"אין מדקדקים במעות פורים" - צדקה או מתנות לאביונים??

[יאיר]

הריני פותח אשכול זה לכבוד אחד מידידינו ומחברי הפורום.

האם מה שכתב בשו"ע:
"אין מדקדקים במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו" היינו בענין דין צדקה או "מתנות לאביונים"
ונפק"מ כמובן האם יצא י"ח בנתינה למי שפשט יד ואינו מוגדר כאביון.

או במילים אחרות האם בדין 'מתנות לאביונים' יש גדר אביון שבו יוצא י"ח או לא?

מהי דעת (וראיות) חכמי הפורום?

[משולש]

כל הפוסקים מביאים את המושג "מעות פורים" כהמשך לדיני מתנות לאביונים. ואם היה מושג חדש, (שונה ממתנות לאביונים) היה להם לפרש שיש מצווה לתת מעות פורים ואז לפרט שזה מיועד לכל הפושט יד. (בשונה מדין מתנות לאביונים שהוא מיועד רק לעניים).
ומדלא פירשו אלא כתבו סתם שצריך לתת מתנות לאביונים ואין מדקדקים במעות פורים, מוכח מפורש שזה לא שני סוגים אלא שניהם אחד.

[יאיר]

א"כ לפי דבריך יוצא שאם נתן מעות לשני עשירים שפשטו ידם יצא י"ח מתנות לאביונים. היתכן?..

מה דעת חכמי הפורום?

ראיתי שמובא בשם הרב אלישיב זצ"ל בספר 'אשרי האיש' חלק ג' עמוד שו' שכדי לצאת י"ח צריך לתת דוקא למי שמוגדר אביון (שאין לו כסף לפרנסת שנה). האם מישהו יכול לבדוק שם ולצטט בדיוק? אשמח.

[משולש]

הייתי רוצה לראות קודם כל דברי הפוסקים, (כמו הנו"כ של השו"ע וכדומה) ואחר כך נדון מה כתבו בעלונים של ועד הרבנים לענייני צדקה.

[סגן אלוף]

א"כ לפי דבריך יוצא שאם נתן מעות לשני עשירים שפשטו ידם יצא י"ח מתנות לאביונים. היתכן?..

מה דעת חכמי הפורום?

ראיתי שמובא בשם הרב אלישיב זצ"ל בספר 'אשרי האיש' חלק ג' עמוד שו' שכדי לצאת י"ח צריך לתת דוקא למי שמוגדר אביון (שאין לו כסף לפרנסת שנה). האם מישהו יכול לבדוק שם ולצטט בדיוק? אשמח.

בבית הכנסת שלנו דיבר הדרשן שאפילו יוצאים בשל גוי והביאו את דברי הריטב"א

[בברכה המשולשת]

יעויין בספר מקראי קודש (הרה"ג משה הררי) על פורים, שציין למקור חיים סוף סימן תרצ"ד

[יאיר]

יעויין בספר מקראי קודש (הרה"ג משה הררי) על פורים, שציין למקור חיים סוף סימן תרצ"ד

יישר כח. אשמח אם מישהו ימצא היכן זה שם, כי בבעל החוות יאיר לא מצאתי סימן כזה.
בכל אופן ב'מקראי קודש' כותב שצריך אביון ממש.

[משולש]

צריך לימוד מניין למקראי קודש. ויתכן שיש מחלוקת בביאור "מעות פורים" או מחלוקת אחרת. בכל אופן בראשונים מבואר כדברינו שמעות פורים הם הם מתנות לאביונים.

[יאיר]

אנא!, מה דעת הבקיאים בהלכה באתרא קדישא הדין?

[תורה תמימה]

עיין כאן
וגם כאן
ועיין לשון הט"ז תרצ"ד סק"ב
ויבאו החכמים ויוסיפו עוד

[יאיר]

עיין כאן
וגם כאן
ועיין לשון הט"ז תרצ"ד סק"ב
ויבאו החכמים ויוסיפו עוד

יישר כח!

במקור השני לא ברור מה סובר (אולי הוא בספק). בהתחלה כותב שצריך דוקא אביון ואח"כ כותב שלא.

[שברי לוחות]

בפשטות, כל הפושט היינו שפושט לבקש צדקה בתור עני, ובתורת מצוות מתנות לאביונים, ואין צריך לדקדק אחריו אם הוא אכן עני כזה הראוי להתפרנס מן הצדקה, אבל אם מכירים בו שאינו עני כלל מה ענין לתת לו מעות.

[משך חכמה]

ערוך השולחן אורח חיים סימן תרצד:
מצות עשה דמגילת אסתר ליתן מתנות לאביונים כדכתיב [אסתר ט, כב] ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ודין משלוח מנות יתבאר בסי' הבא ומדכתיב ומתנות לאביונים לשון רבים לכן חייב לחלק לעניים ביום הפורים ואין פוחתין מליתן לשני עניים ונותן לכל אחד מתנה אחת או מעות או מיני תבשיל או מיני אוכלין [רמב"ם פ"ב הל' ט"ז] ואין מדקדקין במעות פורים לומר זה ישר וזה רמאי וא"צ ליתן לו אלא כל הפושט יד ליטול נותנין לו וא"צ לדקדק אחריו [שם]: ועיין רמב"ן על ב"מ עח, ב בביאור דין מגבת פורים לפורים.
המשמעות הפשוטה של דבריו שזהו דין במתנות אביונים.
אמנם יש לעיין, האם הך דינא דירושלמי כל הנותן וכו' הוא חובה, או רשות שאין צריך לדקדק אבל אם יחפוץ לדקדק מותר לו. והמשמעות בערוך השולחן שאם צריך לדקדק הדר דינא שצריך ליתן לו שנסתלק הפטור שמא רמאי ואינו עני מהוגן, וכן בשער הכונות לרב האר"י ז"ל משמע שהרשות בזה היא כפי סגולת יום הפורים של השפעה מרובה. אמנם אם ניכרין הדברין ואין צריך דקדוק לכאורה מעיקרא אינו בר נתינה. אבל ממה שהובא בפוסקים שגם גוי בכלל הרי שגם מי שניכר שאינו מחויב ליתן לו צריך ליתן בפורים, אכן ברמב"ן שם מבואר שאי הדקדוק עם גוי הוא מדין איבה ואינו מעיקר הדין שלא לדקדק עם ישראל. וצ"ע.

[גביר]

הסתפקתי הבוקר היכא דידעינן ביה דאינו אביון אי אמרינן כל הפושט יד וכו'.

[לעומקו של דבר]

הסתפקתי הבוקר היכא דידעינן ביה דאינו אביון אי אמרינן כל הפושט יד וכו'.

לכאורה ברור שלא
הכוונה שמי שאומר שהוא אביון לא בודקים אם הוא אומר אמת אם לאו

ובאמת יש בזה הערה גדולה על כל עניין קופות הצדקה בפורים וקמפייני 'אביון מהודר' כי חז"ל קבעו שאין צורך בזה
(אחר שכבר כתבו כותבי המאמרים הנ"ל שבראשונים ומפורש בחת"ס שאין מדקדקין הוא דין במתל"א ולא דווקא במעות פורים)

אלא שחשבתי פעם לטעון דסו"ס אם באמת אינו עני, מתנות לאביונים דרבנן קיים אבל צדקה דאורייתא לא קיים

ולכן כן כדאי לתת דוקא ל'אביון מהודר' שנבדק או שמכירו, ובזה ירוויח מ"ע דצדקה מלבד מתנות לאביונים שמקיים בין כך.

או שאולי בכל אופן לא ראוי להדר יותר מחז"ל? וצ"ע

(ויל"פ מהחזו"א הידוע שכל מצווה שנאמרה ביחוד מבטלת המצווה הכללית. לפי"ז אין בכלל צדקה במתל"א. אמנם אולי לפי"ז יוצאת נ"מ גדולה שאחר שקיים מתל"א כשיעורו, ונותן נתינות נוספות ביום פורים, כדאי לכוון לצדקה ולא למתל"א כיוון שאז יקיים כמה מ"ע דאורייתא ולא דרבנן אחד)

[עושה חדשות]

רמ''ד ואלי.png (111.9 KiB) נצפה 2408 פעמים