חכם באשי כתב:קשה מאוד להכריע מנוסחאות הספרים שבידינו, שבעניניים כאלו הם משובשים הרבה.
וכבר החיד"א (כמדומני בספרו יעיר אוזן) העיר כזאת.
מבי מדרשא כתב:לא ידעתי מהיכן מצא שר"ל היה ת"ח וירד ואחר חזר. אולי הוציאו זה ממה דאמר לר' יוחנן מאי אהנית לי, התם רבי קרו לי. היינו דגם שם נקרא רבי. אך הפשטות בראשונים, שנקרא רבי כי הנהיגם ולא מחמת תורתו.
אי הדרת בך כו' - מכאן אמר ר"ת דר"ל מתחלה ידע הרבה אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועסק בלסטיות מדקאמר אי הדרת בך משמע להיות כבתחלה ולא תפרוק עול תורה מעליך וקאמר נמי מאי אהנית לי התם קרו לי רבי כלומר מעיקרא נמי הוו קרו לי רבי אלא ששכחתי ומה שפי' בקונט' ר' היינו רבו של לסטים אין נראה אע"ג דאשכחן במס' ע"ז (דף יז:) מ"ט קרו לך רבי רבן של טרסיים אני והיינו דאמרי' בפ' כל כתבי (שבת דף קיט:) א"ל ר"ל לרבי יהודה נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן כו' משמע שקודם שלימדו רבי יוחנן למד מאחרים.
אדג כתב:ב. לכאו' אפשר להביא ראי' אלימתא שכן היו הדברים, שבתחלה היה ר"ל ת"ח ופירש, מלשון הש"ס (ב"מ פד, א) "יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה", ולכאו' מוכח הוא. (אולם, ע"ד החסידות אינה ראיה כ"כ, כידוע שאף תינוק שנשבה מיקרי שחזר בתשובה, אף שמעולם לא היה במצוות, מפני שהנשמה היא החוזרת, ועיי' אגרת התשובה לבעל התניא, שמבאר מילת תשובה מלשון תשוב -ה', ואכ"מ).
הגהמ כתב:בספר מגלת סמנים להאדר"ת (עמ' סח) הובאו דברי הגר"י ברלין (פיק) שכ' בתשובה להבית אפרים (בשו"ת ראש אפרים ס' כו ואולי נתחלף לו בר' יוסף שאול מלבוב לעיל בד' ס' אוצר יד חיים) ש'קבלו עליהן בעלי תריסין שלא לפגום בכבוד אותו צדיק רשב"ל ולקרותו ריש לקיש' והאדר"ת משיג עליו ששם לקיש אינו כינוי של גנאי 'אלא שם מובהק להצדיק הזה וכדמצאנו באמת לר' יוחנן שקראו גם אחר פטירתו בר לקישא'
אפרקסתא דעניא כתב:כידוע היה גם רבי יהודה בר לקיש, ואילו היה זה גנאי, היינו מוצאים שינוי גם לגביו.
איש אשכולות כתב:האם עמדו על העובדה שבמסכת חולין יותר נפוץ הכינוי 'רבי שמעון בן לקיש' מהכינוי 'ריש לקיש'?
ברוך ברגר כתב:בימי חורפי שמוע שמעתי מאחד מחשובי המגשי"ם המפורסמים בכלל ישראל את התירוץ הכתוב לעיל לחלק בין קודם לחזרתו בת' ולאחר חזרתו, והוסיף הוא שליט"א {לא ידוע לי אם מאיזה מקור ? } דריש לקישא פירוש ראש השודדים...
רוצה לידע כתב:ברוך ברגר כתב:בימי חורפי שמוע שמעתי מאחד מחשובי המגשי"ם המפורסמים בכלל ישראל את התירוץ הכתוב לעיל לחלק בין קודם לחזרתו בת' ולאחר חזרתו, והוסיף הוא שליט"א {לא ידוע לי אם מאיזה מקור ? } דריש לקישא פירוש ראש השודדים...
ולכן קראו ר' יוחנן לאחר מיתתו ריש לקישא?
איסתרא בלגינא כתב:אין כאן סרך ראיה כלל ופשוט ששב בתשובה היינו שחוזר בו ממעשיו הרעים ובא ללכת בדרך ישרה ואין זה קשור ככל לשאלה אם היה צדיק מקודם וקרא כתיב ובשוב רשע מרשעתו וכן הצדיק השב מצדקתו נקרא שב כדכתיב ובשוב צדיק מצדקתו כי כל המבטל מה שעשה קודם נקרא שב כי חזר בו ממה שעשה קודם כשם שהמבטל דיבורו נקרא חוזר בו מדיבורו ואף אם לא אמר קודם ההפך, וכל כן נקרא בלשון חז"ל כל החוזר בו ממעשיו הרעים בעל תשובה, ואין זה שייך כלל לדרך החסידות ולנשמה החוזרת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 73 אורחים