כולל יונגערמאן כתב:איש ספר, מעניין, מי זה הגרד"ל?
ברזילי כתב:מגוון הדעות לעיל ממחיש היטב את הבעיה. רצוני להתייחס לנקודה אחת מחודשת שעלתה בין הדברים:כהן כתב:קצת סטיה מהנושא
האם יש מי שחושב שלדעת הסוברים שצריך להכריח האמונה בראיות ולא להסתפק בקבלת הדורות, ראוי ג"כ לדעת את כל השאלות והדיונים סביב מאובנים או חוקי חמורבי למשל,
דהיינו הראשונים עסקו בעצם האמונה להכריחה בשכל שתהיה מתיישבת היטב ואילו הנידונים הנ"ל הרי אינם אלא שאלות וסתירות כביכול ואחרי התשובות[שלא תמיד ניתנות בבהירות מספקת מחמת חוסר הידיעה האמיתית בהיסטוריה של אלפי שנים שאין לנו קבלה ברורה בזה] שבנו למצב הראשון
ובקיצור: האם אדם שיודע על חוקי חמורבי והזיקה שאולי קיימת בינהם לתוה"ק יש לו עדיפות לשיטות הראשונים הנ"ל על מי שלא שמע מעולם?
ולכאו' התשובה הפשוטה היא שבאמת זה אינו שייך לנידון הרא' וכל הידיעה בזה מיותרת ונצרכת רק למחזירים בתשובה וכדו' וא"כ למה לנסות לבלבל את מוחם של אלו שלא שמעו
ראשית, אינני רואה את ההבדל העקרוני בין עיסוק בשאלות וקושיות מדעיות מכח ממצאים ארכיאולוגיים, פלאונטולוגיים וכו' לעיסוק בשאלה האם היתה או לא היתה בריאת העולם מכח טיעונים פילוסופיים (שהם המדע של ימי הביניים), לדוגמא. גם על השאלה האחרונה הזו אפשר לטעון את טענתך שאחרי כל התשובות שבנו אל המצב הראשון, ואם כן מה התועלת בכך, ואף על פי כן הרמב"ם (ועוד) עסקו בזה רבות. אם כן הראיה מן הקדמונים תקפה גם לנידוננו.
לעצם הענין, אני בהחלט חושב שיש להיות תועלת גם בבירור שאלות כאלה. אם להתיחס לדוגמה שננקטה כאן, של חוקי חמורבי, (אינני מכיר את הנושא בכלל אבל) לכשיסתיים הדיון בבירור גמור של ההבדל בין התורה לבין קודקסים של זמנה להבדיל, ידיעת הרקע המשפטי (כמו גם הרקע הריאלי) של תקופת מתן תורה יש בה כדי להאיר הבנה מחודשת בפשט הפסוקים (או כדרך שעשה הרמב"ם בטעמי המצוות, שפרש אותם כנגד ע"ז של זמנם, או כדי להדגיש ולחדד מה נקודת החידוש בפסוק, וכדומה), וזה פשוט (וכמ"ש הרגזל"ט לעיל).
איש_ספר כתב:ולגבי החכמים המגחכים, אם יש משקל לשמועות מהטיפוס הזה, אולי תמצא ענין גם בדברים הבאים: שמעתי פעם קול הברה, שהגרד"ל התבטא כנגד אחד מגליונות קובץ ע"ח באבוב, בהזדמנות שנקרתה לי, שאלתי אותו מה מצא בו עוול, חששתי מי יודע גודל המכשלה שיצאה מתחת ידי הקובץ, אבל תשובתו היתה מפתיעה, לדבריו בקובץ ההוא התפרסם מאמר על גלגולי הצאן של יעקב אבינו, בסיפורת החסידית, ובתוך הדברים הובא שם, שאחד מהצדיקים אמר שהוא היה פעם בצאנו של יעקב ועד עתה יש לו סימן על גבו מהכאה שהכה אותו יעקב, היתכן לכתוב כך על יעקב אבינו שהכה צאנו באכזריות כזו המשאירה סימן על הגוף, תמה הגרד"ל?! (כמדומה שהוא הזכיר את המסופר על משה ורחמיו על צאנו) מצאתי שעת הכושר לספר לו על הנדפס ע"ש בעל הטורים, איני זוכר את המלים שאמר אני רק זוכר היטב שפניו חוורו, וחזר שוב ושוב שאסור היה להדפיס דבר כזה (הנוסח היה חריף יותר אך כיון שאיני זוכר בדיוק המלים לא כתבתי). אמרתי לו שהמו"ל אמר לי שהגרח"ק ציווה עליו להדפיס, אמר לי "איני מאמין". אמרתי לו אני מאמין למו"ל, ויודע הוראות אחרות של הגרח"ק שלא להשמיט שום דבר, אמר, אני יודע מה שאתה יודע, ואני מחויב לומר שאיני מאמין.
זיסע יונגאלע כתב:נוה הלבנון כתב:כיהודה ועוד לקרא אצטרף לדברי רוב החברים שאין טעם בפורום מיוחד לעניני אמונה.
במה מיוחדת -תרבה את האשכולות מהסוג הנידון כאן.
במה מיוחדת -תעצים את הבעייתיות שבנושאים שיבאו בו.
במה מיוחדת -תמנע את הדיון מכאלו שאינם מעוניינים או מתעניינים בנושא זה מעבר לשאר שלל הנושאים.
במה מיוחדת -מהווה הצהרה כי אכן הנושא הוא בעייתי, אבל צריך מקום שבו אפשר להתעטף בשחורים...
כמו של נושא נידון פה, אין טעם שלא יהיה אפשר לדון גם בנושא זה. אם יש מישהו שעצם פתיחת דיון שכזה מהווה חטא, הרי שכנגדו יש כאלו שפתיחת דיון בנושא אחר מהווה חטא.
כל מה שצריך שמנהלי האתר יקפידו בהקפדה מירבית על סגנון דיונים אלו, שישאו אופי של דיון בין יהודים יראי שמים ומאמינים, ולא של דיון בין מאמינים לכאלו שאינם.
אני מציע ש -למרות הקושי בדבר- יקבעו כללים, בשביל כאלה שאינם מבינים לבד, תוך הקפדה מיוחדת ויד תקיפה ונחרצת של מנהלי האתר.
מי שבוחר לכתוב בכאלו נושאים שידע שאין פשרות ואין רחמים, כל סטייה -לדעת מנהלי האתר- תטופל.
אני מאמין שאחר התנהלות כזאת הכותבים ישקלו 7 פעמים את דבריהם.
מצטרף !
שטייגעניסט כתב:איש_ספר כתב:ולגבי החכמים המגחכים, אם יש משקל לשמועות מהטיפוס הזה, אולי תמצא ענין גם בדברים הבאים: שמעתי פעם קול הברה, שהגרד"ל התבטא כנגד אחד מגליונות קובץ ע"ח באבוב, בהזדמנות שנקרתה לי, שאלתי אותו מה מצא בו עוול, חששתי מי יודע גודל המכשלה שיצאה מתחת ידי הקובץ, אבל תשובתו היתה מפתיעה, לדבריו בקובץ ההוא התפרסם מאמר על גלגולי הצאן של יעקב אבינו, בסיפורת החסידית, ובתוך הדברים הובא שם, שאחד מהצדיקים אמר שהוא היה פעם בצאנו של יעקב ועד עתה יש לו סימן על גבו מהכאה שהכה אותו יעקב, היתכן לכתוב כך על יעקב אבינו שהכה צאנו באכזריות כזו המשאירה סימן על הגוף, תמה הגרד"ל?! (כמדומה שהוא הזכיר את המסופר על משה ורחמיו על צאנו) מצאתי שעת הכושר לספר לו על הנדפס ע"ש בעל הטורים, איני זוכר את המלים שאמר אני רק זוכר היטב שפניו חוורו, וחזר שוב ושוב שאסור היה להדפיס דבר כזה (הנוסח היה חריף יותר אך כיון שאיני זוכר בדיוק המלים לא כתבתי). אמרתי לו שהמו"ל אמר לי שהגרח"ק ציווה עליו להדפיס, אמר לי "איני מאמין". אמרתי לו אני מאמין למו"ל, ויודע הוראות אחרות של הגרח"ק שלא להשמיט שום דבר, אמר, אני יודע מה שאתה יודע, ואני מחויב לומר שאיני מאמין.
הגרד"ל מי זה ?
התכוונת לצחק מקנאותו ?
רוב הדוגמאות שהזכרתי (ואולי כל, אם כי יש להסתפק לענין קדמות העולם) אינן נכללות ב"לידע שיש שם מצוי ראשון" במובנו הצר, ואעפ"כ עסקו הקדמונים בהרחבה בהן ובשכמותן (ידיעה ובחירה, נבואה, השגחה, תפילה, וכו' וכו'). על כן, או שאין צריך להגיע להיתר של "בהכי חייביה רחמנא", או שהם תפסו את מצוות ידיעת הבורא במובן רחב יותר, הכולל את כל יסודות האמונה, הבנת דרכי השי"ת והנהגת העולם, וממילא ההיתר כולל גם את זה (ולענין התורה המסורה וכו' באופן ספציפי הלא ידוע שכבר דנו ראשונים בכמה קושיות הנוגעות לענין זה ובירורו).איש_ספר כתב:ברזילי יש"כ על הדברים. דילגת על הנקודה המרכזית לפיה באמונת הבורא ומציאותו, לדעת הרבה ראשונים המצווה היא רק באמונה דרך חקירה (הנקרא ידיעה) ולא באמונה פשוטה. ואם יש קושי בדבר אפשר לומר בנוסח הלכתי: בהכי חייב רחמנא, מצוותן בכך. אבל באמונה שכל התורה המסורה בידינו היא ממשה רבינו וכו', לא ראיתי שגם שם המצוה היא דרך חקירה. ולכן אם דרך חתחתים היא זו, אולי יש למנוע מלילך בה, במי שיש לו דרכא אחרינא. אפילו בהניח שהמגיע לסופה בשלום, יוצא עם כמה תובנות חדשות על יחוד משפטי התורה.
כששואלים את השאלה כבר ידוע מה תהיה התשובה? אם יש כאן הערה של ממש, אולי המסקנה תהיה שההביטוי הזה שימש בזמן כתיבתו במשמעות שונה מזו המיוחסת לו כיום, או אפשרויות אחרות כפי שהזכירו כאן לעיל. אני מסכים שיש קושיות ותירוצים שאחריהם לא נשארים עם הרבה ביד (למה יש הרבה קרי וכתיב בירמיהו), וכך הוא בכל תחום ובכל שיטת לימוד. זו לא ביקורת על התחום כולו, וגם לא סיבה לא להעלות את השאלה - אם לי אין תשובה טובה, או שיש תשובה שלא תורמת הרבה באופן מהותי, אולי לחברי תהיה תובנה בכיוון אחר.איש_ספר כתב:(בר מן דין, ברור שלא כל מקום ניתן לומר שיש תועלת בבירור תשובות לביקורת המקרא, ניקח למשל טיעון כנד אחדותו של ספר נביא מסוים, בטענה שיש בחלקו ביטויים שאינם הולמים את זמנו של אותו נביא, והמשיב עולה בידו למצוא שגם בזמן ההוא היה שימוש במטבעות מעין אלו. מה יש לנו מזה? קצת ריאליה תנכי"ת?)
לא אמרתי זאת, יש טעם גם בעיסוק מן הסוג שאתה מציע (ובאופן שאם ההוכחה לא תצליח, יאמר המעיין לעצמו צריך-עיון-עוד, ותו לא). עם זאת, לפחות חלק מן הראשונים עסקו בעיון חופשי מהנחות קדומות (במידה מסויימת עכ"פ) גם בענינים הנתפסים (אז והיום) כעיקרי האמונה, ואת זה הזכרתי רק כדי להוכיח שאין היתר העיסוק בחקירה רק משום שידוע מראש מה תהיה התוצאה (ולמען הסר ספק - אינני מציע שכך יש לנהוג גם בפורום הזה, מכל הנימוקים שנזכרו לעיל, ויש לאזן בין השיקולים השונים).כולל יונגערמאן כתב:ברזילי, לדבריך אם אתה לא פתוח באופן עקרוני לקבלת תוצאות שונות ממה שאתה מאמין בה, אז אין טעם להתעסק בזה כלל. ובכלל לכאורה פשוט שגם אם יש מצוה להגיע לידיעת ה' ע"י חקירה, אבל ודאי אין הכוונה רק להוכיח ולקבוע אצל עצמו התוצאה הנדרשת מראש. ולכאורה מפשטות החז"ל משמע להיפך דהעוסק במה למעלה מה למטה וכו' בעיקר מה קדם לעולם (= אבולציה?) רתוי לו שלא בא לעולם.
לענין הדיון המחוק, לא עיינתי באשכול ההוא אלא ברפרוף, אך הרושם שלי היה אחר לגמרי משלך, ולענ"ד עיקר הדיון שם היה סביב השאלה אם יש אכן דמיון בין החוקים ואז יש מקום לשאול מה החידוש שחדשה תורה, ואם יש כאן אשרור של נוהג קיים, או שיש מקום לדקדק ולחפש הבדלים, או אולי ההפך הוא הנכון ויש הבדל גדול בין מערכות החוקים שגם ממנו אפשר ללמוד כמה וכמה דברים (השווה מה שהרבו המדברים לדבר על המשפט בו פתח הרמב"ם את הלכות אישות)).כהן כתב:ברזילי כתב:ראשית, אינני רואה את ההבדל העקרוני בין עיסוק בשאלות וקושיות מדעיות מכח ממצאים ארכיאולוגיים, פלאונטולוגיים וכו' לעיסוק בשאלה האם היתה או לא היתה בריאת העולם מכח טיעונים פילוסופיים (שהם המדע של ימי הביניים), לדוגמא. גם על השאלה האחרונה הזו אפשר לטעון את טענתך שאחרי כל התשובות שבנו אל המצב הראשון, ואם כן מה התועלת בכך, ואף על פי כן הרמב"ם (ועוד) עסקו בזה רבות. אם כן הראיה מן הקדמונים תקפה גם לנידוננו.
לעצם הענין, אני בהחלט חושב שיש להיות תועלת גם בבירור שאלות כאלה. אם להתיחס לדוגמה שננקטה כאן, של חוקי חמורבי, (אינני מכיר את הנושא בכלל אבל) לכשיסתיים הדיון בבירור גמור של ההבדל בין התורה לבין קודקסים של זמנה להבדיל, ידיעת הרקע המשפטי (כמו גם הרקע הריאלי) של תקופת מתן תורה יש בה כדי להאיר הבנה מחודשת בפשט הפסוקים (או כדרך שעשה הרמב"ם בטעמי המצוות, שפרש אותם כנגד ע"ז של זמנם, או כדי להדגיש ולחדד מה נקודת החידוש בפסוק, וכדומה), וזה פשוט (וכמ"ש הרגזל"ט לעיל).
יש כאן היתממות,אופי הדיון לא היה סביב השאלה מה ניתן ללמוד מכך בהנחה שאכן התורה נכתבה כנגד וביחס למשפטי המזרח[אם אכן חמורבי מאותה תקופה] אלא איך מסתדרים עם הבעתיות שיש לאיזה מתקשים באמונתם עם מה שלדעתם [עפ"ל] העתקה.
כמו כן היה דיון סביב השאלה איך מתמודדים עם טענות של אריכאולוגים שלא מצאו את עקבות סיפורי התורה,האם גם מזה ניתן ללמוד משהו תורני,או שפשוט להוכיח מכאן על אי ידיעתם
גם קשה לי לשער איזה תובנות יוצאות מהדיון על זמנם של המאובנים [אולי לאלו שמקיימים את האבולציה אני מקוה שתסכים לוותר על התועלת הזו]
כמו שכבר הזכרתי, הראשונים לא (רק) עמלו כדי להוכיח את מה שידעו מראש שהוא נכון, אלא (גם) עסקו בדיונים פתוחים כדי לברר מה ההבנה הנכונה ביסודות האמונה, וזה הבדל גדול מאד. לענין סוף דבריך - ראה מה שכתבתי לעיל לראי"ס - מי שיודע מראש, עוד לפני ששמע את הקושיה, שהיא תהיה מבוססת על מידע רעוע והתירוץ יהיה כך וכך, באמת מוטב לו שלא יבזבז את זמנו. מי ששומע מתוך פתיחות להבין את הקושיה, לעתים ימצא שאין בה ממש, ולעיתים יראה שיש כאן ענין לענות בו וממילא אפשר שילמד מהדיון משהו. ממש כמו בכל נושא אחר שדנים בו.כהן כתב:ההבדל הפשוט בין דברי הרא', לשאלות מכוח ממצאים ארכיאולגים למשל הוא, שהרא' עמלו להכריח את האמונה בשכל, ואילו כאן ישנו איזה מידע עלום, שמחמת שברי הידיעות שבידנו עלול להראות כסתירה, וכאשר אנו מיישבים ואומרים שאין הארכיאולוגים צודקים ואין בכוחם לברר מאיזה סיבות לא חיזקנו את האמונה רק ביטלנו איזה שאלה, וא"כ מה ההבדל בין מי שלא ידע מהשאלה למי שהתיישב לו והבין.
ואמנם אם תרצה לחזק את האמונה ע"י ראיות ארכיאולגיות יתכן וזה דומה לדברי הרא' ,עכ"פ כמו שכתבתי לא זה מה שנעשה כאן.
ברזילי כתב:לענין הדיון המחוק, לא עיינתי באשכול ההוא אלא ברפרוף, אך הרושם שלי היה אחר לגמרי משלך, ולענ"ד עיקר הדיון שם היה סביב השאלה אם יש אכן דמיון בין החוקים ואז יש מקום לשאול מה החידוש שחדשה תורה, ואם יש כאן אשרור של נוהג קיים, או שיש מקום לדקדק ולחפש הבדלים, או אולי ההפך הוא הנכון ויש הבדל גדול בין מערכות החוקים שגם ממנו אפשר ללמוד כמה וכמה דברים (השווה מה שהרבו המדברים לדבר על המשפט בו פתח הרמב"ם את הלכות אישות)).כהן כתב:ברזילי כתב:ראשית, אינני רואה את ההבדל העקרוני בין עיסוק בשאלות וקושיות מדעיות מכח ממצאים ארכיאולוגיים, פלאונטולוגיים וכו' לעיסוק בשאלה האם היתה או לא היתה בריאת העולם מכח טיעונים פילוסופיים (שהם המדע של ימי הביניים), לדוגמא. גם על השאלה האחרונה הזו אפשר לטעון את טענתך שאחרי כל התשובות שבנו אל המצב הראשון, ואם כן מה התועלת בכך, ואף על פי כן הרמב"ם (ועוד) עסקו בזה רבות. אם כן הראיה מן הקדמונים תקפה גם לנידוננו.
לעצם הענין, אני בהחלט חושב שיש להיות תועלת גם בבירור שאלות כאלה. אם להתיחס לדוגמה שננקטה כאן, של חוקי חמורבי, (אינני מכיר את הנושא בכלל אבל) לכשיסתיים הדיון בבירור גמור של ההבדל בין התורה לבין קודקסים של זמנה להבדיל, ידיעת הרקע המשפטי (כמו גם הרקע הריאלי) של תקופת מתן תורה יש בה כדי להאיר הבנה מחודשת בפשט הפסוקים (או כדרך שעשה הרמב"ם בטעמי המצוות, שפרש אותם כנגד ע"ז של זמנם, או כדי להדגיש ולחדד מה נקודת החידוש בפסוק, וכדומה), וזה פשוט (וכמ"ש הרגזל"ט לעיל).
יש כאן היתממות,אופי הדיון לא היה סביב השאלה מה ניתן ללמוד מכך בהנחה שאכן התורה נכתבה כנגד וביחס למשפטי המזרח[אם אכן חמורבי מאותה תקופה] אלא איך מסתדרים עם הבעתיות שיש לאיזה מתקשים באמונתם עם מה שלדעתם [עפ"ל] העתקה.
כמו כן היה דיון סביב השאלה איך מתמודדים עם טענות של אריכאולוגים שלא מצאו את עקבות סיפורי התורה,האם גם מזה ניתן ללמוד משהו תורני,או שפשוט להוכיח מכאן על אי ידיעתם
גם קשה לי לשער איזה תובנות יוצאות מהדיון על זמנם של המאובנים [אולי לאלו שמקיימים את האבולציה אני מקוה שתסכים לוותר על התועלת הזו]
צופר הנעמתי כתב:לגבי הנושאים הראויים לידון בפורום, לענ"ד עד היום הוכיחה הנהלת הפורום שיקול דעת מצוין, ובדר"כ התערבו במקום שהיה צורך ולא מעבר לכך, וגם אם מישהו חושב שפה ושם היה דבר שצריך להמחק ולא נמחק או דבר שלא צריך להמחק ונמחק, סך הכל התנהל הפורום לפי שיקול דעת ההנהלה ולשביעות רצונם של משתתפי הפורום, ולא נראה לי שיש צורך לשנות דבר.
אמת. וע"כ ננצל הזדמנות זו לחזור ולבקש מהכותבים להסב את תשומת לב המנהלים על כל דבר הנראה כטעון תיקון.נוה הלבנון כתב:אם יורשה, כמדומני שבנושאים האחרים אין פה כל נידון, כך שנדמה לי שדעת רוב ככל הכותבים כאן, שדברים שאינם שייכים לאופי ורוח המקום, רוחות ודעות זרות ואפי' סתם פורבוקציות, ודאי שאין מקומם כאן.
היחידים שיש להם אפשרות לטפל בבעיה הם בעלי האתר, א"כ, בבקשה.
אמסטרדם כתב:(מוצא חן בעיני איך שאנשים בינינו סומכים על 'שיטת' הרמב"ם בענין החקירה. קודם כל, האם יש בדורינו מי שיש לו קדושת התורה של הרמב"ם? [יהיו מי שיענו שאין כזה דבר קדושת התורה וכו' אך בשופטני לא עסקינן], האם יש בדורינו מי שיש לו רוחב בינתו של הרמב"ם? [עיין ריש פרק כיצד מעברין מה שאמרו אמוראים קדושים בשעתם אנן כאצבע כו' אני לא זוכר בדיוק]. ידוע שרובם ככולם של חכמי הדורות אסרו העיון בשער היחוד של החו"ה [עי' במבוא של הרב ליברמן] - האין משום אמונת חכמים לציית לדברי קדשם? והחת"ס הק' שלימד לתלמידיו שער היחוד הלא לימדם ל"תלמידי החת"ס" שראו עין בעין דביקות רבם בקוב"ה אחד יחיד ומיוחד והוא השפיע מקדושת תורתו עליהם עד שהעיד שהוא יודע על כל תלמידיו שאין בהם הרהור חטא! [ושוב, אני יודע שיהיו כסילים אשר בחושך יתהלכו שיצחקו מכל זה - לכבוד פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק הממשמשת ובאה]. כל זה כתבתי רק להביע הרגשותיי כאשר אני רואה מי שמסתמך על הרמב"ם ז"ל יהיה ת"ח ומדען ופילוסוף גדול ככל שיהיה).
חזרה לדיון...
איש_ספר כתב:אף שהדיון אינו פרטני, אבל כיון שהוזכר שוב אותו אשכול ומחיקתו, ראוי לציין: ההודעה האחרונה באשכול היתה מיום 13.02.13. כעבור שנתיים ! 9.02.15, הופיעה הודעה שלא היה בה שום דבר שלא היה ידוע בתחילת הדיון: העתקה של רשימה ארוכה של חוקי חמורבי. לא היה שום דיון פרטני, לא היה שם נסיון התמודדות, אפילו לא היתה שאלה, פשוט מטיל את שלו והולך. נניח כאן לכותב שכתיבותיו מעידות על סכסוך פנימי עמוק (לייבוביץ זצ"ל (כך!) ליד להבדיל מרן הגרא"מ שך זצ"ל (כך במקור), ונתייחס לכתיבה עצמה. בעיני היה מדובר בפרובקציה לשמה, ולכן היא טופלה בהתאם.
איש_ספר כתב:
ובכן נחזור על הנושנות: כוונת יצירת מקום זה ידועה: עזר לחכמים, אשר איש את רעהו יעזורו, ולהיות מקום של מרגוע ומנוחה, לפוש ולהתבשם בדברי תורה וחכמה, ושיחת חולין של ת"ח. ולא ח"ו בהיפך הדברים. ובהרבה מובנים נשלמה מגמה זו, וזכינו להיות פנת יקרת שמועטים כיו"ב במרחבי הרשת, ודוקא משום כך חובה עלינו לנקוט במשנה זהירות, לבל נשחית נחלתינו.
איש_ספר כתב: לא כי אלא המקום מיועד להיות בבואה של בית המדרש חצרותיו ומבואותיו.
איש_ספר כתב:ביממה האחרונה עלה כאן אשכול שתוכנו שייך לנושאים "המטמאים את הטהורים" (כל אחד יקח את המרכאות לאן שליבו נוטה והלב יודע אם וכו') שעדין לא הוכרע כיצד נכון לנהוג בהם, בדיון ציבורי כפורום הזה.
וצדדים יש לכאן ולכאן, הלא הם פרושים כשמלה באשכול זה, ומני אז לא נתחדש דבר. לפיכך הוסר האשכול.
כותבים המעוניינים לקבל את פרי עמלם, יפנו באישי ויענו בחפץ לב.
בברכה שלימה.
איש_ספר כתב:כמה הערות בשולים, ראשית, לא "נקנסו כותבים", אלא רק האשכול הוסר, כותב אחד בלבד נחסם, ועליו נרמז בדברי למעלה. הלה - שאין לי מושג ולא ענין בזהותו - מרובה כינויים, באחד הוא שואל שאלות, בשני מביא מאמרים שהקורא התמים חושב שמטרת הצגתם, הוא פתרון לשאלה, ולא כך היא, ובמסגרת אחרת, הוא כבר מודיע שוב ושוב שאינו מאמין בתורה מן השמים, כך שגם "השאלות" שכאן, מקבלות משמעות אחרת כמובן.
איתא בגיטין פ"ז שלא שביק איניש שמיה וחתים שמא דאבוה וגם לא חציף לשוויי לשמא דאבוה סימנא וע"כ צ"ל שהאי ניק יוני ומתפרש בנו של שכניה יחיאל.שכניה בן יחיאל כתב:כן נראה לענ"ד, יחיאל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 136 אורחים