יענק'ל כתב:כמדומה ואולי אני טועה שיש- גם יראים ושלמים- שמקילין קצת בחובת ברכת המפיל
ראה בשו"ת שבט הקהתי (ח"א סי' קא) שמביא כמה טעמים בדבר. א] שיטות הסוברים שאין לברך המפיל לאחר חצות הלילה (מובא בברכי יוסף, רלט. ובשע"ת שם ב'. והברכ"י דוחה דבריהם. אמנם ראה בכף החיים סק"ח המביא כן מספרי מקובלים).
ב]. על פי המובא בסדר היום (סדר קר"ש שעל המטה) "ונ"ל שהברכה הזאת אין לברכה בכל שעה שרוצה לשכב, עד שיראה הוא בעצמו שהשינה באה עליו, ועפעפי עיניו נאחזות לישן, כי איך יברך המפיל שינה ועדיין השינה לא באה, אלא שהוא מכין לה מקום שתבוא, וודאי ברכה לבטלה היא. ולפי שראיתי הרבה בנ"א טועים בזה הענין, ובכל עת וזמן שמבקשים לשכוב על מטותיהם מברכין, כתבתי זה, כי ראוי לכל יר"ש להזהר מזה, ושלא יברך כי אם בשעה הראויה לה...". (ומובא דברים אלו במג"א רלט, סק"ג.) [אלא שהמג"א מעיר עליו, ודעת הכנה"ג שאדרבה, יש לקרא מקודם, שמא תחטפנו שינה. "ואין לחוש להפסק אלא כשעושה דבר אחר בנתיים"].
ג] היו חוששים לברך ברכה זו מחמת 'ספק ברכות'.
והיינו דפליגי הפוסקים אודות ברכה זו. דיש הסוברים דברכה זו נתקנה על מנהגו של עולם, שדרכם לישון, וע"כ אף אם אדם זה לא יישן לבסוף, לא נגרע מברכתו כלום. כשם שמנהגינו לברך ברכת הנותן לשכוי בינה, אף שלא שמע קול תרנגול. (ראה א"ר סק"ג בשם שיירי כנה"ג, וכן מביא ביה"ל בשם חיי"א, ובעוד הרבה פוסקים).
ומאידך הרבה סוברים דברכה זו צריך לברכה על השינה, וסמוך לשינה דוקא, ואין להפסיק בין ברכה לשינה. (וכן נראה שנוטה דעת המ"ב להלכה - וכפי שדחה שיטת החיי"א בביה"ל).
ולאור שיטות האמורות, חששו, הרבה שמא לא ירדם תיכף לאמירת הברכה. ועכ"פ יש לחשוש שמא טרם שישן, יבוא להפסיק באיזה הפסק לפני שינתו, ויהיה כאן חשש ברכה לבטלה. ולכן חששו לזה, ולא ברכו הברכה בשם ומלכות.
אורי ש כתב:יש מעשה מהגרי''ז שלא היה מברך המפיל מחשש כל שהו. איני זוכר פרטים - יבוא המוסיף ויוסיף. [או יסתור..... ;-) ]
אוצר החכמה כתב:מה זה הדין של תוך חצי שעה שאתה מזכיר?
חובב_ספרים כתב:אורי ש כתב:יש מעשה מהגרי''ז שלא היה מברך המפיל מחשש כל שהו. איני זוכר פרטים - יבוא המוסיף ויוסיף. [או יסתור..... ;-) ]
דומני שהגרי"ז סבל מבעיה שלא היה יכול להרדם והיה אצלו ספק אם יצליח לישון תוך חצי שעה והיה אצלו חשש ברכה לבטלה.
מה שנכון נכון כתב:מצינו ששיעור חצי שעה הוא בגדר "סמוך". ראה בלשון הרשב"ם ריש ערבי פסחים.
וראה בא"ח ויצא אות יב.
אוצר החכמה כתב:הראייה מהבא"ח יפה. אבל עדיין יש לחלק מספר חילוקים והעיקרי הוא ששם הוא אחר המעשה וכאן לפני.
אוצר החכמה כתב:השאלה אם יש לו מקור לזה.
א. ששייך בזה דין היסח הדעת, אפילו בדיעבד.
ב. שזה חצי שעה.
בריסק כתב:חובב_ספרים כתב:אורי ש כתב:יש מעשה מהגרי''ז שלא היה מברך המפיל מחשש כל שהו. איני זוכר פרטים - יבוא המוסיף ויוסיף. [או יסתור..... ;-) ]
דומני שהגרי"ז סבל מבעיה שלא היה יכול להרדם והיה אצלו ספק אם יצליח לישון תוך חצי שעה והיה אצלו חשש ברכה לבטלה.
הוא קרא לבנו הצעיר הגר"מ שליט"א, ומתוך שיחתו אתו, הבין בנו שסיבת אי יכולתו להרדם גם מפני שהתעוררו אצלו ספיקות איך יוכל לברך ברכת התורה בבוקר אם לא ישן כל הלילה, וטירדה זו לבד הפרעה לו שירדם, אמר לרבינו בנו, הלא ר' עקיב איגר פוסק בשו"ע או"ח סי' מ"ז שאם ישן ביום קודם אפילו היה ער אח"כ כל הלילה צריך לברך ברכת התורה, ממה נפשך, שאלו רבינו, הלא בלילה ברכתי ברכת "אהבת עולם" ויפטור בזה את ההפסק דשינת היום. ענה לו בנו, שהרע"א מביא סברא זו ואעפי"כ פוסק שצריך לברך. אמר לו רבינו שיביא את הרע"א לראות בפנים וכשהביא הספר רצה בנו לצאת לחדר אחר איפה שהיה אור לעיין שם. אמר לו רבינו שידליק האור בחדרו, ויקריא לו מבפנים את דברי הרע"א, וכשגמר לקרוא את דברי הרע"א, הבחין ברבינו ע"י תנועתו המיוחדת כרגיל שנחה דעתו, ונרדם מיד.....
אוצר החכמה כתב:מה זה הדין של תוך חצי שעה שאתה מזכיר?
אורי ש כתב:א מורדיג מעשה! יש מקור?
אורי ש כתב:א מורדיג מעשה! יש מקור?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים