כמה זמן זה מעת לעת?

[הכהן]

בדין יום או יומיים. הרי שהכה את עבדו בחצות היום, וחצות של מחר מאוחר או מוקדם יותר, מתי חשיב שעבר מעת לעת?

[פלתי]

לכאורה אין שום נפ"מ בין יום קצר ליום ארוך. כי אם היום השני למשל קצר בדקה אחת, א"כ הלילה שלפניו היה ארוך בדקה אחת. ולעולם מחצות היום לחצות היום ישנם 24 קבועות שלמות. (אני לא בטוח במה שכתבתי לפום ריהטא אבל כך נראה מהשקפה ראשונה).

[הכהן]

אתה רואה שזמן חצות משתנה (היום 12:39 מחר 12:40)

[אוצר החכמה]

חשבתי שכבר כתבתי פה את זה פעם אבל אני לא מוצא, בזמנו למדתי אצל הג"ר ירחמיאל טוקר והעלה את השאלה הזאת, היינו אם מעת מעת פירושו אותו זמן בשעות זמניות או 24 שעות שלמות. וסיפר ששאל את הרב אלישיב ואמר לו מאי נפ"מ, וכל נפ"מ שנתן לו דחה אותה מצד אחר, עד שנתן לו דוגמא של המתנה בתינוק חולה שנתרפא סמוך לשקיעה לעניין מילה (בתקופה שהיום מתקצר) ואז חישוב לפי 24 שעות יגרום למעבר יום לעומת חישוב זמני.

אבל תשובה הוא לא קיבל אז לפי הזכור לי.

[תוכן]

יש ימים ארוכים יותר מ-24 שעות בדקה לערך, ולעומתם ימים פחותים מהם בדקה. לגבי שיעור יום או יומיים שהוא שיעור מן התורה, הרי מדאורייתא היום מחלק לארבע שעות כמו שכתב התומים, לפני חצות ולאחר חצות ביום ובלילה. ולפ"ז נניח שהכה עבדו בשעה תשע בבוקר, אז ברגע שיגיע נץ החמה ביום שלאחריו יש כאן שיעור יום מדאורייתא.

[פלתי]

אתה רואה שזמן חצות משתנה (היום 12:39 מחר 12:40)

ברור שמשתנה, אבל באותו היחס גם הלילה משתנה, כך שתמיד מחצות לחצות יהיו עשרים וארבע שעות קבועות מעת לעת וגם עשרים וארבע שעות זמניות מעת לעת.

[הכהן]

חשבתי שכבר כתבתי פה את זה פעם אבל אני לא מוצא, בזמנו למדתי אצל הג"ר ירחמיאל טוקר והעלה את השאלה הזאת, היינו אם מעת מעת פירושו אותו זמן בשעות זמניות או 24 שעות שלמות. וסיפר ששאל את הרב אלישיב ואמר לו מאי נפ"מ, וכל נפ"מ שנתן לו דחה אותה מצד אחר, עד שנתן לו דוגמא של המתנה בתינוק חולה שנתרפא סמוך לשקיעה לעניין מילה (בתקופה שהיום מתקצר) ואז חישוב לפי 24 שעות יגרום למעבר יום לעומת חישוב זמני.

אבל תשובה הוא לא קיבל אז לפי הזכור לי.

גם זה בדרך כלל זה לא כ"כ נפ"מ, כיון שקשה לכוון הרגע שהתינוק התרפא, ולא מחשבים לפי הרגע שהרופא 'אישר'.

יש ימים ארוכים יותר מ-24 שעות בדקה לערך, ולעומתם ימים פחותים מהם בדקה. לגבי שיעור יום או יומיים שהוא שיעור מן התורה, הרי מדאורייתא היום מחלק לארבע שעות כמו שכתב התומים, לפני חצות ולאחר חצות ביום ובלילה. ולפ"ז נניח שהכה עבדו בשעה תשע בבוקר, אז ברגע שיגיע נץ החמה ביום שלאחריו יש כאן שיעור יום מדאורייתא.

יישר כח
איפה ה'תומים'?

אתה רואה שזמן חצות משתנה (היום 12:39 מחר 12:40)

ברור שמשתנה, אבל באותו היחס גם הלילה משתנה, כך שתמיד מחצות לחצות יהיו עשרים וארבע שעות קבועות מעת לעת וגם עשרים וארבע שעות זמניות מעת לעת.

לא הבנת. אם הוא הכה את עבדו ב-12:39 שזה רגע חצות, ולמחר הוא מת ב-12:39 שזה לפני חצות, חייב מיתה או לא?
או כלך אצל שקיעה, הרי שהכה לפני השקיעה, ולאחר 124 שעות מדויקות ועוד חצי דקה מת, וטרם שקעה החמה, חייב או פטור?

[תוכן]

אתה רואה שזמן חצות משתנה (היום 12:39 מחר 12:40)

ברור שמשתנה, אבל באותו היחס גם הלילה משתנה, כך שתמיד מחצות לחצות יהיו עשרים וארבע שעות קבועות מעת לעת וגם עשרים וארבע שעות זמניות מעת לעת.

אתה טועה. תעשה חיפוש "משוואת הזמן".

[תוכן]

איפה ה'תומים'?

סימן ל' ס"ק י"ג והוא חידוש נפלא ואמיתי (לשון האור שמח פ"א מהלכות עדות ‏ה"ד). בתומים רק כותב שהיום נחלק לפני חצות ולאחר חצות, ואני זה שהוספתי שגם הלילה נחלק לאחר שקיעה ולפני הנץ. אמנם יש לומר שרק היום נחלק לשנים והלילה הוא שעה אחת, ואם כן יש רק שלש שעות ליום וצ"ע. מ"מ, אפילו נאמר שמדאורייתא יש י"ב שעות ביום, וכן הוא שיטת הפני יהושע בברכות, עדיין צריך לדון ע"פ מה שכתבתי, ואני מתעצל מלהאריך.

[אוצר החכמה]

חשבתי שכבר כתבתי פה את זה פעם אבל אני לא מוצא, בזמנו למדתי אצל הג"ר ירחמיאל טוקר והעלה את השאלה הזאת, היינו אם מעת מעת פירושו אותו זמן בשעות זמניות או 24 שעות שלמות. וסיפר ששאל את הרב אלישיב ואמר לו מאי נפ"מ, וכל נפ"מ שנתן לו דחה אותה מצד אחר, עד שנתן לו דוגמא של המתנה בתינוק חולה שנתרפא סמוך לשקיעה לעניין מילה (בתקופה שהיום מתקצר) ואז חישוב לפי 24 שעות יגרום למעבר יום לעומת חישוב זמני.

אבל תשובה הוא לא קיבל אז לפי הזכור לי.

גם זה בדרך כלל זה לא כ"כ נפ"מ, כיון שקשה לכוון הרגע שהתינוק התרפא, ולא מחשבים לפי הרגע שהרופא 'אישר'.

ברור שזה נפ"מ כי אתה לא מיקל למול לפני שעובר הזמן מאז שהרופא אישר וכאמור זה יכול להזיז ביום שלם.

[אוצר החכמה]

לכאורה אין שום נפ"מ בין יום קצר ליום ארוך. כי אם היום השני למשל קצר בדקה אחת, א"כ הלילה שלפניו היה ארוך בדקה אחת. ולעולם מחצות היום לחצות היום ישנם 24 קבועות שלמות. (אני לא בטוח במה שכתבתי לפום ריהטא אבל כך נראה מהשקפה ראשונה).

הסיבה שזה לא נכון כי תנועת כדור הארץ סביב השמש מהירותה משתנה. וכיוון שתנועת כדור הארץ סביב השמש משפיעה על אורך היום ולא רק סיבובו סביב צירו.(כדי להבין את זה תדמיין כדור הארץ שאינו סובב על צירו, במקרה כזה יהיה חצי שנה יום וחצי שנה לילה בכל מקום, עכשיו שהוא מסתובב על צירו השינוי הזה של היום והלילה מצטרף לשינוי הסיבוב.)
לכן מה שאנחנו אומרים שאורך היממה הוא 24 שעות הכוונה היא לאורך היממה הממוצע אבבל יש ימים בהם היממה ארוכה יותר ויש ימים בהם קצרה.

כלומר שיש מקום לומר שמעת לעת הוא כשהשמש תגיע לאותה נקודה שהיתה ביום אתמול שזה לפעמים קצת יותר מ 24 שעות ולפעמים בדיוק ולפעמים פחות.
אבל ספיקו של הגר"י טוקר שהבאתי הביא בחשבון עוד שאלה, אולי מעת לעת הכוונה היא אותה שעה זמנית. והיינו כי מלבד עניין זה יש גם את עניין התקצרות היום בחורף והתארכותו בקיץ (שזה תלוי במשהו אחר, בנטיית כדור הארץ) וממילא אפשר לשאול האם מעת לעת הלכתי הוא באותה שעה זמנית או באותו זמן שהשמש מגיעה לאותו מקום בשמים. כאן יהיה נפ"מ שאם אנחנו מדברים על חצות היום, את השאלה הנוספת הזאת לא תהיה כי חצות היום הוא תמיד כשהשמש באמצע השמים, ואחרי שש שעות זמניות, אבל בשעות אחרות יכול להיות מציאות שהשמש תהיה באותו מקום בשמים, אבל מבחינת שעות זמניות זו תהיה שעה אחרת.
הדוגמה שקל לראות היא דקה אחת זמנית לפני השקיעה כלומר 11:59 . אם השקיעה זזה מהיום לבעוד שבוע בחמש דקות, הרי שבעוד שבוע השעה הזמנית תהיה 12:04 בערך כלומר אחרי סוף היום, ומצד שני השמש תהיה באותו מקום בשמים (מבחינת מזרח מערב) אבל זה יהיה אחרי השקיעה כי מסלולה פחות אלכסוני (יותר "בטן" של כדוה"א מסתירה אותה).
כלומר שאם נגדיר מעת לעת המצאות במקום בשמים א"כ רק עכשיו מעת לעת היינו ביום שאחריו אבל אם נגדיר מעל"ע אותה שעה זמנית הרי שמעל"ע היה ב 11:59 בשעות זמניות כלומר חמש דקות קודם וביום הקודם.

[וירטואלי]

viewtopic.php?f=7&t=8235&p=186719&hilit=#p186718