רבי יעקב כתב:לרוב המגיב לא מצא יותר מידי נקודות מחלוקת, אלא המציא יותר מידי נקודות מחלוקת על המוגב.
אינני יודע האם אתה מדבר על מגיבים באופן כללי, או עלי באופן מסויים: אם כוונתך אל מגיבים באופן כללי, אז יתכן שאתה צודק (לא בדקתי זאת). אבל אם כוונתך אליי, אז הריני מעיד, כבהודאת בעל דין, ששום נקודת מחלוקת שהעליתי כאן לא "הומצאה" על ידי, אלא אני באמת ובתמים הרגשתי שמדובר בנקודת מחלוקת אמיתית אשר ראויה להיעלות על השולחן, כי שמא היא האחראית (באופן סמוי) למחלוקת הכללית שבינינו.
רבי יעקב כתב:בשעה שאפשר להיווכח שהמגיב חוזר מתגובה אחד למשנהו כמעט באותו טענה.
מה שחוזר על עצמו, הוא רק איזכור המחלוקת הכללית שבינינו, אבל מה שמתווסף בכל פעם, הן נקודות מחלוקת שוליות יותר, אשר לדעתי כל אחת מהן ראויה להיעלות על השולחן, כי שמא היא האחראית (באופן סמוי) למחלוקת הכללית שבינינו. לדוגמה, עכשיו התווספה נקודת מחלוקת חדשה, שולית לטעמי, הדנה בשאלה האם אני בכל פעם מעלה כמעט את אותה טענה. זו נקודת מחלוקת חדשה, ולכן אני מעלה אותה, כי שמא היא זו שאחראית באופן סמוי למחלוקת הכללית שבינינו (בקשר לשאלה האם ראוי ש"אחתוך" את דברי המוגב). וכל כיוצא בזה.
רבי יעקב כתב:אסמכתה לא מורכבת מחצאי משפטים.
לא תמיד. לפעמים חצי משפט מכיל טענה שלמה מאד מסויימת, אשר כשלעצמה מעוררת מחלוקת שולית חדשה, ולכן יש היגיון לצטט רק את אותו חצי משפט כאסמכתא לכך שהמוגב סובר את אותה טענה מסויימת (המקופלת באותו חצי משפט) שעליה בא המגיב להגיב.
רבי יעקב כתב:אף שאני יכול לחתוך תגובה זו לחינם ולהגיב את אותם דברים על כל משפט שני שלך.
אם כוונתך שביכולתך לחזור על אותם דברים, אז באמת אין טעם לחתוך, אבל אני בדרך כלל לא חוזר על אותם דברים, וכאשר אני כן, אז אני תמיד עושה זאת בתוספת נופך, שהנו יחודי לתגובתי המסויימת המופנית כלפי הטענה המסויימת שאותה אני חותך מתוך דבריך באותו הרגע.
רבי יעקב כתב:המגיב אינו יכול להסתמך על התגובה הרשמית, בשעה שהיא אינה הבלעדית, אחר שהדברים מובאים לדיון פרטני יותר, ומוצגים בו דברים חדשים, או ראיות ומסקנות חדשות היוצאות מהדיון.
ראשית, במילים "התגובה הרשמית" של המוגב, התכוונתי לכל תגובותיו [הבלתי חתוכות] של המוגב שמוצגות באותו אשכול.
שנית, לא כתבתי ש"המגיב" הוא זה שמסתמך על התגובה הרשמית של המוגב, אלא כתבתי ש"הקוראים" המעוניינים לדעת את המכלול השלם (והבלתי חתוך) של טענותיו של המוגב, יוכלו בקלות לעשות זאת ע"י שיקראו את תגובותיו הרשמיות [הבלתי חתוכות] של המוגב. לכן, אינני מבין את המשך דבריך על כך שתגובתו של המוגב "אינה הבלעדית": הרי הוא פירסם רק את תגובתו הרשמית, ולא שום דבר אחר, אז איך אפשר להגיד שהיא לא בלעדית? האמנם פירסם משהו נוסף באשכול אחר?
רבי יעקב כתב: הגרש"ז [אויערבאך] לא הקיל באותה מטבע כמו הרב עובדיה.
נכון, והרי כבר ציינתי זאת בתגובתי הקודמת, ש"במיוחד הרב עובדיה" היה בעל תעוזה גדולה יותר; אבל עדין גם לגרש"ז אויערבאך הייתה תעוזה שאינה קיימת אצל רוב הפוסקים הדת"ל, ולכן ציינתי שם גם אותו (יחד עם הרב עובדיה).
רבי יעקב כתב:ואכן הרב עובדיה הותקף רבות בעניינים מגוונים, על אודות שיטת הפסק והקולות בפסקיו, [שהם נוטים לפסקי הרבנות], כמו בעניין הגיור וכדו', מהגרש"ז, הרב אלישיב, והרב ואזנר.
נכון, אבל בדבריי שם על הרב עובדיה לא דנתי בשאלה האם מישהו חלק על הרב עובדיה, אלא דנתי שם בשאלה האם יש פוסקים חרדים שהינם מלאי-תעוזה יותר מרוב הפוסקים הדת"ל, אז הבאתי את הרב עובדיה (ופוסקים חרדים נוספים) כדוגמה לכך (אלא אם כן תגיד לי שהרב עובדיה לא היה חרדי בעיניך, אבל טרם העלית טענה זו, אז מבחינתי בינתיים שתיקתך כהודאתך שאכן הוא נחשב בעיניך כחרדי למרות שחלקו עליו' וא"כ אין מניעה להביאו כדוגמה לתעוזה של פוסק חרדי).
רבי יעקב כתב:גם הרב עובדיה וכ"ש הגרש"ז, לא היו חותמים על כמה פסקים...של הרב דב ליאור, אני בטוח בזה ואין לי ספק בזה, וכל זה כתוצאה מהיותם חרדים. [כלומר ישנם פסקי הלכה שאף רב חרדי לא היה מקבל אותו].
כמובן, למשל הרב ליאור השמרן פוסק (ולא רק הוא כמובן) שיש לקרוא הלל בברכה ביום ה באייר, למרות שאין אף רב חרדי שמקבל זאת. ואגב בהקשר הזה ראוי גם לציין שמצד שני יש גם פסיקות מלאות-תעוזה של רבנים חרדים שמרניים שעליהן לא היה חותם אף רב דת"ל (כגון הפסיקה של החזו"א ושל הרב מוצפי ועוד להתיר פאה נוכרית ככיסוי ראש לנשואות). אבל אינני מבין איך בדבריך הנ"ל התכוונת להגיב על זה שהבאתי את הרב ליאור כדוגמה לרב שהנו יותר שמרן מרוב הרבנים החרדים. הרי, זה שאפשר למצוא אצלו פסקים בודדים (לא עשרות אגב) מלאי תעוזה (מה שהיקנה להם את פירסומם למרות שהם בודדים כאמור), זה ברור, אבל הרי תופעה כזו של קיום פסקים בודדים מלאי-תעוזה, קיימת כמעט אצל כל פוסק (בין אם חרדי ובין אם דת"ל) שכבר הספיק לכתוב בימי חייו מאות תשובות בהלכה (וכפי שהידגמתי לעיל מהרב מוצפי החרדי השמרן שאגב אינו מצביע לכנסת), בעוד שהדיון הרי איננו בדוגמאות הבודדות אלא במאפיינים כלליים (שאמורים להשתקף בתשובות רבות מאד של הפוסק), והרי באופן כללי הרב ליאור הוא אכן שמרן יותר מרוב הרבנים החרדים (כפי שמעידות רבות מתשובותיו בספרי השו"ת שלו, אלא שבגלל שהן מחמירות לכן הן פחות מפורסמות).
רבי יעקב כתב:הגרש"ז והרב עובדיה לא הקילו מצד החדשנות שבהם.
עד עכשיו לא דיברתי על חדשנות, כי לחדשנות יש שני מובנים מבלבלים: מובן אחד קשור למושג הכשר של חידו"ת (חידושי תורה), והרי ברור שבחידו"ת עסקו כל הפוסקים, גם חרדים ולא רק דת"ל. מובן שני, בלתי כשר, של "חדשנות", הוא רפורמה (שהיא כידוע המילה הלועזית ל"שינוי"), וברור שהדיון הזה אינו דן ברפורמים אלא לכל היותר במי שעוסקים בחידו"ת. לכן, אני היקפדתי לדבר רק על "תעוזה" ולא על "חדשנות", וציינתי דוגמאות מכל החוגים לפוסקים מלאי-תעוזה ולפוסקים שמרנים. הנה דוגמה פשוטה לפוסק מלא-תעוזה, שהוא במקרה חרדי: הרב פיינשטיין, שפסק שאפשר להנמיך את המחיצה של העזרת נשים עד לגובה של עשרה טפחים. ואין צורך לומר, שאף רב דת"ל טרם נקט בקולא זו, ואם תשאל אותם למה, יגידו לך שהתעוזה ההיא מוגזמת מדי, ואגב מאותה סיבה הם גם אינם מעיזים להקל לאשה לנהוג לפי פסק המשנ"ב ללכת ללא גרביים, וכל כיוצא בכך.
רבי יעקב כתב:הגרש"ז והרב עובדיה לא הקילו...אלא מצד כללי הפסק, הרב עובדיה ביסס את עצמו על הראשונים בתוספת אם יש רוב מתירים, וכיוצ"ב. הגרש"ז היה נוטה להקל במקום שהאיסור לא מוכרע, ועוד סניפים.
ובכן מהבחינה הזו, של ההקלות אשר מותנות בקיומם של סניפים כאלו ואחרים (מהסוג שציינת), אין שום הבדל בין הפוסקים החרדים מלאי-התעוזה לבין הפוסקים הדת"ל מלאי-התעוזה.
רבי יעקב כתב:זה שישנם רבנים לא חרדים שמחמירים יותר מהרבנים החרדים, גם זה חלק מתוך...הפרשנות הלמדנית והמקורית לדברים, כך אני רואה זאת מההתרשמות שלי.
אבל אותה החמרה, שמחמירה יותר מכפי שמחמירים הרבנים החרדים, אינה מאפיין של רבנים לא חרדים, שהרי יש גם מצב הפוך, של רבנים חרדים שמחמירים יותר מכפי שמחמירים הרבנים הלא חרדים (כגון החומרא של רבי יואל מסאטמאר שלא לדבר בלה"ק), וגם אותן החומרות נובעות רק בזכות פרשנות למדנית ומקורית, ולא משום דבר אחר, ככה שאני באמת לא מבין למה אתה ממשיך לקשור את סוגיית התעוזה לסוגיית ההבדלים שבין החרדים לבין הדת"ל.
רבי יעקב כתב:ואחרי דרך הפסיקה, ישנו...
לא הבנתי מה פירוש "אחרי דרך הפסיקה, ישנו...". האם כוונתך שאחרי [שהם כבר שינו את] דרך הפסיקה [הם] ישנו [עוד]? אבל הרי לא יתכן שהם כבר שינו את דרך הפסיקה, אחרי שהם מודים שיש רק דרך פסיקה אחת, המוסכמת גם על הציבור החרדי, והיא, שאין לסטות כמלוא הנימה מהדרך המסורה לנו מסיני מדור לדור.
רבי יעקב כתב:ישנו את כללי הפסיקה, ואחרי כלל הפסיקה ישנו את אופי הפסיקה. [וישנו גם את אופי הפסיקה שבו נגשים לפני שהולכים לפסוק...]
מי שישנה פסיק אחד ממה שקיבלנו מאבותינו, יהפוך באותו הרגע לרפורמי (לפי עצם ההגדרה הלועזית של המילה "רפורמה" שזה מילה נרדפת של "שינוי"). על כל פנים, אם אתה חושד שאיזשהו יהודי שאינו רפורמי עומד בעתיד הקרוב להפוך לרפורמי ח"ו, אז לא ברור למה אתה מעלה את החשד הזה רק כלפי יהודי דת"ל ח"ו ולא כלפי יהודי חרדי ח"ו, שהרי בינתיים לא מצינו שום הבדל בין החרדים לבין הדת"ל מבחינת דרך הפסיקה (האחת והיחידה), שהרי לגביה מוסכם הן על החרדים והן על הדת"ל שהיא חייבת להיות אך ורק הדרך המסורה לנו מסיני מדור לדור.
על כל פנים, אני בשונה ממך, אינני ממהר לחשוד שיהודים מסויימים שאינם רפורמים יהפכו מתישהו לרפורמים ח"ו (אלא אם כן תוכיח לי שעל אותם יהודים לא-רפורמים לא חל מאמר חז"ל על החושד בכשרים, אבל בינתיים שתיקתך כהודאתך שהם כן כשרים, כשם שבינתיים שתיקתך כהודאתך שהרב עובדיה הוא כן חרדי). שנית, גם אילו חשדתי שיהודים מסויימים שאינם רפורמים עומדים להפוך לרפורמים ח"ו, בטח לא הייתי מזכיר (אף לא ברמיזה) את החשד הזה באשכול הזה, כי האשכול הזה אמור להתמקד רק במי שמסכימים שאין לשנות כלום מההלכה, מבלי שניכנס לשמותיהם, ולכן אינו אמור לשמש במה לדיעותינו האישיות על הרפורמים או על החרדים או על הדת"ל או על כל ציבור מסויים אחר, ופשיטא שאין מקום לתפוס טרמפ על האשכול הזה כדי לדבר בציבור מסויים וכדומה.
רבי יעקב כתב:לכן אני עדיין עומד על כך, שהגישה של הרבנים החרדים כשהם באים לפסוק היא אחרת מזו הדת"ל, ולדעתי ההבדל מתבטא בשמרנות לעומת החדשנות.
דעתך הנ"ל עליהם, הפוכה משלי, כי אני סובר: הן שגישת הפסיקה שוה אצל כולם: חרדים כדת"ל, תוך שלילה מוחלטת של כל "חדשנות" (כלומר של שינוי ורפורמה אלא אם כן הכוונה ב"חדשנות" היא לחידו"ת); והן שאם יש הבחנה בין שמרנות לתעוזה, אז היא קיימת גם בין פוסקים חרדים לבין עצמם, ובין פוסקים דת"ל לבין עצמם, ואיננה קשורה למחלוקת ההשקפתית הידועה שבין החרדים לדת"ל.
רבי יעקב כתב:בנושאים שהם לא כ"כ בהשקפה, גם בהם ימצא הבדלים בדרך הפסיקה.
דעתך הנ"ל עליהם, הפוכה משלי, ובכך היטבת לסכם את נקודת המחלוקת בינינו (אף שלטעמי היא לא צריכה להיקשר לנושאי האשכול הזה ושלכן אין טעם להמשיך לדוש בה כאן).
רבי יעקב כתב:לדעתי רבנים מדת"ל ימהרו לחלוק יותר מהר על ראשונים...לא...כתוצאה ממחלוקת מסוימת עם הציבור החרדי, אלא מהגישה הנבדלת, של חדשנות מקוריות, וחשיבה פתוחה.
לדעתי דבריך בלתי מבוססים: לא מבחינת העובדות, ולא מבחינת הטיעון: מבחינת העובדות, לדעתי אם תבדוק כמה פוסקים ממהרים לחלוק על ראשונים, אז תגלה שמדובר: בבודדים ביותר מתוך הרבנים החרדים, ובבודדים ביותר מתוך הרבנים הדת"ל. זה מבחינת העובדות. מבחינת הטיעון, "מקוריות וחשיבה פתוחה" אינם מספיקים (לדעת הרבנים הדת"ל) כדי לסטות כמלוא הנימה ממה שהורו לנו רבותינו.
סיכומו של עניין: דיינו ששנינו חלוקים על הציבור הדת"ל מבחינה השקפתית, ואיננו צריכים להוסיף שמן על המדורה להמציא מחלוקות נוספות, אחרי שהם מעידים על עצמם שהם מסכימים עם החרדים שיש רק דרך פסיקה אחת ויחידה, והיא, שאין לסטות כמלוא הנימה מהדרך המסורה לנו ממשה מדור לדור.