בעיקר ספר מעשה הגאונים) יודע שדברים אלו היו פשוטים אצלם ביותר.


פשוט אצלם מה?
האמנם התכוונת להגיד, שפשוט אצלם שיש מקום ללמד זכות גם על מנהג אשר בדיקתו העלתה שהוא נגד הלכה פסוקה בש"ס או ברמב"ם ובש"ע (לדעת שני מחבריו)?

לייבעדיג יענקל כתב:אין מובן כלל מהו הצ"ע לגבי האתיופים...מחמת ניתוקם משאר ישראל ומרוב הצרות והתלאות נשתכחו מהם גופי תורה ממש, כמו מצות שופר ומצות ארבעה מינים.


כמובן הדיון לגבי האתיופים לא היה על דינים המפורשים להדיא בתורה שבע"פ, אלא על תקנות חז"ל (כגון חנוכה וכגון נוסח תפילת העמידה וכדומה) אשר נתקנו בארץ ישראל רק אחרי שהאתיופים גלו לאתיופיה; על כך יש לשאול, האם האתיופים מחוייבים לתקנות אלו, או שמא נגיד - שדין האתיופים ביחס לתקנות חז"ל הוא כמו דין התימנים ביחס לשו"ע (על שני מחבריו) - שהרי חלק מהתימנים אינם מחוייבים לשו"ע (הואיל ונהגו כהרמב"ם).

לייבעדיג יענקל כתב:תרי דסתרי...לפי מיעוט ידיעתי, ההצדקה העיקרית שניתנה לזה בפוסקים היא משום טירחא דציבורא.


אבל לכאורה, שיקול מקומי של טירחא דציבורא - אינו יכול לגבור על איסור כללי של ברכות לבטלה רח"ל, הלא כן? וכמובן הכל רק לכאורה.

לייבעדיג יענקל כתב:סיפר לי הגרא"מ בריסק בעמ"ח ספר אוצר הזמנים שהוא שאל את הגרח"צ שפירא שליט"א מב"ב מהו ההיתר להתפלל באופן של תרי דסתרי, והוא השיבו 'זה שנהגו כך, זהו גופו ההיתר'!


אבל לכאורה, טעם זה של "כיון שנהגו", אינו תקף לגבי מנהגים שעליהם אמרו חכמי הדורות "מנהג אותיות גהנם". הגע בעצמך: אם נראה באיזו קהילה - איזה "מנהג" לעשן סיגריה באמצע יום השבת, אז האם נגיד "כיון שנהגו"? אתמהה...
ונא אל תבין אותי לא נכון: לא התכוונתי לחלוק ח"ו על הגרח"צ שפירא שליט"א, רק התכוונתי להביע תמיהה - כדרכה של תורה - על עצם הטעם של "כיון שנהגו לכן מותר", כי תורה היא - וללמוד אנחנו צריכים!

לייבעדיג יענקל כתב:ועל מה שכתבת בהודעה אחרת שלא שייך לנהוג בשום דבר נגד השו"ע והרמ"א אביע תמיהה רבתי, אם כן איפוא, כיצד זה נוהגים הרבה לעשות מלאכות בזמן שע"פ השו"ע והרמ"א הוא עדיין יום שב"ק?


פשוט שהם מסתמכים על מה שמפורש להדיא בשו"ע גופיה, או"ח רצג ב.
ואמנם יש אחרונים שביארו שלדעת השו"ע יש לאחר את צאת השבת לפי זמן רבנו תם, אבל אחרונים אחרים הוכיחו ההפך (עיין למשל בשו"ת יצחק ירנן ועוד), ואכמ"ל.

לייבעדיג יענקל כתב:כיון שהזכרתי את משולש אברכו במז"ט לרגל הולדת בנו, ושיזכה להכניסו לבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו (ולערוך עבורו גם את ההולגראש בשמחה וטוב לבב), ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט ולראות ממנו ומכל צאצאיו אסאך יידיש נחת בנקל.


גם אני מצטרף לכל הנ"ל.
האם הבן בכור? כי אם כן, אז אנא תמסור לאבי הבן - שבתור כהן בעל מגילת יוחסין - אשמח לעשות לו פדיון הבן (וכמובן אחזיר לו את הכסף). בין כך ובין כך, שתהיה הצלחה רבה ושפע ברכות, אכי"ר.
נערך לאחרונה על ידי אלי כהן ב ג' דצמבר 02, 2014 12:28 pm, נערך 6 פעמים בסך הכל.

הכהן
הודעות: 1591
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי הכהן » ג' דצמבר 02, 2014 12:02 pm

אלי כהן כתב: שבתור כהן בעל מגילת יוחסין

viewtopic.php?p=44178#p44178

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ג' דצמבר 02, 2014 12:08 pm

הכהן כתב:
אלי כהן כתב: שבתור כהן בעל מגילת יוחסין

viewtopic.php?p=44178#p44178


זה שיש לי מגילת יוחסין (שאגב מצוטטת בכמה מספרי חכמי הדורות זצוק"ל), זאת עובדה. כמובן עכשיו אפשר להתווכח עד כמה היא אמינה, אבל אי אפשר להכחיש שהיא קיימת.
אגב, אותה המגילה עצמה, אינה רק שלי, אלא היא גם של הרבה מחכמי הדורות הקודמים זצוק"ל המוזכרים בכמה וכמה ספרי שו"ת, ואכמ"ל.

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' דצמבר 02, 2014 12:55 pm

מזל טוב להרב משולש.

יזכו אביו ואמו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים, וירוו מכל יו"ח (הוא אינו בכור) רוב נחת.

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' דצמבר 02, 2014 12:57 pm

אלי כהן כתב:אשמח לעשות לו פדיון הבן (וכמובן אחזיר לו את הכסף)

בפוסקים (הספרדים בעיקר) יש רוב ברכות למי שיעשה פדיון הבן ולא יחשוב על טובת ההנאה שיחזיר לו הכהן.

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' דצמבר 02, 2014 12:58 pm

אלי כהן כתב:
לייבעדיג יענקל כתב:אין אף בית כנסת בעולם שמתפללים בו מנחה לאחר צאת כוכבי הלילה!.


בעווה"ר, יש כאלה, גם בבני ברק, ובדידי הוה עובדא - לא אחת - אלא כמה, שראיתי בכמה בתי כנסת שם, שהתחילו לומר אשרי שלפני העמידה של המנחה, כשבחוץ כבר היה חושך גמור וכבר היו נראים כמה וכמה כוכבים, וההי"ב.
אילו היו אלה בתי כנסת של עמי הארצות - החרשתי, אבל לא זה היה המצב. ואכמ"ל.

מסתמא זה היה קודם זמן ר"ת.

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ג' דצמבר 02, 2014 1:39 pm

איש רגיל כתב:
אלי כהן כתב:אשמח לעשות לו פדיון הבן (וכמובן אחזיר לו את הכסף)

בפוסקים (הספרדים בעיקר) יש רוב ברכות למי שיעשה פדיון הבן ולא יחשוב על טובת ההנאה שיחזיר לו הכהן.


אבל אם הכהן לא מרויח כלום (כפי שקורה אצלי), אז כבר אין חשש שאותו כהן יחזיר איזושהי טובת הנאה.
נערך לאחרונה על ידי אלי כהן ב ג' דצמבר 02, 2014 1:58 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ג' דצמבר 02, 2014 1:41 pm

איש רגיל כתב:
אלי כהן כתב:
לייבעדיג יענקל כתב:אין אף בית כנסת בעולם שמתפללים בו מנחה לאחר צאת כוכבי הלילה!.


בעווה"ר, יש כאלה, גם בבני ברק, ובדידי הוה עובדא - לא אחת - אלא כמה, שראיתי בכמה בתי כנסת שם, שהתחילו לומר אשרי שלפני העמידה של המנחה, כשבחוץ כבר היה חושך גמור וכבר היו נראים כמה וכמה כוכבים, וההי"ב.
אילו היו אלה בתי כנסת של עמי הארצות - החרשתי, אבל לא זה היה המצב. ואכמ"ל.

מסתמא זה היה קודם זמן ר"ת.


האם אתה רוצה לומר שר"ת מתיר להתפלל מנחה כשחושך גמור ונראים הכוכבים?

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' דצמבר 02, 2014 2:12 pm

אלי כהן כתב:האם אתה רוצה לומר שר"ת מתיר להתפלל מנחה כשחושך גמור ונראים הכוכבים?

לדעת ר"ת, וכן דעת הרבה פוסקים (שו"ע הלכות כניסת שבת וכו') - עד כשעה אחרי השקיעה הנראית הוא יום גמור בוודאי ומותר לכתחילה לעשות מלאכה ביום שישי בזמן זה, וכ"ש וק"ו להתפלל תפילת מנחה.

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ג' דצמבר 02, 2014 2:22 pm

עזריאל ברגר כתב:
אלי כהן כתב:האם אתה רוצה לומר שר"ת מתיר להתפלל מנחה כשחושך גמור ונראים הכוכבים?

לדעת ר"ת, וכן דעת הרבה פוסקים (שו"ע הלכות כניסת שבת וכו') - עד כשעה אחרי השקיעה הנראית הוא יום גמור בוודאי ומותר לכתחילה לעשות מלאכה ביום שישי בזמן זה, וכ"ש וק"ו להתפלל תפילת מנחה.


האמנם עלה דעתך שטרם שמעתי על סוגיית ר"ת והגאונים? זיל קרי בי רב.
ומ"מ, מי שחולק על הביאור הנ"ל בדברי ר"ת, הוא למשל בעל שו"ת יצחק ירנן (בקונטרס "אור חיי"), ושם הוא מוכיח (לדעתו) דר"ת ס"ל כהגאונים (אלא, דר"ת התגורר באזור הצפוני של כדור הארץ, ששם עוברת כשעה ויותר - מאז שהשמש מתחילה לשקוע - ועד שמסיימת לשקוע, ודלא כמו באה"ק - שהשקיעה היא עניין של שתי דקות בערך).
ומ"מ אם תבדוק טוב תראה, שאני שאלתי על "חושך גמור ונראים הכוכבים". האמנם לדעתך ר"ת יגיד שחושך גמור עם כוכבים הוא "יום גמור", בניגוד גמור לפסוק מפורש "ולחושך קרא לילה"? אתמהה...

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1369
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ג' דצמבר 02, 2014 2:54 pm

אלי טייערער
אין לי כח ופנאי להאריך במו"מ בכל פרט ופרט.
בענין שיטת רבינו תם והשו"ע והרמ"א כבר כתבתי פה בפורום כמ"פ באריכות גדולה, ואין צורך לכפול הדברים. עיין למשל בפורום חנוכה באשכול האם יש קהילות שנוהגות להדליק בזמן ר"ת, ובקישור השני שצירף שם ר' ידידיה (תוכל, כמובן, לעיין גם בקישור הראשון, אני התכוונתי לציין למקומות שבהם כתבתי אני הק' ע"ז).
ובכ"ז אעיר ברמיזה ממש על איזה פרטים שהזכרת, ואם תחפוץ באמת להבין את אידך פירושא זיל גמור (בספר אורות חיים ובספר אוצר הזמנים ובעוד חיבורים חשובים).
אודות הכוכבים כבר מבואר בגמרא שצריך שיהיו אלו כוכבי לילה ולא כוכבי יום. אם כן איפוא, לפני שמביטים השמימה צריכים לדעת קודם כל מהו הלילה ההלכתי.
אודות החושך: בגמרא (בריש ברכות ובשבת) מבואר שצריך שלא יהיה שום אור באופק המערבי (אדום או לבן), וזה שחלק מכיפת השמים כבר נוטה לשחור עדיין לא גורם שיהיה לילה. לאחר עלוה"ש הוא ודאי יום לכו"ע, אע"פ שיש אז המוני כוכבים ברקיע ורוב הכיפה שחורה לגמרי.
ואמנם יש אחרונים שביארו שלדעת השו"ע יש לאחר את צאת השבת לפי זמן רבנו תם, אבל אחרונים אחרים הוכיחו ההפך (עיין למשל בשו"ת יצחק ירנן ועוד), ואכמ"ל.

לשונך צריכה ביאור. 'יש אחרונים שביארו', 'אחרונים אחרים הוכיחו'. נראה כאילו לדעתך 'מוכח' כדבריו של היצחק ירנן, ורק יש אלו שהם אחרונים ש'ביארו' שדעת השו"ע כר"ת (וקצת משמע מלשונך שזו רק הצעת ביאור לא מוצלחת). האמת היא כידוע שרוב ככל הראשונים, השו"ע והרמ"א, וחלק גדול מאוד מגדולי האחרונים (נושאי כלי השו"ע ועוד מאות פוסקים) תופסים להלכה כר"ת שרק אחר ד"מ מהשקיעה הנראית הוי לילה (כמובן גם לקולא, כמבואר בסי' רסא), ולעומ"ז כמה מחברים בודדים מהדור האחרון (כמו הבני ציון והיצחק ירנן) כתבו דברים מוזרים מאוד, שאינם ניתנים כלל לשמוע ולהבין למי שמעיין באמת, כאילו לפי ר"ת והשו"ע השקיעה הראשונה היא הקובעת. (ואם כוונתך ל'סתירה' המדומה בין סי' רסא לסי' רצג או לדברי המנ"כ בענין ג' כוכבים, עיין נא באשכול הנ"ל שזכרתי בריש דברי, ושם תרו"צ.)
לאחר שכתבתי את ההודעה הזאת ראיתי שכבר הספקת לכתוב עוד, ומ"מ דברי עונים גם ע"ז. (עלי להודות שאת היצחק ירנן לא ראיתי בפנים. ראיתי רק ציטוטים ממנו והבנתי ששיטתו היא כמו של הבני ציון. אך לפי מה שאתה כותב דבריו תמוהים הרבה יותר מדברי הבני ציון. ואפילו אילו היה איזה ממש בדברי היצחק ירנן, הניתן מחמתם לבוא ולטעון כנגד הנוהגים שלא כדעתו אלא כדעת כל האחרונים?)
(והערה כללית לנושא האשכול: לפני שקובעים על מנהג שהוא מנוגד להלכה צריך ללמוד היטב את הענין, בראשונים ובשו"ע ובנו"כ ובאחרונים וספרי שו"ת [שכידוע, קטנם עבה ממתנינו ...], ורק אם לא נמצא למנהג שום בית אב ואחיזה כלשהיא אפשר להגדירו כטעות ושגגה.)
נערך לאחרונה על ידי לייבעדיג יענקל ב ג' דצמבר 02, 2014 3:49 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חשבונות רבים
הודעות: 797
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ג' דצמבר 02, 2014 3:07 pm

גם לי אין חשק להכנס לנושא הזה. אבל
לייבעדיג יענקל כתב:בגמרא (בריש ברכות ובשבת) מבואר שצריך שלא יהיה שום אור באופק המערבי (אדום או לבן),
אני תמיד נהנה מאלו שמביאים גמרות מפורשות לפי פירושם.
הרי הביאור הלכה כותב בסי' רצ"ג שהכסיף העליון והשוה לתחתון לאו היינו השחיר אלא החויר.
זכותך להחליט שאתה חולק אבל אל תכתוב שזה מה שמבואר בגמרא.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1369
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ג' דצמבר 02, 2014 3:19 pm

מה אתה רוצה? כתבתי 'אדום או לבן'. לרש"י בעינן שלא ישאר אור לבן, ויש להוכיח כשיטתו מהמשנה בסוכה (ד, ט), ולפי הבה"ל בעינן שלא ישאר אור אדום. בכל אופן, גם הסתלקות האדמומית מאופק המערב היא רק כשעה אחר השקיעה (וכבר הארכתי בבירור המציאות בענין זה, באשכול 'זמן תוספת שבת').

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי משולש » ג' דצמבר 02, 2014 4:01 pm

תודה לאלי על ההצעה.
אני בכור ויש לי בן בכור. (לא זה הנולד כעת). ב"ה אני ובני פדויים. אבל אולי יש עניין לנהוג כהגר"א ולתת ה' סלעים לכל כהן מיוחס כדי להיות בטוח שאחד מכל אלו הוא כהן אמיתי? אז אולי תיצור אתי קשר ואוכל לתת לך עשרה סלעים. (מתנה ע"מ להחזיר לא מועיל כמדומני).

אלי כהן
הודעות: 1121
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2013 12:03 am

Re: לימוד זכות על מנהגים שלכ' אינם נכונים

הודעהעל ידי אלי כהן » ג' דצמבר 02, 2014 4:06 pm

לייבעדיג יענקל כתב:אין לי כח ופנאי להאריך במו"מ בכל פרט ופרט.


לא ציינת האם אתה מעוניין - שאני - דווקא כן אתייחס לכל פרט ופרט.

לייבעדיג יענקל כתב:לשונך צריכה ביאור.


אני מוצא בעייה טכנית גדולה מאד להתייחס לתגובתך, המתייחסת לציטוט שציטטת מתוך לשון מקוצרת ומיושנת שלי, אשר כבר שופרה בלשון יותר בהירה וברורה, כאן: viewtopic.php?f=17&t=20371#p199580 , עוד בטרם פירסמת את תגובתך האחרונה אליי.

ולמה מצאתי לנכון לשפרה (כאמור עוד בטרם פירסמת את תגובתך האחרונה אליי)? משום שגיליתי שלשון זו קצרה מדי, ויכולה להטעות - כפי שבדיעבד התברר שאכן היא הטעתה גם אותך - כגון לחשוב שכביכול אני רומז דאנא ס"ל כדעת היצחק ירנן (ועוד כמה טעויות נוספות אם כי אינני מאשים אותך כי כאמור ראית רק את הלשון המקוצרת); אני הייתי מודע לכל התקלות הצפויות האלה, ולכן, שיפרתי את הלשון המקוצרת והמטעה הנ"ל - כאמור עוד לפני שפירסמת את תגובתך.

לפיכך, אם אתה מעוניין בתגובה עיניינית, אודה לך מאד אם תתקן את תגובתך הקודמת (אשר עדין מכילה את הציטוט המקוצר המיושן והמטעה), באופן שהיא תתייחס לציטוט המשופר והמעודכן.

על כל פנים, עיקר טענתי, הייתה רק להגיד, שלפני שאנו מטיחים - שמי שעושה מלאכה בצאת השבת לפני שעברו ד' מילין מהשקיעה הנראית - עושה נגד פסק השו"ע, עלינו להוכיח שבאמת זה כך, והא השו"ע גופיה כתב רק שצאת השבת הוא משייראו "שלושה כוכבים קטנים רצופים" (הא ותו לא) - מבלי להזכיר כלל את עניין "ארבעה מילין מהשקיעה" - והרי לזה מסכימים גם הגאונים! ומה עוד, דדילמא העושים מלאכה בצאת השבת מבלי להמתין שיעור מהלך ד' מילין - סבירא להו כדעתם של אלו הסבורים שאין מחלוקת בין ר"ת והגאונים, כפי שטוען היצחק ירנן (בקונטרס "אור חיי"),

לייבעדיג יענקל כתב:הערה כללית לנושא האשכול: לפני שקובעים על מנהג שהוא מנוגד להלכה צריך ללמוד היטב את הענין, בראשונים ובשו"ע ובנו"כ ובאחרונים וספרי שו"ת [שכידוע, קטנם עבה ממתנינו ...], ורק אם לא נמצא למנהג שום בית אב ואחיזה כלשהיא אפשר להגדירו כטעות ושגגה.


נדמה לי שבזה התפרצת לדלת פתוחה. עיין שוב, הן בפיסקה הקודמת, ובמיוחד: בתגובתי הקודמת שהופנתה אליך, בדיבור הראשון, ע"ש.
נערך לאחרונה על ידי אלי כהן ב ג' דצמבר 02, 2014 4:17 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים