שנה זו שסימנה הכ"ז פשוטה חל יום אחרון של פסח בשבת, כך שבא"י שאין עושים כי אם יום אחד חג, נמצא שיום השבת כבר אצלם אסרו חג וקוראים בפ' השבוע שהוא פ' שמיני, משא"כ בחו"ל ששבת הוא יום אחרון של פסח וקוראים עשר תעשר, ורק בשבת שלאחריו קוראים בפ' שמיני.
כתוצאה מזו נוצר הבדל בסדר קריאת הפרשיות בין בני א"י ובני חו"ל, דכשקוראים פ' שמיני בחו"ל, בא"י כבר מקדימים לקרוא פ' תזריע-מצורע, ולא ישוו ביניהם עד פ' בה-בחוקתי, דבא"י מפרידים פ' בהר ובחוקתי, משא"כ בחו"ל שמחברים פ' בהר-בחוקתי כבכל השנים הפשוטות.
ביריעה זו נתבאר בעזהשי"ת :
א) ענין סימני סדר קריאת הפרשיות בתקופות מועדי השנה ע"פ הסדר שתיקן עזרא הסופר
ב) טעמא למה לא נהגו בני א"י תיכף בשבת השניה שלהם אחר חג הפסח להפריד פ' תזריע ממצורע בכדי להשוות בקריאת הפרשיות עם בני חו"ל בהזדמנות הראשונה.
ג) טעמא למה בשנים מעוברות בהם חל אחש"פ בשבת (כמו בשנה הבאה - שנת ה'תשע"ו) לא ישוו בני א"י ובני חו"ל בסדר קריאת הפרשיות משך ט"ו שבועות עד פ' מטות-מסעי.
ד) עניני מנהגי ז' שבתות בתוך ימי הספירה בשנים אלו.
הערות והארות יתקבלו בברכה מרובה.
נ.ב. המאמר הנוכחי הופיע בקובץ פעלים לתורה (גליון כ"א) היו"ל בלאנאן יצ"ו
ותשוח"ח להעורכים החשובים הע"י על רוב טרחתם.