הרב שלמה טנא

[גוראריה]

העיברות הכי משעשע שאני מכיר הוא הרב הצבאי ששינה שמו מ"לוין" ל"לב-יונה"...

בנו אמר לי שבעברות השם היתה ההבנה ש'לוין' הוא לוי, והוא עצמו אינו לוי כלל.
בעברות הקפיד שיישארו כל האותיות מהשם המקורי.

יכל כבר לעבור ללבונטין...

[לייטנר]

העיברות הכי משעשע שאני מכיר הוא הרב הצבאי ששינה שמו מ"לוין" ל"לב-יונה"...

בנו אמר לי שבעברות השם היתה ההבנה ש'לוין' הוא לוי, והוא עצמו אינו לוי כלל.
בעברות הקפיד שיישארו כל האותיות מהשם המקורי.

יכל כבר לעבור ללבונטין...

שהוא שם עברי למהדרין...

[מאיר סובל]

מענין לענין,
נזכרתי בר' משה פורטמן מפוניבז' ששינה ל"בן פורת",
הוא נשאר אצל כולם פורטמן, ובכל זאת נדמה לי שיש לו בן שידוע בתור "בן פורת".

[שאלתיאל]

נראה לי שהאשכול עסק ברבנים אחרת אין לדבר סוף
בכל זאת, ספריו של בנו ר' אליעזר נמצאים באוצר.
ר"מ בקנדה, התאלמן לפני כמה שנים ונישא שוב.
ת,ח ואיש יקר מאד.

[צדיק]

הרה"ר גורנצי'ק - בוגר ישיבת חברון - שינה לגורן,
עוד בטרם החמיץ, את ספריו הראשונים עוד הדפיס בשמו הקדום.

ודבר לא ידוע, משפחת אזרחי, הגרב"מ ואחיו הגר"י, אביהם הגיע לירושלים תחת השם "בירג". ושינה שמו לאזרחי, וכמדומני שזה תרגום של בירג

מחותנו של הגרב"מ הגר"י קרפילוב, אחיו של ה"יונת אלם", שינה, משום מה, לוילנסקי, [אין קשר לדיין בת"א].

[גלאגוזים]

כיוון שהוזכר לעיל הגר"י וילנסקי זצ"ל אב"ד תל אביב,
מעניין לציין כי בן אחיו הג"ר חיים צבי קרפ שליט"א
שינה מוילנסקי לקרפ. [יתכן שפשוט קרא לעצמו בשם
משפחת חמיו שהיתה קרפ]

[בית שביעי]

ומצאנו גם להיפך...

למשל המגיד מצ(ט)שרנאביל נתן שם המשפחה על שם ארץ ישראל "טבריה" טברסקי, אבל לאפוקי מציונות הסבו שמם לטווערסקי...

ובאמת מחולל שפת העיברית יעקב בן יהודה בן יהודה בעצמו כבר התחיל בזה.

וגם היו שנמנעו מלתת שמות שאיפשר להפוך אותם ללה"ק

"יעקב זילברשטיין הפכו ל"זיל בהר ציון"

[זיל בהר ציון הוא שמו העברי של ההבראיסט יעקב זילברשטיין (1900-1837) המכונה "בן יהודה הדתי", שהושם בבית האסורים כשהתעקש לדבר עברית עם שומרי הגבול בדרכו לא"י ב-1885 (פרקים בתולדות הלשון העברית, האוניברסיטה הפתוחה).]

נולד בקאלוואריה (מחוז ופלך סובלק, פולין) בשנת תקצ"ז, לאביו ר' יהודה . למד בחדרים ובישיבות והתמחה בידיעת התורה, הפילוסופיה הדתית וחכמת הקבלה. שימש שנים אחדות רב מורה-הוראה בעיירה רודעמי ואחר-כך התישב בעיר קאלוואריה עיר מולדתו ועסק בהוראה כ"מלמד גמרא". לעבודתו זו התיחס כמו לעבודת-קודש ונזהר שלא להתרשל בה אפילו כשהדבר דרש ממנו הקרבה גדולה. עדות לכך מוצאים אנו בשתי עובדות שהוא מספר בספרו "תורת חסד" (דף י"ח) כדי להוכיח את גודל מעלת מידת הבטחון. והנה תמצית סיפוריו:

א) קנית עצים מ"גוי" בשוק ארכה 2-3 שעות בשל המיקוח הממושך, ולכן לא היה יוצא לקנות עצים אלא ביום ו' אחה"צ, בעת שהוא פטור מהוראת תלמידיו. פעם אזלו העצים באמצע השבוע ואשתוהודיעתו, שאין אפילו כדי בישול לארוחת בוקר, אך הוא לא פסק מלימודו - ובכל זאת נתגלגלו הדברים בדרך הטבע, שבבוקר נמצאו 5 עגלות עצים: בחצרו.

ב) לפרנסתו הקצובה בצמצום היה זקוק לששה. תלמידים, פעם לא נמצאו לו אלא 5 ומתקציבו נגרעו 20 רובל. הציע לו אברך 20 רובל על מנת. שילמד עמו בכל בוקר כמה שעות לפני התפילה, אך באותן שעות היה מלמד את בנו ובשום פניםלא רצה למכור את לימוד-התורה של בנו ב-20 רובל - והנה נתגלגל אליו רווח בסך 20 רובל מעסק שלא היה לו כל מושג עליו, וכך הושלם תקציבו למחיה בלי לקפח את לימוד בנו.ברצינות-שבקדושה כזו התיחס לכל דבר, שלפי הכרתו ראה אותו חובה לעצמו. וכשהגיע בעודו אברך צעיר לידי הכרה, ש"הדיבור בלשון זרה מטמא את השפתים", החל לדבר עם בני ביתו ועם אחרים, ואף עם תלמידיו, רק בלשון הקודש ובמשך כארבעים שנה עד יום מותו לא הוציא מפיו שום מלה זרה. וכן היה דורש מאחרים שידברו בלשון הקודש ושלא יביאו את משפטיהם לערכאות אלא לדיני ישראל. לפי דבריו נתגלה לו מן השמים, שאם כל היהודים ידברו בלשון הקודש, תבוא הגאולה.

גם את "טומאת ארץ העמים" לא יכול לשאת ובשנת תרמ"ו עלה ארצה עם אשתו ושבעה ילדים (מתוך 16 ילדים שנולדו לו מאשתו האחת) והתישב בשכונת מאה שערים בירושלים. (כמה מבניו הגרו לאנגליה ולדרום-אפריקה ושלש מבנותיו השיא בארץ, להמדפיס שמואל שיינבוים, לאליעזר אטינגר בירושלים ולרוקח יוסף בן אליהו גולדברג בתל-אביב). בירושלים קבע לו מקום בבית-הכנסת "בית יעקב"

שבשכונת מאה שערים ליד הדלת בקרבת החלון האחרון והיה הוגה בתורה ימים ולילות ופרנסתו באה לו בדוחק מתמיכת בני משפחתו שבחו"ל. היה גם בעל-קריאה מצוין וקורא בשבתות בבית-הכנסת שבשכונת בית יעקב. הוא היה בעל מזג טוב ומסביר פנים לכל אדם, אך כשדיברו אידית אליו, ואפילו בקרבתו, לא יכול לסבול. אפילו את השמות הגלותיים של בנותיו שינה לעבריים, והיה מדבר עם כל אדם עברית (במבטא אשכנזי), ואפילו זקני הרבנים ידעו, שעם ר' יעקב יש לדבר אך ורק בלשון הקודש וכולם הוקירוהו בתור צדיק תמים וחסיד. היה ידוע בירושלים בשמות "ר' יעקב קאלוואריער" (על שם עיר מגוריו לפני בואו ארצה) וגם "דער לשון-קודש'ניק" (בגלל דבקותו המוחלטת בלשון העברית בדיבורו בכל עת) והוא עצמו, שגם אביו וגם אבי-אביו היו שמותיהם יהודה, היה חותם: יעקב בן יהודה בן יהודה, וכן היה נוהג לקרוא גם לאחרים רק בשמות אבותיהם בעברית, לבל יעלה שםמשפחה לועזי על שפתיו.

פעם בערב-חג הלך כרגיל לבקר את הרב דיסקין, וזה שכח שעם ר' יעקב יש לדבר רק בלשון הקודש ופנה אליו באידית : "ר' יעקב, וואס מאכט איר ?" השיב לו ר' יעקב ב"לשון נופל על לשון": "חס וחלילה, רבי, אינני חוטא ואינני מחטיא..." (כאילו במקום "מאכט איר" קלטו אזניו את המלה "מחטיא"). שאר הנוכחים באותו מעמד נרגזו על לשון-החידוד כלפי הרב, שיש בה כעין קלות-ראש כנגדו, אך הרב השקיט אותם באמרו: - כוונתו לשם שמים...

הוא נזהר לא לעבור לפני בית-יראה וכל מקום שצלב זקוף עליו, כי ראה בכך פגם בקדושת הנוף הארצישראלי. בהתרחקותו מה"שתי וערב" הפליג עד כדי כך, שבלכתו לשער יפו מצד רחוב יפו לא רצה לעבור את הרחוב ליד מלון קמיניץ (במקום שהיה אח"כ הדואר הישן), כי שם מצטלב הרחוב בשני רחובות היוצאים

ממנו ימינה ושמאלה בצורת צלב, והעדיף ללכת בעקיפין דרך סמטאות, ובלבד שלא יעבור שם...

את התחדשות הישוב החקלאי בארץ ואת הופעת הציונות המדינית ראה כ"אתחלתא דגאולה". ימי ביקורו של הרצל בירושלים היו לו ימי חג ולא אמר בהם "תחנון", וכשהגיעה השמועה לירושלים על ריקוד בחורים ובחורות יחד, והקנאים כבר רצו להכריז עליהם "חרם", דרש להתנהג עמהם ביד רכה, כי הם ממלאים שליחות קדושה בעבודה בארץ הקודש.

לפעמים היה עולה על הבמה ודורש דרשות נפלאות מעמיקות הגות ורחבות מעוף בשטחי ההלכה, האגדה והמחשבה הדתית. אך בגלל לשונו העברית לא רצו לשמוע את דבריו, ולכן - כפי שהוא מתנצל בהקדמה לספרו - ראה הכרח להוציא את דרשותיו בספר בשם "תורת חסד" (ירושלים תרנ"ט). כן הניח אחריו בכתביד פירוש מאיר-עינים על תכנית בית-המקדש שבספר יחזקאל.

נפטר בירושלים ביום כ"ז כסלו תרס''א.

[אריאל ביגל]

עוד רבנים שעיברתו את שם משפחתם:
רבנים זצ"ל:

הרה"ג שלמה זלמן מן ההר (רבה של בית וגן)- במקור: ברגמן.
הגאון הרב משה צבי נריה- במקור מנקין
הגאון הרב ישעיהו משורר זצ"ל- אב"ד פ"ת- במקור היה שעאר
הרה"ג יהודה עמיטל זצ"ל- ר"י הר עציון וחתנו של הגרצ"י מלצר- במקור היה קליין
הגאון ר' נתן צבי פרידמן- רב שיכוני הפוהמ"ז בבני ברק- עיברת לאיש שלום
הגאון הרב שלמה גורן- במקור גורונצ'יק
הגאון רבי ישראל אבא קיטרוני- רבה הראשון של פ"ת, במקור: ציטרון.
הגאון הרב שליה רפאל, משפחתו עיברתה מורפל.
הגאון הר' יצחק מאיר בן מנחם- דיין בביה"ד הרבני הגדול, במקור: פצינר
הגאון ר' בנימין אביעד- חבר מועצת הרה"ר ורב מועצה אזורית שפיר- במקור אלבלה.
הרב אברהם נשר (יו"ר לשכת הרה"ר) וכן הרב דוד נשר- רבה של קרית משה- במקור אדלר
המקובל הרב סעדיה בן אור- במקור סינואני
האדמו"ר מסטרטין ר' יהודה צבי מוריה- במקור: ברנדוויין

גם הרב קוק בזמנו רצה לעברת את שמו ל"שור" (ו' בשורוק, מלשון לראות, כי "קוק" ביידיש פירושו לראות), כפי שניתן לראות מדף השער של ספרו 'מדבר שור', אך שפ זה לא נקלט בציבור והא חזר לשם המקורי.


הרבנים הגאונים למשפחת אריאל- הרב יעקב, הרב ישראל, הרב יגאל והרב יועזר ובניהם הרבנים שליט"א- במקור: שטיגליץ
הגאון הרב דב ליאור שליט"א (רבה של קרית ארבע חברון)- במקור: ליבנד
הרה"ג יצחק שילת- מהדיר ומתרגם הרמב"ם- במקור היה גרינשפן
הגאון רבי אליהו בקשי דורון. דורון הוא עיברות של בקשי.
הרבנים למשפחת אבינר- הרב שלמה חיים והרב אלישע זושא- במקור לנגנאוור.
הרה"ג שמואל טל- ר"י תורת החיים- במקור לנגנטל
הרב עדין אבן ישראל- במקור: שטיינזלץ (מוכר יותר בשם זה).

[אריאל ביגל]

עוד עיברות:
הגאון רבי יעקב הלוי כלאב- ר"מ בישיבת מרכז הרב: במקור היה קרחין (כך כתוב על מצבתו, תמונתה מובאת באתר 'ויקישבה' בערכו).

[אריאל ביגל]

וכמובן, הגאון הרב שלמה גורן, ששם משפחתו במקור היה גורונצ'יק

[לחשוב מחשבות]

הרי אתה בעצמך כתבת כבר את זה בהודעה שלפני פניה, אלא מה לא מפספסים שום הזדמנות להדגיש את התואר?

[תולדות]

זכורני את יום פטירתו, היה זה באותו יום שנלב"ע הגה"צ ר' חיים פרידלנדר זצ"ל [שדווקא בהלווייתו השתתפתי כילד בת"ת אותו ייסד], ושני ההלויות יצאו מישיבת פוניבז' בהפרש של כמה שעות בלבד. היתה לכך התיחסות בהספדו של מרן הגרא"מ שך בהספדו, ואיני זוכר כעת.

בנו הוא הג"ר אביגדור טנא שליט"א, ר"מ בישיבת קול יהודה בב"ב, חתן ר' חיים פוברסקי שיחי', בן מרן הגר"ד זצ"ל.

חתנו הוא הג"ר יורם זלצברג שליט"א מרבני ת"א.

תלמיד מובהק שלו הוא הגאון ר' חיים צימבליסט שליט"א מת"א, חבר ביה"ד הגדול, ומהדיר ספרי הרשב"א.

שמעתי שאתמול נפטר הרב יורם זלצברג, [ברשת לא מצאתי איזכור], האומנם?

[אום אני חומה]

במודעות האבל כתוב ירוחם זלצברג.

[מאיר סובל]

איני יודע מי יעץ לו לעשות שינוי השם, אבל בפועל - מייד אח"כ חלה ל"ע.

[גלאגוזים]

אינך מדייק.
שינוי השם לירוחם נעשה בעקבות מחלתו
ממנה סבל בשנים האחרונות.

[שיף]

איני יודע מי יעץ לו לעשות שינוי השם, אבל בפועל - מייד אח"כ חלה ל"ע.

מסתבר שזה היה הפוך......

[טוב לי]

אינך מדייק.
שינוי השם לירוחם נעשה בעקבות מחלתו
ממנה סבל בשנים האחרונות.

צ"ע א"כ מדוע לאחר פטירתו עדיין קוראים לו (במודעות וכדו')
בשמו החדש, ולא כנהוג שאם לא קם מהחולי, חוזרים לשם הקודם.

[מלאעולם]

אינך מדייק.
שינוי השם לירוחם נעשה בעקבות מחלתו
ממנה סבל בשנים האחרונות.

צ"ע א"כ מדוע לאחר פטירתו עדיין קוראים לו (במודעות וכדו')
בשמו החדש, ולא כנהוג שאם לא קם מהחולי, חוזרים לשם הקודם.

איך שאני הבנתי שר' חיים קנייבסקי אמר לשנות את השם בכל מקרה, ולאו דוקא בגלל החולי...

[זלמניו]

אינך מדייק.
שינוי השם לירוחם נעשה בעקבות מחלתו
ממנה סבל בשנים האחרונות.

צ"ע א"כ מדוע לאחר פטירתו עדיין קוראים לו (במודעות וכדו')
בשמו החדש, ולא כנהוג שאם לא קם מהחולי, חוזרים לשם הקודם.

איך שאני הבנתי שר' חיים קנייבסקי אמר לשנות את השם בכל מקרה, ולאו דוקא בגלל החולי...

אמת.
רק חבל שלא כתבו במודעות "מלפנים יורם" כדי שידעו במי מדובר...

עכ"פ באוצה"ח בעוד מאה שנה יהיו דיונים איך קראו לרב של בורוכוב, יורם או ירוחם, דמצינו סתירה בזה....

[נוה הלבנון]

עוד רבנים שעיברתו את שם משפחתם:
רבנים זצ"ל:

הרה"ג שלמה זלמן מן ההר (רבה של בית וגן)- במקור: ברגמן.
הגאון הרב משה צבי נריה- במקור מנקין
הגאון הרב ישעיהו משורר זצ"ל- אב"ד פ"ת- במקור היה שעאר
הרה"ג יהודה עמיטל זצ"ל- ר"י הר עציון וחתנו של הגרצ"י מלצר- במקור היה קליין
הגאון ר' נתן צבי פרידמן- רב שיכוני הפוהמ"ז בבני ברק- עיברת לאיש שלום
הגאון הרב שלמה גורן- במקור גורונצ'יק
הגאון רבי ישראל אבא קיטרוני- רבה הראשון של פ"ת, במקור: ציטרון.
הגאון הרב שליה רפאל, משפחתו עיברתה מורפל.
הגאון הר' יצחק מאיר בן מנחם- דיין בביה"ד הרבני הגדול, במקור: פצינר
הגאון ר' בנימין אביעד- חבר מועצת הרה"ר ורב מועצה אזורית שפיר- במקור אלבלה.
הרב אברהם נשר (יו"ר לשכת הרה"ר) וכן הרב דוד נשר- רבה של קרית משה- במקור אדלר
המקובל הרב סעדיה בן אור- במקור סינואני
האדמו"ר מסטרטין ר' יהודה צבי מוריה- במקור: ברנדוויין

גם הרב קוק בזמנו רצה לעברת את שמו ל"שור" (ו' בשורוק, מלשון לראות, כי "קוק" ביידיש פירושו לראות), כפי שניתן לראות מדף השער של ספרו 'מדבר שור', אך שפ זה לא נקלט בציבור והא חזר לשם המקורי.


הרבנים הגאונים למשפחת אריאל- הרב יעקב, הרב ישראל, הרב יגאל והרב יועזר ובניהם הרבנים שליט"א- במקור: שטיגליץ
הגאון הרב דב ליאור שליט"א (רבה של קרית ארבע חברון)- במקור: ליבנד
הרה"ג יצחק שילת- מהדיר ומתרגם הרמב"ם- במקור היה גרינשפן
הגאון רבי אליהו בקשי דורון. דורון הוא עיברות של בקשי.
הרבנים למשפחת אבינר- הרב שלמה חיים והרב אלישע זושא- במקור לנגנאוור.
הרה"ג שמואל טל- ר"י תורת החיים- במקור לנגנטל
הרב עדין אבן ישראל- במקור: שטיינזלץ (מוכר יותר בשם זה).

לגבי רבנים ציוניים- לא רואה שום שאלה מדוע עיברתו את שמם.
אם כבר יותר מתאים לפתוח דיון על רבנים ציוניים שלא עיברתו את שמם.

[שיף]

אינך מדייק.
שינוי השם לירוחם נעשה בעקבות מחלתו
ממנה סבל בשנים האחרונות.

צ"ע א"כ מדוע לאחר פטירתו עדיין קוראים לו (במודעות וכדו')
בשמו החדש, ולא כנהוג שאם לא קם מהחולי, חוזרים לשם הקודם.

איך שאני הבנתי שר' חיים קנייבסקי אמר לשנות את השם בכל מקרה, ולאו דוקא בגלל החולי...

יש הבדל בין הוספת שם לבין שינוי השם.

[שיף]

כיוון שהוזכר לעיל הגר"י וילנסקי זצ"ל אב"ד תל אביב,
מעניין לציין כי בן אחיו הג"ר חיים צבי קרפ שליט"א
שינה מוילנסקי לקרפ. [יתכן שפשוט קרא לעצמו בשם
משפחת חמיו שהיתה קרפ]

לאביו של הרח"צ זצ"ל כבר קראו בשם המשפחה קרפ וגם [לפחות] לעוד אחד מאחי אביו
כ"כ ב' אחים השתמשו בשם וילנסקי ויתכן שהוא קיצור של 'קרפילוב' כפי הידוע שקראו לבעל היונת אלם שג"כ היה אחיהם
בד"ה נלב"ע בראש השנה השתא, בן צ' שנים היה בפטירתו, הניח דור ישרים ת"ח ואנשי חסד
בנו היותר מפורסם רבי יעקב מראשי ישיבת חדרה- קרית ספר
חתנו המפורסם ר' מוטלה קרליץ

[גלאגוזים]

אין כל קשר בין משפחת הג"ר יחיאל וילנסקי והג"ר חיים צבי קרפ זצ"ל
למשפחת הק' הג"ר יונה קרפילוב הי"ד, הוא בודאי לא היה אחיו של ר' יחיאל.
הן אמת שלר' יונה היה אח ששם משפחתו וילנסקי, ה"ה הרה"ג ר' זאב זצ"ל,
המו"ל הראשון של ה"אמרי משה", אך אינם קשורים למשפ' ר' יחיאל.

[אום אני חומה]

ר' זאב זצ"ל השתמש בדרכון (או סרטיפיקט) של משפחת וילנסקי ע"מ לעלות ארצה, ולפיכך שינה שמו.
הוא אביהם של ר' יחזקאל (רב ביכנ"ס בבני ברק), ר' אריאל (ראש ישיבת אש התלמוד ומלפנים ר"מ בעטרת ישראל), ר' יונתן (ראש ישיבת דרך חכמה)

[אלטנוישול]

ר' שמואל אהרן שזורי (ובר).

והיו וישנם שמות עבריים קדומים כמו: משכיל לאיתן, יפה וכו' וכו'.

[מבקש חכמה]

אם אפשר לחזור לנשוא האשכול- בספר בין ישן לחדש שהועלה כעת לאתר בעמ' 207 קטע יפה מאד על דמותו של הגר"ש טנא.

[מלאעולם]

יש למישהו מיושבי ביהמ"ד דכאן תמונה מהרב טנא?

[זלמניו]

יש למישהו מיושבי ביהמ"ד דכאן תמונה מהרב טנא?

מי כל חתניו?

[שיף]

יש למישהו מיושבי ביהמ"ד דכאן תמונה מהרב טנא?

מי כל חתניו?

viewtopic.php?f=19&t=8223#p73576

[מבקש חכמה]

באתר ישיבה מהרב יהודה חיון
http://www.yeshiva.org.il/midrash/11930:
הפוך בה והפוך בה
ביום השישי האחרון לחייו של רבי שלמה טנא, טרם הסתלקותו, נשאל שאלה סבוכה מדיין. כדרכו, היו ערוכות על לשונו כל השיטות והדעות, דברי הפוסקים וסברותיהם, וסוף דבר נמנע מלפסוק. זוהי שאלה קשה, אמר, ויש עוד צורך ביישוב-הדעת, עוד אשוחח עמך בנידון.
לאחר כשעה, תוך שייסוריו תוכפים עליו, התקשר לאותו דיין וחרז שוב בקצרה את דעות הפוסקים. גדולי האחרונים מתירים, אמר, ואי אפשר לאסור. אבל אם השואל הוא בן-תורה, יש להודיעו כי קיימת דעה מחמירה.
דרך אגב, הוברר לדיין השואל, כי רבי שלמה כבר נשאל שאלה זו פעמים רבות בעבר, ודן בה פעמים רבות, ופסק בה פעמים רבות - ועדיין ביקש שהות של שעה מרובת-מכאובים, לשקול ולעיין פעם נוספת.
כי התורה אש היא, והדיין מהלך על להב-החרב.
לעולם יראה עצמו דיין, כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו!

[איש_ספר]

ר''ח קורנבברג והגר''ש טנא.pdf

(1.47 MiB) הורד 344 פעמים

[מבקש חכמה]

כעת יצא ספר כנס הדיינים תשע"ו ובסופו הודפס ספר הכנס משנת תש"מ, בספר זה נדפסו הרצאות לכבוד הדיינים הפורשים וביהיהם הרב טנא, יש שם דברים נפלאים שאמר עליו ידידו הגרש"ב ורנר זצ"ל ובין היתר הוא מוסר שהגר"ש טנא חיבר ספר על האבני מילואים, חבל שספר זה לא יצא לאור עד היום...
לאחר מכן מובאת דרשת הרב טנא עצמו לכבוד המסיבה דברים נפלאים מאד, כדאי לקרא, הספר עלה לאתר בתי הדין הרבניים.

[מבקש חכמה]

כעת יצא ספר כנס הדיינים תשע"ו ובסופו הודפס ספר הכנס משנת תש"מ, בספר זה נדפסו הרצאות לכבוד הדיינים הפורשים וביהיהם הרב טנא, יש שם דברים נפלאים שאמר עליו ידידו הגרש"ב ורנר זצ"ל ובין היתר הוא מוסר שהגר"ש טנא חיבר ספר על האבני מילואים, חבל שספר זה לא יצא לאור עד היום...
לאחר מכן מובאת דרשת הרב טנא עצמו לכבוד המסיבה דברים נפלאים מאד, כדאי לקרא, הספר עלה לאתר בתי הדין הרבניים.