נוסח מורחב של ספר יצירה? בקשת עזרה

[לייבעדיג יענקל]

כתב חד מקמאי, בן משפחתם של כמה מבעלי התוספות הצרפתיים:

סמך על מה שאמ' בספר יצירה בל"ב נתיבות נברא העולם, בחכמה ובתבונה ובדעת וברוח, ולשם הם נימנים כולם, ונדרשים מן הפסוקים. ומושלי' משל לאומן נגר כשבונה בית צריך לכלי אומנותו לקרדום וקופיץ <ומקדחו> ומעצד לכל כלי אומנותו, כך הקב"ה כשברא עולמו היו לו ל"ב נתיבות.

אמנם בספר יצירה שבידינו אין כלל פירוט של ל"ב הנתיבות, ודאי שאין שם דרשות מפסוקים. (בפשטות נראה מס"י של"ב הנתיבות הן כ"ב אותיות ועשר ספירות, וכן פירשו הראשונים. ובפירושו הראשון של ר' אלחנן ב"ר יקר מלונדון מצאתי פירוט שונה לגמרי, אך גם בו אין כלל 'בחכמה ובתבונה ובדעת וברוח', לא מיניה ולא מקצתיה.)
יתכן שמדובר בנוסח מורחב של ספר יצירה? מי חכם וידע פשר דבר?
הציטוט 'בחכמה ובתבונה ובדעת וברוח' מזכיר לכאורה את הגמ' בחגיגה יג, א, אך שם נמנו רק עשרה דברים שבהם נברא העולם, ו'רוח' אינה אחת מי' הדברים.
כמו"כ, המשל לנגר ידוע מהיכן שהוא?

[בברכה המשולשת]

האם עיינתם במאמרו של ישראל ויינשטוק על ספר יצירה?

[לייבעדיג יענקל]

בטמירין ח"ב? עיינתי, ולא נושעתי. חיפשתי גם בפי' ס"י של ר"י הברצלוני, הרוקח, ר"א הדרשן, ר"א ב"ר יקר, המיוחס לרס"ג, ולא מצאתי מאום.

[הרועה]

כמו"כ, המשל לנגר ידוע מהיכן שהוא?

לענ"ד הוא פרפרזה לדברי המדרש (ומסתמא גם הציטוט מספר יצירה הוא פרפרזה).

ד"א אמון אומן, התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם.

[לייבעדיג יענקל]

ייש"כ. אבל במדרש מדובר על תוכניות עבודה הנמצאות בתורה, ואילו במשל הנגר מדובר על כלי עבודה שהם ל"ב נתיבות החכמה. גם משאר דבריו של אותו קמאי לא כ"כ נראה שהוא התכוון למדרש זה. גם קשה לומר שהאמירה 'ולשם הם נימנים כולם, ונדרשים מן הפסוקים' אינה אלא פראפרזה.

[הרועה]

ייש"כ. אבל במדרש מדובר על תוכניות עבודה הנמצאות בתורה, ואילו במשל הנגר מדובר על כלי עבודה שהם ל"ב נתיבות החכמה.

ההבדל ברור לעין, ולכן טענתי שהוא פרפרזה ולא ציטוט. לא רחוק הוא לפרש שהוא הבין את "התורה" המוזכרת במדרש כל"ב נתיבות החכמה, וניתן בהחלט להבין שתוכניות העבודה הם הם "כלי העבודה" (שהרי סו"ס הכל נברא במאמר אחד ובמחשבה ולא בכלים).

גם משאר דבריו של אותו קמאי לא כ"כ נראה שהוא התכוון למדרש זה.

אין לו לדיין וכו'.

גם קשה לומר שהאמירה 'ולשם הם נימנים כולם, ונדרשים מן הפסוקים' אינה אלא פראפרזה.

אכן, במקרה זה כנראה מדובר באינטרפטציה ולא בפרפרזה. הייתי מציע לחלק את המשפט ולפרש כך: שם בספר יצירה הם נמנים כולם, כל ל"ב הנתיבות. יתר על כן, כל ל"ב הנתיבות נדרשים מן הפסוקים, אבל לא בספר יצירה.
תופעת הציטוט "האשכנזי" הלוא מפורסמת היא, וקשה לחפש בחיבורים אלה דיוק ונאמנות טקסטואלית.

[בברכה המשולשת]

אם במשל הבנאי כלשעצמו עסקינן יש על כך מאמר מקיף של י' רוזנסון בכתב העת בד"ד

[הוגה ומעיין]

דברי הרועה נראים, ויש לקחת בחשבון את מנהגם של חכמי אשכנז לבצע אינטרפרטציות למדרשי אגדה בלי לשמור על הבחנה בין המקור לבין התוספות וההרחבות, ואחר כך ציטטו גם התוספות בשמו של המקור, כפי שעשו בפרקי דרבי אליעזר ועוד.