האם ישנם דעות שמרדכי אכן לבש שעטנז?

[בן_אליעזר]

בהתקרב חג הפורים (ובהיות שעוד לא הועתק פורומי ה"פורים" לתוך בית המדרש גרידא.. ועל-אף שאנו כבר בתוך ל' יום..) - משהו באמתחתי בקשר לחג הבעל"ט:

במגילת אסתר, איתא: 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן' (ח, טו).

ולכאורה, כריכת בוץ וארגמן משמע שמרדכי הצדיק לבש בגדי שעטנז האסורים?

והנה הרמ"א (בפירושו "מחיר יין") מדייק שלא נתפרו יחד, רק כמו 'תכריך,' שאין 'תכריך' נחשב כקשר [עיין ב"מ כ: דתכריך אינו קשר. וברמב"ם הל' כלאים פ"י הי"א: 'לובש אדם בגדי צמר ובגדי פשתן וחוגר עליהם מבחוץ, ובלבד שלא יכרוך את המשיחה ויקשור בה בין כתפיו'..],
שאין 'בוץ וארגמן' נחשבים כבגד א', רק כשני בגדים שונים (שיכולים לפשוט א' בלי השני), ואם כן לא הוי כאן עירוב צמר ופשתים כלל.
ע"כ תוכן הענין.

וברצוני לדעת מחו"ר פורומינו שליט"א: הישנם דעות הסבורות [מכל הדורות וסוגי הספרים, פוסקים ופרשנות כאחד] דלא כרמ"א בזה (ז.א., שאכן היו תפורים זל"ז), ומי הם? כוונתי הן לאלו המביאים תירוץ איזשהו למעשה מרדכי, והן אלו המקשים בלבד. ותודה רבה מראש.

[בן_אליעזר]

הנה שלחוני באישי משהו שלכאו' מתרץ (באו"א עכ"פ) שמלבושי מרדכי הצדיק לא היו משל שעטנז.

ומתן שכרה בצידה -- תוך כדי, הלה גם שלחני בענין אחר הקשור לפורים - "האומר דבר בשום אומרו".

[אביאסף]

מבואר במדרשים שהחמשה מינים המנויים בפסוק זה הם חמשה לבושים והם כנגד חמש חליפות שמלות שנתן יוסף לבנימין וק"ל.
קשה עלי כעת לציין מקור מדוייק, בל"נ אכתוב בהמשך.

[אביאסף]

העירוני בפרטי שהוא במגילה ט"ז ב'.

[בן_אליעזר]

גם הראוני לס' "נפש חי'" (להר"ר מרגליות) מש"כ לסי' תרצו, וכן לדברי הערוה"ש שם - שניהם בדבר לבישת פרצופים מכלאים.

[ישבב הסופר]

העירני עמיתי המלומד ר' גבריאל וסרמן נר"ו, שלפני כשנה עיין בדבר, ומצא כי בתרגומים הישנים ישנם כמה פירושים למילים אלו:
בוולגטה "בוץ" מתורגם משי!
ובפשיטא תרגם "וכריך בבוצא ובארגוונא" כלומר שהם שני בגדים.
נראה קצת ששניהם התחבטו בבעיה זו וחרגו מפירוש הפשוט והמילולי לאור זה, ויש לעיין במדרשים.

וכן על פי הטעמים נראה ש'תכריך בוץ' לחוד, ו'ארגמן' לחוד.

ואני אוׂסְף על דבריו, שבתרגום שני על פסוק זה יש הקדמה ארוכה מדרשית שתחילתה מתחיל כתרגום מוארך של הפסוק ומתפתח כהרחבה מדרשית, ובסוף חוזר התרגום ומתרגם את הפסוק מילולית, [תופעה רגילה בתרגום זה].
ובקטע ההתחלה שבנוי על הרחבת הפסוק, ה'בוץ' נעלם לכאורה, ויש רק "לגו מיניה לביש כיתונא דארגוונא וכו', ואולי האבנט שמוזכר אח"כ מכוון כנגד הבוץ "והמיינא מחית בחרציה דמקבעין בארכוהי אבני בורלא".
ובסיום הפסוק, בתרגום המילולי, ז"ל " ומכריך בבוצא וארגוונא". לכאורה זהה להפשיטא.

[היא שיחתי]

ראה מראה יחזקאל שמות פרשת תרומה

שושנת יעקב צהלה כו', דלכאורה קשה דמרדכי לבש שעטנז דכתיב [אסתר ח טו] ותכריך בוץ וארגמן דהוא צמר ופשתים גם תכלת וחור כו', אבל הענין הוא דאיתא בזה"ק פ' קדושים [ח"ג פ"ז ע"א] ע"פ דרשה צמר ופשתים דהכהן גדול הלך לפני ולפנים בשעטנז משום דשם האורות מתייחדין, והיינו דקין והבל היו ב' הפכיים דקין הביא זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו, אבל כשאין פירוד אז הם מתייחדין אשא חיורא ואשא סומקא ע"י אשא תכלא שהוא מראה התכלת הרקיע שעל ראשי החיות כנודע, וע"כ כאן בנס פורים שקבלו התורה עליהם במסירת הנפש ונתאחדו האורות לכך הותר למרדכי ללבוש שעטנז, וידוע ששושנה אית לה שבעה עלין המורה על שבעת המדות שיש בהן דין ורחמים ולמעלה הן מתאחדין וזהו שושנת יעקב היתה צהלה ושמחה ע"י השלום והאחדות בשרשן, בראותן יחד תכלת מרדכי שזהר העליון שהוא אשא תכלא היה חופף על מרדכי והיה הכל ביחד, ועי"כ תשועתם היית לנצח להמתיק הדינין בשרשן ותקותם בכל דור ודור, כי תקוה קאי על קו האמת ובריח התיכון כמ"ש תקות חוט השני, וכדאיתא בכוונות על ותקוה טובה לדורשיך.

[היא שיחתי]

ראה בספר אוהל יהושע לרי"פ בומבך
דדן מצד השעטנז בציצית ולא מצד הבוץ וארגמן