לייטנר כתב:משולש כתב:עבדים היינו עתה בני חורין. לא כתוב בשום מקום, ומצטלצל חילוני קצת. (העיקר חסר מן הספר).
השיר הולחן (ולפיכך גם הותאמו המילים) ע"י שלום פוסטולסקי מקיבוץ עין חרוד.
אז צדקתי שהשיר חילוני.
לייטנר כתב:משולש כתב:עבדים היינו עתה בני חורין. לא כתוב בשום מקום, ומצטלצל חילוני קצת. (העיקר חסר מן הספר).
השיר הולחן (ולפיכך גם הותאמו המילים) ע"י שלום פוסטולסקי מקיבוץ עין חרוד.
עזריאל ברגר כתב:כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.
צונאמי כתב:מדוע וממתי קוראים להם "מכבים", ולא "חשמונאים"?
לא על שם הגבורה?
ואגב, יהודה המכבי לא מופיע בחז"ל כלל...
להפך!
גיבורים ביד חלשים
.כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב
עזריאל ברגר כתב:כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.
הבטחתי כתב:עזריאל ברגר כתב:כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.
למה צריך להרחיק למהר"ל, הלא הדברים מפורשים בתפילת מעריב ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם
ולגוף האשכול
לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום
צונאמי כתב:הבטחתי כתב:עזריאל ברגר כתב:כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.
למה צריך להרחיק למהר"ל, הלא הדברים מפורשים בתפילת מעריב ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם
ולגוף האשכול
לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום
למה לי קרא, סברא הוא?
הבטחתי כתב:לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום
.היוצא לנו בקיצור:
א) דמצות קימה והידור אינה אלא בנשיאות פנים או בדברים ולא בממון וביטול מלאכה.
ב) קימה והידור אינו אלא כשהחכם או השיבה עובר ממקום למקום או עומד לפוש אבל בעומד על מקומו ליכא קימה והידור.
ג) בדרכים ליכא קימה והידור.
ד) דלרשע אסור לכבד ובמקום שרובם רשעים ואין ידוע לנו טיבו שב ואל תעשה עדיף.
ה) שיטת הרמב"ם דלשיבה ליכא קימה אלא כל דהוא.
ומ"מ ודאי מדרך ארץ הוא לעמוד מפני זקן וליתן לו מקומו וכ"ש במקום שעי"ז יתאהב שם שמים על ידו
בענין קימה מפני זקן וכיו"ב באוטובוס גם אנכי ישבתי מכבר על מדוכה זו - והנראה לענ"ד להלכה דודאי עיקר מצות קימה מתקיים בקימה בעלמא והדר יושב, וזה מוכח בש"ס בכ"ד. אמנם היות דקיי"ל דבעינן קימה שיש בה הדור, ע"כ קרוב לודאי דאם אין מפנה מקומו להזקן מבטל ההדור דודאי אין זה הדור דהצעיר יושב והזקן עומד לפניו כתלמיד מפני רב. אמנם כ"ז במקום שמשלמים בשביל עמידה כמו לישיבה, אבל במקום שמשלמין בשביל ישיבה יותר מעמידה, א"כ שוב ה"ל חסרון כיס ואמרינן מה קימה שאין בה חסרון כיס וכו'. אמנם י"ל דזה דוקא כעין בטול מלאכה וכיו"ב, אבל הכא החסרון כיס לצורך מצוה הדר הו"ל כמו שאר מצות דחייב בממונו.
הבטחתי כתב:עזריאל ברגר כתב:כמדומני שכתוב במהרל שמזמן יציאת מצרים מוגדרים ישראל כבני חורין, כך שאפילו הגלות לא מבטלת את זה.
למה צריך להרחיק למהר"ל, הלא הדברים מפורשים בתפילת מעריב ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם
ולגוף האשכול
לפנות מקום לזקנים באוטובוס משום מפני שיבה תקום
הבטחתי כתב:ייש"כ על מראי המקומות
לא אמרתי שאי"צ לקום, אלא שאין זה המקור, ונפק"מ מרובות יש בין סוגית חסד (לא מסברא, וח"ו לומר כן), לבין סוגית קימה והידור, ושיבוש זה יכול להביא לטעויות רבות,
אמת, באגד ישנה מדבקה שכזו במושבים הקדמיים, אך אני זכורני מא' מן הספרים הנפוצים בזמני המיועדים לילדים שיש בו תמונה ובו נער מפנה לזקן את מקומו והכיתוב הוא מפני שיבה וכו'
משולש כתב:נראה לי שיש הרבה מקומות שהגננות מקצרות בכוונה לקוצר המשיג. הרי הילדים בגן לא אמורים לדעת את כל הש"ס.
ולכן מותר למשל לומר לילדים שבשבועות מביאים ביכורים, אף על פי שהזמן הוא עד חנוכה. לא חשו הגננות לפרש זה וסמכו על המלמד בחיידר שישלים את זה.
הכהן כתב:משולש כתב:נראה לי שיש הרבה מקומות שהגננות מקצרות בכוונה לקוצר המשיג. הרי הילדים בגן לא אמורים לדעת את כל הש"ס.
ולכן מותר למשל לומר לילדים שבשבועות מביאים ביכורים, אף על פי שהזמן הוא עד חנוכה. לא חשו הגננות לפרש זה וסמכו על המלמד בחיידר שישלים את זה.
ובפרט ש'יום הבכורים' זה שמו בתורה
יוס'ל כתב:יש לעיין טובא גם במסורת המלמדים, לדוג' איסור יציאה לעשיית צרכים בשעות השיעורים.
זה נכון שזה נעשה למען הסדר הטוב, אך יתכן וצודקים הילדים שאבא שלהם אמר שאסור להתאפק.
והרי זה נכלל ב'בל תשקצו' ו'לא יהיה עקר' (תלוי מה).
ההיתר להשהות עשיית צרכים שהינו משום כבוד הבריות, הכוונה לכבוד המשהה בעצמו, ולא לכבוד המלמד.
עזריאל ברגר כתב: (כלשון הפסוק שתים שני עשרונים)
משולש כתב:אם ילדים ידעו שהשיטה של "בל תשקצו" עובדת על המלמד, הם עלולים לנצל אותה עד תום ותורתם מתי נעשית? על כן חשוב שידעו להכין עצמם לפני השיעור, ע"י שפעם או פעמיים יתאפקו ומאז הכל כבר יסתדר.
ירח מלא כתב:הקרן של ושתי הכוונה זנב? מהיכי תיתי. הילדים שרים קרן על הראש.
מה עם 'פרעה בפיג'מה'.
והאם ידעתם שהמקור הראשון לסיפור על 100 הרמאויות של לבן עם האר''י והאלשיך הוא האדמו"ר ממונקאץ' (כמדומה).
ברזילי כתב:כך גם סיפור החבאתו של אאע"ה במערה.
תודה!מה שנכון נכון כתב:ברזילי כתב:כך גם סיפור החבאתו של אאע"ה במערה.
איתא בפדר"א פכ"ו במדרש הגדול בראשית יא,כח וע"ש עוד בממה"ק בהערות.
ברזילי כתב: שהמקור (?) בספר הישר.
משולש כתב:ברזילי כתב: שהמקור (?) בספר הישר.
למה רומז סימן השאלה בסוגריים?
משולש כתב:עזריאל ברגר כתב:וטעויות בשירים לחגים לא חסר, בפרט בחנוכה:
"מכבי מושיע ופודה"
"על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים"
"כל העם אז התפלא - מאליו הוא מתמלא" (מתאים רק לדעה אחת באופן הנס, ואולי גם זה לא...)
"כל העם אז התכנס והכריז אך זהו נס" (למי היה זמן להתכנס באמצע הקרבות?)
"אילולא כד זה נשאר - מקדשנו לא הואר" (לא נכון - טומאה דחויה בציבור, והיו מדליקים בשמן טמא...)
ועוד ועוד...
יש לדון גם על טעויות בשיר "יונתן הקטן" כמו למשל "חור גדול במכנסיו" ובאמת היה רק חור קטן...
משולש כתב:יש לדון גם על טעויות בשיר "יונתן הקטן" כמו למשל "חור גדול במכנסיו" ובאמת היה רק חור קטן...
ירח מלא כתב:העיזים של רבי חנינא בן דוסא, הביאו בקרניהם זאבים, לא דובים!
לייבעדיג יענקל כתב:אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.
ירח מלא כתב:העיזים של רבי חנינא בן דוסא, הביאו בקרניהם זאבים, לא דובים!
ירח מלא כתב:העיזים של רבי חנינא בן דוסא, הביאו בקרניהם זאבים, לא דובים!
מה שנכון נכון כתב:ברזילי כתב:כך גם סיפור החבאתו של אאע"ה במערה.
איתא בפדר"א פכ"ו [בהוצאת חורב נכתב שנחבא בבית הרן], ובמדרש הגדול בראשית יא,כח ועיין עוד מקורות בממה"ק בהערות. [כמדומני שאין דרך מדה"ג להעתיק מספר הישר].
וְהִזָּכֵר לִבְרִית שְׁלֹשֶׁת תְּמִימִים, וּלְאַב הֲמוֹן אֲשֶׁר הָיָה תָמִים, וְנִתְנַסָּה בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת עֲצוּמִים, וְנִמְצָא שָׁלֵם בְּכָל פְּעָמִים. הַנֵּס הָרִאשׁוֹן בְּהִוָּלְדוֹ נִתְיָעֲצוּ הַחַרְטֻמִּים, וּבִקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְהַקּוֹסְמִים, וְנֶחְבָּא בָאָרֶץ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁלֵמִים, וְלֹא רָאָה שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכְבֵי מְרוֹמִים, וּלְאַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָצָא מְחֻכָּם בְּחִכּוּמִים, וּמָאַס אֱלִילִים וְשִׁקֵּץ צְלָמִים, וּבָטַח בְּיוֹצְרוֹ וְנָפַל חֶבְלוֹ בַּנְּעִימִים:
עזריאל ברגר כתב:לייבעדיג יענקל כתב:אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.
דבר שמקורו בספר הישר זה כבר לא מסורת הגננות בלבד.
אם אתם רוצים להקשות ממקורות קדומים סותרים - יש הרבה...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים