זמן ר"ת שיטות המקדימות את השקיעה

[וירטואלי]

איך הוא מסתדר עם השאלה הפשוטה כיצד חצות היום אינו כשהחמה בראש הרקיע?

למה המסקנה הזאת יוצאת מדבריו?

כי מחצות היום שלנו עד שקיעה ראשונה [לדבריו] יש פחות זמן מאשר מהזריחה עד חצות, אא"כ לשיטתו גם הזריחה מאוחרת מהזריחה לפי מנהגינו.

[אוצר החכמה]

איך הוא מסתדר עם השאלה הפשוטה כיצד חצות היום אינו כשהחמה בראש הרקיע?

למה המסקנה הזאת יוצאת מדבריו?

כי מחצות היום שלנו עד שקיעה ראשונה [לדבריו] יש פחות זמן מאשר מהזריחה עד חצות, אא"כ לשיטתו גם הזריחה מאוחרת מהזריחה לפי מנהגינו.

מי אמר שחצות היום הוא חצי הזמן בין זריחה לשקיעה (ולפי המקובל בדעת רבינו תם גם נצטרך לומר שכאן מדובר בשקיעה ראשונה לרבינו תם דווקא). הגדרת חצות היום היא כשהחמה עומדת ברום הרקיע.

בלאו הכי לכולי עלמא חצות היום הוא לא אמצע היום. היום מתחיל מעלות השחר לכו"ע. לפי הגאונים בין השמשות מתחיל בשקיעה הנראית ומסתיים בצאה"כ כך שחצי היום השני וודאי קצר יותר מהחצי הראשון.
גם לרבינו תם זה לא באמצע הזמן מעלות ועד הלילה כי הרי הלילה ספק הוא אצלנו והספק הזה מתחיל חצי או שני שליש מיל לפני צאה"כ דידיה שהוא המקביל לעלות.

[וירטואלי]

מי אמר שחצות היום הוא חצי הזמן בין זריחה לשקיעה (ולפי המקובל בדעת רבינו תם גם נצטרך לומר שכאן מדובר בשקיעה ראשונה לרבינו תם דווקא). הגדרת חצות היום היא כשהחמה עומדת ברום הרקיע.

בלאו הכי לכולי עלמא חצות היום הוא לא אמצע היום. היום מתחיל מעלות השחר לכו"ע. לפי הגאונים בין השמשות מתחיל בשקיעה הנראית ומסתיים בצאה"כ כך שחצי היום השני וודאי קצר יותר מהחצי הראשון.
גם לרבינו תם זה לא באמצע הזמן מעלות ועד הלילה כי הרי הלילה ספק הוא אצלנו והספק הזה מתחיל חצי או שני שליש מיל לפני צאה"כ דידיה שהוא המקביל לעלות.

מבואר בסוגיות שחצות היא בתחילת שעה שביעית וזה לא מסתדר עם הנתונים הנ"ל כמו שכתבתי [אע"פ שהיום מתחיל בעלות השחר השעות לא מתחילות עד נה"ח כידוע].

דרך אגב, מחמת טענה זו שחצות צריך לצאת כשהחמה בראש כל אדם קבע הגרי"מ טיקוצינסקי את החישוב הנהוג של זמן ק"ש מגן אברהם ב12 שעות מעלות השחר עד צאה"כ דרבנו תם ולא רק עד צאה"כ דהגאונים, גם למי שאינו חושש לרבנו תם.

[עדיאל ברויאר]

האם יש מקור לכך שחצות היום הוא כשהשמש בראש כל אדם ולא באופן שרירותי לפי ספירת השעות?

[וירטואלי]

האם יש מקור לכך שחצות היום הוא כשהשמש בראש כל אדם ולא באופן שרירותי לפי ספירת השעות?

פסחים נח א אלא אמר רבא מצותו דתמיד משינטו צללי ערב מאי טעמא דאמר קרא בין הערבי' מעידנא דמתחיל שמשא למערב
וברש"י וז"ל דמדאורייתא כל שש שעות אחרונות כשירות דהיינו מכי ינטו צללי ערב דהיינו מחצי שבע ואילך שהחמה נוטה למערב והצל למזרח כשאדם עומד כנגד החמה צלו נוטה למזרח חצי שש וחצי שבע היא עומדת באמצע הרקיע ואין צל נוטה אלא צל כל אדם תחתיו עכ"ל
יותר מפורש בפסחים צג ב כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשת מילין משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חמשת מילין פשו לה תלתין חמיסר מצפרא לפלגא דיומא וחמיסר מפלגא דיומא לאורתא

[עדיאל ברויאר]

האם יש מקור לכך שחצות היום הוא כשהשמש בראש כל אדם ולא באופן שרירותי לפי ספירת השעות?

פסחים נח א אלא אמר רבא מצותו דתמיד משינטו צללי ערב מאי טעמא דאמר קרא בין הערבי' מעידנא דמתחיל שמשא למערב
וברש"י וז"ל דמדאורייתא כל שש שעות אחרונות כשירות דהיינו מכי ינטו צללי ערב דהיינו מחצי שבע ואילך שהחמה נוטה למערב והצל למזרח כשאדם עומד כנגד החמה צלו נוטה למזרח חצי שש וחצי שבע היא עומדת באמצע הרקיע ואין צל נוטה אלא צל כל אדם תחתיו עכ"ל
יותר מפורש בפסחים צג ב כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשת מילין משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חמשת מילין פשו לה תלתין חמיסר מצפרא לפלגא דיומא וחמיסר מפלגא דיומא לאורתא

ר"ח בפסחים נח חולק על רש"י וכותב שזה מתחילת שעה שביעית. וכתב כן שוב ביומא כח, ב. איני מונח בדברים, אבל לכאורה המחלוקת הזאת של רש"י ור"ח מלמדת שהגדרת זמן חצות יכולה להיות נתונה לשינויים התלויים בהבנת הסוגיה.
על פניו, הגמרא בפסחים צג רק מדברת על השעות ולא על מקום השמש בשמים.

[וירטואלי]

כבוד תורתו צודק שנשתרבב בדברי בטעות הסוגיא בפסחים צד שם מוכח רק שחצות חל בחצי הזמן שמהנץ עד שקיעה ולא שזה חל בסוף שש שעות שהוא תחילת שעה שביעית.
מה שהביא בשם הר"ח לא הבנתי, כנראה כוונתו לשיטת הר"ח שגם מדאורייתא רק בשש ומחצה מתחיל בין הערביים, אכן אין מכאן ראיה מתי חצות דאפשר שלדין בין הערביים צריך נטיה של ממש ולא מספיק בנטיה כל שהיא.

כמדומני שמורו ורבו של כת"ר הרב טל גם הוא סובר כשיטה זו, נכון הדבר?

[עדיאל ברויאר]

אכן מו"ר מבין בדעת ר"ת דברים די דומים - השקיעה מתחילה כ50 דק' לפני שקיעה דידן, וביה"ש מסתיים כ30 דק' לאחר שקיעה דידן. הוא כתב על העניין בספר ט"ח שבת ח"א, והוסיף דברים בט"ח שבת ח"ג, וכעת השלים את הדברים וגם עסק בענייני עלוה"ש והנץ, וגם יישוב העניין עם חצות היום ושאר זמני היום, ובע"ה יודפסו הדברים לאחר העריכה בספר טל חיים ק"ש ותפילה.
כמובן שדבריי דלעיל אינם מייצגים את דבריו.

[אוצר החכמה]

ר"ח בפסחים נח חולק על רש"י וכותב שזה מתחילת שעה שביעית. וכתב כן שוב ביומא כח, ב. איני מונח בדברים, אבל לכאורה המחלוקת הזאת של רש"י ור"ח מלמדת שהגדרת זמן חצות יכולה להיות נתונה לשינויים התלויים בהבנת הסוגיה.
על פניו, הגמרא בפסחים צג רק מדברת על השעות ולא על מקום השמש בשמים.

לא הבנתי על מה אתם מדברים.

חצות הוא כשהחמה באמצע הרקיע, זה מוסכם על רש"י והר"ח. רש"י הוסיף שכיוון שבפסח כתוב בין הערבים צריך להיות מדאורייתא הערבה וזה חצי שעה אח"כ. דברי רש"י האלה מוקשים מסוגיא דידן בדף צה שהגמרא מחשב מפלגא דיומא כמו שהקשה הרע"א בהגהותיו על רש"י שם.

הקשיים בשיטות האלה בדעת ר"ת הם שנים ואשמח לראות מה הם מסבירים:
1. הוא העובדה שהם מקדימים את הצאת לפחות מ 4 (או 5 לעולא) מילין אחר השקיעה הנראית, בעוד שאת עלות השחר הם משאירים באותו זמן. זה גורם שפלגא דיומא הנזכר בפסחים שם הוא מוקדם יותר מחצות וודאי אינו כי יינטו צללי ערב. אני משער שלזה התכוון וירטואלי בקושייתו אבל אין זה שייך דווקא לשאלה מתי נגיד שתהיה השקיעה והזריחה אלא לעצם העובדה שאין סימטרייה בין עלות לצאת לגבי הגמרא שם בפסחים.
רק כדי להבהיר את העניין יש לשים לב שלכל הדעות האחרות אין כאן שום קושי, כי כולם מבינים שצאת הכוכבים דפסחים הוא 4 מילין אחר השקיעה הנראית כלומר שיש אותו המרחק בין מיקום השמש בעלות לחצי היום, ובין מיקום השמש בצאת לחצי היום. רק הויכוח הוא שלדעת ר"ת צאת הכוכבים שם הוא צאת הכוכבים ההלכתי, לדעת הגאונים לפי ביאור מהר"ם אלשקר ג"כ כן הוא רק שזה לשיטת הגמרא בפסחים אבל הגמרא בשבת סוברת שצאת הכוכבים ההלכתי מוקדם יותר והכי קיי"ל, ולדעת הגר"א בדעת הגאונים אין כאן מחלוקת וגם הגמרא בפסחים לא דברה על צאת הכוכבים ההלכתי אלא על צאת כל הכוכבים שעד אז אדם יכול ללכת כמו מעלות השחר.

2. הקושי השני שאינו קושיה רק דבר שנראה קצת משונה שיוצא לדעתם שכבר קרוב לשעה לפני שקיעת החמה הנראית היינו שהשמש עדיין נראית להדיא כבר אי אפשר לשחוט ולזרוק את הדם.

[וירטואלי]

ברור שלכך נתכוונתי ולא הבנתי איזה פסול מצא כת"ר בניסוח שלי [לטענתם יש סימטריה בין עלה"ש לצאה"כ שכן שניהם חלים 4 מיל קודם/אחר זריחה/שקיעה, הקושיא מתחילה בכך שזמן השקיעה הוקדם לפחות מי"ב שעות שוות קודם הזריחה].

אכן יש לסייג שהקושיא הזו איננה יכולה להוות דחייה מוחלטת לשיטה זו, שכן היא קיימת כמו כן על המנהג הישן שחישב את השעות של היום לפי מגן אברהם מעלה"ש עד צאה"כ של הגאונים. שלפי"ז ג"כ נקודת חצות אינה חלה ממש באמצע היום, וכמו שרמזתי לעיל.

[אוצר החכמה]

לא מצאתי פסול אלא שמה שהתכוונתי להעיר הוא שהחצות הוא בכל מקרה כשהשמש ברום השמים. לכן גם לא יעזור להזיז את זמן הזריחה כמו שניסית לסנגר עליהם, אפשר לומר שחצות הוא בין זריחה לשקיעה שנייה דרבנו תם לדעתם, אבל זה יתאים למציאות אבל לא יסביר את הגמרא בפסחים בכלל.

[אוצר החכמה]

לטענתם יש סימטריה בין עלה"ש לצאה"כ שכן שניהם חלים 4 מיל קודם/אחר זריחה/שקיעה

אני מתכוון לסימטריה אסטרונומית כלומר שהשמש נמצאת באותו מיקום במעלות, ובעצם מדובר במרחק מרום השמיים או במרחק שעות שווה מחצות.

[עדיאל ברויאר]

הרב אוה"ח -

איני יכול לדבר בשם החכמים האחרים העומדים בשיטה זו (פחות או יותר) בהבנת דעת ר"ת ודעימיה, אלא רק להסביר מה מו"ר עונה לשאלותיך. קח בחשבון שאיני מונח בדברים, וגם את דבריו אני זוכר בעיקר משמיעה בשיעור ולא מלימוד ועיון -

א. באמת מו"ר משנה גם את עלוה"ש לדעת ר"ת (כאמור, דבריו בעניין זה טרם נדפסו). רק אומר באופן כללי, שהדבר קשור לדמדומים "אסטרונומיים" (שאינם נראים בעין אדם בד"כ) ודמדומים "ימיים" (שככל הזכור לי, נראים בעין אדם כ50 או 55 דק' לפני הזריחה דידן. כפתור ופרח עם הבנתו בעניין השקיעה דר"ת).

ב. איני יודע אם זה עונה על הדוחק שאתה רואה - מבחינה מציאותית השקיעה לפי הבנה זו, היא השלב שבו השמש מתחילה להיות אדומה (בד"כ גם ניתן להסתכל עליה ולא להסתנוור [לא מומלץ...]), וזה הכוונה שהיא מתחילה להכנס ברקיע. ואם כוונתך רק לטעון שאמנם יש סימן מציאותי לשקיעה, אך קשה בעיניך ששקיעה תחשב בעוד אור היום גדול, כמדומני שמו"ר לא התייחס לכך. אך מבחינה מציאותית ההבנה הזאת בהירה הרבה יותר מאשר ההבנה הרווחת בדעת ר"ת. (אגב, שאלה דומה ששאל ר' אברהם בן הרמב"ם על צאה"כ דהגאונים [כמובן, הוא לא כתב "דהגאונים"...], מדוע נחשב לילה כשיש עדיין אור בשמים. כך הבנתי את אחת משאלותיו, אך מכיוון שהוא עסק בה בהקשר של "ובא השמש" שאומרת הגמרא שהוא ביאת אורו, הוא כנראה ראה צורך להתייחס רק לנושא המרכזי, ולא לשאלה הנ"ל שהעלה אגב אורחא).

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מה עונה א. למעשה עלות השחר וצאת הכוכבים לשיטתו מרוחקים בשווה מאמצע היום?

לעצם העניין לא הסברת איך הסוגיות מתיישבות לפי חשבונותיך (חצי שעה = שני שליש מיל? ) אבל את זה, אני מבין, אתה מותיר ליציאת הספר.

ביחס ל ב. הקושי (המציאותי?) בשיטה הזאת מעבר לחשבונות הסוגיא הוא שלפי רבנו תם כפי ההבנה הרגילה, מובן שקדשים שתלויים בשקיעת החמה היינו כשהחמה באמת שוקעת. הלילה תלוי בצאת הכוכבים אבל יש זמן בין השמשות, הזמן הזה הוא פרק זמן מסויים לפני הצאת שהוא זמן הספק ותלוי בהחשכה, רק הגמרא בשבת קוראת לו משתשקע החמה כי אז קורה איזה שינוי, אבל המקום בו ההגדרה ההלכתית האמיתית היא שקיעת החמה מדבר על שקיעה פשוטה כהבנתינו.
אבל לפי הדרך הזאת הדין ההלכתי של שקיעה בקדשים הוא בדבר לא ברור.

[חכם באשי]

סבורני שהדיון חרג מעניינו של האשכול - 'בשורת ספרים חדשים', והיה מן הדין להעביר את הדיון כולו לאשכול מיוחד.
תודה.

[וירטואלי]

לא מצאתי פסול אלא שמה שהתכוונתי להעיר הוא שהחצות הוא בכל מקרה כשהשמש ברום השמים. לכן גם לא יעזור להזיז את זמן הזריחה כמו שניסית לסנגר עליהם, אפשר לומר שחצות הוא בין זריחה לשקיעה שנייה דרבנו תם לדעתם, אבל זה יתאים למציאות אבל לא יסביר את הגמרא בפסחים בכלל.

לא הבנתי למה אי אפשר למצוא סימטריה בין שעת הזריחה לשעת השקיעה גם לשיטתם, אם אנו מזיזים את שעת הזריחה ונאמר שלשיטה זו זמן הזריחה ההלכתית חל אחר הזריחה בפועל תוך השוואה סימטרית להקדמת השקיעה מזמן השקיעה בפועל [ויצא לפי"ז שזמן היום השווה הוא פחות בהרבה מזמן הלילה השווה].

[אוצר החכמה]

אתה צודק. אני לא שמתי לב שכתבת לאחר את הזריחה (והסיבה שטעיתי כי מקדימים את הזריחה להנץ הנראה יש, על מאחרים לא שמענו), אבל לא נראה לי שיש באמת צד כזה שהנץ החמה ההלכתי יהיה אחרי שהשמש זורחת ושיש שתי זריחות לרבינו תם כמו שיש שתי שקיעות ועלות השחר הוא שני שלישי מיל לפני הנץ הנראה לעין.
נראה לי שעדיאל מציע כיוון כזה אבל...

[אוצר החכמה]

לאחר שחכם באשי העיר על זה וכיוון שקיבלתי בקשה כזאת על הדיון בעניין זמן רבינו תם בבשורת ספרים חדשים
"שלום רב
אני מתנצל מראש אבל לדעתי זה מאוד לא הוגן הדיון באשכול זה, ואני יסביר למה, אני מקבל עדכון לאשכול כל פעם שנוסף בו הודעה כי נושא הספרים חדשים כן מעניין אותי, אבל הנושא הנידון כרגע פתוחת מעניין אותי כרגע, ואם אני יקבל הודעה ולא יתייחס, פשוט זה יפסיק לעדכן אותי, ולכן כרגע אתם מכריחים אותי להכנס לאשכול שלא מעניין אותי כמה וכמה פעמים, אם זה היה פעם פעמים נו בסדר אבל עוד פעם ועוד פעם...
כט"ס"

אני מעביר את ההודעות לנושא הזה

[עדיאל ברויאר]

ראשית כל, ייש"כ על ההעברה לנושא בפני עצמו.

לפי שעה איני יכול להעמיק יותר בנושא הנידון, וכאמור, בעניותי איני מונח בדברים וביישובם. כעת אסתפק בהעלאת השיעורים של מו"ר שנדפסו בנידון העקרוני של השקיעה דר"ת (על אף שמיקודו של הדיון כאן הוא בשיעור שטרם נדפס).

[אב בבינה]

האם אפשר לפרש כן בדברי המחבר בשו"ע שמפורש שזמן השקיעה ראשונה [לענין תוספת שבת] הוא מזמן שאין השמש נראת על הארץ?
מצאתי מאמר יפה נגד שיטה זו בספר אוצר הזמנים להרב אהרן בריסק, ומצו"ב

אוצר הזמנים על שקיעה ראשונה דרת.PDF

(2.26 MiB) הורד 359 פעמים

וגם יש מכתב על זה מהגאון ר' שמואל ואזנר

מכתב השבט הלוי בענין זמן שקיעה לרת.PDF

(443.93 KiB) הורד 289 פעמים

את הספר שבו אנו דנים אינו תח"י, רק ראיתי אותו בחנות ספרים לכמה דקות, וכתבתי מה שכתבתי ע"פ מה שראיתי

[יעקובי]

והאם אפשר לפרש כן בדברי המחבר בשו"ע שמפורש שזמן השקיעה ראשונה [לענין תוספת שבת] הוא מזמן שאין השמש נראת על הארץ?

כך פירש העולת שבת לדברי השו"ע, וזה לשונו: "וזה שכתב המחבר שאין השמש נראה, כלומר שאינו נראה בכוחו כמאז מפני שהתחיל לכנס ברקיע".

הובא גם בכה"ח על אתר (באין חולק).

[נהר שלום]

עיין ילקוט יוסף עמ' קס"ח (במהדורה החדשה)

[הכהן]

לפי השיטה שהגר"א פסק כמותה היום מתחיל בזריחת השמש ומסתיים בשקיעת השמש.

לעניין חשבון השעות בלבד

[אוצר החכמה]

מי אמר שחצות היום הוא חצי הזמן בין זריחה לשקיעה (ולפי המקובל בדעת רבינו תם גם נצטרך לומר שכאן מדובר בשקיעה ראשונה לרבינו תם דווקא). הגדרת חצות היום היא כשהחמה עומדת ברום הרקיע.

בלאו הכי לכולי עלמא חצות היום הוא לא אמצע היום. היום מתחיל מעלות השחר לכו"ע. לפי הגאונים בין השמשות מתחיל בשקיעה הנראית ומסתיים בצאה"כ כך שחצי היום השני וודאי קצר יותר מהחצי הראשון.
גם לרבינו תם זה לא באמצע הזמן מעלות ועד הלילה כי הרי הלילה ספק הוא אצלנו והספק הזה מתחיל חצי או שני שליש מיל לפני צאה"כ דידיה שהוא המקביל לעלות.

1. החמה עומדת ברום הרקיע באמצע פרק הזמן שבין הזריחה לשקיעה.
2. המובן בעברית לשון הקודש של "חצות" הוא נקודת האמצע (ביום ובלילה).
3. לפי השיטה שהגר"א פסק כמותה היום מתחיל בזריחת השמש ומסתיים בשקיעת השמש.

לכן לא לכולי עלמא היום מתחיל בעלות השחר אלא רק לשיטה שבה היום מסתיים עם צאת הכוכבים, ומובן "חצות היום" הוא נקודת האמצע של היום.

אתה תיארת את המצב כמו התיאור הרגיל אבל לנושא דיונינו יש כאן קצת הערות.
ואכתוב לפי המספרים שכתבת
1. על זה בדיוק אנחנו מדברים, שלפי רבינו תם אם השקיעה ההלכתית היא השקיעה השנייה זה לא באמצע הזמן שבין הזריחה ההלכתית לשקיעה ההלכתית. מבחינה אסטרונומית אין ספק שביום השווה החמה עומדת ברום הרקיע בחצי הזמן שבין זריחה אסטרונמית לשקיעה אסטרונמית כי זה בדיוק תכונת היום השווה.
2. נקודת האמצע של מה? של השמים? היינו רום השמים לזה אני מסכים. של פרק זמן מסויים? זה בדיוק הנושא.
3. לכולי עלמא היום ההלכתי מתחיל בעלות השחר, זו משנה מפורשת במגילה. ומסתיים בצאת הכוכבים זה גמרא בברכות (חוץ מעניין בין השמשות). מחלוקת המג"א והגר"א היא לעניין חישוב שעות היום שהוא נפ"מ לכמה הלכות ע"ז המחלוקת אם מחשבים מהזריחה או מעלות.

[אוצר החכמה]

ק"ש עד שלוש שעות תפילה עד ארבע שעות זמן אכילת חמץ וביעור חמץ מדרבנן בע"פ, זמן מנחה קטנה לעניין איסור סעודה.

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את השאלה יש משנה מפורשת במגילה שכל דבר שדינו ביום כשר מעמוד השחר מדאורייתא.

[יוסף דרור]

זכורני שיש לשון במ"ב שחצות הלילה הוא י"ב שעות אחר חצות היום לפי"ז צריך להיות שזמן חצי היום נמדד מהנץ עד השקיעה

[יוסף דרור]

זכורני שיש לשון במ"ב שחצות הלילה הוא י"ב שעות אחר חצות היום לפי"ז צריך להיות שזמן חצי היום נמדד מהנץ עד השקיעה בכל אופן כוונתי לומר שלא מחשבים את חצות לפי אורך הלילה אלא לפי אורך היום

[וירטואלי]

זכורני שיש לשון במ"ב שחצות הלילה הוא י"ב שעות אחר חצות היום לפי"ז צריך להיות שזמן חצי היום נמדד מהנץ עד השקיעה בכל אופן כוונתי לומר שלא מחשבים את חצות לפי אורך הלילה אלא לפי אורך היום

לא רק במשנה ברורה אלא מוסכם על כלל הפוסקים ולמשל ראה כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... B%D7%94%29 ואביא לדוגמה משפט אחד מהקישור: "חצות הוא הזמן שבין השקיעה לזריחה (בלילה) ובין הזריחה לשקיעה (ביום). לכן, בכל יום חצות הלילה הוא באותה שעה בדיוק של חצות היום." - המודגש שווה לזמן של 12 שעות [זמניות] בדיוק.

לא כל כך הבנתי מה יוסף דרור מתכוון לטעון, אבל בין אם היום נמדד מזריחה עד שקיעה או מעלות עד צאה"כ דרבנו תם או גם כמנהג הישן למדוד את שעות היום מעלוה"ש עד צאה"כ דהגאונים, או גם כשיטה החדשה הזאת למדוד מההנץ עד שקיעה ראשונה המחודשת תמיד חצות הלילה תחול 12 שעות לאחר חצות היום.

כנראה כוונתך לשלול את הצד המחודש למדוד את חצות הלילה בנפרד - מהשקיעה עד עלות השחר ראה כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 39&hilite= אך לא זכיתי להבין את הקשרו לכאן.