בני ברקי כתב:לפי רוב פוסקי זמנינו (מועדים וזמנים,הגרנ"ק ועוד)שכיום עד שתכלה רגל מהשוק זה זמן סגירת החניות(7:30 לערך) והולכים כל מקום לפי זמנו כמבואר בריטבא בשבת ועוד ראשונים.
מדוע אי אפשר לכתחילה להדליק עד שבע וחצי אלא רק בדיעבד?
הכהן כתב:לכאו' זה יהיה גם שונה בין חול לש"ק.
הסתפקתי, כשכלתה רגל מן השוק בליל שבת (שהלכו לאכול סעודת הלילה), ולאחר זמן תחזור הרגל לשוק, אי אזלינן בתר רגל קמא או שכל שיש רגל בשוק בלילי חנוכה צריך להיות פ"נ.
בני ברקי כתב:לפי רוב פוסקי זמנינו (מועדים וזמנים,הגרנ"ק ועוד)שכיום עד שתכלה רגל מהשוק זה זמן סגירת החניות(7:30 לערך) והולכים כל מקום לפי זמנו כמבואר בריטבא בשבת ועוד ראשונים.
מדוע אי אפשר לכתחילה להדליק עד שבע וחצי אלא רק בדיעבד?
בני ברקי כתב:מרן הגרי"ז היה מדליק בשיעור שכלתה רגל מקולנוע אדיסון שהיה סמוך לביתו
מרן החזו"א היה מכבה את הנרות אחרי חצי שעה מזמן ר"ת.
אבל השאלה עדין עומדת לשיטות שכל מקום לפי זמנו האם לכתחילה אפשר להדליק יותר מאוחר באיזור 7?
לומד_בישיבה כתב:גם אם השתנו זמני תכלה רגל מן השוק עדיין אין זה סיבה מדוע שלא להדליק משתשקע החמה,[color=#4080FF]למה לא?[/color] וגם לאלו המדליקים בבית כבר כתב הרשב"א שיש להקפיד להדליק משתשקע החמה משום זריזין מקדימין ועיין רמ"א תרע"ב ס"ב.
לומד_בישיבה כתב:גם אם השתנו זמני תכלה רגל מן השוק עדיין אין זה סיבה מדוע שלא להדליק משתשקע החמה, וגם לאלו המדליקים בבית כבר כתב הרשב"א שיש להקפיד להדליק משתשקע החמה משום זריזין מקדימין ועיין רמ"א תרע"ב ס"ב.
לענין כתב:הרב הצדיק, מלשון הגמ' דאי לא אדליק מנדליק - וע''ז אמרו עד שתכלה רגל, מוכרח בהדיא שזה דוקא 'אי לא אדליק'. בעברית - דיעבד. זה דבר ראשון (והרשב''א שכותב זריזין, זה משום דס''ל דבדיעבד מדליק כל הלילה וככל דבר שמצותו בלילה, וממילא כיון דליכא תרי דיעבד ע''כ שהראשון משום זריזין, משא''כ להרמב''ם ודעימיה דאחר משכלה רגל שוב ליכא מצוה ע''כ דהך לכתחילה לאו משום זריזין הוא אלא מגוף המצוה).
וחוץמזה, כב' בבעיה לוגית, אם בזה''ז משתכלה רגל הוא מאוחר יותר, ממילא הזמן של חצי שעה הוא חסר אפקטיביות לדידן, וא''א להשתמש בזה כדי לומר שידליק מאוחר כיון שבלא''ה ידלק חצי שעה, כיון שזמן ההדלקה הנצרך הוא כשיעור אותם שעות של עד שתכלה רגל.
לענין כתב:לשון מר 'קצבו לו חצי שעה', לא נתבררה, מי קצבה, ואימתי (אא''כ נימא שלא השתנה שיעור הזמן, אבל לא בזה איירינן הכא, אלא דברינו הם להסוברים כהריטב''א ששיעור הדלקה תלוי בכל דור. וממילא האידנא אף חולה ואנוס המדליקים בפנים יש להם ליתן שמן כשיעור שש שעות, שהוא הזמן משתשקע עד שתכלה רגל).
שומע ומשמיע כתב:לענין כתב:לשון מר 'קצבו לו חצי שעה', לא נתבררה, מי קצבה, ואימתי (אא''כ נימא שלא השתנה שיעור הזמן, אבל לא בזה איירינן הכא, אלא דברינו הם להסוברים כהריטב''א ששיעור הדלקה תלוי בכל דור. וממילא האידנא אף חולה ואנוס המדליקים בפנים יש להם ליתן שמן כשיעור שש שעות, שהוא הזמן משתשקע עד שתכלה רגל).
מסכים עם השאלה, ודברי הפוסקים צריכים ביאור. ובל"נ אעלה על הכתב מה שיצא לנו בשאלה חמורה זו.
פלגינן כתב:דין תכלה רגל מן השוק בעידן של סגר לילי. מי הראשון שכותב על זה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים