רבינו אליהו הכהן בעל שבט מוסר זי"ע, כתב בספרו מגלה צפונות פרשת ויחי כדברים האלה:
וכפי התרגום יונתן בן עוזיאל והירושלמי, משמע שאפילו בגלותנו לא יפסק, דקאמר 'לָא פַּסְקִין מַלְכִין וְשַׁלִיטִין מִדְבֵית יְהוּדָה וְסַפְרִין מֵאַלְפֵי אוֹרַיְיתָא מִזַרְעֵיהּ עַד זְמַן דִי יֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא', עד כאן. ואפשר שזה יהיה בנהר סמבטיון, שיש להם מלך יהיה מיהודה. או במקומות נעלמים שיש להם מלך, כאשר מעידים ומגידים ספרים המספרים מאנשים שנפלו במקומות אלו וחזרו.
ויש לעורר, דאיתא להדיא במדרש (ב"ר עג ו) דרק עשרת השבטים גלו לשם, ולא שבט יהודה ובנימין, וז"ל המדרש:
א"ר יהודה ב"ר סימון לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין, עשרת השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון, שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות.
ולא מצאתי שום איזכור למלך על אלו שמאחורי נהר הסמבטיון, וביחוד לא שהוא משבט יהודה.
וה' יאיר עיני.