מקור קדום לשם חיים

[משך חכמה]

האם מישהו יודע מקור קדום במדרשי חז"ל לשם חיים?

[ברזילי]

לא במדרש, אבל אזכור מוקדם לשם חיים - רב צמח בר חיים גאון (נפטר 895 למנינם). שמות מקבילים היו בשימוש מאות שנים קודם לכן אצל אוה"ע.

[תוכן]

ר' חייא

[ארזי ביתר]

הוא דיבר על חיים לא על חייא. בתוספות יש 'ר' חיים'.

[הרועה]

הוא דיבר על חיים לא על חייא. בתוספות יש 'ר' חיים'.

אני לא מגיב.

[אריסמנדי]

רגילים לומר שהשם 'האיי' (כך הכתיב הרגיל במקורות המזרח: רב האיי), נהגה הַיֵי ומקורו ב'חַיֵי' תרגום 'חיים' (הגיית החי"ת היתה קרובה להגיית הה"א).

[ר_חיים_הקטן]

הוא דיבר על חיים לא על חייא. בתוספות יש 'ר' חיים'.

אני לא מגיב.

ג"א לא מגיב.

[משך חכמה]

משיח ה' שמו חיים - אוה"ח דברים טו, ז מה המקור?

[ישבב הסופר]

משיח ה' שמו חיים - אוה"ח דברים טו, ז מה המקור?

עיין היטב סנהד' צח: מה שמו וכו'

[צופר הנעמתי]

הוא דיבר על חיים לא על חייא. בתוספות יש 'ר' חיים'.

אני לא מגיב.

ג"א לא מגיב.

דווקא אני כן מגיב.

[שברי לוחות]

משיח ה' שמו חיים - אוה"ח דברים טו, ז מה המקור?

עיין היטב סנהד' צח: מה שמו וכו'

אך לא נאמר שם חיים, אך יש שביארו שהוא ר"ת בדרך רמז חיים ר"ת חזקיה ינון ינאי מנחם, וכן יש שכתבו שמשי"ח ר"ת מנחם שילה ינון חנינא, עיי"ש.

[ישבב הסופר]

פעם היה דיון בין כמה מגדולי תלמידי מיר על נושא טעון, ואחד קם והכריז "איך שווייג!" ["אני שותק!"]. ענה הג"ר חיים וויסאקער זצ"ל לעומתו "גוט, אבער פארוואס שווייגסטו אזוי הויך?" [="טוב, אבל למה אתה שותק בקול גדול?"]

[ישבב הסופר]

משיח ה' שמו חיים - אוה"ח דברים טו, ז מה המקור?

עיין היטב סנהד' צח: מה שמו וכו'

אך לא נאמר שם חיים, אך יש שביארו שהוא ר"ת בדרך רמז חיים ר"ת חזקיה ינון ינאי מנחם, וכן יש שכתבו שמשי"ח ר"ת מנחם שילה ינון חנינא, עיי"ש.

כל אלו נאים, אך לא לזה נתכוונתי. דבי רב שילא אמרו שילה שמו, וכו' וכן בכולם, בכל מקום דרשו את שמו של משיח כשם רבם. ולזה השוויתי.
ולענין שהוא כתב זה על עצמו ולא תלמידיו, עיין שם בגמ' "אי מן חייא הוא כגון אנא", שאחד האמוראים אמר על עצמו שאם משיח הוא מן החיים, הוא יהיה אחד כמותו.

[שברי לוחות]

אי' מהגרב"ש שניאורסון זצ"ל שעל כרחך אין זו כוונת האור החיים שהרי הוא כותב שם שהורתו ולידתו של המשיח הוא בארץ ישראל.
וידוע בזה המעשה מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע
וזה לשון הרה"ק מקארלין לכ"ב תמוז

בית אהרן.JPG (25.8 KiB) נצפה 4640 פעמים

ועוד יש אריכות רבה בענין האור החיים הק' בזה, אך אעז"ל. [אין עתה זמן להאריך]

[שברי לוחות]

ובהאי ענינא אעתיק ממה שמצאתי לאחד ממחברי זמנינו וז"ל:
ובזה שלא נכנס משה רבינו לארץ ישראל, הנה במכילתא פר' בשלח שיהושע נמשח ביום מלחמת עמלק, ובילקוט ראובני פר' כי תצא בשם הזוה"ק שהואיל ונתעצל משה במלחמת עמלק ע"כ לא נכנס לארץ ישראל ונמשח יהושע תחתיו, ולכאורה קשה דהרי איתא בילקוט שמשה שלח את יהושע להלחם בעמלק מפני שהוא מזרעו של יוסף ואין עשיו נופל אלא בידי בני רחל. וי"ל דהנה שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ואחד מהם להכרית זרעו של עמלק, ומשמע בסוגיית הגמ' סנהדרין כ' ע"ב שהמלך שיקימו עליהם בארץ ישראל יהיה תפקידו להכרית זרעו של עמלק, על כן לא נכנס משה רבינו לארץ ישראל ונמשח יהושע, וזה הכוונה הואיל ונתעצל משה במלחמת עמלק, היינו שמהאי טעמא ששלח את יהושע למלחמת עמלק על כן לא נמשח היינו משיחה למלכות אלא יהושע.
ואכן בסופו של דבר נמשח שאול למלכות, שהיה מבני בנימין מזרעה של רחל, והוא היה צריך להכרית זרעו של עמלק, וכיון שחמל על אגג נטרד ממלכותו, והיינו שכל מה שהיה הוא דווקא המלך הוא מפני שהוא מזרע רחל, אך כיון שלא עשה המלחמה כהוגן אם כן למה הוא המלך, וחזרה המלוכה לבית יהודה שהיה המלך בשבטים.
ויש לומר שמרדכי הצדיק היה בחי' מלך ויצא בלבוש מלכות, ואסתר המלכה הם קיבלו המלכות להכרית זרעו של עמלק. ואולי יש לומר שזה יהיה ענין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שמשיח בן יוסף יהיה להכרית את עמלק, שנופל בבניה של רחל, ואז יוכל לחזור עיקר המלכות למשיח בן דוד שבא משבט יהודה. וכמו שהיה בארץ ישראל שקודם ניתן המלכות לשאול והוא הכרית זרע עמלק (אבל לא בשלימות) ואח"כ חזרה המלוכה לדוד, ומשיח בן יוסף יגמור המלחמה. וזה מה שכתוב במגילה וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות, היינו מה שהתחילו בימי שאול גמרו עכשיו בימי מרדכי, וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם, להשלים בימי משיח בן יוסף.
ואיתא בספר החזיונות לר' חיים וויטאל שמשיח בן יוסף שמו חיים, וכדאי' בגמ' חיים שאל ממך, ובדרך רמז משיח ר"ת יבקש חיים שאל ממך, ולענינו י"ל משיח ר"ת מרדכ"י שאו"ל יהוש"ע חיי"ם, שהם שורשם במשיח בן יוסף. ולזה תמצא שתמיד אחר שבאו אלו הניצוצים של משיח בן יוסף היה בנין בית המקדש, אחר יהושע היה המשכן בגלגל ובשילה, אחר שאול בא דוד שבנה בית המקדש הראשון, ואחר מרדכי ניתן הרשות לבנות הבית המקדש השני ונולד כורש, ואחר משיח בן יוסף יהיה בנין בית המקדש השלישי. והוא מכוון ג' הענינים של מינוי מלך הכרתת זרעו של עמלק ובנין בית המקדש, והבן.
וזה הענין מה שסבר רבי עקיבא בן יוסף דייקא על בן כוזיבא שהוא משיח בן יוסף שהיה הורג בחיילות של רומי שהיו צרים על ביתר, שהם היו מזרע עשיו. והנה גם בשאול המלך מצינו שמלך שנתיים ומחצה, ועל כן היה סבור שגם הוא בחי' משיח בן יוסף (וגם רב יוסף אי' בסוף ברכות שמלך שנתיים ומחצה, והכל הולך אל מקום אחד, ומצינו גם שאבנר בן נר שהיה מלך על שבט בנימין שיהה מלכות בית דוד שנתיים ומחצה, אולי סבר שעד אז יתברר שהוא משיח בן יוסף). עד שבסופו של דבר גם בן כוזיבא נהרג. ואולי י"ל (בדרך פטפוטי אורייתא) שתיקונו של בר כוזיבא היה בהתינוק של חנה ושבעת בניה, דאיתא במדרש איכה שהיה הבן התינוק בן שנתיים ומחצה כנגד השנים שמלך בן כוזיבא וכפר בה' כדאי' במדרש, וכנגד זה שבן כוזיבא אמר הלא אתה אלקים זנחתנו, אמר התינוק כדאי' בגיטין נז ע"ב כתוב בתורה, את ה' האמרת וגו' וה' האמירך היום, כבר נשבענו להקדוש ברוך הוא שאין אנו מעבירין אותו באל אחר, ואף הוא נשבע לנו שאין מעביר אותנו באומה אחרת. והוא ממש מידה כנגד מידה. ועיין בגמ' בבא בתרא שבנימין הצדיק החיה אשה ושבעת בניה. ודו"ק. והנה בבן כוזיבא שהוא בר דרומא מצינו שהניח הקיסר כתרו על הארץ ועל ידי זה נהרג בר כוזיבא כדאי' בגיטין שם עמוד א, וכן ההוא תינוק רצה הקיסר להניח טבעתו על הארץ וכך ישתחווה לו. והכל רק בדרך אפשר ופטפוטי דאורייתא.
והנה בילקוט פר' עקב איתא דאברהם לא הכיר את בוראו שתי שנים, ובגמ' איתא בן ג' אולי בן שנתיים ומחצה הכיר, ונמצא היה צריך תיקון על אותם שנתיים ומחצה, ואי' מהאר"י הק' שחנה היתה גלגול אמתלאי בת כרנבו, ואולי י"ל שלכן אמרה לבניה לכו אצל אברהם אביכם דייקא, והנה בר כוזיבא בגי' אברהם, ועל כן היה התינוק צריך למסור נפשו על עבודה זרה כמו שמסר אברהם אבינו באור כשדים. ואין להאריך יותר. (ומזל שבתאי אי' במדרש שמהלך ב' שנים ומחצה, דהוא נגד מלכות בית דוד כמבואר אצלינו במק"א, וענין ביטול בנין בית המקדש, ואכמ"ל).