זהב מהשמש וכסף מהלבנה

[שבט מוסר]

האם מישהו כול לסייע במציאת מקור לדברים אלו:

בהיות שהזהב מתהווה מהשמש, והכסף מהלבנה, כמו שכתבו חכמי המחקר

[ברזילי]

עד העת החדשה הכירו האסטרונומים שבעה גרמי שמים: שמש, ירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. מאידך, מספר המתכות הידועות אף הוא היה שבע: זהב, כסף, נחושת, ברזל, בדיל, עופרת (הנזכרות בפסוק) וכן כספית. ברוח צורת המחשבה דאז, התאמה מופלאה זו והזיקה למספר הקסם שבע, הובילו את האסטרונומים והאלכימאים למסקנה כי יש התאמה בין המתכות לבין הכוכבים, או ליתר דיוק לאלילים המשוייכים לכוכבים. ואם כבר התאמה, כנראה גם קשר של ממש, במובן שהכוכבים משפיעים ושולטים על כמות המתכות בארץ. זאת, לפי המפתח הבא:

זהב - שמש, כסף - ירח (שני אלה - לפי חשיבותם וצבעם, כמובן), נחושת - נוגה (יש הסבר לפי המיתולוגיה היוונית), ברזל - מאדים (שאדמומיותו היא בשל החלודה מרוב הברזל שעליו), בדיל - צדק (ההסבר קשור ליופיטר, האליל המשוייך לצדק), עופרת - שבתאי (הכבר ביותר, כמו העופרת), כספית - כוכב חמה (עד היום שמו הלועזי הוא מרקורי, היינו כספית).

הרעיון הזה היה בכותרות מאז זמן היוונים (לפני כאלפיים חמש מאות שנה לפחות) ועד העת החדשה. מקורו איננו יהודי דווקא, כנראה, אבל הוא מוזכר באבן עזרא פרשת שמות, ואחריו אצל מהרח"ו ועוד (בתור דעת חכמי המחקר)

[שבט מוסר]

תודה רבה על הביאור
האם תוכל להפנות אותי למקומות מדויקים במקורותינו, קדומים ומוכרים ככל האפשר?
ייש"כ.

[ברזילי]

אבן עזרא הארוך שמות ג,טו (לקראת הסוף), מהרח"ו, שער מאמרי רשב"י ג,עד, ואני בטוח שבחיפוש באוצר (מתכות עם כוכבים או משרתים או כוכבי לכת, או שצ"מ חנכ"ל וכו' תמצא עוד)

[עולה מן הארץ]

נחושת - נוגה (יש הסבר לפי המיתולוגיה היוונית),

יש לתהות בכגון דא אם ההקשר לפי המיתולוגיה או המיתולוגיה על פי ההקשר.

[שיף]

מתוך דברי רבינו המהר"ם שיף זיע"א בדרושו לפרשת דברים:

"ואיתא במדרש פסוק למה ה' יחרה וכו' , בשעה שעשו ישראל אותו המעשה, עמד לו משה מפייס את האלקים, אמר, רבון העולמים עשו לך סיוע ואתה כועס, אתה מזריח את החמה והוא הלבנה וכו'. ואולי ראו, שאחרי העדר משה כפני חמה, יקום למנהיג פני יהושע כפני לבנה .
וזה היה טעות אהרן, פרקו נזמי הזהב וכו' , ואח"כ כשחרה משה, מה עשה לך העם [הזה] כי הבאת וכו' , [השיב], ואומר [להם] למי זהב התפרקו [וכו'] ויצא וכו' . שחשב, עי"כ לא יפעול ולא יצליח מלאכתם אשר המה עושים, כי יניקת הזהב מהחמה, [כמ"ש] שמע מינה האי שימשא סומק[תי] היא, שחמתית וכו' , נפק"מ לנודר מן האדום, ועשו הוא אדום, נוטה לחמה, [ולכך הם מונין לחמה], וכסף לבן, מהלבנה.
והטבעיים נותנים טעם, שלכך הכסף הוא אחד מי"ב (בזוזים) [בזהב]. ומ"ש בגמרא פרק הזהב (דף מ"ד ע"ב), דינר כסף, [הוא] אחד מכ"ה (וכו') [בזהב], הקשה רבינו תם , היאך נשתנה כל כך. ותירץ, שעב כפלים וכו'. כי גלגל הלבנה הולך י"ב פעמים, בעוד הליכת החמה פעם אחת, וממהר גדילתו, ומצוי י"ב פעמים יותר. [ולזה] ואומר למי זהב וכו' ויצא העגל הזה, דייקא, הצליח מעשה שטן, והמה חשבו בהיפך, להמשיך כח החמה ג"כ לממשלת הלבנה, לכן הארבעים יום שהיו בין קבלת התורה, [מ]ז' בסיון עד י"ז בתמוז שירד משה מן ההר, ובו עשו את העגל, חלקו רשב"י, י"א יום עם הקב"ה, וכ"ט חשבו בכוונת עשיית העגל, שכן חדשי הלבנה ומהלך' גלגל הלבנה, כ"ט יום. אין חידושה של לבנה פחות מכ"ט י"ב תשצ"ג , ואין חושבין שעות. ומר סבר, כ"ט וכו' וי"א עם העגל, להשלים חסרון הלבנה, כי יתירה שנת החמה על שנת הלבנה י"א יום, שזה שנ"ד יום [ו]זה שס"ה ועיין."