דחה אדמון בצל צלמון

[לומד_בישיבה]

א. לשון 'דחה' מצינו בתהלים לה,ה ומלאך ה' דוחה, ומה שאמר בצל צלמון כפי הנראה כוונתו "בצלמות" וראה מה שכתב רש"י שם בפרק כ"ג פסוק ו' בזה"ל. כל צלמות לשון חושך.

עוד יש להוסיף, שהרעיון לדחות מישהו בחושך נמצא שם בפרק לה. - יהיו כמץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה: יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך ה' רדפם: כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי: תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה:

ב. נעשה נס לשושנים ניתן גם לפרש לתלמידי החכמים וכדברי רש"י תהלים מה,א על שושנים - לכבוד תלמידי חכמים יסדו השיר הזה שהם רכים כשושנים ונאי' כשושני' ומרטיבי' מעשים טובים כשושנים:

[מה שנכון נכון]

צלמות הוא אחד משמותיו של גיהנום. עירובין יט.
לשון צלמון ראה בתהלים סח,טו. [וגם אותו פירשו על גיהנום בברכות טו:].

מצינו לשון שושנה כדמוי לכלל ישראל, כשושנה בין החוחים. וכ"ה הרבה פעמים בפיוטים.

[לומד_בישיבה]

א. הכוונה שם אל תיקרי צלמון אלא צלמות. ב. בדברי שהכוונה לחושך יובן הלשון 'דחה' אדמון על פי הכתוב שם. ומלאך ה' דוחה ורודף אחריהם בחושך.

[מאיריחיאלק]

בדזיקוב לא אמרו התיבות "דחה אדמון בצל צלמון" ולא ידוע לע הטעם

[ר_חיים_הקטן]

בדזיקוב לא אמרו התיבות "דחה אדמון בצל צלמון" ולא ידוע לע הטעם

אולי אמרו הנוסח המצונזר בחרוז האחרון של מועז צור?
חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה \ עשה נא למען שמך להיות לנו תשועה \ כי ארכה לנו הישועה ואין קץ לימי הרעה \ מחה פשע וגם רשע \ הקים לנו רועים שבעה.

[הסרפד]

שמעתי גם: "דחה אדמון בצל צלמון וגם פשע וגם רשע"

[לומד_בישיבה]

על פניו אין כל הסבר מדוע לא לומר את הקטע האחרון והרי מוזכר שם כל ארבעת הגלויות מתחיל בגלות מצרים ומסיים בגלות יוון ומדוע שלא נזכיר גם גלות אדום.