במבואו לתוספות ר"י הזקן ותלמידו על מסכת שבת, ח"א, עמ' 36-39 (וכן בקצרה במבוא לחלק ב, עמ' 18), מתייחס הר"א שושנה לראשי-תיבות 'ל"ש' המופיעים פעמים רבות בקובץ תוספות הנ"ל בסופי דיבורים, וטוען שיש לפותחם: לא שמעתי (דהיינו חידושיו של בעל התוספות עצמו, שלא שמע מרבותיו). הוא מביא לכך כמה ראיות, אמנם על אף הסתברות דבריו הם אינם מוכרחים. יתרה מכך, הוא מציין בדבריו שדברים המופיעים תחת חתימה זו, מופיעים לעיתים בקבצי התוספות האחרים בשמו של ר"י, עובדה שמקשה על טענתו.
במבואו לתוספות אשכנזיות על חלק ממסכת שבת (מצ"ב. עמ' טז) טוען הרב ליבוביץ שיש קשיים נוספים בטענתו של הרב שושנה, יעוי"ש, אך מסכם שאין לדחות את דבריו מכל וכל, אלא הדבר מצריך עיון נוסף.
אשמח אם יש לכם הוספות לנידון. להלן מספר ציטוטים שנראה שמחזקים את דברי הר"א שושנה.
רש"י מסכת תמורה דף כט עמוד א
עד שיעבדו - בו שום עבודה לצורך עבודת כוכבים או משיכת קרון או שום דבר שאסור אבל מקמי הכי לא מיתסר, ל"א אין מוקצה אסור אלא עד שיעבדו בו שום דבר שיעשו בו שום עבודה לצורך כומרי עבודת כוכבים אבל משיעבדו בו שום עבודה לא מיתסר דתו לא מקרבי ליה וכ"ש ולשון זה נראה לי עיקר מדתני אלא עד שיעבדו בו ואי ללישנא קמא לא ה"ל למיתני אלא והכי איבעי ליה למיתני אין מוקצה אסור עד שיעבדו בו ולשון ראשון ל"ש.
שיטה מקובצת מסכת כתובות דף קב עמוד א
...אבל הכא דכתב לו פלוני חייב לפלוני לאו לשעבודא דאורייתא הוא דמדאורייתא לא מחייב כה"ג לא שמעתי וגמגום. עכ"ל רש"י במהדורא קמא.
שיטה מקובצת מסכת כתובות דף פא עמוד ב
...נכסי' ואשתדוף ממקרקעי שייחד לה לכתובתה אבדה כתובתה ותו לית לה כתובה כלל דהא לית לה כתובה מנכסי שני ל"ש. רש"י במהדורא קמא:
וכן שם פז ע"ב ד"ה או דילמא; פח ע"ב ד"ה אלא אמר; צד ע"ב ד"ה אמיה דרמי.
בגליון פסקי מהרי"ח למסכת שבת, כת"י פפד"מ (48א=פסקי מהרי"ח למסכת שבת, מהד' רמ"י בלוי, עמ' רעא. המהדיר לא הבדיל בצורה ברורה בין גליונות ובין עיקר החיבור) כתוב דיבור שלם ובסופו חתום: לא שמעתי.