משנה ברורה חלק ג בהוצאת 'דרשו' -מוספים כהלכתן?

נוטר הכרמים

במהלך השנה האחרונה חולק ביעקב והופץ בישראל ספר 'משנה ברורה' חלק ג' במהדורה חדשה ע"י קרן 'דרשו ה' ועוזו', 'הכולל ביאורים ומוספים על דברי המשנ"ב האוצרים בתוכם מעלות רבות'. ההוספות הובאו על הדף במקביל לדברי המשנ"ב 'להקל לב הלומד, להאיר אור ההלכה הבוקע מספריו של מרן זיע"א'.

הנה כי כן, אכן ללומד במהדורה זו נכון ומזומן לימוד רחב בהרבה, נעשתה עבודת ליקוט מקיפה מכל דברי הכהן הגדול בעל הח"ח בכל חלקי המשנ"ב וביתר ספריו, הדברים משלימים ומבארים את דבריו, ולעיתים תכופות גם מתגלעים קשיים וסתירות בין הדברים, המביאים את ההוגה לעיון מחודש ולבירור ממצה ומאיר.

נוספו גם דברי גדולי הפוסקים לאחר חתימת ספר משנ"ב שהוסיפו וביארו את דבריו, או חידשו ואיששו הלכות קבועות מכח הכרעותיו. כמו כן ליקוטי תשובות מחשובי המורים בדברים המעשיים שנתחדשו ונעשו מצויים בדורינו. וכמובן, פסקי מרן החזו"א שנלקטו מכל ספריו וספרי תלמידיו, כולל הנהגותיו ואורחותיו.

אור חדש על ציון האיר, ו'בני עולם הבא' השונים הלכות בכל יום, או בעלי תריסין יושבי שערים המצוינים בהלכה ניאותו לאורו, ויברכו עליו ברכת הנהנין.

לצד המעלות הרבות שנזכרו לעיל, ואולי בשל כך, ברצוני להצביע על חוסר בהירות ודייקנות במלאכת שמים זו שנשקפים לכל הלומד כסדר בספר, ומעיבים את זריחת האורה. אביא רק מס' דוגמאות מהסימנים הראשונים של הלכות שבת שלמדתי זה עתה, הייתי מקוה מאוד שלא ללמד על הכלל כולו יצאו, אך מנסיוני ממה שלמדתי עד סי' רנג, שלשה כתובים הבאין כאחד אלו מלמדים.

א. סי' רמח, משנ"ב ס"ק כו הערה מס' 17: הובאו דברי האגרות משה או"ח ח"א סי' קכז המבאר את דברי המ"א שהובאו במשנ"ב ד'על פי זה סומכין עכשיו שמסכנים בעצמם קצת שלא לחלל שבת כדי שלא יהיה איסור למפרע על מה שיצא', דצ"ע שהרי המחמיר במקום חשש סכנה מתחייב בנפשו, דאין מדובר כאן בחשש סכנה של ממש אלא בדברים התלויים בטבע האדם שאנשים אמיצי לב אינם מחשיבים זאת לסכנה, שאע"פ שבד"כ מותר לאותם אנשים שמפחדים בטבעם לחלל את השבת אם יצטרכו לכך, מ"מ כשהולכים בשיירה מחליטים הם בדעתם שלא לפחד ולא לחלל שבת על כך, כדי שלא יעברו איסור למפרע.

בדברי האגרו"מ בטעם שעושים כן אנשי השיירא מפורש דבר אחר לחלוטין, וז"ל: ולכן מאחר שאסור לילך בשיירא אם יהיו מוגי הלב ויצטרכו לחלל שבת הם מחליטים בעצמם להבליג על דעתם שלא לחוש לדבר שהרבה אנשים אין חושבים לסכנה ולא יצטרכו לחלל שבת ולכן מותרין לילך, עכ"ל. הרי אי דיוק בולט ושינוי מוחלט מן המקור.

ב. סי' רנא משנ"ב סק"ד. הובא בגדר מלאכת קבע בשם הגר"נ קרליץ ב'חוט שני' שהוא כל שקובע את עצמו להתעסק באותה מלאכה, וגדר מלאכת עראי הוא כשעושה את המלאכה דרך אגב. ולפי זה כתב, שאפילו תפירת כפתור שלוקחת זמן מועט נחשבת מלאכת קבע. בהמשך הדברים הובא משו"ת אור לציון ח"ב פט"ז שגיהוץ בגדים נחשב רק כמלאכת עראי.

הדברים מובאים בסתמא וברצף, בה בעת שודאי כי אין הדברים עולים בקנה אחד, ברי כי לא יעלה על הדעת שגיהוץ בגדים יחשב כמלאכת עראי, ואילו תפירת כפתור כמלאכת קבע. חוסר בהירות הוא לא להדגיש את חילוק השיטות.

זאת ועוד, דברי הגרנ"ק מחודשים מאוד, הרי הדוגמאות המובאות במקור הדברים באו"ז כמלאכת עראי הם שריית דיו וצידת חיה ועוף, וכי הם פחות קבע מתפירת כפתור. גם משום מה הושמט כאן שבספר שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק מב סעיף לח נקט דווקא ציור זה של תפירת כפתור כדוגמא למלאכת עראי, יעו"ש.

ג. האחרון הכביד. שם בקטע הבא, כך הובא בליקוט: וליחד זמן בקביעות לכתיבה בע"ש בזמן שכבר אסור לעשות מלאכה, הורה הגר"נ קרליץ שאסור, אלא א"כ הכתיבה היא בגדר דבר האבד. והוסיף, שמטעם זה נהג החזו"א לכתוב חידושי תורה בע"ש גם בזמן שאסור לעשות מלאכת קבע.

הסבר זה בהנהגת החזו"א נסתר להדיא מדברי השו"ע בסעיף ב שנפסק באין חולק: מותר כל היום וכו' והוא הדין למי שכותב ספרים לעצמו דרך למודו. ובע"כ שט"ס חמורה נפלה בחוט שני. העורכים הנכבדים עמדו על כך, אבל להלן נראה באיזו צורה הוגשו הדברים. ולכאורה לפי המבואר בב"י שלדבר מצוה מותר לכתוב ספרים לעצמו {כדלהלן בס"ב}, יש לעיין שלכאורה צריך להיות מותר כל דבר תורה, ואפילו שאינו בגדר דבר האבד.

כבודו הרם של הגרנ"ק שליט"א במקומו מונח, אך דומה כי אם ישנה טעות גלויה כנגד דברי השו"ע המפורשים, חוסר אחריות הוא לטייח את כל הענין, להביא את הדברים ולהקשות עליהם ב'לכאורה' מדברי הב"י(!). עדיף להשמיט בכגון דא את הציטוט, ועל ישראל שלום.

(אגב, ריבוי הציטוטים המוגזם, לרוב -פעמים רבות בכל עמ' מהספר, מדברי החוט שני, ולו בדברים פשוטים ומוסכמים-לצד השמטתם כמעט של גדולים וטובים-אומר דרשני, ישנה תחושה כי מדובר במגמתיות ברורה).

המו"ל כותבים ב'דברים אחדים': שגיאות מי יבין...בקשתינו להאיר עיננו בכל הערה והארה ובכל תיקון הנצרך, ובע"ה נתקנו בל"נ במהדורה הבאה. לא נותר לנו אלא לקוות, שהליקוט הנכבד והמועיל יעבור קולמוס והגהה דווקנית, ויתוקן במהדורה חדשה בקרוב.

בר אוריין תנינא

נוטר הכרמים כתב:(אגב, ריבוי הציטוטים המוגזם, לרוב -פעמים רבות בכל עמ' מהספר, מדברי החוט שני, ולו בדברים פשוטים ומוסכמים-לצד השמטתם כמעט של גדולים וטובים-אומר דרשני, ישנה תחושה כי מדובר במגמתיות ברורה).

הדבר הזה בולט מאד ומוריד את הרמה של הספר. הדבר נראה ברור לכל מעיין כי ברוב הדברים המובאים מהחוט שני אין בהם חדש ואין צורך להביאם כלל.

מלכיאל גרינוולד

נוטר הכרמים כתב:(אגב, ריבוי הציטוטים המוגזם, לרוב -פעמים רבות בכל עמ' מהספר, מדברי החוט שני, ולו בדברים פשוטים ומוסכמים-לצד השמטתם כמעט של גדולים וטובים-אומר דרשני, ישנה תחושה כי מדובר במגמתיות ברורה).

ממקום שבאת. ביקורת על ספר טפל בעריכה עלובה, שעיקרה של הביקורת עליו מתמקדת בצורה מוגזמת בציטוטים של הגרנ"ק, אומרת הרבה יותר מדרשני. ישנה תחושה מטרידה שמדובר במגמתיות ברורה.

נוטר הכרמים

מלכיאל גרינוולד כתב:
נוטר הכרמים כתב:(אגב, ריבוי הציטוטים המוגזם, לרוב -פעמים רבות בכל עמ' מהספר, מדברי החוט שני, ולו בדברים פשוטים ומוסכמים-לצד השמטתם כמעט של גדולים וטובים-אומר דרשני, ישנה תחושה כי מדובר במגמתיות ברורה).

ממקום שבאת. ביקורת על ספר טפל בעריכה עלובה, שעיקרה של הביקורת עליו מתמקדת בצורה מוגזמת בציטוטים של הגרנ"ק, אומרת הרבה יותר מדרשני. ישנה תחושה מטרידה שמדובר במגמתיות ברורה.

בריך מתיך לשלום, ר' מלכיאל.
(אגב, המודע או קרוב אתה ל'מלכיאל גרינוולד ההסטורי, בן ריבו של קסטנר? או שמא על שמו נקראת?).

תקרא מהתחלה!

הביקורת הנ"ל נכתבה ב'אגב' במוסגר, לפני כן הובאו שלשה דוגמאות של טעויות גלויות, (ומה לעשות שריבוי הציטוטים גרם שהיו קשורים גם לספר חוט שני?). אם רצונך בכך, אשלח לך באישי עוד עשרות אי דיוקים במובאות ובניסוח. לדעתי העניה גם הגזמה בציטוטים מסוימים היא עילה מכובדת לביקורת ענינית, בספר שאמור ללקט מגדולי הפוסקים, ולא לשמש כ'קיצור' או מפתחות מפורטות לחוט שני.

נ.ב. אולי זה ישמע מגמתי, אכן גם הספר חוט שני אינו מוגה בלשון המעטה, ואין כאן מקומו.

אסקופה הנדרסת

בא הכתוב השלישי, אין ספק כי מבין ריסי דבריו של נוטר נראה כי איננו מהכרוכים סביב החוט שני, ברם, זכותו הוא להיות 'מגמתי', כל אחד והעדפותיו. ברם, ספר ליקוט היו"ל ע"י ארגון גג כ'דרשו' המתיימר להושיב את כל עולם התורה על שולחן ערוך אחד, לא יכול להרשות לעצמו להיות מגמתי, ואם אכן הוא כזה, צרעת ממארת היא.'

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ה' נובמבר 11, 2010 8:07 pm

בר אוריין תנינא כתב:
נוטר הכרמים כתב:(אגב, ריבוי הציטוטים המוגזם, לרוב -פעמים רבות בכל עמ' מהספר, מדברי החוט שני, ולו בדברים פשוטים ומוסכמים-לצד השמטתם כמעט של גדולים וטובים-אומר דרשני, ישנה תחושה כי מדובר במגמתיות ברורה).

הדבר הזה בולט מאד ומוריד את הרמה של הספר. הדבר נראה ברור לכל מעיין כי ברוב הדברים המובאים מהחוט שני אין בהם חדש ואין צורך להביאם כלל.

ג"א הק' אצטרף להנ"ל. אחה"צ הנני יושב בחבורה חשובה העוסקת בהל' שבת על הסדר, ומטבע הדברים ידינו ממשמשת בס' הנ"ל, ומזמן כבר עלתה הביקורת אודות הציטוט הרב - ביחס לשאר ספרי פוסקי זמננו, וספרי אסופות הפסקים - של ה'חוט שני'. אולי תחשדוני גם במגמתיות, אין לי להוכיח לכם אחרת, אבל האמינוני שה'חוט שני' עולה גם עולה על שולחן הלומדים הנ"ל בתדירות גבוהה - ולא שצריך הוא להסכמה.
הביקורת כאמור היא רק על עורכי הספר שציטטוהו ללא הרף, בעוד שרוב (בפירוש רוב, ולא כל) הפעמים המובאות עוסקות בנפק"מ מעשיות חדשות שהזמן גרמן, ולא ביסודות מוגדרים או הבנה בד' המ"ב, אף שגם מזה יש בחוט שני. מה עוד, שכמעט בכל מקרה שכזה, ישנה עוד קשת רחבה של דעות מרבותינו הפוסקים זצ"ל ויבדלחט"א, שמשום מה לא נשמע קולם.
ואוסיף, שנקודה אחרונה שהעליתי - עיסוק מוגזם בנפק"מ חדשות, ולא הבנה ועסק בדברי המ"ב גופא - אף היא בין הביקורות שהועלו על הס' הנ"ל, שעל אף הביקורות שיש עליו, הרי דלכו"ע הוא יצירה משוכללת ומפוארת בכל קנה מידה.

שומר מסורת

בדיוק השבוע גם אני הקטן קניתי את הספר, והתאכזבתי.
א. כמעט ואין שם דיונים בד' המשנ"ב, אלא כל מה שאחורני זמנינו העלו בדעתם וזה איך שהוא קשור לנושא הסימן זה נדחף שם,לו היו עושים את הגהותים ע"ד השו"ע היה אתו סוג ההערות.
להבדיל מהפסקי תשובות שהוא דן בעיקר בד' המשנ"ב עצמו. - היה מן הראוי שספר הלבוש ע"ד המשנ"ב יבוא לבאר ד' ולדון בתמיהות עליו, ולא סתם ליקוט הלכות
ב. כמו כן לגבי סוג הרבנים המובאים שם, זה הרבה מפי השמועה במיחוד מהרנ"ק, שהם בד"כ לא מבוררים, ואין כל סיבה לסמוך עליהם. [ובנוסף לזה יש לו משום מה קדימה לזקנים ממנו, יעוי' למשל עמ' קיא, הוא מובא שם לפחות 3 פעמים לפני הגרש"ז והאג"מ!]
ג. במקרה ישבתי בבית כנסת בירושלים שם ישב לידי העורך הראשי, ולו היו עשרות אלפי הקונים רואים איך הד' נערכים היו חושבים פעמים..

שומר מסורת

נוטר הכרמים כתב:
שומר מסורת כתב:בדיוק השבוע גם אני הקטן קניתי את הספר, והתאכזבתי.
א. כמעט ואין שם דיונים בד' המשנ"ב, אלא כל מה שאחורני זמנינו העלו בדעתם וזה איך שהוא קשור לנושא הסימן זה נדחף שם,לו היו עושים את הגהותים ע"ד השו"ע היה אתו סוג ההערות.
להבדיל מהפסקי תשובות שהוא דן בעיקר בד' המשנ"ב עצמו. - היה מן הראוי שספר הלבוש ע"ד המשנ"ב יבוא לבאר ד' ולדון בתמיהות עליו, ולא סתם ליקוט הלכות
ב. כמו כן לגבי סוג הרבנים המובאים שם, זה הרבה מפי השמועה במיחוד מהרנ"ק, שהם בד"כ לא מבוררים, ואין כל סיבה לסמוך עליהם. [ובנוסף לזה יש לו משום מה קדימה לזקנים ממנו, יעוי' למשל עמ' קיא, הוא מובא שם לפחות 3 פעמים לפני הגרש"ז והאג"מ!]
ג. במקרה ישבתי בבית כנסת בירושלים שם ישב לידי העורך הראשי, ולו היו עשרות אלפי הקונים רואים איך הד' נערכים היו חושבים פעמים..

האומנם??

לטענתם.

מלכיאל גרינוולד

לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים. הדקות נוקפות ואין מוחה על ביזוי תלמיד חכם מיוחד שבדורנו מרן הגאב"ד שליט"א, ולבן של ישראל שותת דם. לא כלפי הנוטרים והנובחים אני פונה, אלא למשתתפים שאינם מוחים על השפלת כבוד התורה ולומדיה, כביכול הותרה הרצועה והמרצע יצא והכלבים נושכים ואין איש חל ולא מרגיש. תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז. גורו לכם מיום הדין, גורו לכם מיום התוכחה!! וכי משום שפסק דין אחד פסק שלא כאוות נפשכם יעומם אורו של רבן של ישראל שכל פיות פונים אליו וכל ישראל נשמעים להוראותיו? אתמהה!
אני פונה בדרישה תקיפה למנהלים לנעול את הפורום או למחקו כליל, כי לעת כזאת הגעתם למלכות! ומי יודע כולי האי ואולי.
אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס!

שומר מסורת

מליכאל יקירי, לא ההדגשות והצבעים הם אשר יפחידנו, אל תתלהם, ותנסה לענות לענין, הידעת אולי פשר הקדמת דעותיו לגדולים ממנו, הידעת אולי פשר הכנסתו ולא אחרים כמוהו, מ"מ הטענות היו עניניות ואתה הפכת את זה לנושא שולי שלא מענין הפורום.

נוטר הכרמים

מלכיאל גרינוולד כתב:לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים. הדקות נוקפות ואין מוחה על ביזוי תלמיד חכם מיוחד שבדורנו מרן הגאב"ד שליט"א, ולבן של ישראל שותת דם. לא כלפי הנוטרים והנובחים אני פונה, אלא למשתתפים שאינם מוחים על השפלת כבוד התורה ולומדיה, כביכול הותרה הרצועה והמרצע יצא והכלבים נושכים ואין איש חל ולא מרגיש. תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז. גורו לכם מיום הדין, גורו לכם מיום התוכחה!! וכי משום שפסק דין אחד פסק שלא כאוות נפשכם יעומם אורו של רבן של ישראל שכל פיות פונים אליו וכל ישראל נשמעים להוראותיו? אתמהה!
אני פונה בדרישה תקיפה למנהלים לנעול את הפורום או למחקו כליל, כי לעת כזאת הגעתם למלכות! ומי יודע כולי האי ואולי. אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס![/]

האחד בא לגור, ויראה מגור. ואינו רואה אלא מהרהורי לבו. במקום להדרש לענין ולהשיב על הטענות העניניות, הוא צווח ומרים קול כשופר.

לא נכתבה כאן מילה אחת שאינה לפי כבודו של הגאון המובהק ר"נ שליט"א, גם אם ישנם הסתייגויות מדברים מסוימים שנדפסו בחוט שני שמנוגדים לשו"ע וכיוצא בזה, וכנראה זה טעות המעתיק.

כעת יצא המרצע מן השק מיהו המגמתי!

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ה' נובמבר 11, 2010 10:55 pm

במחילה, מישהו העלה על דל שפתיו זלזול ח"ו בהגרנ"ק? מישהו כאן בכלל בר סמכא להעריך או לא להעריך אישיות שכזו?
הביקורת (שהגיעה מכיוונים שונים) הופנתה כנגד עורכי המשנה ברורה, שהרבו מובאות הימנו ללא פרופורציה לשאר גדולי ההוראה זצוק"ל ויבדלחט"א - ותודה גם אתה שישנם בדורנו עוד כמה שהגיעו להוראה, ואף הוסיפו והביאו את דעתו שליט"א כדעת יחיד ללא הבאת דעת החולקים עליו, אשר גם אתה תודה, שראויים הם לכדי חלוקה, וכדרכה של תורה.
אינני רוצה להיכנס ל'דירוגים' מאוסים כאלו ואחרים, אך נא הסכם עמי שישנם פוסקים שמן שמיא קזכו להו להתגדר בחלקים מסויימים מתוה"ק - והדברים ידועים, וביניהם גם כאלו שזכו ונחשבו בדור זה ובדור קודם ל'מרי דשמעתתא' דהלכות שבת, ואף דבריהם הושמטו או שהובאו שלא לפי כבודם, ועל דא קא בכינא.

בר אוריין תנינא

מלכיאל גרינוולד כתב:לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים. הדקות נוקפות ואין מוחה על ביזוי תלמיד חכם מיוחד שבדורנו מרן הגאב"ד שליט"א, ולבן של ישראל שותת דם. לא כלפי הנוטרים והנובחים אני פונה, אלא למשתתפים שאינם מוחים על השפלת כבוד התורה ולומדיה, כביכול הותרה הרצועה והמרצע יצא והכלבים נושכים ואין איש חל ולא מרגיש. תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז. גורו לכם מיום הדין, גורו לכם מיום התוכחה!! וכי משום שפסק דין אחד פסק שלא כאוות נפשכם יעומם אורו של רבן של ישראל שכל פיות פונים אליו וכל ישראל נשמעים להוראותיו? אתמהה!
אני פונה בדרישה תקיפה למנהלים לנעול את הפורום או למחקו כליל, כי לעת כזאת הגעתם למלכות! ומי יודע כולי האי ואולי.
אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס!

אני דווקא ראיתי התיחסות מכובדת מאד לספר חוט שני ולמחברו שליט"א. הביקורת שנאמרה כאן היא על חבורת האברכים שערכו את הספר המדובר והגזימו בציטוטים מחוט שני ממין הענין ושאינו.
מה פגיעה בתלמיד חכם יש כאן?
אגב, בכל פורום אחר הנושא היה גולש במהרה לאן שאתה רוצה להוביל אותו... והרי זו תעודת כבוד לגולשים שאינם נסחפים אחר ליבוי מחלוקות מיותרות כמוך...

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ש' נובמבר 13, 2010 10:57 pm

לא ראיתי את המהדורה הזאת.

האם הם הכניסו עוד הוספות מגדולי הדור?

האם הוכנסו הערות הרב לוית חן?

ועוד שאלה קטנה, כאשר יצא משנ"ב עם הערות אבן ישראל, היתה התקפה גדולה מצד חוג מסויים, האם הרצועה הותרה?

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ש' נובמבר 13, 2010 11:10 pm

מורה צדק כתב:ועוד שאלה קטנה, כאשר יצא משנ"ב עם הערות אבן ישראל, היתה התקפה גדולה מצד חוג מסויים, האם הרצועה הותרה?

דומני שהביקורת היתה על הכנסת ההגהות בשולי גליון המ"ב עצמו, וע"ז היתה קפידא שלא להכניס הערות והגהות על גליון המ"ב גופא. אגב, אאל"ט ביקורת דומה הושמעה גם ע"י הרב שך זצוק"ל בהדפסת משנ"ב עם הערות וציונים מהחזו"א שהודפסו על הגליון, ולא היתה נוחה דעתו של הגרא"מ מכך, שכן היום זה חזו"א ואבן ישראל, ולמחר לך תדע מי ומה.
באמת במהדורת דרשו הנ"ל הכניסו את ההערות בעמודים מקבילים, ולא על הגליון עצמו (דוגמת הגמ' המבוארות לסוגיהן).

נוטר הכרמים

מורה צדק כתב:לא ראיתי את המהדורה הזאת.

האם הם הכניסו עוד הוספות מגדולי הדור?חלקם

האם הוכנסו הערות הרב לוית חן?לא

ועוד שאלה קטנה, כאשר יצא משנ"ב עם הערות אבן ישראל, היתה התקפה גדולה מצד חוג מסויים, האם הרצועה הותרה?

ההתקפה כבר היתה כשיצא מהדורת המ"ב עם גליונות חזו"א, דעת מרן הגרא"מ שך זי"ע לא היתה נוחה מזה כידוע. הוא ראה את הנולד. מאז ישנם: עם כף החיים, אבן ישראל, ביצחק יקרא (הרב נבנצאל), איש מצליח ועוד ועוד. ומי יודע מה צפוי לנו?

כאן קצת שונה, זה עמוד לצד עמוד, ולא על הגליון עצמו.

אגב, לענ"ד הכי חמור זה הוצאת המ"ב עם פסקי אדמוה"ז בעל שו"ע הרב. הרי המ"ב ראה את הספר ומצטט ממנו רבות היכן שראה לנכון, באיזה זכות כופים עליו את מה שהשמיט? יש לזכור עוד שלמשנ"ב היתה קפידא שידפיסו את ספרו במתכונת זו דווקא עם הבאר היטב והשע"ת, וזהו התנאי העיקרי שהציב לזכות שנתן לכל מאן דבעי להדפיס את ספרו, הרחבה בנידון ראה בספר מאיר עיני ישראל.

תוך כדי דיבור

מהאי טעמא טענתי בשעתו שהכי חמור הוא מה שעוז והדר הדפיסו פסקי המשנ"ב על גבי הערוך השלחן, הרי הערוה"ש ראה את משנ"ב חלקים א' וג' בשעה שכתב ספרו (וחלק עליו עשרות פעמים בהדיא ועוד שלא בהדיא), ואיזה שייכות יש להכניס דברי המשנ"ב עליו בהערות בעוד שסדר העניין הפוך באמת.
אלא שמדוע באמת עשו כן? כי רוב הלומדים נוהגים למעשה ע"פ המשנ"ב, ועל כן רצו שיהיה להם כלי סיוע שילמד אותם גם מה אומר המשנ"ב בעניין זה ואחר. ומעתה זהו שטר ושוברו לצידו, שמחמת אותה מגמה אי אפשר שתהיה קפידא להדפיס המשנ"ב עם פסקי כף החיים, עבור מי שנוהגים כפסקי כף החיים, או כנוהגים כשו"ע הרב כמובן (ואין בזה שום "לכפות על המשנ"ב" או משהו כזה, למי שכאמור אינם חוששים כלל להדפיס המשנ"ב על הערוה"ש) , וכן באיש מצליח וכן בכל מאן דבעי, ונהרא נהרא ופשטיה. ומנהג ישראל דין הוא שמעולם לא הסכימו שיהא קפידא להדפיס הגהות והערות ונו"כ על שום ספר בעמנו, וחדש אסור מן התורה... (ואגב לייחס קפידא כזו למשנ"ב עצמו ממה שהתנה שידפיסו עם הבה"ט וכו', במחילה גם הוא על דרך דרש).

נ.ב. לגבי כל האשכול בעצמו, לפלא הוא לי כיצד ומדוע טרם הזכירו את הכרכים עבי הכרס של עוז והדר שקדמו ל'דרשו' בהוצאת משנה ברורה מורחב (משהו שנראה לדידי כמו ניסיון להפוך את סדר לימוד התורה מהסוף להתחלה).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' נובמבר 13, 2010 11:50 pm

ערהו"ש ע"פ מ"ב הוא מגוחך מצד עצמו, והרי זה כמעט כמו להדפיס שולחן שלמה (מיר) עם הערות המ"ב. הדפסה במתכונת זו היא רק בספרים שנלמדים כספרי הלכה למעשה וברצונינו להתאימם לפסיקה הנהוגה, כמו קצשו"ע ע"פ מ"ב. או מ"ב עם כל התוספות. משא,כ ערוה"ש.

הכרכים האדירים זל עוז והדר: כמה פעמים ניסתי לעיין בהם כדי להבין מה בדיוק הולך שם ותמיד התיאשתי תומ"י.

לגבי נושא האשכול, הבעיה היא גדולה עוד יותר ואין ענינה ר' נסים קרליץ או חכם אחר, אלא הזילות שבהוצאת ספרי הלכה. הרב נויבירט שוקד על ספרו עשרות בשנים מגיהו ומתקנו ושוקד על כל מילה שבו, וכאן יוצאים ספרים בקצב של קלדניות.

נוטר הכרמים

תוך כדי דיבור כתב:מהאי טעמא טענתי בשעתו שהכי חמור הוא מה שעוז והדר הדפיסו פסקי המשנ"ב על גבי הערוך השלחן, הרי הערוה"ש ראה את משנ"ב חלקים א' וג' בשעה שכתב ספרו (וחלק עליו עשרות פעמים בהדיא ועוד שלא בהדיא), ואיזה שייכות יש להכניס דברי המשנ"ב עליו בהערות בעוד שסדר העניין הפוך באמת.
אלא שמדוע באמת עשו כן? כי רוב הלומדים נוהגים למעשה ע"פ המשנ"ב, ועל כן רצו שיהיה להם כלי סיוע שילמד אותם גם מה אומר המשנ"ב בעניין זה ואחר. ומעתה זהו שטר ושוברו לצידו, שמחמת אותה מגמה אי אפשר שתהיה קפידא להדפיס המשנ"ב עם פסקי כף החיים, עבור מי שנוהגים כפסקי כף החיים, או כנוהגים כשו"ע הרב כמובן, וכן באיש מצליח וכן בכל מאן דבעי, ונהרא נהרא ופשטיה. ומנהג ישראל דין הוא שמעולם לא הסכימו שיהא קפידא להדפיס הגהות והערות ונו"כ על שום ספר בעמנו, וחדש אסור מן התורה... (ואגב לייחס קפידא כזו למשנ"ב עצמו ממה שהתנה שידפיסו עם הבה"ט וכו', במחילה גם הוא על דרך דרש).

נ.ב. לגבי כל האשכול בעצמו, לפלא הוא לי כיצד ומדוע טרם הזכירו את הכרכים עבי הכרס של עוז והדר שקדמו ל'דרשו' בהוצאת משנה ברורה מורחב (משהו שנראה לדידי כמו ניסיון להפוך את סדר לימוד התורה מהסוף להתחלה).

.

מה אני ומה חיי כי אתווכח על קביעותיו הדעתניות וההסטוריות של תוכ"ד.

א. הטענה על הדפסת המ"ב על הערוה"ש, אכן במקומה עומדת. ויתירה מזו, הרי לא מצוי כי פוסקים מתוך ערה"ש, וא"כ חוץ מלהדגיש אולי, את החידושים שבערה"ש שלא נפסקו להלכה אין בזה כלום.

ב. היסוד עליו בנוי הבנין רעוע הוא, וערבך ערבא צריך. אין כאן לא מנהג ישראל ולא דין. והכי מגוחך לומר ע"ז: חדש אסור מן התורה. ואפרש שיחתי. מה שהיה מקובל בישראל, זה או הדפסת פירוש על החיבור על הגליון, או הגהות והערות, ומה ענין זה להצבת דעות חולקות במוצהר.

ג. עיקר הטענה היא: להיכן נגיע? כל אחד יוציא את 'ההלכה לבית ישראל', משנ"ב עם... וכדי בזיון וקצף. (המחשה חריפה, אצל הרב נבנצאל (שהוא רבם הבלתי מוכתר של הרבה דלי"ם) ישנם פסקי דינים על בריכה מעורבת וכד', מה זה קשור למשנ"ב? ).

ד. היא הנותנת, המהדורא של עוז והדר -לרוב אריכותה- אינה שווה לכל נפש, ואין יד הכלל ממשמשים בה.

תוך כדי דיבור

אתה צודק כמובן שטענת חדש אסור מן התורה אינה ממין העניין. ואמנם אני מוצא דמיון מסויים בין טענה זו לבין כמה מנימוקי טענת האוסרים להדפיס כלום על גליון המשנ"ב. אבל באמת מגמת האיסור הנ"ל פשוטה וגם מוצהרת: לבסס את המשנ"ב כפוסק האחרון לבית ישראל. וממילא מי שנוהגים על כרחך לפסוק כמו כף החיים למשל, וגם הם מכירים בערכו היחידאי במינו של ספר המשנ"ב, איזה מין טענה זו כלפיהם.

להדפיס דעות חולקות במוצהר זו על גבי זו, כשמדובר בפוסקים אחרונים (להבדיל מש"ך וט"ז ונקה"ך וקו"א שלהם וכו') באמת הוא דבר שאין לו מקום בד"כ, והדרך במקרה כזה היא לכתוב ספרים אחרים, למשל שש"כ ואורחות שבת ומנוחת שבת. אבל אין זה כ"כ עניין לאמור לעיל גבי מי שנוהגים כיום כפוסק מסויים, והיה בתראה כהחזו"א או קדמאה דהגר"ז. וכן איזה נזק נגרם למשנ"ב ממה שהדפיסו באותה כריכה גם מדברי הרב נבנצל? הלומד משנ"ב לומד משנ"ב, ואם יש למטה עוד הערות והוספות, גם אם הקשר שלהן למשנ"ב עקיף הרבה פעמים, כל שההערות מגברא רבה הן, הוא יוצא נשכר, ומי שאינו יוצא נשכר לא חייב לקנות מהדורה זו. ואין קפידא אלא ע"ד עשות ספרים הרבה אין קץ.

שכן לשאלה להיכן יגיעו הדברים, יש לומר שיגיעו להיכן שיגיעו, שכאמור לא ברור כ"כ איזה נזק שיצא מזה. אפילו ידפיס הרב דבית כנסת שיכון ג' בנצרת עילית משנ"ב עם דבריו למטה, ויהיו כמה קונים שיבזבזו כספם על זה, מילא (ואם ידפיס את דבריו בעמוד שממול, יהיה איזה הבדל?...) יש היום כל כך הרבה מהדורות משנ"ב בשוק, עם תוספות כהנה וכהנה (וכבר ראינו מהדורה שסידרה מחדש את המשנ"ב בצורה של נו"כ מסביב לשו"ע ולא מתחתיו), ואם תהיה עוד אחת עם תוספות שכמוהן כמגרעות, אני מתקשה לראות החורבא לעולם התורה בזה. ובלבד שתהיה כמובן הסכמה מאיזה גדול על הנעשה, כמקובל בכל ספר הלכה; ועל דרך זו כבר מצאנו בדורות הקודמים כו"כ חיבורים של איזה שו"ב וכיו"ב מעיירה פלוני שהדפיס חידושיו או סיכומיו מסביב לשו"ע או מתחתיו כמו שעשו גדולי הנו"כ. ומה קרה? לכל היותר אבד ונשכח הספר עוד בדורו שלו. ואם היה אפשר למנוע הוצאת עשרות ספרי הלכה מכל מאן דבעי כל שני וחמישי, כדאי היה כמו שכתב איש ספר, אבל מאחר שאינו כך, אין הנידון דידן שונה.

מלכיאל גרינוולד

אַ מחבר וואָס האָט געמאַכט אַ ספר אויף חומש האָט איינגעבונדן דעם חומש צוזאַמען מיט זיין חיבור און ער איז געקומען צו ר’ אייזיל חריף צו בעטן אַ הסכמה אויף זיין ספר.

ר’ אייזיל האָט אַריינגעקוקט אין ספר און האָט געזען אַז ער שרייבט פּוסטע רייד, איין וואָרט קלעפּט זיך ניט צום אַנדערן. האָט ער אַזוי אַ זאָג געטאָן: אַזאַ חכמה, אַזאַ המצאה. דער מחבר פון ספר איז נתפעל געוואָרן צו הערן אַזעלכע שיינע ווערטער. פרעגט ער ר’ אייזל’ען: אַזוי שטאַרק איז אייך געפעלן מיין חיבור?

יאָ! קלוג האָסטו געטאָן וואָס דו האָסט געבונדן און געדרוקט דיין חיבור צוזאַמען מיטן חומש, ווייל איצט קען מען אים ניט פאַרברענען!

http://www.algemeiner.com/generic.asp?p ... ue&ID=1367

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » א' נובמבר 14, 2010 12:36 am

גרינולד, כבר הוכחת שאתה יודע לתרגם מאידיש, אז בבקשה...

נוטר הכרמים

תוך כדי דיבור כתב:אתה צודק כמובן שטענת חדש אסור מן התורה אינה ממין העניין. ואמנם אני מוצא דמיון מסויים בין טענה זו לבין כמה מנימוקי טענת האוסרים להדפיס כלום על גליון המשנ"ב. אבל באמת מגמת האיסור הנ"ל פשוטה וגם מוצהרת: לבסס את המשנ"ב כפוסק האחרון לבית ישראל. וממילא מי שנוהגים על כרחך לפסוק כמו כף החיים למשל, וגם הם מכירים בערכו היחידאי במינו של ספר המשנ"ב, איזה מין טענה זו כלפיהם.

להדפיס דעות חולקות במוצהר זו על גבי זו, כשמדובר בפוסקים אחרונים (להבדיל מש"ך וט"ז ונקה"ך וקו"א שלהם וכו') באמת הוא דבר שאין לו מקום בד"כ, והדרך במקרה כזה היא לכתוב ספרים אחרים, למשל שש"כ ואורחות שבת ומנוחת שבת. אבל אין זה כ"כ עניין לאמור לעיל גבי מי שנוהגים כיום כפוסק מסויים, והיה בתראה כהחזו"א או קדמאה דהגר"ז. וכן איזה נזק נגרם למשנ"ב ממה שהדפיסו באותה כריכה גם מדברי הרב נבנצל? הלומד משנ"ב לומד משנ"ב, ואם יש למטה עוד הערות והוספות, גם אם הקשר שלהן למשנ"ב עקיף הרבה פעמים, כל שההערות מגברא רבה הן, הוא יוצא נשכר, ומי שאינו יוצא נשכר לא חייב לקנות מהדורה זו. ואין קפידא אלא ע"ד עשות ספרים הרבה אין קץ.

שכן לשאלה להיכן יגיעו הדברים, יש לומר שיגיעו להיכן שיגיעו, שכאמור לא ברור כ"כ איזה נזק שיצא מזה. אפילו ידפיס הרב דבית כנסת שיכון ג' בנצרת עילית משנ"ב עם דבריו למטה, ויהיו כמה קונים שיבזבזו כספם על זה, מילא (ואם ידפיס את דבריו בעמוד שממול, יהיה איזה הבדל?...) יש היום כל כך הרבה מהדורות משנ"ב בשוק, עם תוספות כהנה וכהנה (וכבר ראינו מהדורה שסידרה מחדש את המשנ"ב בצורה של נו"כ מסביב לשו"ע ולא מתחתיו), ואם תהיה עוד אחת עם תוספות שכמוהן כמגרעות, אני מתקשה לראות החורבא לעולם התורה בזה. ובלבד שתהיה כמובן הסכמה מאיזה גדול על הנעשה, כמקובל בכל ספר הלכה; ועל דרך זו כבר מצאנו בדורות הקודמים כו"כ חיבורים של איזה שו"ב וכיו"ב מעיירה פלוני שהדפיס חידושיו או סיכומיו מסביב לשו"ע או מתחתיו כמו שעשו גדולי הנו"כ. ומה קרה? לכל היותר אבד ונשכח הספר עוד בדורו שלו. ואם היה אפשר למנוע הוצאת עשרות ספרי הלכה מכל מאן דבעי כל שני וחמישי, כדאי היה כמו שכתב איש ספר, אבל מאחר שאינו כך, אין הנידון דידן שונה.

בינתיים לא דברו על חורבא או חורבן אלא על אין דעת חכמים נוחה, ספרים הרבה אין קץ, שידפיס כל אחד על חשבונו, ולא 'יעניש' את המשנ"ב בהיטפלות אליו. אני מציע שאם מישהו מרגיש הכרח לכרוך את דבריו ופסקיו עם המ"ב, יקרא לספר.... על משנ"ב, ולא משנ"ב עם..., וההבדל ברור.

מלכיאל גרינוולד

תרגום לעבריים:
מחבר שחיבר ספר על החומש כרך את החומש ביחד עם חיבורו והגיע לר' אייזיל חריף לבקש הסכמה על ספרו.
ר' אייזיל עיין בספר וראה שהמחבר כתב דברים רקים, מלה אחת אינה מתאימה עם זולתה. נענה ואמר כך: חכמה כזו, המצאה כזו. המחבר של הספר התפעל מאוד מדברי השבח, ושאל את ר' אייזיל: כל כך מצא חיבורי חן בעיניך?
כן! בחכמה עשית שכרכת את ספרך והדפסת אותו עם החומש, כי עתה אי אפשר לשרפו!

ולענין האשכול: אולי יעשה מאן דהו רשימה של כל הספרים שנדפסו סביב הקצשו"ע להלכות פסח, ואז ייווכחו שלא מדובר בתופעה חדשה.

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » א' נובמבר 14, 2010 12:45 am

נוטר הכרמים כתב:בינתיים לא דברו על חורבא או חורבן אלא על אין דעת חכמים נוחה, ספרים הרבה אין קץ, שידפיס כל אחד על חשבונו, ולא 'יעניש' את המשנ"ב בהיטפלות אליו. אני מציע שאם מישהו מרגיש הכרח לכרוך את דבריו ופסקיו עם המ"ב, יקרא לספר.... על משנ"ב, ולא משנ"ב עם..., וההבדל ברור.

דברים פשוטים למבין, ונוסיף מעט חידוד: כשמוציאים ספר, בצורתו המקורית, ובשוליו הערות, יש כאן בעצם אמירה שזו צורת הלימוד בספר, ואין הלימוד שלם וממצה עד שיקראו גם ההערות שבשוליים, (ע"ע שער הציון על המ"ב גופא). וכמובן שבנ"ד אין הדברים כך, שכן גם אם נקבל שיש ללמוד לצד המ"ב את דברי האחרונים שנו"נ בדבריו, מ"מ הרי ברור שהלימוד במ"ב עצמו הוא תורה שלמה ותמה, ואין להוסיף עליו. ניתן לדון בדבריו, להוסיף, להקשות ולבאר, אך תורתו שלו זכה וברה, ולא נצרכה לתוספות כאלו ואחרות.

תוך כדי דיבור כתב:(ואם ידפיס את דבריו בעמוד שממול, יהיה איזה הבדל?...)

ומכאן גם ההקפדה שלא להכניס את ההערות בשולי הדף, אלא רק בעמוד מקביל, כאומר: משסיימת את הלימוד במ"ב, הרי לך תורת הפוסקים שדנו בדבריו, אך בשופו"א אין להכניסם לסדר לימוד המ"ב, וכנ"ל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' נובמבר 14, 2010 1:42 am

viewtopic.php?f=7&t=2793#p20368

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' נובמבר 14, 2010 2:16 pm

איש_ספר כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2793#p20368

מה לעשות שהמדפיסים אינם יראים, ואולי אפילו כוונתם לש"ש...

מלכיאל גרינוולד

מלכיאל גרינוולד כתב:מחבר שחיבר ספר על החומש כרך את החומש ביחד עם חיבורו והגיע לר' אייזיל חריף לבקש הסכמה על ספרו.
ר' אייזיל עיין בספר וראה שהמחבר כתב דברים רקים, מלה אחת אינה מתאימה עם זולתה. נענה ואמר כך: חכמה כזו, המצאה כזו. המחבר של הספר התפעל מאוד מדברי השבח, ושאל את ר' אייזיל: כל כך מצא חיבורי חן בעיניך?
כן! בחכמה עשית שכרכת את ספרך והדפסת אותו עם החומש, כי עתה אי אפשר לשרפו!

היום התפרסמה בבתי המדרשות המרכזיים הוראה של מרן הגאב"ד רבי נסים קרליץ שליט"א ושאר גדולי ישראל האמיתיים שליט"א שאין להחזיק בבית את ספרו של רפאל הלפרין שחולק בחינם לפני שבועיים, אשר בשם "דיוקים בתורה" ייקרא, מחמת דברי כפירה שנאמרו בו. מכאן שעצתו של ר' אייזיל חריף לא הועילה במקרה זה...
שמעתי אומרים, שבספר הנ"ל מפרש בגסות את אהבתו של יעקב אבינו לרחל אמנו, עפ"ל, ועל כך יצא הקצף.

נוטר הכרמים

לא זכיתי עדיין לראות הקריאה הנ"ל, אבל אם יש בזה דברי כפירה כפי שהובא, הרי החילוק מבואר, כי הלכה פסוקה היא ס"ת שכתבו מין ישרף, משא"כ בעובדא דר"א חריף שציטט מיודעינו לא היה אלא חוסר התאמה בין מלה למלה, ומה בכך כדי לשרוף ס"ת עמו, וע"ז יש להמליץ בדרך צחות: אותיות פורחות, וגוילין נשרפין?

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » א' נובמבר 14, 2010 8:01 pm

היכן משיגים את ספרו של הרב הלפרין?

נוטר הכרמים

מורה צדק כתב:היכן משיגים את ספרו של הרב הלפרין?

כדי לקרוא את 'דברי הכפירה' ולהתרשם מקרוב, ואזי להוציא פסק דין ממורה צדק?

תנסה לברר ברשת חנויות האופטיקה ברחבי הארץ.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » א' נובמבר 14, 2010 8:10 pm

ידוע הדבר שהפרסומת הכי טובה היא ההתקפה.
אם היו מתעלמים זה היה עוזר יותר.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' נובמבר 14, 2010 8:27 pm

מורה צדק כתב:היכן משיגים את ספרו של הרב הלפרין?

חביבי,
אם כבר 'דברי כפירה' מדוע לך להזדקק לכזה ספר? החסרים ספרים אחרים משובחים ממנו?!...

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » א' נובמבר 14, 2010 8:30 pm

מורה צדק כתב:ידוע הדבר שהפרסומת הכי טובה היא ההתקפה.
אם היו מתעלמים זה היה עוזר יותר.

פשוט. ע"ע בוך דקמינצקי.
מי בכלל היה פותח את הס' הנ"ל אלולא היה יוצא נגדו איסור? אינני זוכר את שם ספרו האחרון שהוציא והפיץ בחינם על פני כל הארץ, אני רק זוכר שבלוקים שלמים של ספרים ארוזים בניילון היו מונחים בקרנות אוצרות הספרים בבתי הכנסיות, ואין איש חוננם במבט במקרה הטוב, ובפחות טוב, הרי הם משמשים כמעמידים לשקיות הכריכים של האברכים.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' נובמבר 14, 2010 8:32 pm

ירושלמי כתב:מי בכלל היה פותח את הס' הנ"ל אלולא היה יוצא נגדו איסור? אינני זוכר את שם ספרו האחרון שהוציא והפיץ בחינם על פני כל הארץ, אני רק זוכר שבלוקים שלמים של ספרים ארוזים בניילון היו מונחים בקרנות אוצרות הספרים בבתי הכנסיות, ואין איש חוננם במבט במקרה הטוב, ובפחות טוב, הרי הם משמשים כמעמידים לשקיות הכריכים של האברכים.

יעודו האמיתי של הספר.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' נובמבר 14, 2010 8:50 pm

מורה צדק כתב:ידוע הדבר שהפרסומת הכי טובה היא ההתקפה.
אם היו מתעלמים זה היה עוזר יותר.

אבל אם אמת ונכון הדבר שיש בו דברי כפירה, מנין ידעו המון העם שלא לעיין בו? שמא על ידי ההתעלמות ממנו יהיו כולם כבני נביאים וימשכו ידיהם מן הספר?!

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » א' נובמבר 14, 2010 9:00 pm

זקן ששכח כתב:
מורה צדק כתב:ידוע הדבר שהפרסומת הכי טובה היא ההתקפה.
אם היו מתעלמים זה היה עוזר יותר.

אבל אם אמת ונכון הדבר שיש בו דברי כפירה, מנין ידעו המון העם שלא לעיין בו? שמא על ידי ההתעלמות ממנו יהיו כולם כבני נביאים וימשכו ידיהם מן הספר?!

במקרים כאלו בדיוק צריך להפעיל שיקול דעת האם הצר שווה בנזק המלך, לאמור: כמה נפסיד עם, וכמה בלי. את הספר היו קוראים כמות די מזערית של אנשים, וסביר להניח שרק חלק מתוכם בעיון, ורק חלק מהם היו מגיעים לפיסקאות הבעיתיות. כעת, אין לך אברך בעולם הכוייללים שלא יודע בדיוק באיזה עמוד ואיזה שורה מופיעים הדברים.
וכזאת למדנו בשנים האחרונות מפי גדולנו, שהורו להשתיק כל זֵכֶר והפגנה למצעדי התועבה, למען לא יקלטו אזני הצאן מושגים שליליים, אף שהצגת הנושא היתה באופן של מחאה ושלילה.

הבהרה: כלקח מהנושא הפותח את האשכול אבהיר, כי ברור לי שהשמועות על ההוראה מפי הגרנ"ק שליט"א עברו מפה לאוזן, ואין זו הוראה חד משמעית שיצאה תח"י. למען לא ישמעו הדברים שכתבתי כביקורת עליו שליט"א, אלא על התופעה לכשעצמה.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' נובמבר 14, 2010 9:06 pm

ירושלמי כתב:הבהרה: כלקח מהנושא הפותח את האשכול אבהיר, כי ברור לי שהשמועות על ההוראה מפי הגרנ"ק שליט"א עברו מפה לאוזן, [b]ואין זו הוראה חד משמעית שיצאה תח"י. למען לא ישמעו הדברים שכתבתי כביקורת עליו שליט"א, אלא על התופעה לכשעצמה.[/b]

ברם, מה אעשה ובמו עיני ראיתי מכתב הכתוב בכתב ידו של הגר"נ קרליץ שליט"א, ועליו חתומים עוד שני רבנים מפורסמים.

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » א' נובמבר 14, 2010 10:17 pm

זקן ששכח כתב:
ירושלמי כתב:הבהרה: כלקח מהנושא הפותח את האשכול אבהיר, כי ברור לי שהשמועות על ההוראה מפי הגרנ"ק שליט"א עברו מפה לאוזן, [b]ואין זו הוראה חד משמעית שיצאה תח"י. למען לא ישמעו הדברים שכתבתי כביקורת עליו שליט"א, אלא על התופעה לכשעצמה.[/b]

ברם, מה אעשה ובמו עיני ראיתי מכתב הכתוב בכתב ידו של הגר"נ קרליץ שליט"א, ועליו חתומים עוד שני רבנים מפורסמים.

הדרנא בי אם כן. ודאי וודאי שקלו גדולי הדור את צעדם בפלס תורתם, ומשהחליטו לצאת בקריאתם הרי דעת תורה ואמת היא.

מלכיאל גרינוולד

וכדי לנעוץ סופו של אשכול בתחילתו. במה בעצם שונה "הדבקת" פרפראות לחומש מאשר "הדבקת" הגהות למשנ"ב? מילא אם מדובר בפירוש כגון פירש"י ואחרים, אבל ווארטים ורעיונות שאינם משרתים ישירות את החומש, מהיכי תיתי? אמנם רוב ספרי האחרונים על התורה יצאו בנפרד, אבל יש כמה יוצאים מן הכלל, והידועים שבהם הם העמק דבר לנצי"ב ואזנים לתורה לגר"ז סורוצקין (ואולי גם מאור ושמש שנדפס ברב פנינים), ויש טעם לשאול מה הטעם בדבר.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר